פסקי דין על יוסי חטיאל | פסקי דין על שרית טישלר

31907-06/12 ער     10/07/2012




ער 31907-06/12 יוסי חטיאל נ' שרית טישלר








בית המשפט המחוזי בנצרת



10 יולי 2012

ע"ר 31907-06-12 חטיאל נ' טישלר






בפני

כב' סגן הנשיא אברהם אברהם


מערערים

יוסי חטיאל


נגד


משיבים

שרית טישלר


ערעור על החלטת רשם בית המשפט המחוזי בנצרת, כב' השופט י' בן חמו מיום 5.6.2012


פסק דין


רקע

1.
מונח לפניי ערעור על החלטת רשם בית משפט זה, כב' השופט י' בן חמו, שנענה לבקשת המשיבה והוציא מלפניו צו מניעה זמני. בפתח הדברים אציג את הרקע הצריך לשם הכרעה בערעור.
2.
המשיבה ("טישלר") הגישה בבית משפט זה תביעה נגד המערער ושניים נוספים, ובה היא מתארת, כי לאחר שנתגרשה לפני כשנתיים וחצי היא ביקשה לרכוש מגרש בכפר תבור על מנת לבנות עליו את ביתה. לשם כך היא התקשרה עם המערער ("חטיאל"), שהינו קבלן בנין, על מנת שיבנה עבורה בית. היא איתרה קרקע (שבבעלת מר יהודה כהן) וביקשה מחטיאל ליתן לה הצעת מחיר לבניית הבית, והשניים סיכמו על המחיר.
3.
ועוד טוענת טישלר, כי חטיאל ציין באוזניה כי צריך שהוא עצמו ייכלל בחוזה כקונה יחד איתה, וכך ארע, שבחוזה הרכישה, שנחתם ביום 13.9.2009, צוינו שניהם כקונים, אף שלשיטתה היתה היא לבדה הרוכשת, ושילמה לבדה את התמורה המוסכמת.
4.
ועוד טוענת טישלר, כי חטיאל הבטיח לה, כי על המגרש ייבנו שני בתים, אחד עבודה והשני יימכר והתמורה תתחלק בין שניהם. לשם כך הוא החתים אותה, בלא שתבין את פשר הדבר, על הסכם שיתוף במגרש (עם נתבעת 2, שלא צורפה כמשיבה כאן, ועם אחרים).
5.
אחר הדברים הללו בנה חטיאל את ביתה של טישלר. מאוחר יותר גילתה טישלר, כך טענתה בכתב התביעה, כי חטיאל העביר חלק מן המגרש לנתבעת 2, אף שחלק זה אף הוא שלה (של טישלר).
6.
מכאן תביעתה של טישלר, ובה היא עותרת ליתן

פסק דין
הצהרתי, שיצהיר על זכויותיה בכל המגרש כולו. יחד עם תביעתה ביקשה ליתן צו מניעה זמני, שיאסור על חטיאל למכור את הבית שבנה בינתיים על חלק זה של המגרש, לאחר ששמעה, לפני כשבועיים, כי הוא עומד למוכרו לצד שלישי.
7.
הבקשה נדונה לפני הרשם כב' השופט בן חמו, בפני
ו נחקרו טישלר וחטיאל, ובתומו של דיון קבע כב' הרשם: "אינני בטוח שהמבקשת (טישלר – א.א.) תצליח בסופו של דבר להוכיח את תביעתה. נראה, על פניו, שניצבים בפני
ה קשיים לא מעטים". עם זאת הוסיף, כי אין הוא יכול לומר כי אין ממש בטענותיה, שהרי בפיה טענות הצריכות בירור. משם פנה לבחון את מאזן הנוחות והגיע כדי מסקנה, לפיה יש ליתן צו מניעה לפי המבוקש, בכפוף להפקדת ערובה בסך של 10,000 ₪ "להבטחת הוצאות המשיבים" ככל שתיכשל התביעה.
8.
על החלטה זו מלין המערער, בערעור שהניח לפניי.

עמדת המערער

9.
המערער טרם הגיש כתב הגנה. את עמדתו יכולתי לדלות מתוך כתב תשובתו לבקשה ליתן צו מניעה זמני, כמו גם מהודעת הערעור, ואותה אביא עתה.
10.
לגישת חטיאל, טישלר פנתה אליו בבקשה
כי יאתר עבורה מגרש בכפר תבור ויבנה עליו את ביתה. והוא אמנם איתר עבורה מגרש, משמע חלקה 24/7 בגוש 17038 שבכפר תבור, שטחו 779 מ"ר שטחו. כיוון שבשל מגבלות תקציב ביקשה טישלר לבנות בית קטן, שישכון על שטח קטן של המגרש, הסכימו השניים כי ירכשו יחדיו את המגרש, כאשר חלק אחד שלו (החלק האחורי, לפי בחירתה של טישלר) בשטח של 357 מ"ר יהיה לה, ויתרת המגרש – לחטיאל.
11.
אחר הדברים הללו נחתם, ביום 13.9.2009, חוזה רכישה, כשהשניים נרשמו בו כקונים, וכל אחד מהם שילם למוכר לפי חלקו ברכישה.
12.
כחודשיים אחר כך נאות המוכר, בעליה של חלקה 24, למכור גם את החלק השני של החלקה, משמע 24/6. ומכוון שטישלר רצתה, מלכתחילה, מגרש פנימי יותר, הוצע לה להחליף את חלק המגרש שרכשה בחלקה 24/7, בחלק המגרש 24/6. היא קיבלה את ההצעה, ולכן מכרה את החלק שרכשה קודם לכן (לפי ההסכם מיום 13.9.2009), לה"ה פטל, ורכשה 357 מטרים מתוך תת החלקה הסמוכה (כאמור 24/7). זכויותיה נרשמו כך בלשכת רשם המקרקעין. פועל יוצא מכך החלה טישלר מתכננת את ביתה על חלק זה של המגרש.
13.
אחר שנחתמה המערכת ההסכמית בנה חטיאל לטישלר את ביתה, כאמור על החלק האחורי של מגרש 24/6. נוסף על כך בנה חטיאל בית בחלק הנותר של מגרש 24/6.

דיון

14.
אלו הם, אפוא, פני הדברים בקליפת אגוז. השאלה שעמדה לפני כב' הרשם היתה, האם יש בכל אלה בכדי להצדיק מתן צו מניעה זמני, שיאסור על חטיאל למכור את הבית אותו בנה על יתרת מגרש 24/6, כשהוא עומד ממש לפני מכירתו, על כך אין חולק. את תשובתו החיובית של כב' הרשם פרשתי למעלה.
15.
לטעמי תיאור המעשה כפי שהובא מעלה, עליו אוסיף מלים אחדות מן הראיות המונחות כבר היום בפני
בית המשפט, אינו מצדיק מתן צו מניעה זמני.
16.
תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מורה, כי על מנת שיתן בית משפט סעד זמני, עליו להשתכנע, "על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, בקיומה של עילת התובענה" וגו'. תנאים אלו לא נתקיימו, לפי הבנתי, במקרה שלפנינו. הלכה למעשה מתכחשת טישלר לחתימותיה (הכחשה שהיא חזרה בה בדיון בפני
כב' הרשם) ומכל מקום טוענת כי לא הבינה על מה חתמה. אלא שטענה זו אינה מתיישבת עם כך שעניין לנו באישה מן הישוב, שעיסוקה בהוראה, שלכל אורך הדרך היתה מיוצגת בידי עורך דין, הן בהכנתו ובתחימתו של החוזה הראשון (שהתיחס לחלקה 24/7) על שלל המסמכים שליוו את העסקה, והן בחתימה על החוזה השני (המתייחס לחלקה 24/6), כמו גם הסכם השיתוף שנחתם ביחס לחלקה, שחילק את המגרש לשניים, וקבע את הגבולות בין חלקיהם של הרוכשים השותפים. היא חתמה על שלל מסמכים, החל מייפויי כוח בלתי חוזרים, שטרי מכר, שטר משכנתא ועוד כהנה וכהנה מסמכים, וכולם מלמדים על רכישה משותפת שעשתה עם חטיאל. זכויותיה נרשמו בהתאם בלשכת רישום המקרקעין. וכאשר ביקשה לקבל משכנתא, את המשכנתא היא ייחדה לחלק שנועד לה בתוך המגרש, ולא על כל המגרש כולו. שמאי מטעם הבנק ששם את הקרקע ייחד במפורש את שומתו לחלק שלה במגרש.
17.
את כל המשוכות הללו יהא על טישלר לעבור, כשאין לה, בעיקרו של דבר, כי אם עדות בעל פה שתסתור את שלל המסמכים עליהם היא חתומה, כאשר היא מלווה כל העת בידי עורך דין, שחזקה כי הסביר לה את משמעותם, וכאמור אין עניין לנו באדם בער, כי אם במורה, שלכל אורך הדרך היתה מעורה בכל שנעשה בקשר עם בניית ביתה, פעלה לתכנונו על חלק המגרש האחורי בלבד מול האדריכלית ששכרה, הגישה בקשה מתאימה ליתן היתר בניה, והיתה בקשר רציף עם בעלי מקצוע שעסקו (נוסף לחטיאל) בבניית ביתה. אין אנו מדברים, אפוא, על מי שלא ידעה את שהיא עושה.
18.
על כל אלה יש להוסיף, כי עמדתה, כאילו רכשה את כל המגרש, אינה מתיישבת עם כך, שחטיאל בנה בית בחלק, שהיא טוענת כי הוא שלה. היא אמנם טוענת, בלשון רפה יש לומר, כי הסכימה עמו כי לאחר שיבנה הבית הוא יימכר, והם יתחלקו בתמורה. אלא שטענה זו קלושה עוד יותר מקודמותיה, כאשר נהיר (אין טענה הפוכה) כי היא עצמה לא השקיעה אגורה אחת בבניית הבית, שכל כולו נבנה בידי חטיאל. יתר על כן, בניית הבית הושלמה זה מכבר, והושכר לשוכר כלשהו, והכל – על ידי חטיאל, שגם גובה את דמי השכירות. טענתה כאילו הבית נבנה עבור שניהם לא מתיישבת גם עם כך, שאף שחלף זמן לאחר השלמת הבניה לא פנתה לחטיאל על מנת למכור את הבית.
19.
כל הדברים הללו שציינתי נאמרים לכאורה, כיוון שבבוא העת יהא ביד טישלר לנסות ולשכנע את בית המשפט בטענותיה. אלא שבכך אין כדי לומר, כי טענות לבדן, קלושות ככל שתהיינה (כפי שמצא אותן כב' הרשם), תצדקנה פגיעה בקניינו של חטיאל, המוכח במסמכים אינספור החתומים במו ידיה, רק משום שהגישה את תביעתה, והיא טוענת טענות בעל פה המבקשות לסתור אותם. את הבירור הראשוני, משמע לכאורה, שומה על בית המשפט לעשות כבר בשלב זה, ובחינה ראשונית זו הוליכתני, כאמור, לידי כך, שאין הצדקה להקפיא את המצב, ולמנוע מחטיאל לממש את קניינו, כפי שהוא מבקש לעשות.
20.
לכל אלה מיתוסף מאזן הנוחות, שלטעמי נוטה לטובת חטיאל. אמנם נכון הוא, כי עניין לנו בתביעה שעניינה מקרקעין, ומכירת חלק המגרש (עם הבית שבנה עליו חטיאל) לצד שלישי תהיה בלתי הפיכה ותייתר את התביעה ל

פסק דין
הצהרתי. אלא שאת הדברים יש לראות על רקע קלישות טענותיה של טישלר, ונוכח העובדה כי אנו מדברים על חלק המגרש, שלכל היותר יש לטישלר עניין כספי בו, ולא קנייני, שכן גם לגישתה – את הבית התכוונו למכור, משמע יחדיו, ולחלוק בתמורה. תביעתה היא תביעה כספית, אפוא, לפי מהותה.
כיוון שכך, פגיעתה עשויה להיות כספית בלבד, ולא יכולתי לראות בטענותיה את שיעור הפגיעה הכספית, אם יבוטל הצו והיא תזכה, סופו של יום, בתביעתה. מן הצד השני עומד חטיאל, שבנה בית והוא מבקש למוכרו, כאשר מוכר עומד בפתח וממתין, ואם לא ימכרנו עתה, עשוי חטיאל להפסיד הטבות, לפי הוראת שעה כלשהי שתוקפה עומד לפוג בעתיד הקרוב. פגיעתו הכספית של חטיאל עשויה להיות גדולה שבעתיים.
21.
במאמר מוסגר אציין, כי אפילו הייתי דוחה את הערעור, את הערובה שנקבעה כתנאי למתן הצו (בסך 10,000 ₪) הייתי מגדיל עשרת מונים, כהערכתי את ההפסד שעשוי להיגרם לחטיאל אם ייוותר הצו על כנו.
22.
סוף דבר, משום כל הטעמים הללו, הנני מקבל את הערעור ומבטל את צו המניעה הזמני שיצא מלפני הרשם, כב' השופט י' בן חמו ביום 5.6.2012.

טישלר (המשיבה) תשלם לחטיאל (המערער) שכר טרחת עורכי דין בסך של 10,000 ₪, וכן אגרת ערעור ששילם.


ניתן היום,
כ' תמוז תשע"ב, 10 יולי 2012, בהעדר הצדדים.














ער בית משפט מחוזי 31907-06/12 יוסי חטיאל נ' שרית טישלר (פורסם ב-ֽ 10/07/2012)