פסקי דין על מ.י. ענף תנועה ת"א | פסקי דין על איאד זבדה

12015/07 תד     03/07/2012




תד 12015/07 מ.י. ענף תנועה ת"א נ' איאד זבדה








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב - יפו



03 יולי 2012

ת"ד 12015-07 מ.י. ענף תנועה ת"א
נ' זבדה




בפני

כב' השופטת
דלית ורד



בעניין:
מאשימה
מ.י. ענף תנועה ת"א



נגד


נאשם
איאד זבדה



הכרעת דין

הנאשם הועמד לדין בגין נהיגה בשכרות, נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים ונהיגה בקלות ראש, עבירות לפי סעיף 62(3) בקשר עם סעיף 39א לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א-1961, סעיף 62(2) לפקודת התעבורה ותקנה 26 (2) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961.

בכתב אישום
נטען כי ביום 11.7.07, שעה 01:55, נהג הנאשם ברכב מסוג הונדה, מ.ר. 4015817 (להלן–הרכב), ברחוב יפת ביפו מכיוון צפון לדרום, וסמוך לבית מספר 97 ברחוב יפת, היה מעורב בתאונת דרכים שעה שרכבו התנגש בחזית של סניף בנק.
נטען, כי עובר לתאונה נצפה הנאשם כשהוא נוהג במהירות גבוהה, באופן פרוע, משתולל ומזגזג, עד שלבסוף אירעה התאונה.
עוד נאמר, כי הנאשם נהג כשהוא שיכור ונתון תחת השפעת משקאות משכרים, ובבדיקת שכרות נמדד בגופו ריכוז אלכוהול של 665 מק"ג בליטר אויר נשוף.

מטעם התביעה, העידו בפני
י:
·
המתנדב ניסים אטש.
·
שני שוטרים מטעם צוות בילוש; יוסף מור, ראש מחלקת בילוש במרחב יפתח
ואבי לוזיה, ששירת בזמנו בצוות בילוש וכיום הוא עורך דין.
·
חגי כהן, בוחן תנועה ומי שערך לנאשם בדיקת נשיפה.
·
אבנר ברזילי–טכנאי מעבדת מכשור ואכיפה.

מטעם ההגנה, העיד הנאשם לבדו.

1.
מספר שוטרים מצוותי משטרה שונים הבחינו בנהיגתו הפרועה של הנאשם.

המתנדב אטש, רשם בדו"ח פעולה מטעמו, כי בשעה 01:30 דווח לו על רכב מסוג הונדה בצבע בז' מ.ר. 4015817, המשתולל בנסיעה חריגה ברחוב יפת. הוא נסע לאזור, אך הרכב נמלט ממנו בנסיעה מהירה. מאוחר יותר דיווח לו צוות הבילוש, כי הם נסעו בעקבות הרכב בסמטאות יפו, והרכב זגזג ונסע במהירות, עד שהתרסק במקום התאונה.

אבי לוזיה, איש צוות הבילוש, היה מי שדיווח לאטש על נהיגתו החריגה של הרכב, וערך מזכר מטעמו בהקשר זה. על פי מזכר מטעמו הוא הבחין ברכב כשהוא נוסע בפראות ברחוב שבטי ישראל ופונה לרחוב יפת, ומיד אחר מכן הבחין בהמולה עקב אירוע תאונת הדרכים.
לוזיה העיד כי: "הוא נסע בפראות ועקף רכבים, אני נסיתי להדביק אותו ברחוב יפת. היה שלב שלא ראיתי אותו ואחר כך מצאתי אותו בתוך הבנק."
יוסף מור, ראש מחלקת הבילוש, מסר הודעה אודות האירוע. וכך העיד: "כשאנחנו נוסעים ברחוב שבטי ישראל מדרום לצפון, נוסעת מולנו בנתיב הנגדי הונדה במהירות מאד גבוהה... לאחר מספר שניות עשינו פניית פרסה על מנת לבדוק את הרכב...אנחנו פונים שמאלה ליפת ורואים את ההונדה כשהיא עומדת על המדרכה המזרחית כשהיא נכנסה בקיר אם אני לא טועה של כספומט. אנו מזהים בחור שיוצא מדלת הנהג ומנסה לעזוב את זירת התאונה. הזדהינו בפני
ו והוא שיכור לחלוטין
ונדף מפיו ריח חזק של אלכוהול."
העד הוסיף, כי בפס ההאטה האחרון ברחוב שבטי ישראל לפני הפנייה לרחוב יפת, הנאשם כמעט איבד שליטה ועף.

אני סבורה, כי נכון יהיה ליתן אימון בעדויות השוטרים המשתלבות זו עם זו בכל הנוגע לנסיעתו החריגה והפרועה של הנאשם.
הנאשם מצידו התחמק מלציין מה הייתה מהירות נסיעתו. בחקירתו ביום האירוע תחת אזהרה, טען כי אינו זוכר מהי המהירות בה נסע, טענה תמוהה כלשעצמה.

בחקירתו הנגדית נשאל הנאשם שוב ושוב מה היה מסלול נסיעתו עובר לתאונה והאם נסע ברחוב שבטי ישראל ופנה לרחוב יפת. ואולם הנאשם נמנע מלמסור תשובה עניינית, הוא שב וטען כי נסע על רחוב יפת, מהיכן הגיע לשם, אינו יודע.

2.
הנאשם טען, כי רכב אלמוני שנסע ברחוב יפת במסלול הנגדי סטה לעבר נתיב נסיעתו, והוא נאלץ לסטות שמאלה בחוזקה על מנת למנוע תאונה, ולכן עלה למדרכה.
הנאשם טען, כי הרכב האלמוני היה מסוג הונדה. כשלעצמי, אני בדעה כי הנאשם טען כי הרכב המעורב היה מאותו סוג של הרכב בו נהג, היות וידע כי השוטרים הבחינו בנהיגתו החריגה עובר לאירוע.
כזכור, שני צוותי משטרה עקבו אחר נסיעתו החריגה של הנאשם בשתי הזדמנויות שונות סמוך לאירוע התאונה. לאחר אירוע התאונה, שני הצוותים הגיעו כמעט בו זמנית לזירה, הנאשם יצא מהרכב ולפי עדותו של מור ניסה לעזוב את המקום.
כידוע, אין זה מדרכו של רכב לעלות על מדרכה, לחצות אותה ולהתנגש בבניין. בעניין זה חל "כלל הדרך" או בכינויו האחר "הדבר מעיד על עצמו", לפיו, חזקה היא כי הנאשם נהג ברשלנות. כלל זה מביא להיפוך נטל הראיה, כך שעל הנאשם הנטל
להראות כי לא נהג ברשלנות, ולו ברמה של נטיעת ספק סביר. כפי שהובהר ויובהר עוד, לא נתתי אימון בעדותו של הנאשם. עובדה זו משמיטה במידה רבה את הסברו של הנאשם אודות נסיבות אירוע התאונה.

זאת ועוד, על מנת לשכנע ברצינות טענתו, היה על הנאשם למסור גרסא מפורטת כגון; מתי הבחין לראשונה ברכב האלמוני, מה היה המרחק בין הרכב האלמוני לרכבו בעת שסטה ועלה על המדרכה, מה הייתה מהירות הנסיעה של הרכב האלמוני וכיוצ"ב.
אין לנאשם גרסא בנוגע לכל הנתונים הללו.

בכתב האישום, לא יוחסה לנאשם אחריות לאירוע התאונה, ולפיכך לא נדרשת הכרעה בעניין זה.
די אם נציין, כי עצם העובדה שהרכב עלה על המדרכה, חצה אותה והתנגש בקיר של סניף בנק, מעידה, כי מלכתחילה נהג הנאשם באופן חריג. אינני מקבלת את גרסתו של הנאשם כי נהג במהירות סבירה.


3.
בדיקת מאפיינים נערכה לנאשם בתחנת יפתח בשעה 02:17. הנאשם הודה כי צרך וודקה' כשבהודעתו תחת אזהרה טען כי צרך שתי כוסות וודקה. מפיו נדף ריח אלכוהול, הוא הצליח במבחן העמידה וההליכה אך נכשל במבחן הבאת האצבע לאף ביד ימין וביד שמאל. התנהגותו הייתה עליזה והשוטר התרשם כי הנאשם נתון תחת השפעת אלכוהול בינונית.

4.
בוחן התנועה ערך לנאשם בדיקת נשיפה, והתקבלו בה שתי נשיפות תקינות, כשתוצאה הייתה 665 מיקרוגרם בליטר אויר נשוף.הבדיקה החלה בשעה 02:38 והסתיימה בשעה 02:42.

ההגנה טענה, כי בוחן התנועה סימן בדוח הפעלת ינשוף (ת/6) כי לפני ביצוע בדיקת הנשיפה וידא כי בוצעה המתנה בת 15 דקות, אך לא פירט כיצד וידא את זמן המתנה. לפיכך, נאלץ הבוחן להשלים את החסר במזכר שנערך ביום 26.7.07. נטען, כי עצם הצורך להשלים בדיעבד את החסר והעובדה שאיש מהשוטרים לא רשם כי השגיח על הנאשם במשך 15 דקות לפני הבדיקה, יש בהם כדי להעיד כי קיים חסר ראייתי בכל הנוגע להמתנה הנדרשת בת 15 דקות טרם עריכת בדיקת הנשיפה.

בתשובה לטענה זו יש לומר, כי לגרסתו של הנאשם הוא צרך אלכוהול בסמוך לשעה 23:00 בלילה, בעוד שלפי נהלי המשטרה נדרשת המתנה בת 15 דקות במקרה בו הנהג שתה, הקיא או עישן זמן קצר לפני עצירתו של הרכב. זאת ועוד, מדו"ח העיכוב אנו למדים כי החל מהשעה 02:15 היה הנאשם בתחנת משטרה, אין ולא הייתה בפי הנאשם טענה כי שתה, אכל, הקיא או עישן לאחר שעוכב על ידי אנשי המשטרה.

עוד טענה ההגנה, כי הבוחן לא סימן בדו"ח הפעלת הינשוף כי החליף פיה בין נשיפה לנשיפה. מקובל עלי, כי יש בעובדה זו משום פגם ראייתי, לכל הפחות.

5.
הנאשם העיד כי נטל חלק במפגש פרידה לחבר שעמד לנסוע לחו"ל לצורך לימודים. כאמור, בהודעתו טען הנאשם כי שתה שתי כוסות וודקה, אך בעדותו ביקש הנאשם להראות כי כמות האלכוהול שצרך לא הייתה גדולה, ולכן טען כי שתה מכוסית פלסטיק קטנה. עדותו
זו הינה בגדר "עדות כבושה".

ככלל, הנאשם נמנע בעדותו מלמסור פרטים חשובים, כגון: מתי החל המפגש ומתי הסתיים, כמה חברים נטלו בו חלק וכיוצ"ב. בנוסף, כשנשאל הנאשם שאלות שאינן נוחות לו, השיב כי אינו זוכר. וכך לדוגמא, הנאשם לא זכר, כיצד הגיע לרחוב יפת ואם נערכה לו בדיקת מאפיינים.

הנאשם נמנע מלזמן מי מחבריו שהשתתפו באירוע על מנת לאמת את גרסתו כי צרך שתי כוסות וודקה. לא ניתן כל הסבר להימנעות זו, והיא אינה פועלת לטובת הנאשם. בסיום עדותו נשאל הנאשם אם שתה וודקה, ובתשובתו הודה כי: "הייתה תקופה שהייתי ללא עבודה אחרי שנשרתי מהלימודים, היום הפסקתי עם כל זה."
אימרה אחרונה זו מלמדת כי הנאשם צרך אלכוהול עקב היותו נתון במשבר אותה תקופה. אין היא מתיישבת עם האופן בו ביקש הנאשם להציג עצמו בתחילת עדותו, היינו כמי ששתה מעט אלכוהול בנסיבות חברתיות.

6.
על פי הפסיקה, לצורך הרשעה בנהיגה בשכרות אין צורך בבדיקת ינשוף, ודי בראיות אחרות מהן ניתן להסיק כי הנאשם היה שיכור.

ברע"פ 2419/12 אורין כהן נ' מדינת ישראל
, פסק כבוד השופט רובינשטיין כי:
שאלת אופן הוכחתו של כיול הינשוף אכן תלויה ועומדת... ואולם, בענייננו מבוססת הרשעת המבקשת גם על נדבכים נוספים ובכללם, כאמור, ההודאה בשתיה, עדות המתנדב וההימנעות מהעדת עדי הגנה רלבנטיים לכאורה..."

ברע"פ 2420/12 מוספטא נ' מדינת ישראל
, פסקה כבוד המשנה לנשיאה נאור, כי:
"המבקש הודה בשתיית כוס יין וחצי כוס בירה, הוא כשל בבדיקת המאפיינים, נדף ממנו ריח עז של אלכוהול. כפי שציין אף בית המשפט המחוזי , בכך די כדי להרשיעו, ואין קבילות "הינשוף" מעלה או מורידה."


ברע"פ 2075/12 בן בסט נ' מדינת ישראל
, פסק כבוד השופט ג'ובראן כי:
"כפי שקבע בית המשפט המחוזי, ההרשעה נסמכה גם על כך שהמבקשת נכשלה בחלק מבדיקת המאפיינים שנערכה לה, על כך שהיא הודתה כי שתתה כוס יין וכן על כך שהיא לא סיפקה הסבר לתאונת הדרכים לה גרמה."


ברע"פ 1599/12 קליינר נ' מדינת ישראל
, פסק כבוד השופט רובינשטיין כי:
"הרשעת המבקש נסבה, בין היתר, על בדיקת הינשוף, אולם אליה
הצטרפו כישלונו בבדיקת המאפיינים ונהיגתו הפרועה קודן לכן, ודי באחרונים כדי להרשיעו בעבירת הנהיגה בשכרות."


7.
ממכלול הראיות שבפני
נו, עולה המסקנה כי הנאשם נהג בשכרות. ובכלל זה; נהיגתו הפרועה, העובדה כי איבד שליטה ברכב עוד טרם אירוע התאונה, ריח האלכוהול העז שנדף ממנו, כשלונו החלקי בבדיקת המאפיינים, הודאתו כי צרך שתי כוסות וודקה, התנהגותו העליזה, הימנעותו מזימון עדים רלבנטיים, העובדה כי הרכב עלה על המדרכה והתנגש בחזיתו של
סניף בנק, שעה שהסברו של הנאשם לאירוע התאונה לא היה
מהימן.


לנוכח כל האמור לעיל, ארשיע את הנאשם בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום.


ניתנה היום,
י"ג תמוז תשע"ב , 03 יולי 2012, במעמד
הנאשם ,עו"ד חריטון מטעם התביעה ועו"ד גולן מטעם ההגנה.








תד בית משפט לתעבורה 12015/07 מ.י. ענף תנועה ת"א נ' איאד זבדה (פורסם ב-ֽ 03/07/2012)