פסקי דין על שאול שי מאור | פסקי דין על אורית מאור פרונט |

23787-02/12 העז     03/07/2012




העז 23787-02/12 מדינת ישראל נ' שאול שי מאור, אורית מאור פרונט








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו

הע"ז 23787-02-12 מדינת ישראל
נ' מאור ואח'


03 יולי 2012





בפני

כב' השופטת
אופירה דגן-טוכמכר



בעניין:

מדינת ישראל




המאשימה



נגד



1. שאול שי מאור

2. אורית מאור פרונט



הנאשמים


גזר דין

1.
בישיבת הקראה שהתקיימה ביום 24/6/12 הורשעו הנאשמים, על יסוד הודאתם, בהעסקת עובדת זרה בעבודת משק בית בביתם וזאת ללא היתר, עבירה לפי סעיף 2(א) לחוק עובדים זרים, התשנ"א – 1991). בהמשך אותה ישיבה נשמעו הטיעונים לעונש.

2.
ב"כ המאשימה טענה
כי המדובר בהעסקה של העובדת, אשר נמשכה כשנה , בעבודת משק בית על בסיס של פעם בשבוע. ב"כ המאשימה עמדה על החומרה המיוחדת אותה יש ליחס להעסקת עובדים שנכנסו לישראל לביצוע עבודות סיעוד במשק בית, וכן עמדה על החומרה המיוחדת הקשורה לכך שבעת שפקחים הגיעו לביתה הנאשמת 2 ניסתה להבריח את העובדת הזרה כדי שלא תתפס.
3.
הנאשמת העידה כי העובדת עבדה בסיעוד אצל אדם אחר, וכי היא לא חשבה שיש פגם בכך שביום הפנוי של העובדת היא תעבוד אצלה ותסייע לה להכין את הבית לשבת. לדבריה, היא איננה צופה בטלוויזיה, וכאשר הגיעו הפקחים לא הבינה מדוע העובדת נלחצת ואומרת "הרבה כסף", היא חשבה שהעובדת מפחדת שהפקחים יקחו את כספה, וסייעה לעובדת כי חששה שהפקחים רוצים להתנכל לעובדת.



הכרעה
4.
התופעה של העסקת עובדים זרים בלא היתר בעבודות משק בית הפכה למרבה הצער למכת מדינה.

5.
המדובר, בדרך כלל, אם כי לא בכל המקרים, בעובדים אשר כניסתם לארץ הוסדרה לצורך עבודה בתחום הסיעוד (אצל מטופל קונקרטי שפרטיו מפורטים באשרת העבודה), ואשר מסיבות שונות בחרו לעבוד בניגוד לתנאי אשרת העבודה, אצל מעסיקים אחרים, בביצוע עבודות משך בית. לעיתים, ההעסקה במשק בית מתבצעת לאחר שהעובד נטש את המטופל שעבורו הונפקה אשרת העבודה, לאחר שמתברר כי העבודה בתחום הסיעוד היא קשה מאוד, ומתגמלת פחות מהעבודה בתחום משק הבית.
6.
מטבע הדברים, כתוצאה מהמעבר של עובדי הסיעוד לעבודה במשק בית, והשתקעותם בארץ ללא מעמד חוקי, יש צורך לאשר את כניסתם לארץ של עובדי סיעוד נוספים, וכל זאת תוך פגיעה באינטרס הציבור והעמסה על המשק הישראלי, שאיננו ערוך לכך.
7.
בהקשר זה ראוי להזכיר, כי לעיתים קרובות העסקת העובדים במשק בית נעשית מבלי שיובטחו זכויותיהם הסוציאליות (ללא תשלום לביטוח הלאומי, ללא ביטוח בריאות, ומבלי שישולמו להם דמי חופשה, הבראה, חגים, ועוד כיוצא באלה). כאשר המעסיקים של אותם עובדים חוסכים בעלויות ההעסקה, וזוכים ביתרונות נוספים שנובעים ממעמדו המוחלש של העובד הזר ומ"שקיפותו".
8.
ניכר, כי בעת שנקבעה מדיניות התביעה בעבירות הללו, הדעת ניתנה לכם שהעסקת עובדים זרים בתחום משק הבית משיאה למעסיקיהם תועלת של ממש, כאשר את המחיר משלם הציבור, ובפרט מקום שהעובדים משתקעים בארץ כשהם חסרי מעמד, ובשים לב לתופעת הפגיעה בזכויותיהם של העובדים הזרים, אשר חותרת תחת ערכי יסוד של החברה ומחבלת בדמותה ובתדמיתה של המדינה מפנים ומחוץ. עמד על כך בית המשפט העליון בבג"צ 9722/04 פולגת נ' מ"י עת קבע כדלקמן:
"ההשלכות השליליות של העסקת עובדים זרים הביאו לגיבוש מדיניות ממשלתית שתכליתה לצמצם את תופעת העובדים הזרים הנכנסים לישראל, ולהבטיח יציאת העובדים עם פקיעתו של ההיתר. ההתמודדות נעשתה בדרכים שונות ומגוונות. הוחמרו המגבלות על העסקת עובדים זרים; הוגברה האכיפה על יציאתם את הארץ; והותנו תנאים שמטרתם להחליש את המניעים של המעסיקים לבקש להעסיק עובדים זרים על חשבון עובדים מקומיים."

(פורסם באתר נבו)

.
9.
על רקע האמור לעיל, ובשים לב לתופעה ההולכת וגוברת של קליטת עובדים זרים בעבודה במשקי-בית התגבשה המדיניות המחמירה של המאשימה אשר באה לידי ביטוי, בין היתר, בכך שבהסדרי טיעון בעבירות מסוג זה, מקום שהנאשם מודה בביצוע העבירה בהזדמנות ראשונה טוענים הצדדים בהסכמה לקנס גבוה יחסית, אשר שיעורו מחצית מהקנס המקסימלי הקבוע בחוק.
10.
ככלל, העמדה העונשית המחמירה שגיבשה המאשימה נראית לי סבירה, בשים לב לצורך ליצור הרתעה אפקטיבית, אשר יהיה בה כדי להביא לצמצום משמעותי של מימדי התופעה, ובפרט כאשר מדובר בהעסקת עובד במתכונת של אופר, בנסיבות בהן קשה לקבל טענה שלפיה המעסיק סבר, בתום לב, כי אין פגם בהעסקה.

מן הכלל אל הפרט
11.
בנסיבות דנן, הגם שהנאשמת הודתה בביצוע העבירה בהזדמנות ראשונה טוענת המאשימה כי יש להשית עליה את הקנס המקסימלי הקבוע בחוק העומד על 58,400 ש"ח.
12.
לאחר ששקלתי את עמדת המאשימה, אני סבורה כי בנסיבות דנן עמדת המאשימה נוטה לחומרה, ללא כל הצדקה עניינית.
13.
נסיבות גילוי העבירה, לרבות בריחתה של העובדת לא הובררו בפני
באמצעות עדים מטעם המאשימה, הם אינם חלק מכתב האישום בו הודתה הנאשמת, ובנסיבות העניין, לאור עדותה של הנאשמת כי היה מדובר באי הבנה, אינני רואה כל אפשרות לזקוף עניין זה לחובת הנאשמת בדרך כלשהי.
14.
לגופו של ענין, כידוע, העסקת עובדים זרים במשק בית לובשת צורות שונות. יש שהיא נעשית במתכונת הידועה כשירות או-פר, כאשר העובד שוהה בבית המעסיק על בסיס יומיומי, (ולרוב גם לן בבית המעסיק). ויש שהיא נעשית על בסיס שעתי, למשך שעות אחדות אחת לשבוע או אחת לשבועיים, ולעיתים אף כסיוע חד פעמי, נקודתי.
15.
לטעמי, בשלב גזירת הדין יש מקום להבחין בין העסקה של עובד זר במתכונת של או פר, ובפרט כאשר המעסיק מודע לכך שהוא מלין בביתו עובד שמועסק על ידו שלא כדין ואפשר שהוא שוהה בלתי חוקי, לבין העסקה במתכונת מצומצמת יותר, במיוחד בנסיבות, ויש כאלה, בהן המעסיק יכול היה לסבור, בתום לב מוחלט, כי אין בהעסקה פגם.
16.
עוד יש לזכור כי המעסיקים של העובדים הזרים במשק בית אינם כולם משועי הארץ, חלקם אנשים השייכים למעמד הביניים, עובדים לפרנסתם, משתכרים שכר ממוצע והעובדה שאחת לשבוע הם זוכים לעזרה בנקיון הבית בתמורה לתשלום, איננה מעידה כשלעצמה כי הם בעלי אמצעים, או כי נדרש קנס משמעותי על מנת להרתיע אותם מלבצע עבירות.

17.
על רקע כל האמור לעיל, ובשים לב לכך שהרשעתם של הנאשמים מהווה ענישה כשלעצמה, החלטתי להשית על הנאשמים קנס בסך 20,000 ₪ שישולם עד ליום 1/8/12
.

18.
בנוסף, אני מורה כי עד ליום 1/8/12 הנאשמים יחתמו על התחייבות בסך 50,000 ₪, להמנע מעבירה על חוק עובדים זרים, תשנ"א – 1991, בתוך תקופה של שלוש שנים.
19.
זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 45 ימים
.
20.
בהתאם להסכמת הצדדים גזר הדין ישלח אליהם באמצעות הדואר.

ניתן היום,
י"ג תמוז תשע"ב, 03 יולי 2012, בהעדר הצדדים.











העז בית דין אזורי לעבודה 23787-02/12 מדינת ישראל נ' שאול שי מאור, אורית מאור פרונט (פורסם ב-ֽ 03/07/2012)