פסקי דין על תומר אברהם הורן | פסקי דין על שי קריב

45787-02/11 תאמ     09/07/2012




תאמ 45787-02/11 תומר אברהם הורן נ' שי קריב








בית משפט השלום בנתניה



9 יולי 2012

תא"מ 45787-02-11 הורן נ' קריב






בפני

כב' הרשמת הבכירה – יפעת אונגר ביטון


התובע

תומר אברהם הורן
ע"י ב"כ עו"ד לימור קירש


נגד

הנתבע
שי קריב
ע"י ב"כ עו"ד הדס אלמוג




פסק דין



1.
עילת התביעה שלפני מקורה בעסקת תיווך שנקשרה בין התובע לנתבע בשנת 2010.

הצדדים חלוקים על חבות הנתבע לשלם לתובע את דמי התווך, כשעיקר המחלוקת בשאלה: האם היה התובע הגורם היעיל שהביא לעסקת המכר.

2.
אלה, בקצרה, העובדות שאינן שנויות במחלוקת:

א.
התובע הוא מתווך מורשה, בעל משרד תווך בשדה ורבורג ועובד עם אחיו ניר, שאף הוא מתווך מורשה (להלן: "ניר"), בתחום תווך מקרקעין בשרון.

ב.
ביום 09.09.10 חתמו הנתבע וניר על הזמנת תווך, הכוללת מגרש בשטח 500 מ"ר בבעלות של אשכנזי במושב צופית (להלן: "המגרש", "ההזמנה" ו"אשכנזי" – בהתאמה) (נספח א' לתביעה).

ג.
המגרש הנ"ל נרכש ע"י הנתבע ורעייתו (להלן: "רויטל") מאשכנזי ביום 24.11.10 תמורת 2,480,000 ₪ (נספח ז' לכתב ההגנה).

ד.
הנתבע ורעייתו שילמו למתווכת איזבלה (להלן: "איזבלה") דמי תווך בגין העסקה (נספח ו' לכתב ההגנה).

3.
לשיטת התובע, על הנתבע לשאת בתשלום דמי התווך על פי ההזמנה, שכן לולא שירותי התווך שהעניק לו והצגת המגרש בפני
ו, לא היתה מתקיימת העיסקה. התובע טוען כי היה הגורם היעיל, שהוביל להתקשרות בהסכם מחייב ולכן זכאי לשכרו.

4.
מנגד טוען הנתבע, כי העסקה התאפשרה הודות למאמצי התווך הבלעדיים של איזבלה, ואילו התובע לא פעל כלל להתהוותה, שכן טרם הצגת המגרש בפני
ו, הודיע לתובע כי המגרש הוצג זה מכבר לרויטל ע"י מתווכת אחרת (נספח ב' לכתב ההגנה).


זו אף זו, לשיטת הנתבע, במועד חתימת ההזמנה, לא הייתה לתובע הרשאה מאת אשכנזי להציג את המגרש, משום שבאותו מועד ניתנה לאיזבלה הבלעדיות לטפל במכירתו (נספח א' לכתב ההגנה).

5.
משאין חולק כי התובע מחזיק ברישיון תווך כדין, ומשאין חולק על ההזמנה, יש לבחון אם התקיים התנאי הנוסף המזכה את התובע בעמלת תווך.


חוק המתווכים במקרקעין, תשנ"ו – 1996 קובע בסעיף 14:


"(א)
מתווך במקרקעין יהיה זכאי לדמי תיווך מאת לקוח אם נתקיימו כל אלה:
(1)
הוא היה בעל רשיון לפי חוק זה בעת שעסק בתיווך ...;
(2)
הוא מילא אחר הוראות סעיף 9;
(3)
הוא היה הגורם היעיל שהביא להתקשרות הצדדים בהסכם מחייב".

(הדגש של הח"מ)


החוק קובע ברורות שכל שלושת התנאים צריכים להתקיים יחדיו, על מנת לזכות את המתווך בדמי תיווך. לא יזכה מתווך לדמי תיווך אם לא עמד בכל שלושת התנאים.

6.
מה משמעותו של התנאי השלישי?


שאלת "הגורם היעיל" נבחנה בפסיקת בתי המשפט ללא הרף. פסק הדין המנחה בסוגיה זו ניתן בעניין ע"א 2144/91 מוסקוביץ נגד אסתר ביר, ושם נקבע:
"
המבחן לקיום הדרישה שלפיה פעולת המתווך תהא הגורם היעיל להתקשרות החוזית, הוא מבחן של סיבתיות. אין המתווך יוצא ידי חובתו בעצם הוכחת הסיבתיות העובדתית. אין די בכך שהמתווך הוא גורם מסוים בשרשרת הסיבתית, בבחינת סיבה-בלעדיה-אין. הדרישה היא לגורם שהוא היעיל והיא נגזרת ממערכת העובדות"

בע"א 294/76 אנגלו סכסון נ' פסרמן, ע"מ 589,
בואר:
"תיווך ייחשב כגורם יעיל לעסקה כאשר נשוא העסקה זהה, המחיר שהוצע קרוב למחיר הסופי ולא עבר זמן רב מדי מהצעת המתווך ועד לגמר העסקה. הבעיה אינה מעוררת קשיים כשהמתווך משתתף כל הזמן במשא ומתן בין הצדדים שהביא בסופו של דבר להתקשרותם בחוזה, אולם קשיים אלו מתעוררים כשפעולת המתווך מצטמצמת בהצגת הצדדים ונשוא ההתקשרות".

יחד עם זאת, בית המשפט היה ער, כבר בראשית העיסוק בנושא התווך, לקושי בפני
ו ניצב המתווך, כשהלקוח מתנער מדמי התווך, לאחר שהוצג לפניו הנכס. בעניין זה, הבהיר בית המשפט את עמדתו כי:
"לפי דעתי זכאי הסרסור לדמי טרחתו רק אם העיסקה שנעשתה בסופו של דבר היא אותה העיסקה שלצורך בצועה הראה הסרסור ללקוח את הרכוש והביא את הצדדים לידי הסכם אלא אם בכוונה רעה ומתוך תרמית מנע הלקוח בעד הסרסור לגמור את מלאכתו"
ע"א 275/76 קלוגמן נ' לוי.

ברבות השנים קיבלה דעה זו ביטוי מעשי. למשל בעניין ע"א 2314/00 גוסטה פרנק נ' י.ה מקרקעין וניהול בע"מ, שם הודגשה פעולת מניעה שלא בתום לב:
"הרי שנסיון מכוון למנוע דמי תיווך אינו מתיישב עם חובת תום הלב. מובן מאליו שאם מתווך מבצע את הפעילות הראשונית והבסיסית המוטלת על כתפיו, קרי מוסר לקונה פוטנציאלי את פרטי הממכר, ולאחר מכן נמנע ממנו להמשיך בביצוע מלאכתו ע"י פעולת מניעה מכוונת שלא בתום לב, המיועדת כל כולה לחסוך את דמי התיווך, הרי שאין בכך לשלול את זכאותו לאותם דמי תיווך. אם לא תמצי כן, התוצאה תהא כי במרבית המקרים ניתן יהיה למנוע ממתווך את דמי התיווך ע"י יצירת נתק עימו לאחר שפעולתו יצרה את הגורם הראשוני למפגש בין הצדדים".

וכך גם בעניין ע"א 7247/97 יצחקוב נ' מרדכי אביב מפעלי בניה בע"מ,
שבו נדונה פנייה ישירה לצד האחר לעיסקה, או פנייה ל"מתווך קש":
"...קיום הסכם התיווך נתון ככל הסכם לחובה לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב (הוראת סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973) צד המסכל את מאמציו של המתווך על ידי ניצול המידע שנתקבל ממנו לצורך פניה ישירה לצד האחר לעסקה תוך עקיפתו של המתווך, מפר את חובת תום הלב המוטלת עליו. הוא הדין בכל אותם מקרים שבהם פועל צד מן הצדדים בדרך אחרת על מנת להתחמק מתשלום דמי התיווך, למשל על ידי העסקת "מתווך קש...".







ומן הכלל אל הפרט:

7.
ראיות התביעה:

א.
התובע הצהיר כי הנתבע היה לקוח של ניר אשר טיפל בו ועמד בקשר עמו. כן הצהיר כי בעבר נקט פעולות רבות למכירת המגרש, עמד בקשר עם אשכנזי והציג לפניו רוכשים פוטנציאליים.

אולם, לא נפגש עם הנתבע (וחזר על כך בחקירתו הנגדית עמ' 2 ש' 3 לפרוטוקול מיום 5.4.12).

ב.
התובע מאשר שלא ערך פגישה בין הנתבע לאשכנזי בשנת 2007 או בכלל (עמ' 2 הנ"ל בשורות 15-16, 20).

ג.
התובע מכחיש שאשכנזי הפסיק הרשאתו לתיווך המגרש:

"מעולם לא קיבלתי מטל (אשכנזי – הח"מ) הוראה שאני מנוע מלשווק את המגרש".

ד.
כשנשאל אם פעל לקידום העסקה בין הנתבע ורויטל לאשכנזי, יותר מכפי שעשתה איזבלה, השיב:

"אני חושב שמנעו ממני להיות הגורם היעיל ומנעו ממני להיות מי שיביא את הצדדים לעסקה" (עמ' 3 לפרוטוקול בשורות 8-13).

למרות הטענה האמורה, שנשמעה לראשונה בבית המשפט, לא היה בכוחו של התובע להסביר טענתו. בחקירתו החוזרת השיב: "מי שהחתים אותם במקרה הזה זה היה ניר אחי. לכן, אני יכול להסביר באופן כללי ולא באופן קונקרטי למקרה הזה" (עמ' 3 שורות 18-20).


לנוכח האמור במצטבר, משקלה של עדות התובע נמוך עד אפסי. הוברר כי לא פעל אישית בנוגע לנתבע ואינו יכול להסביר את המניעה הנטענת להיותו "הגורם היעיל".
כאן המקום לסקור את עדות האח ניר:

ה.
לשיטתו של ניר, כבר בנובמבר 2007 הציג לנתבע את המגרש, כשהחתימו על הזמנת התווך מיום 28.11.2007 (ת/2). מאז, כך הצהיר, עמד עם הנתבע בקשר טלפוני והציע לו נכסים העשויים להתאים לדרישותיו.


בין היתר, הציג לפניו בשנת 2010 את המגרש, כחלק מנכסים נוספים שהוצגו ומפורטים בהזמנה. ניר טוען כי דאג להחתים את הנתבע על הסכם ביחס לנכסים שהוצגו, למרות שאת המגרש דנא הראה לו כבר בעבר, וזאת למען הסדר טוב.

ו.
ניר מכחיש את טענת הנתבע, כי ציין שהמגרש הוצג לרויטל בעבר. לגרסתו, לו היה הנתבע מציין זאת, היה דואג למחוק את המגרש מרשימת הנכסים שפורטו בהזמנה.

לטענתו, ערך עם הנתבע סיור במגרש ומסר לו כל הפרטים הרלוונטיים לרכישתו.

עוד הוסיף, כי מאז הפגישה באתר, לא יצר עמו הנתבע קשר.

ז.
בעדותו בבית המשפט, לא עלה בידי ניר להסביר מדוע לא הוזכרה ת/2 בכתב התביעה. בנוסף לכך, לא זכר מתי החל הקשר עם הנתבע: "לא זוכר בדיוק באיזו שנה. אולי 2006?" (עמ' 3 שורות 30-31).

ניר העיד שבעת משלוח מכתב הדרישה (נספח ב' לתביעה) שכח לציין כי הנתבע הזמין שרותי תווך עבור המגרש בשנת 2007 והתייחס רק לשנת 2010 (עמ' 4 שורות 12-13).

עוד אישר כי שכח לציין בפני
הנתבע בפגישתם ב-2010, כי הראה לו את המגרש בשנת 2007 (עמ' 5 שורות 22-24).

ח.
לטענת ניר הנתבע סיפר שרעייתו ראתה את המגרש קודם לפגישתם, רק לאחר שנודע על רכישת המגרש:


"באותו מעמד הוא לא אמר לי שהוא ראה את המגרש הזה" (עמ' 6 שורה 6).

ט.
ניר טען, כפי שטען התובע, כי הנתבע מנע ממנו להיות הגורם היעיל בקידום העסקה, אך לא פירט כיצד באה המניעה לידי ביטוי.

8.
ראיות ההגנה:

א.
הנתבע טוען כי לאורך כל הדרך לוותה אותו המתווכת איזבלה בהליכים לקראת רכישת המגרש. לגרסתו, תקופת מה ממועד הזמנת שירותיה, בפברואר 2010, השהו את עניין הרכישה, מחמת שרויטל הייתה מחוסרת עבודה. איזבלה עמדה עמם בקשר משך התקופה ועם התבססות רויטל בעבודה, קידמו את עניין הרכישה.

עם התבססותם מחדש, חידשו את הקשרים עם איזבלה לצורך קידום הרכישה.

ב.
מעורבותה של איזבלה בהליכי הרכישה החלה בהצגת המגרש, נמשכה בשמירת קשר רציף עם רויטל, בניהול מו"מ עם אשכנזי, מסע שכנועים להפחתה בתמורה, (שעלה יפה), מתן הסבר והדרכה של הליכי הקבלה למושב צופית, השתתפות בפגישה עם אשכנזי בה סוכמו פרטי העסקה, ונוכחות במעמד חתימת ההסכם. מעורבות זו של המתווכת אושרה ע"י הנתבע בעדותו בבית המשפט וכן ע"י רויטל, אשכנזי ואיזבלה.

ג.
הנתבע אינו מתכחש להזמנה. לשיטתו, בשנת 2007 חתם על ת/3 בלבד (שאיננה עוסקת במגרש דנא).

הנתבע שלל חתימתו על ת/2 והכחיש שהמגרש הוצג בפני
ו בשנת 2007: "גם השם שלי לא כתוב נכון. ניב זה השם משפחה הקודם של אישתי".

הנתבע חזר על הדברים בחקירתו הנגדית (עמ' 7 שורות 30-31).

בנסיבות אלה, כשהחתימה מוכחשת וניר לא זכר את המסמך כלל, אינני סבורה כי ניתן להסתמך על ת/2. נוסף לכך, ממילא לא ראיתי צורך בכך לשם ההכרעה בתיק זה.


הנתבע טען כי בעת חתימת ההזמנה לא ידע את מיקומי הנכסים במושבים.

בפועל, כשהגיעו למגרש, הודיע לניר מייד כי המגרש כבר הוצג לרויטל ולכן "דילגו" עליו ועברו להצגת נכסים הבאים (וראה גם עדותו בעמ' 8 שורות 28-30 וביוזמתו בעמ' 9 שורות 16-23). הנתבע העיד שכבר למחרת היום וידא עם ניר שהוא מוריד את המגרש מהרשימה "והוא אמר בסדר".

ד.
מתוך כלל הראיות עולה, כי התובע או מי מטעמו, לא פנו לאשכנזי בעניין התעניינות הנתבע במגרש. על כך העידו העדים משני הצדדים. הנתבע זקף עובדה זו למסירת התיווך בבלעדיות לאיזבלה.

ה.
מעדויותיהם של הנתבע ורויטל עלה כי בשלבי המו"מ הראשונים עם אשכנזי לא ידעו את שמו, משום שאיזבלה ניהלה את המו"מ. רק כשהמו"מ התקדם והפך אינטנסיבי – בסביבות ספטמבר-אוקטובר 2010 - נודע שם הבעלים. יש להעיר, כבר עתה, כי עדות זו עומדת בסתירה להזמנת התווך מאיזבלה (נספח ב' לכתב ההגנה), שם נרשם שם הבעלים "טל אשכנזי". אף איזבלה העידה כי מסרה לרויטל את שם הבעלים. ברם, אין בסתירה זו משום למוטט את גרסת הנתבע, כי פעולות התווך, רובן ככולן, בוצעו ע"י איזבלה בלבד.

ו.
יש לציין הלימה כמעט מושלמת בין עדות הנתבע לעדות רויטל בכל הנוגע לעסקת הרכישה. גרסתם אודות כוונתו של ניר להציג לנתבע את המגרש, וה"דילוג" עליו בשל הצגתו בעבר לרויטל ע"י איזבלה, נמצאה תואמת. בני הזוג העידו כי רויטל הפסיקה עבודתה ולפיכך היססו להתקדם בביצוע העסקה. עדותם מתיישבת זו עם זו, ועם עדותה של איזבלה.


ראוי לציין גם את דברי הנתבע, שלא הכחיש את הקשר עם ניר, תוך כדי ניהול המו"מ על המגרש באמצעות איזבלה:


"ש:
תוך כדי שאיזבלה מנהלת עבורכם מו"מ אתה פונה לניר שיציג בפני
ך עוד
אפשרויות.



ת:
כל עוד זה לא סגור, אז זה לא סגור.



ש:
רויטל ידעה שפנית לניר?


ת:
כן. אנחנו מעדכנים אחד את השני אמרתי לו על המקום לפי התיאורים,
שזה מגרש שהוצג לאישתי".


העד לא היסס להודות שבני הזוג עבדו עם כמה מתווכים במקביל (עמ' 8 ש' 26-32), אך שלל את התיאוריה לפיה ניהול מו"מ אינטנסיבי עם אשכנזי, מנע בירור על מגרשים נוספים: "ניר ידע על הקשר עם איזבלה".

ז.
רויטל אישרה את דברי הנתבע, הן לגבי ההיכרות את איזבלה זמן רב לפני ששכרו את שירותיה לרכישת מגרש (עמ' 10 ש' 8-10), הן לגבי העדכון שעדכנו אחת את השנייה (עמ' 1-0 ש' 18-20), והן לעניין ההיסוס לרכוש כשלא עבדה (עמ' 11 ש' 9-12).


רויטל הכחישה, בדומה לנתבע, את העובדה שניר שכנע את הנתבע לרכוש את המגרש בשל הכדאיות הכלכלית הגלומה בעסקה, יחסית לעסקאות אחרות.

ח.
אשכנזי העיד על מערכת היחסים עם התובע וניר. לשיטתו במהלך השנים הציעו לו שלושה רוכשים פוטנציאליים בלבד. לטענתו, בניגוד לעדותו של ניר, עיקר הקשר עמם היה בשנים 2007-2008 ולא בשנים 2009-2010: "ב-2010 לא היה לי קשר איתו" (עמ' 15 ש' 29-30). עדות זו תואמת את עדותם של התובע וניר כי לא ניסו
להפגיש בין אשכנזי לנתבע.

9.
א.
כפי שציינתי מעלה, הנקודה שבמחלוקת נוגעת לשאלת "הגורם היעיל".

דומני כי שאלת מעורבותם של התובע וניר בהתגבשות העסקה נפתרה במהלך שמיעת העדויות, משום ששניהם העידו כי פרט להצגת הנכס בפני
הנתבע לא פעלו כלל לקידום העסקה.


מהטיעון לפיו היו "הגורם היעיל" שהביא להתקשרות הצדדים – שעליו השיתו את תביעתם, השתנתה חזית התביעה לחלוטין, כשנטען, לראשונה בבית המשפט, שנמנעה מהם האפשרות להיות הגורם היעיל.

ב.
העובדה כי נשתכחה מלב המתווכים הצגת המגרש, כביכול, בפני
הנתבע בשנת 2007 (שכחה שנמשכה מהמפגש בשנת 2010, עובר למשלוח מכתב הדרישה וכלה בהגשת התביעה), בצירוף שינוי החזית כאמור, מעמידים תחת עננה כבדה את כל גרסתם, עד שנוצר ספק אם בכוחם לעמוד בנטל ההוכחה והשכנוע על פי מאזן ההסתברויות.

ג.
ככל והצגת ת/2 נועדה להצביע על התקשרות מחייבת בין התובע לנתבע, שהקדימה את התקשרות רויטל עם איזבלה, ולמסקנה כי התובע/ניר היו הגורם היעיל -
הרי ניסיון זה כשל.


אני מעדיפה, לעניין זה, את גרסת הנתבע לפיה לא חתם על ת/2 והמגרש לא הוצג לפניו בשנה זו. הנתבע אכן הודה שנוצר קשר עם ניר כבר בשנת 2007, אולם דובר בנכסים אחרים, כמפורט ב-ת/3.


עדותו של הנתבע מהימנה בעיני, בפרט לנוכח העובדה כי מבחינה אובייקטיבית אין לרוכש העדפה לתשלום דמי תווך למתווך זה או אחר.

עצם ההודאה בקשר עם ניר בשנת 2007, מצביעה כשלעצמה על מהימנות גרסת הנתבע. סביר שלא היה מודה בקשר זה, לו ביקש להתחמק מדמי התווך.


מנגד, הכחשת החתימה לא נסתרה. לצד זאת
ניר לא זכר כלל, לאורך כל השנים ועד להגשת התביעה, שהציג את המגרש לנתבע בשנת 2007. שכחה מפתיעה זו עומדת לו לרועץ. מצופה היה, כי לו הופתע לשמוע על רכישת המגרש "מאחורי גבו", היה טוען מיד כי הוא המתווך הראשון שהציג את המגרש לנתבע, הוא ולא אחר.

ד.
עולה, בסופו של יום, שגרסת התביעה אשר מלכתחילה נראית בלתי מהימנה על פניה, קרסה באופן סופי, מתוך עצמה. אבהיר:


התובע וניר העידו, כזכור, שנמנע מהם להיות הגורם היעיל בקידום הסכם הרכישה. ניר מבסס את הטענה על כך שהנתבע ניתק עמו מגע, מיום הצגת המגרש בפני
ו (עובדה שכשלעצמה מנוגדת לגרסת הנתבע). לשיטתו, רק לאחר שנודע להם על התקדמות בתהליכי הרכישה, שלא באמצעותם, צץ לו הסיפור כי המגרש הוצג בעבר לרויטל.


ובכן, כאן נעוץ הכשל הלוגי הבסיסי בגרסת התביעה.

לו אמת יש בדברי ניר, כי הנתבע לא מסר לו מעולם על הצגת הנכס לרויטל בעבר, והדבר נודע רק כשהוברר שבני הזוג רכשו את המגרש, אזי מה מנע מניר להיות הגורם היעיל בביצוע העסקה?

ניר טען כי הציג לפני הנתבע את המגרש, מסר לו את כל הפרטים הרלוונטיים ושכנע אותו כי העסקה משתלמת מבחינה כלכלית. לאחר מכן לא פנה לנתבע, לא פנה לאשכנזי ולא ניסה להפגיש בין השניים, שכן, לטענתו, הנתבע ניתק מגע. לא ברור לפי שיטה זו, מה מנע מניר להמשיך במגעים, ליצור קשר ביוזמתו עם הנתבע ועם אשכנזי, ולנסות לקדם את המו"מ על רכישת המגרש.


קרי, אף לשיטתו של ניר, אם הייתה נכונה, במועדים הרלוונטיים שבסמוך להצגת המגרש לכאורה, לא הייתה כל מניעה כי יהיה הגורם היעיל.


מסתברת הרבה יותר גרסת הנתבע שהפסקת הקשר עם ניר נבעה אך ורק מהצגתו הקודמת לרויטל ולפיכך מה"דילוג" עליו.

ה.
הספק הרב באמיתות גרסתו של ניר מוצא תימוכין בכתובים שיצאו תחת ידו.
במכתבו לנתבע מיום 6.12.10 הוא כותב: "לאחר חתימתך ולאחר שביקרנו במקרקעין האמורים ולאחר חלוף זמן מה, הודעת לי כי אשתך ראתה את הנכס בעבר הרחוק (מס' חודשים) ואף חתמה על הסכם שירות תיווך עם צד ג'" (נספח ב' לתביעה).


כלומר, ניר עצמו מאשר כי סיפור הצגת המגרש לרויטל לא צץ לפתע כשדרש את עמלתו, אלא זמן רב קודם לכן.

ניר עצמו מאשר כי חלף "זמן מה" בין הצגת המגרש לנתבע ובין מסירת הודעה זו. אם כך – מה מנע ממנו לקדם את העסקה באותה תקופה? לניר הפתרונים.

10.
לא אסיים לפני שאתייחס לטיעון לפיו מעורבותו של ניר בשנת 2010 היא זו ש"התניעה" את המו"מ לרכישה, שהופסק ע"י איזבלה. טיעון זה מצא מקום בסע' 13,24 לסיכומי התובע, לראשונה. אינני מקבלת את המסקנה שלפיה הצגת המגרש לכאורה בפני
ניר, ושכנועו כי מבחינה כלכלית זוהי העסקה העדיפה לו, האיצה מחדש מו"מ שלא הבשיל. המסקנה עומדת בניגוד לראיות שהוצגו במשפט. ראשית, הנתבע הכחיש את הצגת המגרש וסיפר כי "דילגו" על הצגתו משום שכבר הוצג לרויטל. שנית, רויטל העידה כי מלכתחילה נשא המגרש חן בעיניה והתנאים לרכישה כבר היו ידועים לה ולנתבע מאיזבלה. שלישית, כל עדי ההגנה העידו שהגורם להאטה במו"מ היה הפסקת עבודתה של רויטל וחשש בני הזוג מביצוע העסקה כשאינם מצויים על קרקע בטוחה מבחינה כלכלית.


הטענה כי לולא הציג ניר את המגרש בפני
הנתבע בספטמבר 2010 לא הייתה יוצאת לפועל העסקה איננה מתיישבת
עם הנסיבות שהוכחו, קרי: עם חידוש הקשר של רויטל והנתבע עם איזבלה בקשר למגרש זה, ועם הסכמתו של אשכנזי להפחית את מחיר העסקה הודות למאמציה של איזבלה.

11.
שוכנעתי, לאור האמור במצטבר, כי התביעה כשלה מלעמוד ברף ההוכחה המונח על כתפיה. אני סבורה שלא הוכח במידה הנדרשת, כי התובע או מי מטעמו היו הגורם היעיל שהוביל להתקשרות הנתבע עם אשכנזי, ואף לא הוכח כי נמנע מהם הדבר.


על כן התביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבע הוצאות משפט בסך 8,500 ₪.

ניתן היום, י"ט תמוז תשע"ב, 9 יולי 2012, בהעדר.










תאמ בית משפט שלום 45787-02/11 תומר אברהם הורן נ' שי קריב (פורסם ב-ֽ 09/07/2012)