פסקי דין על טל ארז המוסד לביטחון ושמירה בע"מ | פסקי דין על יבגני גלעדוב

24458-12/10 דמש     09/07/2012




דמש 24458-12/10 טל ארז המוסד לביטחון ושמירה בע"מ נ' יבגני גלעדוב








st1\:*{behavior: }
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו

דמ"ש 24458-12-10 גלעדוב נ' טל ארז המוסד לביטחון ושמירה





בפני
כב' השופטת נטע רות


נ.צ. גב' יפה הרצברג

נ.צ.
מר יצחק סרי


טל ארז המוסד לביטחון ושמירה בע"מ
המבקשת

ע"י ב"כ עו"ד עדי מנחם
(הנתבעת)


נ ג ד

יבגני גלעדוב
המשיב

ע"י ב"כ עו"ד דרדריק אירית
(התובע)

ה
ח
ל
ט
ה

1.
בפני
נו בקשה לביטול פסק-דין שניתן בתיק זה ביום 6.6.11 (להלן: "הבקשה" ולהלן: "פסק-הדין").

2.
במסגרת כתב התביעה שהגיש המשיב הוא עתר לתשלום זכויות שונות (שכר עבודה בעבור החודשים אוגוסט-ספטמבר

2010, פדיון חופשה, חלף הודעה מוקדמת, החזר הוצאות נסיעה ותשלום בעבור אי הפרשה לקרן הפנסיה).
המשיב ציין במסגרת כתב התביעה כי המבקשת נהגה שלא לשלם לו בעבור כל שעות העבודה שעבד, לרבות עבודה בשעות נוספות. לדברי המשיב בכתב התביעה, לאחר שהתחוור לו שלא שולם לו שכר בעבור כל שעות עבודתו הוא פנה למזכירת המבקשת ביקש לקבל לידיו דו"ח המפרט את שעות עבודתו ולאחר מכן עימת את מנהלו עם דו"ח זה במטרה להראות לו כי אין משולם לו שכרו במלואו וכי הרישום בתלוש השכר אינו תואם את שעות עבודתו בפועל. דא עקא, שהמנהל במקום לבחון את הנתונים קרע לדבריו את הדו"ח והשליכו.

המשיב הוסיף וכתב בכתב התביעה כי התגובה לה זכה עת שעמד על זכותו לקבלת תשלום בעבור כל שעות העבודה היתה "מאד לא נעימה" וכי הוא אף נדחף ע"י המנהל דחיפה שכתוצאה ממנה נתקל בקופסא שהיתה תלויה על הקיר ונפל על הארץ. לדבריו, בהמשך לכך נאמר לו על ידי מנהלו כי הוא (המשיב) קיבל את המגיע לו וכי אם הסכום ששולם אינו נושא חן בעיניו הוא יכול להפסיק את עבודתו.

הוסיף המשיב וטען כי השכר בעבור החודש האחרון לעבודתו, שאמור היה להשתלם בהמחאה שנמסרה לידיו, לא שולם משההמחאה שנמסרה חוללה.

לגירסת המשיב מספר ימים לאחר העימות עם מנהלו הוא שב וביקש לקבל לידיו את דו"ח השעות, אולם בקשתו סורבה.

3.
במסגרת פסק-הדין מושא הבקשה, שניתן בהיעדר כתב הגנה ובהיעדר התייצבות, חייב בית-הדין את המבקשת בתשלום למשיב כדלקמן:
שכר עבודה בסך 7,000 ₪ (כפי הנתבע בכתב התביעה ובהתבסס על שכר מינימום) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית בלבד החל מיום 1.10.10 ועד למועד התשלום בפועל.
פדיון חופשה שנתית בסך של 1,658 ₪, חלף הודעה מוקדמת בסך של 1,658 ₪, החזר הוצאות נסיעה בסך 1,500 ₪ והפרשות לקופת הגמל בסך 1,920 ₪.
בגין כל הסכומים הללו (מלבד תשלום בעבור שכר עבודה) חייב בית הדין את המבקשת בתשלום הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 15.10.10 ועד למועד התשלום בפועל.

מעבר לכך חייב בית-הדין את המשיבה בתשלום הוצאות משפט בסך של 1,300 ₪.

4.
ביום 29.12.11 הוגשה הבקשה כשהיא נתמכת בתצהירו של מר שי צעירי, המשמש על פי האמור בו כמנהלה של המבקשת ואחד מבעליה. תצהירו של מר צעירי היה תמציתי ביותר והתייחס בצורה מעורפלת לטעמים לאי הגשת כתב הגנה ואי התייצבות לדיון, כמו גם לטענות ההגנה של המבקשת.


אשר לטעמים מהסוג הראשון כתב מר צעירי בתצהירו כי למבקשת נודע על פסק-הדין רק ביום 7.12.11 או בסמוך לכך, לאחר שהתקבל במשרדה מכתב אזהרה מלשכת ההוצאה לפועל. מר צעירי הוסיף וכתב כי אי התייצבות לדיון ואי הגשת כתב הגנה נבעו אך ורק מהטעם שאיש ממנהלי המבקשת לא ידע על הגשת התביעה ועל מועד הדיון שנקבע מאחר ואלה לא התקבלו במשרדי המבקשת. אשר לסיכויי התביעה ולטענות ההגנה שבפי המבקשת, נכתב בתצהיר כי למבקשת טענות הגנה טובות ומבוססות כמפורט בבקשתה. זאת ולא מעבר לכך.

5.
במסגרת הבקשה (להבדיל מן התצהיר שהפנה אליה בלשון כללית) נכתב - כי שכרו של המשיב שולם במלואו בהתאם לשעות עבודתו, לרבות עבודה בשעות נוספות, כאשר לתמיכת הדברים צורף תלוש שכר. כן נכתב שם כי המשיב כלל לא עבד בחודש 6/10.

בנוסף נכתב בבקשה כי המשיב התפטר ללא מתן הודעה מוקדמת לאחר שניפץ את מערכות האזעקה במשרדי המבקשת וגרם להרס רב וכי לאור זאת נערך לו "גמר חשבון", לפיו הוא נותר חייב למבקשת סך של 3,667.95 ₪.

אשר לדמי החופשה, נכתב כי אלה קוזזו בגין אי מתן הודעה מוקדמת ע"י המשיב ולחילופין נטען כי המשיב היה זכאי לסך של 680 ₪ בלבד בגין רכיב זה בהתאם לתחשיב שערכה המבקשת.

אשר לחלף ההודעה המוקדמת, טענה המבקשת כי המשיב הוא שהתפטר מעבודתו ללא מתן הודעה מוקדמת ומשכך עליו להשיב לה סך של 816 ₪ בהתאם לתחשיב שערכה.

אשר לתשלום בעבור דמי נסיעות, טענה המבקשת כי אלה שולמו למשיב על פי הצהרתו בהתאם לימים בהם נסע בתחבורה ציבורית, שכן לרוב המשיב הוסע ע"י מנהלו האישי בתחילתה ובסופה של כל משמרת.

אשר לתשלום הפרשות לקופת הגמל, ציינה המבקשת כי מדובר בזכויות שאינן ניתנות לפדיון וכי היה עליה להפריש הפרשות לקופת גמל רק לאחר שישה חודשי עבודה וכי בכל מקרה יש לגזור את נזקו של המשיב בגין אי ההפרשה מערך הפדיון, קרי - מהסכום שמשלמת קופת הגמל לאחר ניכוי דמי טיפול ועמלות.


המבקשת אף טענה, כאמור, טענת קיזוז, במסגרתה ביקשה לקזז מכל סכום שהיה זכאי לו המשיב את הסכום המתבקש בשל אי מתן הודעה מוקדמת, חצי שעת הפסקה ששולמה למשיב ביתר בעבור שעות שלא עבד בפועל וסך של 4,000 ₪ בגין נזק שגרם למערכת האזעקה.

6.
במסגרת התגובה שהוגשה לבית-הדין התבקש בית-הדין לדחות את הבקשה מהטעם שלא התקיימו התנאים לקבלתה.

7.
במהלך הדיון שהתקיים בפני
נו ביום 19.6.12 אישר המשיב כי שבוע לפני הדיון ובעקבות נקיטה בהליכי הוצאה לפועל שולם לו סך 3,215 ₪ בגין שכר עבודה ועל כן נתן הסכמתו לביטול אותו חלק בפסק הדין המתייחס לסכום זה.

במהלך אותו דיון אף נחקר מר צעירי על תצהירו. דא עקא, שבמהלך חקירתו משנתבקש מר צעירי לאשר שההמחאה שניתנה למשיב בגין שכר עבודה אכן חוללה וכי לא שולם הסכום הנקוב בה
בעת הגשת הבקשה, השיב מר צעירי כי הוא נדרש "לעבור על הנתונים" על מנת להשיב לשאלה זו מאחר ומי שמטפל בהנהלת החשבונות של המבקשת הוא "משה", המנהל בפועל של המבקשת.

בנסיבות אלה הודיעה באת כוח המשיב כי אין להבנתה מקום להמשיך בחקירתו הנגדית של מר צעירי.

8.
כידוע, בבוא בית הדין להכריע בבקשה לביטול פסק-דין שניתן במעמד צד אחד, עליו לשקול שני שיקולים מרכזיים:


השיקול האחד עניינו - הטעם למחדל של מבקש הביטול ואילו השיקול השני והמכריע נעוץ בסיכויי ההגנה של מגיש הבקשה לביטול

פסק דין
. כן נפסק כי בשעה שקיימת הגנה לכאורה, יעדיף בית הדין את ביטול פסק הדין ושמיעת התיק לגופו, תוך מתן פיצוי כספי לצד אשר לזכותו ניתן פסק הדין בהעדר התייצבות.

9.
כפי העולה מהחקירה הנגדית של מר צעירי, המבקשת ביכרה לתמוך את בקשתה בתצהיר של מי שאינו מצוי בפרטים הרלבנטיים ואינו מטפל בהנהלת החשבונות ומשכך גם אינו יכול להשיב לשאלות באשר לסכומים שהיה על המבקשת לשלם למשיב בהשוואה לסכומים ששולמו לו בפועל.


לא זו אף זו, אלא שתצהירו של מר צעירי הפנה באופן סתמי לעובדות המפורטות בבקשה בלא שניתן להבין ממנו אלו עובדות היו ידועות למר צעירי מידיעה אישית, באלו עניינים הקשורים למשיב טיפל ובפני
מי המשיב התפטר כביכול. בהתאם לכך, לתצהירו של מר צעירי אף לא צורפו מסמכים רלבנטיים העשויים לתמוך בטענותיה של המבקשת בכל הנוגע להיקף עבודתו של המשיב, למספר ימי החופשה שנטל, להתאמה שבין הרשום בתלוש השכר לבין דו"חות
הנוכחות, כמו גם בטענות בדבר הנזקים שגרם כביכול המשיב:

כך למשל, לא צורפו לתצהירו של מר צעירי דו"חות נוכחות מזמן אמת, פנקס חופשה או קבלות המלמדות על תיקון הנזקים שביצועם מיוחס למשיב. זאת נזכיר בנסיבות בהן המשיב ציין במפורש בכתב התביעה כי הוא חולק על הרישום בתלושי השכר וכי אלה אינם משקפים את שעות עבודתו. לא למותר לציין כי רישום השעות והתשלום בגינן אף משפיע על גובה הסכומים שהיה על המבקשת לשלם למשיב בגין זכויות נוספות.


10.
אשר לטענות המשפטיות הנוגעות לסיכויי התביעה, הרי שאף בהן לא מצאתי ממש וזאת מהטעמים הבאים:


טענת המבקשת באשר לחישוב הסכומים המגיעים למשיב בגין אי הפרשה לקופת גמל, לפיה היה עליה להפריש הפרשות לקופת הגמל בעבור המשיב רק לאחר שישה חודשי עבודה עולה בקנה אחד עם הוראות סעיף 25 לצו ההרחבה בענף השמירה רק ביחס לעובד שלא היה מבוטח עוד קודם לכן בקרן פנסיה. זאת, כאשר המבקשת לא הניחה כל תשתית עובדתית ביחס לכך.


אף הטענה לפיה המשיב זכאי לתשלום "ערכי הפדיון" אינה נראית לנו, שכן תשלומים המשולמים לקרן הפנסיה אינם מופקדים בה לצורך פדיונם - המחייב בקנס –


ככל שהוא נעשה טרם התרחשות האירוע המזכה. שכן, סכומים אלה אמורים להבטיח תשלום פנסיה עם התגבשותו של האירוע שכזה. סכומים אלה אף נושאים תשואה וחלים עליהם הסדרי מיסוי מקלים שנמנעו מהמשיב. זאת, מעבר לזכויות הביטוחיות שנמנעו ממנו בגין אי צבירת תקופת חברות מזכה בקרן הפנסיה במהלך תקופת ההעסקה במבקשת.

11.
בשולי הדברים יוער כי בין מחמת טעות של בית-הדין ובין מחמת הסכמה של המשיב שהוגבלה לצורך מתן פסק-דין במעמד צד אחד, לא נפסקו במסגרת פסק-הדין פיצויי הלנת שכר.

לו היה מבוטל פסק-הדין הרי שאף רכיב זה היה עומד לדיון.

12.
בנסיבות הללו איננו סבורים כי המבקשת הצביעה על קיומה של הגנה לכאורה, לא שכנעה את בית הדין כי בנכונות טענותיה באשר לאי הגשת כתב הגנה ואי התייצבות ואף לא בעוול שנגרם לה המצדיקים את ביטול פסק-הדין.


כסרח עודף יוער - כי לעניות דעתנו, שעה שטענות הגנה נטענות באופן סתמי במסגרת תצהיר התמיכה בבקשה לביטול פסק-דין, שעה שהמסמכים הרלבנטיים אותם נדרשת המבקשת לנהל ו/או המצויים בחזקתה אינם מצורפים לבקשה, יש לנקוט מדיניות של יד קפוצה בכל הנוגע לקבלת בקשות לביטול פסק-דין.
זאת על מנת למנוע ניצולו של הליך זה לרעה תוך יצירת סחבת העשויה להרתיע תובעים המבקשים לעמוד על זכויותיהם. במיוחד נכון הדבר שעה שמדובר בתובעים המשתייכים לקבוצות עובדים מוחלשות – הן הקבוצות החשופות ביותר לפגיעתם הקשה של הליכים מתמשכים ומרובי התדיינויות.

13.
אשר על כן, מבוטל באופן חלקי ועל פי הסכמת המשיב אך ורק אותו רכיב שנפסק לזכותו בגין שכר עבודה, כך שבמקום הסכום של 7,000 ₪ ייכתב 3,785 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.10.10 ועד למועד התשלום בפועל. יתר רכיבי התביעה יוותרו על כנם.

14.
המזכירות תשלח העתק מהחלטה זו לצדדים בדואר.

נ.צ. מר יצחק סרי

נ.צ. גב' יפה הרצברג
ניתנה היום, י"ט תמוז תשע"ב, 9 יולי 2012, בהעדר הצדדים.


נטע רות
, שופטת











דמש בית דין אזורי לעבודה 24458-12/10 טל ארז המוסד לביטחון ושמירה בע"מ נ' יבגני גלעדוב (פורסם ב-ֽ 09/07/2012)