פסקי דין על מוהנד הייב

28866-06/12 מת     08/07/2012




מת 28866-06/12 מדינת ישראל נ' מוהנד הייב




לך






בית המשפט המחוזי בנצרת

מ"ת 28866-06-12 מדינת ישראל
נ' הייב


08/07/12


בפני
כב' השופטת אסתר הלמן


המבקשת
מדינת ישראל

נגד

המשיב
מוהנד הייב


נוכחים:
בשם המבקשת עו"ד בדריה חסן
.

בשם המשיב עו"ד נג'מה הייב
, מטעם הסנגוריה הציבורית.

המשיב בעצמו, הובא ע"י הליווי.
<#1#>
החלטה

בפני
י בקשה בהתאם לסעיף 21 (א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו - 1996 להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו.

1
.
נגד המשיב הוגש כתב האישום המייחס לו 2 אישומים.

האישום הראשון מייחס למשיב ביצוע עבירות
של סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה, לפי סעיף 332(3) + 29 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין"), הסתייעות ברכב לשם ביצוע פשע, לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א- 1961, ירי באזור מגורים, לפי סעיף 340א + 29 לחוק העונשין, החזקת נשק שלא כדין, לפי סעיף 144(א) לחוק העונשין, ניסיון לחבלה חמורה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 333+335(א)(1)+(2) בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין, תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 382(א) לחוק העונשין, היזק במזיד לרכב, לפי סעיף 413ה לחוק העונשין, איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

2.

על פי הנטען באישום הראשון, בעקבות הצתת רכבו של המשיב, עקב סכסוך דמים מתמשך בין משפחתו למשפחת המתלונן, איימן עאסם הייב (להלן: "המתלונן"), גמר בלבו המשיב לפגוע במי מבני המשפחה היריבה.
בשעות הערב של יום 19/05/12, נהג המשיב ברכב מסוג מזדה כחולה השייכת לאחד מבני משפחתו ולצידו ישב רעול פנים אשר זהותו אינה ידועה למבקשת. המשיב והאחר עצרו את הרכב בצד הכביש באזור הכניסה לכפר טובא זנגרייה (להלן: "הכפר").
באותה עת שב המתלונן לכפר יחד עם אשתו, אמאל הייב (להלן:"אמאל") ובתם הפעוטה, באמצעות רכבם מסוג ניסאן אלמירה לבנה. משהבחין המשיב ברכבו של המתלונן החל לדלוק בעקבותיו, נצמד עם המזדה לרכבו של המתלונן ופתח במרדף אחריו, במהלכו ירה רעול הפנים שישב לצד המשיב באמצעות אקדח לכיוון רכבו של המתלונן. אחד הכדורים פגע בחלקו האחורי של רכב המתלונן.
בניסיון לחמוק מפני המזדה, האץ המתלונן נסיעתו עד שמסלול בריחתו נחסם באמצעות משאית והוא נאלץ לפנות לכיוון חצר בית אחת המשפחות בכפר ושם עצר.
אמאל ירדה מהרכב עם בתם הפעוטה ואילו המתלונן המשיך לשבת ברכב מבוהל.
המשיב עצר את המזדה בצד הכביש, ירד מהרכב יחד עם רעול הפנים ושניהם ניגשו לרכב כשהם חמושים בנשק חם. המשיב ניגש אל המתלונן, תפס ברגלו, סובב אותה ומשך את המתלונן אל מחוץ לרכב, שם תקף אותו באמצעות צינור ברזל והכה בו בחוזקה בראשו. אמאל שנשאה את בתה ניסתה להגן על המתלונן בגופה תוך שצעקה לעברו של המשיב שיפסיק להכות את בעלה. המשיב ניגש לרכבו של המתלונן, ניפץ את שמשותיו הקדמיות והאחוריות של הרכב וכן את החלון הקדמי והאחורי בצדו הימני של הרכב באמצעות צינור הברזל שהחזיק בידו, וצעק לעבר המתלונן ואיים עליו באומרו: "תעביר מסר אני אשרוף את כל משפחת ח'ליל" ונמלט מהמקום.
כתוצאה ממעשיו של המשיב והאחר נגרמו למתלונן חבלות בגופו לרבות שפשוף והמטומה בראשו וכאבים ברגלו, אשתו ובתו נבהלו ופיתחו חרדות וכן נגרם נזק לרכבו של המתלונן בשווי 2,500 ₪.

3
.
באישום השני מיוחסות למשיב עבירות של שיבוש הליך שיפוטי, לפי סעיף 244 לחוק העונשין והדחה בחקירה, לפי סעיף 245(א) לחוק העונשין.

על פי עובדות האישום השני, מאז האירוע שתואר לעיל, וחרף מאמצי המשטרה לאתר את המשיב, שכללו ביקורים בביתו ובית משפחתו ומסירת הודעות למשיב כי יסור למשטרה באופן מיידי, התחמק המשיב מפני רשויות החוק עד שהסגיר עצמו למשטרה ביום 03/06/11.
במהלך התקופה בה הסתתר המשיב מהמשטרה, הגיע לביתו של קרוב משפחתו כמאל הייב, שם שהה אותה עת המתלונן לבקשת כמאל, בניסיון לתווך בפתרון הסכסוך. המשיב הציע למתלונן לחזור בו מהתלונה שהגיש במשטרה ו/או לשנות את פרטי הודעתו כך שיטען כי נהג המזדה אשר תקף אותו היה רעול פנים. המשיב הבטיח למתלונן כי בתמורה לשינוי הודעתו ישא בעלויות תיקון הנזק לרכב.

4.

בבקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים, טוענת המבקשת לקיומן של ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב הכוללות, בין היתר, הודעותיהם של המתלונן ואשתו, הודעתו של שוטר סיור שפגש את המתלונן בתכוף לאחר קרות האירוע, דו"ח הובלה והצבעה המתעד את השחזור שערך המתלונן יחד עם חוקר, באשר להתפתחות האירוע, וכן הודעותיהם של עדים רבים אשר אישרו כי אכן הייתה קטטה בכפר במהלכה הותקף המתלונן. כמו כן, מפנה ב"כ המבקשת למחקרי תקשורת טלפון הנייד של המשיב, המפריכות את טענתו ולפיה שהה מחוץ לכפר מיום האירוע ועד ליום 03/06/12 בו הסגיר עצמו למשטרה, ואשר מראים כי לא עזב את הכפר החל מיום האירוע.

בכל הנוגע לעבירת ההדחה המיוחסת למשיב מפנה ב"כ המבקשת להודעתו של המתלונן מיום 04/06/12, הודעות האחים כמאל, יוסף, עלא ועטא, שהינם בני דודו של המשיב, מהם עולה כי המתלונן היה אצלם בבית בניסיון לפתור את הסכסוך.

5.

באשר לעילות המעצר, נטען כי העבירות המיוחסות למשיב הן עבירות חמורות על פי אופיין ונסיבותיהן, בוצעו באלימות חמורה ובאכזריות, תוך שימוש בנשק חם וקר ומשכך הן מקימות נגדו חזקת מסוכנות סטטוטורית, אשר נוכח גרסתו המופרכת, ספק אם יעלה בידו לסתרה.

ביחס לחשש מפני מסוכנות המשיב, הפנתה המבקשת גם לעברו הפלילי של המשיב, אשר הורשע בשנת 2008 בעבירות אלימות חמורות ואף ריצה עונש מאסר בפועל לתקופה של 10 חודשים, ולעובדה כי לחובתו מאסר מותנה חב הפעלה (ככל הנראה הכוונה – לבר הפעלה), בן 6 חודשים אשר הושת עליו בגין עבירות אלימות. כמו כן, תלויים ועומדים כנגד המשיב תיקים פליליים בגינם אף הוגשו נגדו כתבי אישום בעבירות אלימות, איומים ורכוש.

6.

פרט למסוכנות המשיב, טוענת המבקשת כי קיימת עילה למעצרו עקב חשש לשיבוש הליכי משפט ולהתחמקות מהליכי שפיטה או להשפעה על עדים, חשש הנלמד נוכח קיומה של התשתית הראייתית ביחס לעבירות של שיבוש הליך שיפוטי והדחה בחקירה, כמפורט בכתב האישום. בנוסף, קיים חשש לכך ששחרורו של המשיב יביא לשיבוש הליכי משפט עקב כך ששותפו למעשים המפורטים בכתב האישום עדין לא נתפס.

7.

ב"כ המשיב טוענת להיעדר ראיות לכאורה לביצוע המעשים המפורטים בכתב האישום ומפנה בעניין זה לקושי הקיים בזיהויו של המשיב, כמי שלקח חלק בתקיפתו של המתלונן, לאור הודעות עדי ראיה לאירוע, אשר העידו כי גם נהג רכב המזדה וגם היושב לצידו ברכב היו רעולי פנים.

בנוסף, טוענת ב"כ המשיב לקיומן של סתירות בין גרסאות המשיב ואשתו, סתירות פנימיות בין הודעתם המוקדמת מיום האירוע להודעות מאוחרות יותר וכן סתירות בין גרסאותיהם לעדויות אחרות.

8
.
כך, מפנה ב"כ המשיב להודעת המתלוננת מיום האירוע בה טענה כי רכב המזדה התנגש ברכבם מהצד, טענה שאין לה כל גיבוי בחומר הראיות, וכן להודעתה בה מסרה כי המשיב נתן לבעלה אגרוף. אמאל מסרה בחקירתה זו כי לא ראתה כלל אקדח. בהודעתה השנייה של אמאל מיום 04/06/12 סיפרה כי היו שני רעולי פנים ברכב, גרסה התואמת את עדות עדי הראיה לאירוע שטענו כי היו שני רעולי פנים. עוד מבקשת ב"כ המשיב להדגיש כי אמאל לא הסכימה לערוך עימות עם המשיב.

9
.
ב"כ המשיב הפנתה להודעת המתלונן מיום האירוע ולעובדה כי הוא אינו טוען שרכב המזדה הוא זה אשר ביצע את המרדף אחריו, וכי אישר שרעול הפנים הוא אשר החזיק באקדח. כמו כן, הפנתה ב"כ המשיב לעובדה כי רק בהודעתו של המתלונן מיום 04/06/12 סיפר המתלונן לראשונה כי נפגש עם המשיב במטרה לעשות סולחה והמשיב ביקש ממנו לשנות גרסתו.

ב"כ המשיב מפנה לדיסק השחזור בו הודיע המתלונן לחוקר כי דיבר עם אשתו והיא תעיד נגד המשיב, דבר המלמד על תיאום גרסאות בין המתלונן לאשתו. עוד מפנה ב"כ המשיב להודעות עדי ראייה המצויות בתיק החקירה, עדים נייטראלים שאין להם קשר למשפחת המשיב, העד יוסף הייב, טוהור הייב, הגב' עיפאת מנדורי, אשר העידו כי ראו במקום האירוע שני רעולי פנים.

10
.
ב"כ המשיב הפנתה גם להודעת השוטר נאיף סלאלחה, שהגיע לכפר בשל אירוע קטטה שהחל בכפר והצתת רכבו של המשיב. השוטר פגש את המתלונן אשר סיפר לו כי ירו לעבר רכבו. לטענתה, מתוך הודעתו עולה כי המתלונן לא אמר לו שהמשיב הוא אשר ירה עליו, ואף לא הפליל אותו כמי שהיה שותף או שלקח חלק כלשהו בעניין הירי.

11
.
לטענת ב"כ המשיב, בעל רכב המזדה שנחקר , הייב עאמר, שלל בחקירתו במשטרה את האפשרות כי המשיב השתמש ברכבו, ולשאלת החוקרים השיב כי איינו נותן לאף אחד לעשות שימוש ברכבו. כמו כן, מפנה ב"כ המשיב לאיכון הפלאפון של המשיב ממנו עולה, לטענתה,
כי עד השעה 19:00
היה בצפת.
ב"כ המשיב קובלת על כך כי המשטרה לא תפסה את רכבו של המתלונן ולא נלקחו ממצאים וטביעות אצבע מהמקום כפי שהיה צפוי שייעשה לאחר האירוע.

12
.
בכל הנוגע לאישום השני, שיבוש הליך שיפוטי והדחה בחקירה, מפנה ב"כ המשיב להודעות כמאל, עטא עלאא, וליד הייב ויוסף הייב בעניין הגעתו של המתלונן לביתו של כמאל, פגישה בה נכחו
בניסיון לעשות סולחה.
לדבריהם המשיב לא נכח בפגישה.

13
.
לחלופין, טוענת ב"כ המשיב כי אם ייקבע כי קיימות ראיות לכאורה, הרי שאז יש מקום לקבל תסקיר מעצר בה תוצג חלופה ראויה, מרוחקת, שיש בה כדי לאיין את המסוכנות הנטענת בבקשה.




ראיות לכאורה

14
.
כידוע, אין בית המשפט נדרש בשלב זה לבחינת מהימנות ראיות התביעה, ולפיכך, אין מקום לבחינת הסתירות הלכאוריות, אלא אם מדובר בסתירות ובקשיים מהותיים בראיות הלכאוריות, במידה המפחיתה את הסיכוי שיביאו באופן סביר להרשעת הנאשם. ראה בעניין זה דברים שנאמרו במסגרת
בש"פ 4553/12 וליד עואודה נ' מדינת ישראל

:
"... בשלב מקדמי זה אין בית המשפט נדרש לעמוד על משקלן של הראיות או לקבוע ממצאים בשאלת מהימנותם של העדים כפי שנעשה במסגרת ההליך העיקרי, ודי כי שוכנע שישנו פוטנציאל ראייתי להרשעת הנאשם בתום ההליך המשפטי (ראו: בש"פ 2607/10 פיניאן נ' מדינת ישראל
(לא פורסם, 18.4.10); בש"פ 1907/12 אבו מנה נ' מדינת ישראל
(לא פורסם, 13.3.2012)). בחנתי את טענות העורר בעניין זה, אולם לא מצאתי כי בהודעות המתלונן מצויות סתירות מהותיות אשר יש מקום להדרש אליהן בשלב זה, או אשר יש בהן לפגוע בצורה ניכרת בתשתית הראייתית העומדת לחובת העורר. כך גם באשר לטענותיו של העורר בעניין המחדלים בחקירה המשטרתית".

כן ראה בבש"פ 4256/12
שהאב מחמוד אבו נ' מדינת ישראל
:
"הלכה היא כי בית המשפט אינו בוחן בשלב הדיון במעצר עד תום ההליכים שאלות של מהימנות עדים ואין הוא נדרש באופן פרטני למשקלן של העדויות אלא אם כן מדובר בפירכות מהותיות וגלויות לעין".

15
.
לאחר בחינת ראיות התביעה על רקע טיעוני הצדדים, אני סבורה כי קיימות ראיות לכאורה שיש בהן פוטנציאל סביר להרשעתו של המשיב במיוחס לו בכתב האישום.

16
.
אין מחלוקת כי ביום האירוע התרחשו בכפר טובא מספר אירועים אלימים, על רקע סכסוך בין שתי משפחות יריבות. בשלב מוקדם יותר באותו יום הוצת רכבו של המשיב, כאשר היה נהוג על ידי אדם אחר.

17
.
מן הראיות שבידי המבקשת עולה כי האירוע נשוא האישום הראשון התרחש סמוך לאחר השעה 20.00, בהמשך לאירועים הקודמים, אך לא כחלק בלתי נפרד מאירוע הצתת רכבו של המשיב, כפי שנטען על ידי באת כוח המשיב.

18
.
מטיעוני ב"כ המשיב ניתן להבין גם כי איננה חולקת על כך שהמתלונן, רעייתו ובתו הפעוטה היו מעורבים באירוע אלים, במהלכו נורו לעברם יריות, והמחלוקת העיקרית הינה בשאלה האם נטל המשיב חלק באירועים אלו.

19
.
תיאור מפורט של האירועים שהתרחשו בעת שהמתלונן נהג ברכבו חזרה אל הכפר יחד עם אשתו ובתו, מצוי בהודעותיהם של המתלונן ואשתו. המתלונן מסר כבר בהודעתו הראשונה כי בשלב כלשהו של הנסיעה החל לעקוב אחריהם רכב מזדה בצבע כחול, ממנו נורו יריות לעבר רכבו. ברכב המזדה ישבו לדבריו, שני אנשים, הנהג היה המשיב ולצידו ישב רעול פנים. לאחר שהמתלונן עצר את רכבו בחצר ביתה של אחת המשפחות, הייתה
למתלונן הייתה הזדמנות טובה להבחין בפני
ו של המשיב, לאחר שזה ירד מתוך רכבו, תקף אותו באמצעות מוט ברזל והעביר באמצעותו מסר לבני משפחתו.

20
.
אשתו של המתלונן מסרה בהודעתה תיאור דומה של האירועים, אם כי לפי גרסתה הבחינה בשני רעולי פנים, שהגיעו יחד עם המשיב ברכבו.

מהודעתה הראשונה של אמאל מיום 19/05/12, ניתן להבין כי בזמן האירוע, מטבע הדברים, בני הזוג היו במצב נסער מאוד, בתם הפעוטה ישבה במושב האחורי של הרכב, בזמן שנורו לעברם יריות, שאחת מהן פגעה בצידו האחורי של הרכב. כאשר נעצרו בחניה, מיהרה אמאל להוציא את בתה מן הרכב.
בזמן שבעלה היה עדיין ישוב בתוך הרכב, הגיע המשיב ומשך אותו ברגלו מתוך הרכב. לפי הודעתה של אמאל, היא חצצה בין השניים וניסתה לדבר עם המשיב, המוכר לה אישית בהיותו שכן של המשפחה, שיניח לבעלה.

זיהויו של המשיב כמי שנהג ברכב, ירד ממנו והכה את המתלונן, הוא זיהוי וודאי של בני הזוג, המכירים אותו כתושב הכפר, ואשר במהלך האירוע ראו אותו ושוחחו עימו ממרחק קצר מאוד. יש לציין כי אין מחלוקת שלא קיימת יריבות אישית בין המתלוננים והמשיב, כך שאין כל סיבה שינקבו מיד לאחר האירוע בשמו, כמי שנהג ברכב ממנו נורו היריות ותקף את המתלונן בברוטאליות.

לפי הודעותיה של אמאל (מיום 19/05/12 ומיום 04/06/12), ברכב המזדה ישבו שני רעולי פנים, אחד לצד הנהג ואחד מאחור. שני רעולי הפנים ירדו מן הרכב, יחד עם המשיב, אך רעול הפנים שישב מאחור לא התערב בהתרחשות בתוך החצר, בזמן שהמשיב תקף את המתלונן באמצעות מוט הברזל שנתן לו רעול הפנים האחר.

21
.
ככל שיש סתירות בין הודעותיהם של המתלונן ואשתו, הקושי היחיד נובע מהתייחסותה של המתלוננת לשני רעולי פנים, בעוד המתלונן הבחין רק ברעול פנים אחד שישב לצד הנהג. ספק אם מדובר בסתירה, בהחלט יתכן שהמתלוננת הבחינה בשני רעולי פנים בעוד שהמתלונן שישב ברכב והותקף קשות על ידי המשיב, לא יכול היה להבחין היטב בכל המתרחש מסביבו. השוני בין הגרסאות עומד גם בסתירה לטענת ב"כ המשיב בנוגע לתיאום הגרסאות. בנוסף, גרסת המתלוננת מתיישבת היטב עם העדויות שנאספו מאוחר יותר לגבי שני רעולי פנים שנמלטו מן המקום.

22
.
אני ערה לכך שכתב האישום מאמץ את הגרסה לפיה רק רעול פנים אחד היה שותף לאירוע,
למרות האמור, וגם בהנחה שקיימת סתירה בין עדויות המתלוננים בעניין זה, לא שוכנעתי כי יש בנתון זה כדי להפחית מעוצמת הראיות, מאחר ועדויותיהם בכל הנוגע לחלקו של המשיב באירועים הינה עקבית, ברורה וחד משמעית.

23
.
לא מצאתי קושי בגרסאות המתלוננים, בכל הנוגע להשתלשלות האירועים, כנטען. המתלונן ואשתו סיפרו בהודעותיהם, כי במהלך האירוע נורו יריות מתוך רכב המזדה לעבר רכבם והם חשו בפגיעה אחת ברכב. בחלקו האחורי של רכבו של המתלונן נמצא מאוחר יותר קליע בקוטר 9 מ"מ. גרסה זו איננה מוחלשת מכך שהמתלוננת לא הבחינה באקדח, אלא רק שמעה את קולות הירי מתוך רכב המזדה שנסע בעקבות רכבם של המתלוננים.

24
.
מצב הרכב, אשר נפגע מקליע כלי הנשק ושזגוגיות חלונותיו נמצאו מנופצות, תואם את התיאור שמסרו המתלוננים.

25
.
פרט להודעת המתלוננים, בידי המבקשת הודעתו של השוטר נאיף סלאלחה, אשר נקרא לכפר טובא עקב אירוע של שריפת רכב (רכבו של המשיב) בכניסה לכפר טובא. על פי הודעתו (מיום 05/06/12), בעת שעסק בבדיקת הרכב, הגיע המתלונן ומסר לו כי נורו לעבר רכבו יריות כאשר נסע בו יחד עם אשתו ובתו. המתלונן הצביע על חור ירי בתא המטען של הרכב ועל החלונות השבורים ומסר לשוטר כי מי שעשה זאת הוא המשיב. כן, מסר המתלונן כי יחד עם המשיב היה רעול פנים נמוך קומה, שלא זוהה על ידו.

26
.
בין ההודעות שנאספו על ידי המאשימה מצויות הודעותיהם של מספר עדים שהתייצבו במשטרה מיוזמתם ביום 11.6.12 כשלושה שבועות לאחר האירוע. חלקם לא היו עדים כלל למה שהתרחש בחצר הבית בה הותקף המתלונן, חלקם הגיעו בשלב מאוחר יותר.

27
.
כמאל הייב למשל, חלף במקום וראה את שמשות הרכב כבר מנופצות. לדבריו ראה במקום רעול פנים אחד שלא אחז דבר בידיו. לדבריו הגיע למסור עדות מאחר ולא ראה את המשיב במקום. יחד עם זאת, מסר כי לא ראה גם את המתלונן או את אשתו. עוד הוסיף, כי היו הרבה מאד אנשים שהתאספו שם. הוא לא זכר את תאריך האירוע או שעתו. בעדותו אין כל סתירה לגרסת המתלוננים
ואולי היא אף תומכת בה.

28
.
מדובר בעדים שנשלחו למסור עדות במשטרה, ככל הנראה מטעם בני משפחת המשיב,
לאחר שלדבריהם, שוחחו עימם על האירוע. הם לא היו עדים להתרחשות מתחילתה אולם חיזקו את גרסת המתלוננים בכך ששמעו יריות תכוף לפני כן (הודעתה של עפת מנדורי) והבחינו ברעולי הפנים שהשתתפו בו.

29
.
אחת העדות היא אחותו של המשיב, שגם היא הגיעה רק ביום 11.6.12 כדי למסור הודעתה, למרות שלדבריה הייתה עדת ראיה לחלק מן האירועים. לדבריה הבחינה בשני רעולי פנים, שאחד מהם אחז במקל והכה את המתלונן. היא מסרה כי לא ראתה את אחיה במקום. לדבריה, שמעה ממנו כי היה באותו זמן בחצור ולא ענה לטלפון כי הבטריה שלו נשארה ברכבו של גולאן, איתו נסע לחצור. למרות האמור, כאשר נשאלה האם היו עוד אנשים במקום, פרט לרעולי הפנים והמתלונן, השיבה כי לא ראתה, איננה יודעת, ואפילו את המתלוננת לא ראתה במקום. כלומר, העדה לא הבחינה מי היו השותפים למתקפה, פרט לרעולי הבפני
ם.

30
.
כמפורט לעיל, הטענה כי נצפו שני רעולי פנים בזירת האירוע, איננה סותרת את הודעתו של המתלונן, אשר הבחין ברעול פנים אחד, ואף מתיישבת עם הודעותיה של אמאל, לפיהן, הבחינה בשני רעולי פנים שהגיעו יחד עם המשיב.

31
.
בהודעות עדי התביעה כאמור לעיל, יש פוטנציאל סביר להרשעת המשיב במיוחס לו. לכך יש להוסיף את העובדה שהמשיב נעלם מיד לאחר האירוע והתייצב במשטרה רק ביום 3.6.12. לדבריו ידע שהמשטרה מחפשת אחריו (לפי הודעת אחותו הוא היה בקשר עם משפחתו במהלך התקופה), למרות זאת, לא התייצב במשטרה. לדבריו יצא לטייל, בסמיכות זמנים מיד לאחר האירועים נשוא האישום הראשון, ושהה ברהט אצל חברים, כשכל הזמן היה ברשותו מכשיר הטלפון הנייד שלו. למרות האמור, אוכן מכשיר הטלפון הנייד באיזור טובא.

32
.
בכל הנוגע לאישום השני המיוחס למשיב מפנה המבקשת לעדותם של המתלונן במשטרה וכן לעדותם של כמאל, עטא ועלא אשר הגיעו לתת עדות במשטרה רק לאחר מעצרו של המשיב.
בהודעותיהם במשטרה העידו
עטה הייב, עלא הייב, יוסף הייב וכמאל הייב כי מספר ימים לאחר המקרה הופיע המתלונן אצלם בבית להתנצל על כך שהאשים את המשיב בביצוע המעשים. בעדותם הכחישו האחים כי המשיב היה נוכח בפגישה.

33
.
ביום 04/06/12, יום לאחר שהמשיב הסגיר עצמו למשטרה, נחקר המתלונן במשטרה ומסר כי נפגש עם המשיב באמצעות חברים בניסיון להגיע לסולחה. בפגישה לחץ עליו המשיב לחזור בו מהודעתו במשטרה ולספר כי גם התוקף היה רעול פנים ובתמורה ישלם לו את עלות תיקון הרכב. בחקירתו במשטרה ביום 07/06/12 סיפר המתלונן כי הפגישה עם המשיב נערכה בביתו של כמאל אסעד אשר הציע כי המתלונן ישנה גרסתו ויספר כי מי שתקף אותו היה רעול פנים עם מבנה גוף הדומה למשיב. לדבריו, בתחילה נכח בפגישה גם וליד שהינו בחור דתי מכובד שתפקידו לעשות סולחות, אולם וליד עזב את הפגישה לפני בואו של המשיב.

34
.
וליד הייב אלאחמר אישר בחקירתו במשטרה כי נפגש עם המתלונן בעקבות האירוע שקרה בינו ובין המשיב והציע כי יעשו סולחה. בחקירתו הכחיש וליד כי המשיב נכח בפגישה ואף הכחיש כי דיבר עם המשיב בעניין סולחה. תשובה זו מתיישבת עם עדותו של המתלונן, לפיה וליד עזב את הפגישה בטרם הגיעו של המשיב.


35
.
בידי המבקשת, אם כך, ראיות לכאורה לפגישה שבה נטל חלק המתלונן לאחר האירועים, ובמהלכה דובר על אפשרות לערוך סולחה בינו ובין המשיב. העדות היחידה כי המשיב נכח בפגישה וכי נעשה במהלכה ניסיון לגרום למתלונן לשנות את גרסתו, הינה עדותו של המתלונן, בעוד יתר העדים טוענים כי המתלונן מיוזמתו התנצל וסיפר כי איננו בטוח שהמשיב היה אחד התוקפים.

36
.
לאור המפורט, הראיות הלכאוריות שבידי המאשימה לקיומן של העבירות נשוא
אישום השני הינן בעוצמה חלשה יותר מאשר הראיות הלכאוריות למעורבות המשיב באישום הראשון.


עילת מעצר ובחינת חלופה

37.

כאמור, בידי המבקשת ראיות בעלות עוצמה מספקת לשם הרשעתו של המשיב. לא שוכנעתי, כטענת ב"כ המשיב, כי עוצמת הראיות איננה מצדיקה מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

38
.
קיומן של ראיות לכאורה למעשים המפורטים באישום הראשון מקימה חזקה בדבר מסוכנות המשיב, לאור העובדה שמעשיו היו כרוכים בשימוש בנשק חם וקר ונעשו בברוטאליות. אמנם לפי הראיות הלכאוריות, המשיב לא הוא שירה לעבר רכבם של המתלוננים, אולם אין ספק כי אם תוכח אשמתו, הרי הוא הרוח החיה מאחורי המעשים, הוא שהסיע את היורה ומי שתקף קשות את המתלונן באמצעות מוט ברזל. כל זאת לאחר מרדף מכוניות בתוככי כפר, המלווה בירי בנשק חם, תוך כדי סיכון חיי אדם.

39
.


במעשיו, הוכיח המשיב כי הוא נכון לפגוע במי מבני משפחתו של המתלונן, ללא כל יריבות אישית ביניהם, בהתעלם מן האפשרות שתוך כך יפגעו נשים ופעוטות. העובדה כי עדיין קיימת יריבות בין המשפחות רק מגבירה את החשש להישנות מקרים דומים בעתיד.
לכך יש להוסיף את עברו הפלילי של המשיב, אשר הורשע בשנת 2008 בעבירות אלימות חמורות וריצה עונש מאסר בפועל בגין עבירות אלו.

40
.
העובדה כי המשיב התחמק מהמשטרה במשך למעלה משבועיים מיום האירוע, במהלכם נעשו ניסיונות להשפיע על המתלונן, בין אם בנוכחות המשיב או בין אם בהיעדרו, והעובדה
כי שותפו של המשיב לא נעצר עד היום, מעוררים חשש כי שחרורו של המשיב לחלופת מעצר כלשהיא תביא לשיבוש הליכי משפט, השפעה על עדים והדחה בחקירה.






41
.
לאור האמור, שוכנעתי כי לא ניתן לאיין את מסוכנותו של המשיב באמצעות חלופת מעצר וכי מסוכנותו כה רבה, עד כי אין כל טעם בהזמנת תסקיר מעצר בכדי לבחון חלופת מעצר. לפיכך, אני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.
<#2#>

ניתנה והודעה היום י"ח תמוז תשע"ב, 08/07/2012 במעמד הנוכחים.


אסתר הלמן
, שופטת







מת בית משפט מחוזי 28866-06/12 מדינת ישראל נ' מוהנד הייב (פורסם ב-ֽ 08/07/2012)