פסקי דין על בנק הפועלים בע"מ | פסקי דין על שרון עומסי | פסקי דין על עמר צוק | פסקי דין על דורון חלא |

28019-08/10 תאק     04/07/2012




תאק 28019-08/10 בנק הפועלים בע"מ נ' שרון עומסי, עמר צוק, דורון חלא








בית משפט השלום בתל אביב - יפו

בפני
כבוד השופטת עינת רביד

תא"ק 28019-08-10 בנק הפועלים בע"מ
נ' עומסי ואח'






התובע

בנק הפועלים בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד קרת
ועו"ד וינגרטן


נגד

הנתבעים
1. שרון עומסי

2. עמר צוק

נתבע 2 ע"י ב"כ עו"ד דן שפריר
3. דורון חלא




פסק דין
כנגד נתבע 2


1.
בתיק זה הגיש התובע כתב תביעה בסדר דין מקוצר כנגד שלושה נתבעים. הנתבע 1 (להלן: "החייב"), הנתבע 2 (להלן: "הנתבע") והנתבע 3 (להלן: "חלא"). החייב ניהל אצל התובע שני חשבונות עובר ושב: חשבון אחד מספר 240183 וחשבון נוסף 240204 (להלן יקרא החשבון השני: "החשבון"). חלא חתם ביחד עם החייב כערב לחשבון. ביום 7.2.08 החייב לקח הלוואה מהבנק בסך 180,000 ₪ והנתבע וחלא חתמו כערבים יחד עם החייב לסילוק ההלוואה לפי תנאי ההסכם בהלוואה. חובם של חלא והנתבע בקשר עם ההלוואה עמד על סך של 154,465 ₪ נכון ליום 9.8.2010.
2.
הנתבע הגיש בקשת רשות להתגונן וקיבל רשות להתגונן בשאלה אחת בלבד והיא שאלת זקיפת הכספים שגבה הבנק מחלא. אין מחלוקת כי הבנק גבה מחלא במסגרת הסדר פשרה סכום של 269,380 ₪. חלא היה ערב ביחד עם החייב לחשבון וכן היה ערב ביחד עם הנתבע לסילוק ההלוואה. את הסכום שקיבל הבנק מחלא פיצל הבנק כך, שסך של 173,126 ₪ כיסה את החוב בגין החשבון, וסך של 96,253 ₪ הופחת מההלוואה לה ערב הנתבע. יש לציין עוד כי סכום של 11,500 ₪ קוזז מחשבונו של הנתבע ולכן נכון ליום 14.9.2011 עמדה יתרת ההלוואה, אשר הבנק תובע מהנתבע על סך של 49,790 ₪ וביום 14.9.11 סכום נוסף של 3,691 ₪ קוזז מחשבון הנתבע כך שנכון ליום 23.2.12 נותרה יתרת ההלוואה על סך של 47,787 ₪.
3.
טענת הנתבע עליה ניתנה לו רשות להגן היא כי היה על הבנק לזקוף את מלוא הסכום של 269,380 ₪ ששילם חלא ראשית על חשבון ההלוואה ובכך לראות את ההלוואה ככזו שנפרעה, ואת היתרה להעביר לחשבון העו"ש של החייב. לטענת הנתבע סוכם בינו לבין חלא כי חלא יקח הלוואה אחרת ויחזיר לבנק את ההלוואה המקורית, ובכך ישוחרר מערבותו ולכן כך היה על הבנק לנהוג. בגין טענה זו של סדר זקיפת הכספים בחשבון ובהלוואה ניתנה לנתבע רשות להתגונן.
4.
התובע הגיש תצהיר של מר שלמה לבנה, אשר משמש כפקיד גבייה בבנק. על פי התצהיר, ביום 24.10.2010 נחתם הסדר חוב בין הבנק לבין חלא לפיו שילם חלא סך של 299,380 ₪ לסיום ערבויותיו. התשלום בוצע באמצעות הפקדה לחשבון 240205 (ראו סעיף 3 להסדר אשר צורף כנספח 1 לתצהיר). הוסכם בין הצדדים כי פרעון הסכום יהווה סילוק סופי ומוחלט של סכום החוב אשר חלא חב לבנק. אין מחלוקת כי חלא אכן שילם את הסכום כאמור לבנק ביום 28.11.2010.
5.
על פי תצהיר נציג הבנק, נכון למועד התשלום, עמדה יתרת החוב בחשבון לו ערב חלא על סך של 173,126 ₪. לאחר כיסוי החוב בחשבון הועברה היתרה בסך של 96,253 ₪ ליתרת ההלוואה, לה ערבו הנתבע וחלא. יש לציין כי במסגרת ההסדר לא ניתנה על ידי חלא כל הנחייה בכתב לבנק כיצד יש לזקוף את הסכומים ששילם. נציג הבנק נחקר על תצהירו במועד ההוכחות.

6.
כאשר נשאל המצהיר מטעם הבנק מדוע החליט הבנק לזקוף את הכספים של חלא בתחילה דווקא לחשבון העו"ש ולא לחשבון ההלוואה, ורק את היתרה לחשבון ההלוואה, ענה: "היה שיקול שחלא היה חייב כסף בהלוואה ובעו"ש והחלטתנו לסגור את הכסף קודם לכיסוי העו"ש ואחר כך לכיסוי החוב שהוא ערב. הסיבה, שלא פטרנו את הערב השני. זה שחלא שילם זה לא אומר שצריך לפטור את הערב השני. חלא שילם את הכסף להלוואה מתוך התקבולים האלה". (עמ' 5 שורות 10-13). ועוד אמר העד מטעם הבנק: "הבנק לא אדיש, הוא עושה את השיקולים שלו על פי חוק ומה מותר לו ומה הוא רוצה להשיג ועל פי זה הוא נוהג. עלפי המסמכים שנחתמו בתחילת הדרך לפני מתן האשראים" (עמ' 5 שורות 4-5).
7.
הנתבע הגיש תצהיר מטעמו ונחקר עליו במועד ההוכחות. הצדדים סיכמו בעל פה בתום דיוןם ההוכחות.
8.
ב"כ התובע בסיכומיו מציין כי מדובר בחשבון אחד שהחוב בו מורכב משני ראשים: האחד לעו"ש והאחר להלוואה, ולא בשני חשבונות נפרדים.

סיכומי התובע
9.

התובע בסיכומיו הפנה לסעיף 20 לכתב ההתחייבות שעליו חתומים הנתבע וחלא אשר קובע את סדר הזקיפה בסעיף קטן ד' של הסכומים שיגיעו ובו הוא קובע, אמנם שראשית יזקפו הסכומים לסילוק הוצאות בקשר עם הגבייה, לאחר מכן סילוק כל סכומי ההלוואה, שאינם מחיר קרן, שיגיעו עקב הצמדה וריבית, ולאחר מכן לסילוק קרן ההלוואה. אך בסיפאת הסעיף נכתב "או בכל סדר זקיפה שיקבע על ידי הבנק.". עוד הוא מפנה לסעיפים 49 ו- 50 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג- 1973 ובמיוחד לסעיף 50 הקובע: "סכום שניתן לנושה שעה שהגיעו לו מן החייב חיובים אחדים, רשאי החייב, בעת התשלום, לציין את החיוב שלחשבונו ייזקף הסכום; לא עשה זאת, רשאי הנושה לעשות כן.", וטוען כי הבנק זכאי לזקוף את הכסף כפי שהוא מוצא לנכון.
10.
יחד עם זאת הוא טוען כי יש הסבר כלכלי וסיבה לכך שהזקיפה נעשתה כפי שנעשתה. לטענתו, החוב לתובע היה מורכב משניים: לחלק ממנו היו שני ערבים - שזו ההלוואה, ולחלק ממנו היה רק ערב אחד - שזה החשבון עו"ש, לכן הבנק העדיף לכסות את החוב שבו הבנק חשוף יותר, דהיינו יש לו רק ערב אחד ולהשאיר פתוח את החלק שבו יש שני ערבים, דהיינו שהיה לו ממי להיפרע.



סיכומי הנתבע
11.

הנתבע טען בסיכומיו כי על הבנק חלה חובה מוגברת וגם חובת נאמנות, חובת אמון וזהירות לא רק כלפי הלקוחות שלהם אלא גם כלפי ערבים וכל מי שמושפע מהחלטה כזו של הבנק.
12.
עוד טען הנתבע כי הבנק התרשל ולא קיים את חובות האמון והזהירות בכך שהוא החליט לזקוף את הכסף של חלא לפי ראות עיניו ולא לפי האינטרסים של הערב. ב"כ הנתבע אומנם מסכים כי לו היה חלא קובע את סדר הזקיפה כי אז
לא היה לנתבע פתחון פה, אולם מי שלא קבע חלא את סדר הזקיפה, הרי שמן הראוי היה כי שהבנק יזקוף כך שהנתבע לא יהיה חייב. עוד טען הנתבע כי הבנק לא פעל בזריזות הנדרשת ולא דאג לגבות סכומים נוספים אשר הייתה אפשרות לגבות אותם באמצעות מכירת הרכוש ולכן יש לדחות את התביעה.

דיון והכרעה
13.
מבחינה עובדתית אין מחלוקת בין הצדדים כי נלקחה הלוואה ונותרה יתרת חוב כמתואר בכתב התביעה. עוד אין מחלוקת על כך שחלא שילם את הסכום וכי הבנק השתמש בסכום לכיסוי מלוא החוב בחשבון העו"ש ורק חלק מן הסכום לכיסוי חוב ההלוואה. הצדדים חלוקים בשאלה האם הייתה לבנק הזכות להחליט כיצד לזקוף את הסכום ששולם בין חשבון העו"ש לבין ההלוואה או שהיה עליו לזקוף את הסכומים כך שיפטור את הנתבע מן ההלוואה ורק היתרה יזקוף לחשבון העובר ושב.
14.
טענתו העיקרית של הנתבע כי חלא התחייב לכך ודרש זאת מן הבנק, לא הוכחה כלל וחלא לא בא להעיד בעניין זה. לעומת זאת נציג הבנק הוכיח כי בהסדר עם חלא לא נקבע כל סדר זקיפה של הסכומים ומעדותו עולה כי גם בעל פה לא התבקשה זקיפה אחרת מזו שבוצעה ולכן הבנק נהג לפי הבנתו והאינטרסים הכלכליים שלו.
15.
טענה נוספת כללית של הנתבע היא כי לבנק יש חובת אמון כלפי הנתבע ולכן צריך היה לפעול בזקיפה לטובת הנתבע ולא לטובת האינטרס של הבנק.
16.
מבלי לקבוע מסמרות האם קיימת חובת אמון מסוג זה, דהיינו המחייבת את הבנק לזקוף על פי אינטרס השונה מזה שלו, כלפי ערב (ראו פרשת ע"א 1304/91 טפחות נגד ליפרט, פד"י מ"ז (3) 309. בו קבע בית המשפט כי בעניין חוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ"א-1981
הערב איננו לקוח לצורך כך, וראו רות פלאטו שנער, דיני בנקאות חובת האמון הבנקאית, הוצאת לשכת עוה"ד 2010, עמ' 115 ואילך), הרי שנראה כי גם אם הייתי קובעת כי קיימת במקרה שכזה חובת אמון כלפי הנתבע כערב, הרי שסעיף 20 להסכם ההתחייבות שבין הצדדים גובר על חובה זו ונותן שיקול דעת רחב לבנק לזקוף את הסכומים שהתקבלו על חשבון החובות על פי שיקול דעתו המוחלט. בהעדר קביעה מפורשת של חלא בהסדר, וכאשר הנתבע לא הביא לעדות את חלא על מנת להוכיח את טענתו, כי חלא עמד על כך כי הסכומים יזקפו כפי שדורש הנתבע, הרי שנותר הבנק עם האמור בהסכם ולפיו הוא בעל שיקול דעת מלא לקבוע את סדר הזקיפה של הסכומים.
17.
לכך יש להוסיף את סעיף 50 לחוק החוזים אשר בהעדר הוראה של החייב, נותן לנושה שיקול דעת לזקוף את התשלומים על פי שיקול דעתו. ראו לעניין זה, למשל, את פסק דינו של כב' השופט אנגלרד בע"א 7948/96 בנק הפועלים נ מוסכי צומת גהה, פ"ד נה(1) 865). בדברי המלומד פורת ניתן למצוא כי ישנם מקרים בהם התנהגותו של מי מהצדדים בעת ביצוע התשלום או בסמוך לו מלמדת על כוונה של החייב לזקוף תשלומים בדרך מסוימת דווקא ולא בדרך אחרת. לעיתים, טיב החובות בהם חב החייב עשוי גם הוא ללמד על כוונת החייב המוסקת מכללא לזקוף תשלומים בדרך מסוימת (ראו א.פורת, זקיפת תשלומים, דיני חיובים-חלק כללי- עריכת ד' פרידמן, תשנ"ד בעמ' 598), אולם במקרה זה לא מדובר בחייב עצמו שפרע את החוב, אלא בצד שלישי שנהנה
מפרעון זה ולכן לא נקבע בחוק או בכל מקום אחר כי על הנושה ללמוד על כוונה של הצד השלישי ואף לפעול לפיה ובניגוד לאינטרס הכלכלי שלו עצמו.
18.
מכל האמור לעיל עולה כי לא השתכנעתי כי הנתבע זכאי היה לדרוש מהתובע כי יבצע זקיפה של הסכומים ששילם חלא על פי אינטרס הנתבע ולא אינטרס התובע ולכן על הנתבע לשלם את יתרת החוב שנותרה בגין ההלוואה.
19.
איני מתייחסת לטענות נוספות אשר לא ניתנה בגינן רשות להגן.
סוף דבר
20.
התביעה מתקבלת. הנתבע ישלם לתובע סך של 47,787 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כקבוע בהסכם בין הצדדים החל מיום 23.2.2912 ועד למועד התשלום בפועל.
21.
הנתבע ישלם לתובע הוצאות בסך 1,200 ₪ וכן שכר טרחת עו"ד בסך של 5,000 ₪.

ניתן היום,
י"ד תמוז תשע"ב, 04 יולי 2012, בהעדר הצדדים.











תאק בית משפט שלום 28019-08/10 בנק הפועלים בע"מ נ' שרון עומסי, עמר צוק, דורון חלא (פורסם ב-ֽ 04/07/2012)