פסקי דין על אברהם אלברט אוחיון

45006-06/12 מת     04/07/2012




מת 45006-06/12 מדינת ישראל נ' אברהם אלברט אוחיון




לך



st1\:*{behavior: }



בית משפט השלום בנצרת

מ"ת 45006-06-12 מדינת ישראל
נ' אוחיון(עציר)



04 יולי 2012



45000-06-12

בפני
כב' השופטת אוסילה אבו-אסעד



המבקשת:
מדינת ישראל


נגד

המשיב:
אברהם אלברט אוחיון
(עציר)


<#2#>
נוכחים:
בשם המבקשת: עו"ד אביטל בן סימון גולן

בשם המשיב: עו"ד שלמה אלכביר

המשיב בעצמו באמצעות השב"ס

החלטה

רקע:

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של החזקה/שימוש בסמים שלא לצריכה עצמית.

על פי עובדות כתב האישום, ביום 9.6.12 בחיפוש שנערך בביתו של המשיב, נמצא המשיב מחזיק בסמים מסוכנים מסוג חשיש
שלא לצריכה עצמית במשקל של 227.74 גרם נטו.

בעקבות האמור, הוגש מטעמה של המבקשת כנגד המשיב כתב האישום. בצידו של זה, הוגשה מטעמה של המבקשת הבקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו, וזאת על פי סעיף 21(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) ,התשנ"ו-1996 (להלן: "חוק המעצרים").

טענות הצדדים :

על פי הנטען בבקשה, בידי המבקשת ראיות לכאורה להוכחת האשמות המיוחסות למשיב ובין אלה: דוחות שוטרים, מוצגים, הודאת המשיב, חוו"ד מומחה ועוד.

לטענת המבקשת, מאחר והמדובר בעבירות סמים ובכמויות כאמור בכתב האישום, קיימת חזקת מסוכנות על פי סעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק המעצרים, שכן קיים יסוד סביר לחשש ממשי כי המשיב יסכן בטחון הציבור, וזאת אף בשים לב לעברו הפלילי של המשיב אשר כולל 18 הרשעות בעבירות שונות לרבות סמים, בריחה ממשמורת חוקית, התחזות לאחר, קבלת דבר במרמה, הפרת הוראה חוקית, עבירות רכוש, זיוף, הדחה בחקירה ועוד. בגין הרשעותיו האמורות, כך נטען, ריצה המשיב מאסרים לתקופות שונות שלא היה בהם כדי להרתיעו מלשוב ולבצע עבירה חמורה נוספת של החזקת סמים מסוכנים של לצריכה עצמית.

בנסיבות אלה, עתרה המבקשת למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו.

בדיון שהתקיים בפני
י בבקשה, חזרה ב"כ המבקשת על האמור בבקשה וציינה כי המשיב החזיק בסמים מסוכנים מסוג חשיש בכמות הנטענת
בכתב האישום, כאשר המשיב הודה בהחזקת הסמים ומסר שהמדובר הוא בסם לצריכה עצמית.

לדידה של ב"כ המבקשת להודאתו של המשיב כאמור לעיל, לא נדרש דבר מה נוסף ו/או חיזוק על פי דיני הראיות וזאת לנוכח העובדה כי הגרסה אותה מסר המשיב אינה מתקבלת על הדעת, זאת בשים לב לכות הסם שנתפסה, לעלויות הסם, ולנתוני המשיב המתקיים מקצבה המשולמת לו על ידי המוסד לביטוח לאומי.

ב"כ המבקשת הפנתה בטיעוניה לעברו הפלילי של המשיב ולתקופות המאסר אותן ריצה, ועתרה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו.

סנגורו של המשיב טען בפני
כי כבר בדיון שנערך בבקשת המשטרה להארכת מעצרו של המשיב לצורכי חקירה, חקר את נציג המשטרה לעניין חוקיות צו החיפוש ובית המשפט בהחלטתו באותה בקשה קבע כי אין זה המקום לדון בעניין זה. לטענת הסנגור עתה
הגיעה העת לדון בטענתו לאי חוקיות החיפוש שנערך.

בהקשר זה הסנגור הפנה לדו"ח פעולה המתעד את החיפוש שנערך,
ממנו עולה כי החיפוש ערך שלא על פי צו חיפוש. לטענת הסנגור בנסיבות אלו היה צריך לבקש את הסכמת בעל המקום דבר שלא נעשה במקרה זה. הסנגור הוסיף כי בחיפוש השתתפו 4 שוטרים, כאשר רק אחד מתוכם ערך מזכר.
מדו"ח הפעולה עולה כי המשיב ישב בחנות סמוכה לבלוק שבו הוא מתגורר. בעת שישב שם, הגיעו אליו שוטרים, הזדהו בפני
ו וציינו שבכוונתם לבצע
חיפוש. השוטרים רשמו כי המשיב הסכים לביצוע החיפוש בעוד, שלטענת הסנגור, השוטרים לא הסבירו
למשיב על זכותו להתנגד לעריכת החיפוש. במהלך החיפוש שנערך בביתו של המשיב, תפסו השוטרים בכיס מכנסיו של המשיב
מפתחות. לטענת הסנגור השוטרים בעת שהכניסו ידיהם
לכיסו מכנסיו של המשיב פעלו בכוח מבלי שהיה מצוי ברשותם צו חיפוש.

לטענת הסנגור אותם מפתחות אשר נמצאו בכיסו של המשיב לא היו מפתחות ביתו של המשיב אלא מפתחות של דירה סמוכה. חרף עובדה זו ביצעו השוטרים את החיפוש בדירה הסמוכה ללא צו חיפוש ומבלי שהתקבלה הסכמה מצד הבעלים של אותה דירה. המשיב בעת שנשאל למי שייכת הדירה השיב שהדירה היא
בבעלות אחיו.

בנסיבות המתוארות, טען הסנגור כי החיפוש שנערך בדירת אחי המשיב, לא היה חוקי וכי הפריטים אשר נתפסו במסגרת אותו חיפוש, מאותה דירה, נתפסו מבלי שהתקיים כל חשד בעניינם, בניגוד לחוק, ללא צו חיפוש ומבלי שהתקבלה
רשות לביצוע החיפוש מאת בעל הדירה. בנסיבות אלו, ישנו מקום לקבוע כי הסמים פסולים מלשמש ראייה ובמסגרת התיק העיקרי לא יהיה מנוס אלא מזיכויו של המשיב.

בהתייחסותו לעברו הפלילי של המשיב ציין הסנגור כי המדובר בעבר פלילי ישן וכי הרשעתו האחרונה של המשיב הינה משנת 97. למעשה, מזה 15 שנים אין למשיב כל הרשעות.

הסנגור הוסיף וציין שבמידה ובית המשפט יקבע שאין ראיות לכאורה הרי שאין עילת מעצר. רק לחילופין וככל שייקבע כי קיימת תשתית ראייתית ועילת מעצר, הסנגור הציע חלופת מעצר בבית אחיו של המשיב בבית שאן.

אחיו של המשיב
- מר יעקב אוחיון, נחקר בפני
י והביע נכונותו לפקח על המשיב. המפקח ציין
כי הוא
עובד בעיריית בית שאן מספר שעות בודד ביום וכי ככל שערבותו תאושר על ידי בית המשפט, יבקש מאשתו כי תחליף אותו בעבודה ואז הוא יוכל להיצמד לאחיו ולפקח עליו 24 שעות ביממה. לטענתו, בעבר פיקח על המשיב במסגרת חלופת מעצר.
בהתייחסותה לטענת הסנגור כנגד חוקיות החיפוש שנערך, ציינה ב"כ המבקשת שעל פי החוק עדיף כמובן לבצע חיפוש מכוח צו, אולם על פי פקודת הסמים ופקודת החיפוש ניתן לבצע חיפוש ללא צו
במקרה ומתעורר חשד שמתבצעת באותו מקום עבירה מסוג פשע.

בתגובה לטענת הסנגור לפיה הסמים נתפסו בדירה שאינה בבעלותו של המשיב, ציינה ב"כ המבקשת כי המשיב נתן הסכמתו לחיפוש ועל כן לא משנה אם הדירה אינה שלו. עוד ביקשה ב"כ המבקשת להוסיף ולטעון שעל פי הלכת יששכרוב כדי לפסול ראיה נדרשים נימוקים ונסיבות ומכל מקום דינה של טענה זו להתברר בתיק העיקרי ולא בשלב של מעצר עד תום ההליכים.

באשר לחלופת המעצר המוצעת טענה ב"כ המבקשת שאין ביכולה להתייחס לחלופה המוצעת מאחר ואשתו של המפקח לא נחקרה ובידה לא מצוי
גיליון הרשעותיו הקודמות של המפקח.

ראיות לכאורה :

סנגורו של המשיב בטיעוניו כאמור, ביקש להתמקד בטענתו לאי חוקיותו של צו החיפוש אשר נערך בדירה ולאותם הסמים שנתפסו הפסולים לשיטתו מלשמש כראיה במשפט, לנוכח כך שהושגו בדרך שאינה חוקית. עיון בחומר החקירה אשר הועמד לעיוני על ידי המבקשת מראה קיימות בו הראיות הגולמיות שלהלן:

עד התביעה מס' 3 גדי כצנלסון, בדו"ח פעולה שרשם ביום 19.6.12, ציין שהגיע לביתו של המשיב על פי מידע מודיעיני לפיו בביתו של המשיב ישנו סם מסוכן. כאשר הגיע לבית המשיב ישב האחרון בסמוך לבלוק. השוטרים הזדהו בפני
ו וציינו שבכוונתם לבצע חיפוש ואז המשיב הסכים וטען שהינו מתגורר עם אחותו. כאשר נכנסו לבית השוטרים ביצעו חיפוש במכנסיו של המשיב ומצאו מפתחות שהתבררו שאינם תואמים למפתחות הדירה בה נערך החיפוש אך תאמו לדירה סמוכה לגביה טען המשיב כי היא בבעלות אחיו. אז הודיעו השוטרים למשיב על כוונתם לבצע חיפוש בדירה. בחיפוש שערכו השוטרים נמצאו שתי פלטות מסוג חשיש בז'קט אשר היה תלוי על דלתו חדר המצוי בדירה. המשיב נשאל למי שייכים הסמים והשיב כי הוא לא יודע של מי הסמים. עוד נטען כי בחיפוש שנערך בז'קט נמצאו 2 שקיות נוסף עם חומר החשוד כסם.

עד התביעה מס' 7 נביל דאהר, במזכר שרשם ביום 24.6.12 ציין כי ביום 19.6.12 בוצע חיפוש דחוף בביתו של המשיב וזאת על רקע חשש ברמה גבוהה להעלמת ראיות ושיבוש חקירה ולאור כך בוצע החיפוש ללא צו.

המשיב, בהודעתו במשטרה מיום 19.6.12, ציין כי אינו סוחר סמים וכי הסמים אשר נתפסו בדירתו שלו אך הם
לצריכה עצמית. עוד טען המשיב כי החל לצרוך סמים
עקב משבר שעבר בחייו. המשיב נשאל מדוע לקח את השוטרים תחילה לדירה אחרת שהוא לא מתגורר בה, והשיב כי היה מתוסבך ולא האמין שיבואו אליו באותו יום. עוד טען המשיב כי הוא ישן בדירת אחיו – אותה דירה שבה נתפס הסם. המשיב הוסיף וטען כי אינו סוחר בסם וכי רכש את הסמים לפני שלושה שבועות
מבחור בבאר שבע תמורת הסך של 3500 ₪. עוד ציין המשיב כי הוא לא עובד, אלא מתקיים מקבצת הבטחת הכנסה בסך 1700 ₪. המשיב נשאל לגבי כמות הסם אשר נמצאה במעיל והשיב כי הוא מכין את הסם, חותך ומחלק אותו למנות בשבילו. המשיב ציין כי המעיל הינו שלו וכי רק מרוב עצבים טען בפני
השוטרים אשר ערכו את החיפוש כי הסם אינו שלו
.

כאמור סנגורו של המשיב, טען שהחיפוש אשר נערך בביתו של המשיב ובדירה השנייה לא היה
חוקי. עוד הוסיף הסנגור וטען כי הפריטים שהוצאו מדירת אחיו של המשיב, הוצאו ללא כל חשד, בניגוד לחוק וללא צו חיפוש ואף מבלי לקבל רשות מבעל הדירה, דבר שלדידו פוסל אותם מלשמש ראיה.

שקלתי בכובד ראש טענות הסנגור אולם לא מצאתי כי יש בהן, בשלב זה, כדי לקעקע את חומר הראיות הגולמי המצוי כיום בתיק ולהביא למסקנה שלפיה לא מתקיימת בעניינו של המשיב הדרישה לקיומן של ראיות לכאורה.

עולה מחומר הראיות המצוי בתיק כי הדירה בה נערך החיפוש, נמצאת אומנם לטענת המשיב בבעלות אחיו, יחד עם זאת עולה מחומר הראיות הנ"ל כי הדירה משמשת את המשיב למגוריו. כמו כן, עולה מתיק החקירה כי החיפוש בדירה נערך על סמך ידיעות מודיעיניות שבעקבותיהן הגיעו השוטרים לביתו של המשיב. הלכה למעשה, יש בכך כדי ליתן עיגון נורמטיבי לקיומו של החשד הסביר לעריכת החיפוש. לציין כי סוגיה זו נתבררה במפורש ברע"פ בן חיים ובית-המשפט בעניינו של עייש מצא לנכון כי הגעת המשטרה בעקבות מידע מודיעני, גם ללא צו, יכולה ליתן סמכות לצורך עריכת חיפוש, וראה פסקה 37 לפסק-הדין.

זאת ועוד, המשיב בהודעתו הודה באחזקת הסם הגם שטען כי מדובר בסם שהוא לצריכתו העצמית. התשתית הראייתית הפוזיטיבית המבוססת על הודאת המשיב כאמור, בצירוף התנהגותו המפלילה בשעת המעצר (ובעניין זה אין אלא להפנות לכך שהמשיב ניסה להוביל את השוטרים לדירה אחרת, בה מתגוררת אחותו בטענה שקרית לפיה הוא בעצמו מתגורר גם שם), יש בהן להצביע, לכל הפחות, על סיכוי סביר להרשעת העורר, ודי בכך כדי לעמוד ברף הראייתי הנדרש לשלב המעצר (ראה בעניין זה בש"פ 9745/11 נימר בואב נ' מ"י (ניתן ביום 5.1.12, פורסם בנבו).

טענות הסנגור לעניין אי-חוקיות החיפוש שנערך, בשים לב לכך שדוקטרינת "פירות העץ המורעל" נדחתה בשיטת משפטנו (ראה ע"פ 5121/09 יששכרוב נ' התובע הצבאי, פ"ד סא (1) 461, 530-529), אין משמעה בהכרח פסילת הראייה, ולכן, בשלב זה, אין בה כדי לפגוע
בסיכוי להרשעת המשיב. אין לומר שלאור רע"פ בן חיים, כל חיפוש בלתי חוקי, יש בו להביא לפסילה אוטומטית של הראיה. מכל מקום, טענתו זו של הסנגור בדבר אי קבילות הראיות מקומה בהליך העיקרי, ולא בהליכי המעצר (ראו והשוו בש"פ 5524/11 פלוני נ' מדינת ישראל
(לא פורסם), פסקה 7).

בנסיבות אלו, ניתן לקבוע כי קיימת בתיק תשתית ראייתית במידה הדרושה לצורך השלב הזה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים. הבחינה הכוללת של הראיות איננה מאפשרת בשלב זה לקבוע כי קיים פגם מהותי בחומר הראיות עד כדי שהראיה שהושגה במסגרת החיפוש שבוצע ללא צו לא תתקבל כראיה . מכלול הנסיבות
העולה מחומר הראיות מעלה כי היה בסיס סביר לחשד השוטרים כי במקום מתבצע פשע .

מטבע הדברים, אין בקביעתי כאמור לעיל כדי לחסום את המשיב מלשוב ולטעון טענותיו בעניין זה במסגרת ההליך העיקרי .

לאור האמור לעיל, אני קובעת כי לצורך בקשה זו קיימות ראיות לכאורה במידה הנדרשת למעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

עילת מעצר :

עילת המעצר המתגבשת הינה מסוכנתו של המשיב והחשש לביטחון הציבור הקמה נגד המשיב מכוח חזקת המסוכנות הקבועה בסעיף
21(א)(1)(ג)(3) לחוק המעצרים.

עברו הפלילי של המשיב עליו עמדה ב"כ המבקשת בטיעוניה, מצביע על אורח חיים עברייני הגם שניתן אכן להסכים עם הסנגור בטענתו לפיה המדובר הוא בעבר ישן יחסית (הרשעה אחרונה משנת 1997).

אין חולק כי עבירות סמים ועבירות שאינן החזקה לשימוש עצמי והנמנות על עבירות הפצת סמים, מקימות חזקת מסוכנות מכוח הוראות סעיף 21 לחוק המעצרים. מסוכנות זו אף נלמדת ממאפייניהן של עבירות אלה ובכללם הנזק הרב הטמון בנגע בסמים, הפיתוי לעסוק בעבירות אלה נוכח השכר הרב בצידן ( בש"פ 2746/11 פלוני נ' מדינת ישראל
).

הכלל הוא כי מי שיש נגדו ראיות לכאורה על החזקת סם שלא לצריכה עצמית או על סחר בסם צפוי למעצר עד תום ההליכים ורק בנסיבות מיוחדות יכולות להצדיק, במקרים כאלה, שחרור מן המעצר (בש"פ 4305/09 גאנם חרבאוי נ' מדינת ישראל
(טרם פורסם).

התמהיל הנוצר בין סוג העבירות המיוחסות למשיב ועברו הפלילי הישן אך מכביד של המשיב מצביעים כאמור על מסוכנתו ומביאים למסקנה המתבקשת כי מתגבשת בעניינו של המשיב עילת מעצר.

חלופת מעצר :

סעיף 21(ב)(1) לחוק המעצרים, מורה כי על בית המשפט לבחון לאחר שקבע כי קיימות ראיות לכאורה ולאחר שקבע כי קיימת עילת מעצר, לבחון באם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה ותנאי שחרור שפגיעתם בחירותו של המשיב פחותה.

בית המשפט במסגרת שיקוליו בוחן את המסוכנות תוך הבאה בחשבון של נסיבות המקרה והראיות שבפני
ו, יחד עם נתוניו האישיים של המשיב, לרבות עברו הפלילי (בש"פ 5222/97 קופל פטשניק נ' מדינת ישראל
,פ"ד נא(4) 702, 707-706).

הכלל הנוהג בעבירה של סחר בסמים הוא כי ככלל חלופת מעצר אינה מספקת להפגת המסוכנות הנשקפת ממי שנאשם בעבירה זו. בבסיס תפיסה זו מצויה הפגיעה הרעה של הסמים בחברה, בבחינת חולי המאכל את יסודותיה, העובדה שמאבק יעיל בסמים מחייב את גדיעת שרשרת הפצת הסם ובעיקר העובדה שהסחר בסמים יכול להתבצע גם כאשר הנאשם מצוי בחלופת מעצר וגם כאשר חופש התנועה שלו הוגבל (בש"פ 6463/09 איליה נ' מדינת ישראל
(פורסם בנבו)). שחרור לחלופת מעצר ייתכן אפוא רק בהתקיים נסיבות חריגות ויוצאות דופן (בש"פ 8800/10 עלי אלטלאקה נ' מדינת ישראל
(טרם פורסם).

סנגורו של המשיב, הציע לשחרר את המשיב לחלופת מעצר בבית אחיו בעיר בית שאן ובפיקוחו של אחי המשיב.

על מנת שבית המשפט יורה על שחרורו של משיב לחלופת מעצר בראש ובראשונה להשתכנע כי ניתן יהא במשיב אמון שלא ינצל לרעה דבר שחרורו ויביא להפרת תנאי חלופת המעצר שנקבעו או לביצוע עבירות נוספות.

לצורך בדיקת חלופת מעצר אשר תאיין מסוכנתו של המשיב יש מקום במקרה דנן להפנות את המשיב לקבלת תסקיר שירות המבחן אשר יבחן קיומה של חלופת מעצר.

סוף דבר:

נוכח האמור לעיל, אני מפנה את המשיב לקבלת תסקיר שירות המבחן על מנת שייבחן וימליץ על חלופת מתאימה.

אני קובעת להמשך דיון 29.7.12 שעה 11:00 בפני
כב' השופט/ת התורן/ית באותו מועד.

שירות המבחן ידאג להגשת תסקירו עובר למועד הנ"ל .

שב"ס יפעל להבאת המשיב למועד שנקבע ,כאמור .

המזכירות תמציא עותק החלטתי זו לשירות המבחן לבגירים.

<#3#>

ניתנה והודעה היום י"ד תמוז תשע"ב, 04/07/2012 במעמד הנוכחים.



אוסילה אבו-אסעד
, שופטת

הוקלד על ידי: ערין בראנסה







מת בית משפט שלום 45006-06/12 מדינת ישראל נ' אברהם אלברט אוחיון (פורסם ב-ֽ 04/07/2012)