פסקי דין על אם. סי. גרופ בע"מ | פסקי דין על דורון גהלי | פסקי דין על פסקל פרטוש | פסקי דין על סקייויו צילום |

15927-10/09 א     11/07/2012




א 15927-10/09 אם. סי. גרופ בע"מ נ' דורון גהלי, פסקל פרטוש, סקייויו צילום בע"מ








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"א 15927-10-09 אם. סי. גרופ בע"מ
נ' גהלי ואח'




לפני
כב' השופטת
ריבה ניב


תובעת

אם. סי. גרופ בע"מ


נגד


נתבעים

1.דורון גהלי
2.פסקל פרטוש
3.סקייויו צילום בע"מ



ב"כ התובעת- אריאל לביא

ב"כ הנתבעים- עו"ד איל דן


פסק דין


1.
התובעת הינה חברה פרטית העוסקת ביזמות והשקעה למטרות רווח. הנתבעים דורון גהלי
ופסקל פרטוש
הינם חברים מהצבא אשר עסקו בפעילות של
צילום
ופרסום אווירי באמצעות ספינות אויר. השניים פעלו בתחום זה באמצעות חברה בשם אודיאור טכנולוגיות (1994) בע"מ (להלן "אודיאור") ביחד עם משקיע נוסף, מוטי בנדט. כינויה המסחרי של אותה חברה היה סקייבלונז (
(skyballoons
.

2.
באוגוסט 2006 פנו הנתבעים לתובעת
והציעו לה להשקיע בהקמת חברה שתעסוק בצילום ופרסום אווירי. הצדדים ניהלו מו"מ שבסופו נערכה מערכת של הסכמים אשר הסדירה את מערכת היחסים בין הנתבעים
לתובעת
ובינם לבין חברת סקיי בלונז בע"מ שהוקמה לצורך הפעילות המשותפת. לצורך כך העמידה התובעת לכל אחד מהנתבעים הלוואות אישיות בסכום של 40,000 ₪ לכל אחד מהם, וסכום של 205,000 ₪ לשם מימון רכישת פעילות חברת
אודיאור. בהמשך הזרימה סכומים נוספים
שהתובעת טוענת כי הגיעו לסכום של 720,000 ₪, שילמה סכום של 71,000 ₪ לעו"ד בגין עריכת ההסכמים, 157,000 ₪ שולמו ע"י מנהלי הברה לבנק מזרחי טפחות בגין יתרות החובה בחשבונה של סקייבלונז בע"מ, ו-150,000 ₪ נוספים הוצאו על שעות עבודה של מנהלי החברה בגין פעילותה.

3.
הסכם המייסדים קבע את שיעור החזקת המניות של הנתבעים והתובעת בחברה החדשה (סקיי בלונז בע"מ), הנתבעים מונו לכהן כדירקטורים בה
וכן מונה לה מנכ"ל. תפקידו של דורון גהלי
נקבע כמנהל מכירות ואילו פסקל פרטוש
הופקד על התפעול. השניים אף חתמו על הסכמי עבודה בהם התחייבו לעבוד בחברה ולהעמיד לה את שירותיהם לתקופה שלא תפחת משלוש שנים. עוד התחייבו להימנע מתחרות
אף לאחר הפסקת התקשרות , למשך שלוש שנים.

4.
בין הנתבע 1 למנכ"ל פרצו סכסוכים ובחודש ינואר 2007, לאחר מספר חודשי פעילות כושלת, נערכו פגישות
בהן דרש המנכל מהנתבע 1 לעמוד ביעדים ובמטלות שנקבעו לו. ביום 12/2/07 התקיימה אסיפה כללית מיוחדת בה שונו חברי הדירקטוריון של סקיי בלונז בע"מ והנתבע 1 סולק מתפקידו זה. עוד הוחלט באותה ישיבה על פיטוריו. למחרת, שלחו הנתבעים הודעה על הפרת הסכם המייסדים ועל התפטרותו של הנתבע 2, פסקל, מעבודתו בחברה. בתשובה נענו ע"י עו"ד חיים בן יעקב כי ההודעה נדחית. בין הצדדים נוהל מו"מ על מנת להסדיר את
הפרידה בין הצדדים אולם הדבר לא עלה יפה, בין היתר משום דרישת התובעת לאיסור תחרות מקצועית וסירובם של הנתבעים לכך. בשנת 2007 הוקמה חברת סקיי ויו צילום בע"מ, הנתבעת 3, העוסקת אף היא בפעילות זהה- והנתבעים מועסקים בה. לצורך רכישת הציוד לחברה החדשה הלווה לנתבעים חברם סכום של 500,000 ₪. לטענת התובעת מפעילים הנתבעים את סקיי ויו צילום בע"מ באמצעות גורם שלישי המשמש כאיש קש.

5.
ביוני 2007 חדלה סקיי בלונז בע"מ מפעילותה. התובעת טוענת כי הנתבעים העבירו את לקוחות סקיי בלונז לנתבעת 3, השתלטו על אתר האינטרנט שלה, מציגים מצגים מוטעים לגביה, ובכך רוקנו את סקיי בלונז בע"מ מתוכן והתעשרו על חשבונה. את תביעתה כנגד הנתבעים העמידה על סכום של 1,334,510 ₪ בגין נזקיה הישירים והעקיפים כאמור לעיל.

6.
טענות הצדדים

התובעת טוענת כי הנתבעים הציגו לפניה מצגי שווא החל מהשלב הטרום חוזי, עת הגישו תכנית עסקית הצופה לחברה החדשה, שאיננה נוצרת יש מאין, אלא מכילה לתוכה את פעילות קודמתה, מחזור של 2,500,000 ₪ לשנת 2007, ו-3,800,000 ₪ ל2008.
עוד היא טוענת כי תנאי בסיסי להתקשרות היה התחייבותם של הנתבעים שלא להתחרות בחברה החדשה משך כל קיומה ואף שלוש שנים לאחר מכן. כסנקציה בגין הפרת סעיף מהותי זה נקבע
פיצוי מוסכם ללא צורך בהוכחת נזק.

7.
לטענתה, זמן קצר לאחר חתימת הסכם המייסדים כבר סירב נתבע 1 לקבל את מרותו של המנכ"ל שמונה לחברה ופעל מאחרי גבה של התובעת ליצור תשתית לחברה מתחרה. כך למשל, מסר למנהל התעופה האזרחית את פרטיו וכתובתו הפרטית במקום למסור את פרטי סקיי בלונז בע"מ. התובעת מייחסת לאמור לעיל תכנון מושכל ומתוכנן של נטישת החברה והפרת ההסכם.

8.
עוד טוענת התובעת כי המנכ"ל הכריז על גיוס כללי לתכנית חירום אולם ניסיונותיו "לקרוא לנתבע 1 לסדר" נכשלו שכן האחרון לא עבד לפי חלוקת התפקידים שהוקצו לו כאיש מכירות יחיד של סקיי בלונז בע"מ וביצע תפקידו על הצד הגרוע ביותר.

9.
התובעת טוענת גם כי פיטוריו של הנתבע 1 לא איינו את מעמדו כבעל מניות וכי לא הייתה עילה להתפטרותו המיידית של הנתבע 2, בניגוד לחוזה. גם את הודעת ביטול החוזה ששלחו השניים הינה דוחה.

10.
עוד טוענת התובעת כי בעל המניות והדירקטור בנתבעת 3 שהוקמה בסמוך לפיטורי הנתבע 1 והתפטרות הנתבע 2, דודי שחר, היה אף הוא מעובדי סקיי בלונז בע"מ עד 14/2/07 שאז הודיע על התפטרותו.

11.
התובעת טוענת כי עקב פעילותם של הנתבעים ירדה לטמיון כל השקעתה והיא זכאית להחזר מלא של הכספים שהשקיעה בסקיי בלונז לרבות ההלוואות שהעמידה לנתבעים, הכספים שהשקיעה בחברה, יתרת החוב שכוסתה בבנק ע"י אחד ממנהליה, ופיצוי בסכום של 150,000 ₪ בגין אובדן שעות העבודה של מנהליה במיזם הכושל.

12.
הנתבעת 3 טוענת כי אין לתובעת עילת תביעה כנגדה. באשר לנתבעים 1,2 מודים הם כי ביום 12/9/06 התקשרו בהסכם מייסדים להקמת חברה חדשה, סקי בלונס בע"מ, שהיה שם המותג של חברת אודיאור, אשר בעלי מניותיה החליטו לפרקה. משום כך הוסכם כי
הנתבעים ירכשו את פעילותה העסקית של האחרונה בסכום של 200,000 ₪ במימון התובעת. לשיטתם, מהווה סכום זה את שווי הנכסים של אודיאור באותה עת. ואולם בד בבד, התחייבה התובעת להשקיע כספים נוספים ברכישת ציוד חדש ולהעמיד לרשות החברה החדשה מקום המתאים לפעילותה, אך הפרה את התחייבותה זו.

13.
הנתבעים טוענים כי הובהר לתובעת, והדבר אף מצא ביטויו בהסכם המייסדים, כי הנתבעים 1,2 פועלים כגוף עסקי אחד ולא ניתן יהא לקיים את פעילותה של החברה ללא אחד מהם.

14.
עוד טענו כי מינוי מנכ"ל חיצוני שאין לו ידע בתחום המקצועי של צילום אווירי והענקת הסמכויות המוחלטות בידיו, הינו הפרת הסכם המייסדים ע"י התובעת. בנוסף, נטען כי התובעת לא ביצעה את התחייבויותיה על פי הסכם המייסדים, לא השקיעה כספים נוספים , מימנה את הוצאותיו של בא כוחה מכספי סקיי בלונז בע"מ, הפסיקה שיתוף פעולה עם לקוחות,וקיבלה החלטות בדבר שינוי זכויות החתימה בחשבון, כמו גם קבלת החלטה על סגירת פעילותה העסקית, מבלי שניתנה לנתבעים, המחזיקים ב-30% ממניותיה, זכות להביע דעתם.

15.
הנתבעים טוענים כי לא הקימו את הנתבעת 3 וכי רק לאחר שהתובעת הפסיקה את פעילות
סקיי בלונז בע"מ החלו לעבוד אצל נתבעת זו. לשיטתם, אילצה אותם התובעת, אשר פיטרה את הנתבע 1, לנקוט בצעד המתחייב של התפטרות הנתבע 2, ואף זאת תוך שמירה על אי תחרות בתקופה הנדרשת.

16.
לגרסתם לא הבטיחו לתובעת הכנסות מעבר למה שהוצג לה בתכנית העסקית כבר בשנת 2006, אשר לצורך יישומה נדרשו הון והשקעות שהתובעת לא השקיעה.

17.
באשר להלוואות בסך 80,000 ₪ טוענים הנתבעים כי הכספים הללו ניתנו להם כמענק שהיווה חלק מהסכם המייסדים, אך כונה "הלוואה", לצרכי מס ולבקשת מר מדינה מטעם התובעת. עוד טענו כי התובעת לא פעלה להקטנת נזקיה ולא ניכתה את הפסדיה מרוחי החברה העוסקת ממילא בהשקעות.

18.
לסיכום, הנתבעים טוענים כי התובעת היא שהרסה את חלום חייהם בעת שהפרה את הסכם המייסדים. בגין כך נאלצו ליתן הודעות ביטול. לשיטתם, אין זו הפעם הראשונה שהתובעת נוקטת כך ביחס לחברות בהן היא משקיעה.

19.
דיון

עילות התביעה, פיצויים והשבה, מתבססות על המערכת החוזית בין הצדדים, על המצגים שקדמו לה, על הפרתה הנטענת, על פיצויים מוסכמים שנקבעו בה, על נזקים שנגרמו לתובעת ועל התעשרותם של הנתבעים על חשבונה של התובעת. הגנת הנתבעים מושתתת על טענתם כי התובעת היא שהפרה התובעת את ההסכם וכי לא פעלה להקטנת הנזק.
לגרסתם לא הטעו את התובעת במצגים הטרום חוזיים, אלא שאחרונה לא השקיעה בסקיי בלונז בע"מ את הכספים הנוספים שהיה עליה להשקיע, ומשכך לא נרכש ציוד חדש, והחברה לא הצליחה להתרומם, תרתי משמע. הפרה זו, הקנתה להם, לשיטתם , את זכות ביטול ההסכם, ומשכך אין התובעת זכאית למאומה.

20.
על מנת לבחון את טענות הצדדים יש להיזקק להסכמים הרבים והמסמכים שנלוו אליהם:

ביום 12/9/06 נערך הסכם משולש בין התובעת, אשר כונתה "המשקיע", מצד אחד, לבין הנתבעים ביחד ולחוד (שכונו
"sb"
או "היזמים") מהצד השני ולבין איל בן יעקב,המנכ"ל, מהצד השלישי. הסכם המייסדים הגדיר את הצדדים ומטרותיהם ובנה את מערך ותנאי ההתקשרות והפעולה של המיזם החדש "סקיי בלונז בע"מ". כך למשל, הובהר כי התובעת הינה חברת השקעות המעוניינת להפיק רווחים מהשקעתה. עוד נכתב שם כי "התקשרות זו כרוכה בהסתמכות רבי על המצגים שהוצגו לה ע"י
"sb
. (ס' 6). ההסכם נחתם על בסיס הסכם שחתמו
sb
עם אודיאור טכנולוגיות (1994) בע"מ , אשר היווה חלק בלתי נפרד מהסכם המייסדים. עובר לחתימת ההסכם נתנה התובעת לחברה בהקמה הלוואה בסכום של 205,000 ₪ אשר שולמו למר בנדט, אשר מכר את זכויותיו בחברת אודיאור לנתבעים, ואלה העבירו אותן
לחברה החדשה.

21.
באשר להשקעות נוספות, לתובעת הוקנתה הזכות לקבוע את אופן ההשקעה וסכום ההשקעה אשר ייעשו במספר שלבים (ס' 46). עוד הוצהר כי "
mc

(התובעת) תפעל לשם השגת מימון, כפי שידרש בתכנית העסקית שתוכן ע"י
sb
והמנכ"ל ותאושר ע"י דירקטוריון החברה, אשר יאפשר הרחבת הפעילות והעמקתה הן במישור שימור המצב הקיים, הן במישור פיתוח עסקי לגידול בנפח ובמקצועיות הראויים לסטנדרטים שיוצבו, במכלול הפעילות העסקית של החברה
." (ס' 6).
בהצהרת הכוונות (ס' 8) נכתב : "כמו כן ידוע כי עוד טרם לחתימת מסמך זה, החלה

mc
בתאום עם
sb
, לפעול באינטנסיביות לשם קידום מטרות ההתקשרות, פעילות הכרוכה בהוצאה כספית והשקעת זמן רב, כמו גם ניצול קשרים רלבנטיים לקידום המטרות
."

22.
על פי ההסכם היה ההון הרשום של החברה 100,000 ₪ אשר חולק ל100,000 מניות. כן הוקצו 85 מניות רגילות בנות 1 ₪
כ"א אשר חולקו בין הנתבעים, 15 מניות לכל אחד מהם, 54 מניות רגילות לתובעת ומניה אחת למר בן יעקב. אחזקת המניות משקפת, על פי ההסכם, את חלקם של המייסדים בחברה. בתום שנת פעילות הובטחה לנתבעים אופציה לקבלת מניות נוספות.

23.
חשיבות מיוחדת ניתנה לנושא אי התחרות. נושא הצילום האווירי באמצעות הבלון לא הומצא ע"י הנתבעים, אולם לחברת אודיאור, ולאחריה לסקיי בלונז בע"מ שבאה בנעליה, לא היו חברות מתחרות בארץ באותה עת. (הדברים עלו מהעדויות). משום כך נקבע בפרק העוסק
בסודיות ואי תחרות כי "
sb
, mc
ואייל מתחיבים לאי תחרות ישירה או עקיפה, עם העסק למשך 3 שנים מיום עזיבתם את החברה, לרבות אי פניה ללקוחות החברה, ואי עשיית כל שימוש בידע שנרכש במהלך פעילותה
."
ס' 20 קבע פיצוי מוסכם ללא הוכחת נזק בסכום של 100,000 ₪, מחצית ההשקעה הראשונית בחברה.

24.
בסמוך לכך חתם מר מוטי בנדט על הסכם המעביר את כל זכויותיו בחברת אודיאור לנתבעים. הוסכם שם כי השם המסחרי בו השתמשה אודיאור "סקיי בלונז" מועבר לנתבעים, אשר התחייבו שלא להשתמש עוד בשמה של חברת אודיאור. גם בהסכם זה דאגו הרוכשים לאסור על תחרות מצד המוכרים למשך חמש שנים מיום חתימת ההסכם. הוצהר שם על ידי הרוכשים שמטרתם למצוא משקיע אשר יממן את פיתוח אשר אליו יומחו זכויות
sb
כעסק חי. תנאי יסודי להמחאה זו היה (ס' 24.6) כי הרוכשים יהיו בעלי מניות או שותפים בעסק הנעבר, ולא יסתפקו בהעסקתם כעובדים בו.

25.
הסכמים נוספים נחתמו בין כל אחד מהנתבעים לבין סקיי בלונז בע"מ (בהקמה). תחילתו של כל אחד מההסכמים נקבעה ליום 1.9.06. נקבע כי "הסכם זה אינו לתקופה קצובה. יחד עם זאת מתחייב העובד לעבודה בחברה למשך 3 שנים לכל הפחות."מאידך, ניתנה לחברה הזכות להביא לסיום ההתקשרות על ידי מתן הודעה מוקדמת של ששים ימים, ובלבד שלא תינתן "מטעמי נוחות בלבד" (ס' 13.1).

26.
גם כאן הוקדש פרק מיוחד לאי התחרות. כך למשל: "מתחיב בזאת העובד כי במשך תקופת העסקתו בחברה, והן במשך שלוש שנים מתום העסקתו בחברה, לא יפנה ללקוחות החברה ו/או לעובדיה ו/או לספקיה ו/או לגורמים המקבלים מהחברה שירות, ולא יתקשר עמם בקשר כלשהו. האמור לעיל יחול הן על העובד והן על כל גורם הקשור בעובד לרבות מעסיק עתידי. כן, מתחיב העובד כי במשך תקופה של שלש שנים מתום העסקתו בחברה לא יתחרה בפעולות החברה ובעיסוקיה, בין בעצמו, בין באמצעות תאגיד כלשהו ובין באמצעות צד ג'." (ס' 19.4).

27.
משכורתו של כל אחד מהשניים נקבעה ל8,500 ₪ לחודש, עלות מעביד, והיא כללה בחובה, על פי ס' 7.4 תמורה מיוחדת בשיעור של 20% מסכום המשכורת החודשית, בגין התחיבות העובד שלא להתחרות בחברה.

28.
על פי הסכמי העבודה כפוף העובד, סמנכ"ל
התפעול, וסמנכ"ל המכירות למנהל החברה ויפעל על פי יעדי החברה, תכנית העבודה וכיוצ"ב בכפיפות להחלטות מנהלי החברה ודירקטוריון החברה.

29.
באותו יום נחתמו גם שני הסכמי הלוואה בסכום של 40,000 ₪ לכל אחד מהנתבעים. ההלוואה, הצמודה למדד בתוספת ריבית שנתית של 4%, הועמדה ל-18 חודשים, ניתן גרייס של ששה חודשים שבסיומם התחייבו הלווים לפרוע את ההלוואה בשנים עשר תשלומים חודשיים שווים ורצופים. אי פירעון ההלוואה זיכה את המלווה, סקיי בלונז בע"מ בריבית פיגורים עפ"י שעורה בבל"ל באותה עת. עוד הוסכם כי אם יפסיק הלווה להיות מועסק אצל המלווה כשכיר, תעמוד ההלוואה לפירעון מידי תוך 30 יום מיום משלוח הדרישה.

30.
התובעת טוענת כי היא זכאית לפיצויים ולהשבת כל הכספים שהוציאה עקב הפרת ההסכמים ע"י הנתבעים. לשיטתה, פיטרה את הנתבע 1 כדין אך לא נישלה אותו מזכויותיו כבעל מניות. לטענתה לא היה הנתבע 2 רשאי להתפטר בעקבותיו, ובעיקר לא היו השניים רשאים להתחרות בעצמם או באמצעות הנתבעת 3 בסקיי בלונז בע"מ. התחרות, גניבת הלקוחות (רשות העתיקות), הסתת הדומיין של החברה לאתר החברה החדשה, כל אילו מבססים את דרישתה להשבת כל הסכומים שהוציאה, לרבות השקעתה הראשונית (פיצויי הסתמכות).

32.
ביום 13/2/07 שלחו הנתבעים מכתב התפטרות של נתבע 2. במכתב זה פרשו את טענותיהם כלפי התובעת, טענתו כי הפרה את ההסכם עימם ועל הפסקת ההתקשרות. ראשית נכתב בו כי "אמש הגדשתם את הסאה עת נשלח ע"י "מנכ"ל החברה, בניגוד להוראות הסכם המייסדים מכתב פיטורין לדורון, שהינו גם מבעליה, ואשר "פיטוריו" בדרך שנעשה מהווה הפרה חמורה של ההסכם האמור". עוד נטען כי התובעת לא הביאה כספים לרכישת מערכת בלון חלופית, לא נרכשה מערכת גיבוי למערכות הצילום המותקנות על הבלון, לא נשכר האנגר נוח אלא שפעילות החברה נתבצעה ממשרדי
mc
, ותשלום שכר טרחת עורך הדין מכספי החברה.

33.
הנתבעים טוענים בתצהירם (ס' 16 לתצהיר הנתבע 1) כי התובעת הפרה את התחייבויותיה בעל פה ובכתב ומפנים לנספח 5. המסמך, סיכום פגישה שנערכה ביום 2.11.06 עסקה ברכישת מערכת תצפית חדשה. כאן, הציעה חברה אחרת, שבמשרדה נערכה הפגישה, להשאיל לניסיון לצורך מכירה מערכת משומשת במחיר של 8,000$. בסופו של הסיכום נקבע כי התובעת תשקול את ההצעה. מסמך זה, שנערך לאחר הסכם המייסדים ולאחר תחילת פעילותה של סקיי בולנס בע"מ, איננו מצביע על התחיבות להשקיע, באיזה זמן מן הזמנים.

34.
בניגוד לטענת הנתבעים, לא מצאתי כי התובעת התחייבה להשקיע כספים נוספים בציוד, וככל שהתכוונה לכך, לא נקבעו יעדים ולוחות זמנים לכך. יש לזכור כי פעילותה של סקיי בלונז בע"מ לא נמשכה זמן רב, וכי במרוצת זמן זה הוציאה, בנוסף להשקעה הראשונית, עוד 500,000 ₪
שנועדו לכיסוי ההוצאות השוטפות, שילמה לעורך הדין שערך את כל החוזים, ובדיעבד אף כיסה מר מדינה יתרת חובה לה ערב בבנק, בסכום של 157,000 ₪. הכנסותיה בארבעת החודשים של שנת 2006 היו 167,403 ₪ בעוד שהצפי היה גבוה פי כמה.

35.
כאמור, אף לא אחד מההסכמים מחייב את התובעת להשקיע כספים בציוד, כפי שטענו הנתבעים במכתבם (נספח 22). גם אם היה הדבר חלק מהתכנית העסקית, חלקה השני של המשוואה הוא, שלחברה החדשה תהיינה הכנסות המפורטות באותה תכנית, ולמצער לא תעמודנה על 50% מהצפי.

36.
הנתבעים טוענים כי התובעת התחייבה להעמיד לרשות החברה מקום המתאים לפעילותה. גם כאן הינם מתריעים על כך במסמך (נספח 8 לתצהיר) מיום 9/1/07, המאוחר להתקשרות ולקביעת תנאיה. יתר על כן, כאשר הוקמה הנתבעת 3 שהנתבעים 1,2 מועסקים אצלה, פעלה ממשרדו של המשקיע, ד"ר דוידי.

37.
עוד טענו הנתבעים כי התובעת ניהלה את סקיי בלונז בע"מ באופן שגוי. כך למשל, העסיקה מנהל בשכר בעת שהכנסותיה אינן מצדיקות זאת, ומידרה אותם בקבלת החלטותיה. לא ניתן לקבל טענות אלו. המנהל הינו אחד הצדדים להסכם המשולש, הצטרפותו לתובעת וכישוריו המקצועיים היו ידועים לנתבעים בנטלו חלק במו"מ, והם אף קיבלו אותו ואת תפקידו בהיותם מעוניינים עד מאוד בהתקשרות. לא זו אף זו, ההחלטות אליהן מתייחסים הנתבעים נתקבלו רק לאחר שהחליט המנהל על תכנית החירום, וביקש מהנתבע 1 כי ישתף פעולה ויסור למרותו של המנהל. לאחר מכן, משסברה התובעת כי כלו כל הקיצין, פעלה על פי מיטב הבנתה, אולם היה זה בסמוך ולאחר הפסקת עבודתם של הנתבעים.

38.
הצדדים הרבו לעסוק בשאלת המצגים שהציגו הנתבעים לתובעת. הנתבעים טענו כי הציגו לפני התובעת את התכנית העסקית של חב' אודיאור, משנת 2005, בעוד שהתובעת טוענת כי הוצגה לפניה תכנית שיווק ומכירות סקיי בלונז בע"מ שנערכה בספטמבר 2006. הראשונה
נוקטת בסכום השקעה ראשוני של של 668,700 ₪, מייעדת הכנסות עד לשנת 2009 בסכום מצטבר של כ-5.5 מליון ₪ והוצאות של 4.8 מ'. על פי תחזית זו, אמור המשקיע הרוכש את פעילותה של חב' אודיאור להרוויח 607,334 ₪ בשלוש וחצי שנים- דהיינו, פחות מהשקעתו הראשונית.

39.
בין הצדדים התנהל מו"מ שבמהלכו הקשה מר איל בן יעקב, אשר יועד לתפקיד מנכ"ל החברה, על הנתבעים בשאלות מקצועיות כגון תמחור שעת עבודה, שעות העבודה המתוכננות, ועוד. בסופה של ההתכתבות שלח הנתבע 1 הערכה מדויקת לשנים 2006-2009 הצופה תחזית חודשית של מחזור כספי של למעלה ממאה אלף ₪ בחודש, לשנה הראשונה, ועלייה תלולה לאחר מכן.

40.
חזקה עלי שכאשר ניסו הנתבעים לשכנע את התובעת בכדאיות ההשקעה הציגו לפניה את "תכנית שיווק ומכירות סקיי בלונס בע"מ" שנערכה ע"י הנתבע 1, איש שיווק מעולה, ואשר בה צוין היעד של 3,800,000 ₪
(צפי לחודש הראשון- 120,000 ₪) ולא הסתפקה בדפי אקסל, או בתכנית עסקית שאין בה אטרקטיביות. בשני המסמכים נרשמו הוצאות שוטפות כגון שכ"ד, מזכירה, ביטוחים ותקשורת, בעלות כוללת של עשרות אלפי שקלים בודדים, בעוד שהתחזית הועמדה על 100,000 ₪ ומעלה, לחודש. לעניין זה העיד מר מדינה (עמ' 59 לפרו'): "יש כאן הנחות עבודה שלא אישרנו אותם כמו הגדלת הצוות, ציוד צילום ועוד, והאמצעים האלה לא אושרו בהתחלה. אני מפנה אותך להסכם המייסדים שהנחת העבודה היתה שהגדלת ההשקעה תהיה פועל יוצא של הגדלת המכירות. לפיכך, חלק מנספח 3 היה צריך לקרות מאוחר יותר." משכך, הנני דוחה את טענת הנתבעים כי התובעת הפרה את ההסכמים עימם.

41.
האם הפרו הנתבעים את ההסכמים?
כפי שצוין לעיל, הצדדים התייחסו לשאלת המצגים
הטרום חוזיים. קבעתי כי לכאורה הציגו הנתבעים בפני
התובעת תחזיות אופטימיות מדי שאין להן בסיס ריאלי. גם אם כך הוא, חרף הסעיף בהסכם המייסדים המורה כי הוא
מתבסס על מצגי הנתבעים, אינני קובעת כי המצגים מהווים הפרה: בין הצדדים נוהל מו"מ ענייני בו נשאלו שאלות וניתנו תשובות. התובעת הייתה מיוצגת ערב ההתקשרות ולאחר מכן. בהיותה חברת השקעות שוחחה קודם ההתקשרות עם מר בנדט מאודיאור וקיבלה נתונים על החברה, רכושה והכנסותיה. הנתונים שבידיה די היה בהם לאשר את התכנית העסקית או לשללה, אף מבלי להתייחס למצגת.

42.
ההסכמים ייחסו חשיבות רבה לאי התחרות של הנתבעים בתובעת. הנני מקבלת את טענת התובעת כי התפטרותו של הנתבע 2 היוותה הפרת הסכם
ההעסקה. הנני מקבלת גם את טענתה כי הנתבעים, ביחד ולחוד הפרו את הסכם המייסדים כאשר החלו לעבוד בחברה מתחרה לתובעת. לעניין זה, אין משמעות לשאלה האם הינם בעלי המניות בחברה, או עובדים בה. העיד ד"ר מישל דוידי, מפקדם של הנתבעים, העוסק מלבד ברפואת שיניים גם ביזום ובהשקעה, כי בא אליו דודי שחר, אשר פרש מחב' סקיי בלונז בע"מ והציג לפניו את התכנית העסקית, על מנת לשכנע אותו להשקיע בחברה החדשה העוסקת בצילום אווירי. (נת/ 3). העד הודה כי הנתבעים יזמו את הפגישה וכי לא היה משקיע דבר אלמלא היו
הנתבעים בתוך המיזם. עוד התברר כי העד העניק הלוואה לנתבעים, בסכום של 500,000 ₪ וכי הלוואה זו לא הייתה ניתנת לנתבעת 3 או למר שחר, ללא קיומו של הקשר האישי בין העד לבין הנתבעים, ואין זו הפעם הראשונה שנתן להם הלוואה כזו אחרת.

43.
לטענת התובעת נרשמה הנתבעת 3 ברשם החברות מספר ימים לאחר הפסקת עבודתם של הנתבעים. את החברה הקים דודי שחר, כחברה ריקה מתוכן אולם כאשר אותר מר דוידי, שהסכים כאמור להשקיע, התנה כי כל המניות יהיו בהחזקתו- וכך נעשה. מעדותו של דודי שחר נמצאנו למדים כי הועסק בסקיי בלונז בע"מ, ולאחר שהתפטרו/פוטרו הנתבעים, ביקש ממנה העלאה במשכורת אך סורב. משום כך נטש את מקום עבודתו, הקים חברה ורשמה ברשם החברות, ויחד עם הנתבעים חיפשו אחר המשקיע המתאים. זה נמצא, כאמור, בדמותו של ד"ר דוידי אשר התרשם מיכולותיו של מר שחר ואף הסכים לעזור לחבריו, הנתבעים 1,2 שנותרו ללא מקור פרנסה. הנתבעת 3, אשר לדברי מר שחר הייתה אמורה לעסוק בתצלומי אוויר, התקשרה לפחות עם לקוח אחד של
סקיי בלונז בע"מ (רשות העתיקות). גם אם ניתן לנתבעת 3 רישיון לאחר מספר חודשים, הוכח בעדויות כי הוקמה ביודעין למטרה הזהה לזו של סקיי בלונז בע"מ, וכי בעת הקמתה והגשת הבקשה לרישיון, לא ידעו הנתבעים, שגם אם לא היו בעלי המניות בנתבעת 3, היו הרוח החיה בה, כי סקיי בלונז בע"מ תחדל מפעילות. לעניין זה העיד מר שחר כי כאשר אפסו מקורות ההכנסה של נתבעת 3- חדל מעבודתו בה, בעוד שהנתבעים ממשיכים להפעילה. הנני קובעת כי הנתבעים, ביחד ולחוד הפרו את סעיף אי התחרות שבהסכם המייסדים. משכך, הינם חיבים לתובעת, ביחד ולחוד, את הפיצוי המוסכם שנקבע בגין ההפרה בסך 100,000 ₪.

44.
הנזק: התובעת טוענת כי בנוסף לפיצוי המוסכם הינה זכאית להוצאות שהוציאה- עקב הפרת ההסכם ע"י הנתבעים. לטענת הנתבעים אין זו הפעם הראשונה שהתובעת נוקטת בדרך זו, וכי בעת שהינה משקיעה במיזם כושל, הינה נוהגת לתבוע את בעלי המניות האחרים. ככל שהדבר רלבנטי, אתייחס לטענה ואעיר כי הנתבעים נוקטים אף הם באותה שיטה של "גלגול" רעיונם ממשקיע למשקיע. כך השקעת מר בנדט, וכך גם ד"ר דוידי אשר העיד כי השקיע לפחות פי שניים ממה שהתכוון. עוד העיד כי ההשקעה הייתה גבוהה מערכה האמיתי של הנתבעת 3, אולם מכיוון שהיו בה, בנוסף לשיקולים המסחריים, גם שיקולים משפחתיים (ילדיו הועסקו בנתבעת 3 וקיבלו משכורת) וגם גמילות חסדים וחברות לנתבעים- לא היסס ואף לא הצטער עליה.

45.
התובעת טוענת כי הוציאה
71,282 ₪ לכיסוי הוצאות עו"ד בן יעקב אשר ערך את כל ההסכמים. לעניין זה הוכח כי התובעת היא שנשאה בסכום זה שנועד כל כולו לקימום המערכת ההסכמית בין הצדדים. הנני מחייבת את הנתבעים במחציתו.

46.
עוד טענה התובעת על כך כי הזרימה לחברת סקיי בלונז בע"מ סכום של 718,677 ₪. חלק מן הכספים היו תשלומים
לעובדים, לספקים, לציוד, לרשויות והזרמות לחשבון הבנק שלה. לטענתה, ירדו כספים אלו לטמיון. מאזניה לשנים 2006 ,2007 מראים ירידה בהכנסות. חרף זאת, אינני מחייבת את הנתבעים בהשבתם. קבעתי כי הנתבעים הפרו את התחייבותם החוזית לאי התחרות ואף חייבתי אותם בפיצוי המוסכם הנובע מכך. אינני סבורה כי הוצאות החברה נובעות מההפרה או כי הכספים הללו נועדו לצורך ההתקשרות והשבתם כהשבת החברה למצבה הקודם, ערב ההתקשרות, כפי שנקבעים פיצויי הסתמכות. הכספים נועדו למהלך עסקיה הרגיל, שכפי שנוכחנו, לא צפה טובות, בין אם היה ההסכם מופר ובין אם לאו. הנני דוחה תביעה זו. הדרישה להשבת סכום של 150,000 ₪ בגין שעות עבודה משוערות של מנהלי התובעת בישיבות ופגישות, אף היא חלק ממהלך העסקים הרגיל של החברה, ואף היא נדחית.

47.
מנהל התובעת כיסה את יתרת החובה בחשבונה של סקיי בלונז בע"מ. לחשבון זה ערבו גם מר חביון, מטעם התובעת, והנתבעים, מעל לסכום של 65,000 ₪. הסכום ששולם לבנק מזרחי טפחות עמד על 137,000 ₪. הואיל והסכום לו ערבו הנתבעים הינו 72,000 ₪, חלקם של הנתבעים בו הינו 36,000 ₪ (לחשבון ערבו ארבעה ערבים, דהיינו כי הנתבעים, בהיותם שניים, אחראים למחצית מסכום זה).

48.
הלוואת הבעלים נדונה בביה"ד לעבודה ולא תזכה להתייחסות כאן. סה"כ ישלמו הנתבעים לתובעת סכום של 171,641 ₪.

49.
הנתבעת 3- הטענות שהתקבלו נובעות ממערכת היחסים החוזית שבין התובעת לנתבעים. הואיל ולא חיבתי את הנתבעים בתשלום נזקים אשר אפשר לייחסם לתחרות ולפעילותה של הנתבעת 3, גם אם פעלו באמצעותה כפי שהוכח, לא מצאתי לנכון לחייב אף את הנתבעת 3 ביחד ולחוד עימם.

50.
הוצאות: בין הצדדים נוהלה התכתבות, בסמוך לקרות האירועים, ממנה למדתי כי התובעת הייתה מוכנה למחול על נזקיה ובלבד שלא יתחרו בה הנתבעים. הצעותיה נדחו על ידם. הנני מחייבת את הנתבעים בשכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ , בשכר עדים ככל שנקבע, ובאגרות המשפט.







ניתן היום,
כ"א תמוז תשע"ב, 11 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

חתימה











א בית משפט שלום 15927-10/09 אם. סי. גרופ בע"מ נ' דורון גהלי, פסקל פרטוש, סקייויו צילום בע"מ (פורסם ב-ֽ 11/07/2012)