פסקי דין על יואב שניר | פסקי דין על כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים | פסקי דין על איתי הס |

1040/04 פשר     09/07/2012




פשר 1040/04 יואב שניר נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים, איתי הס








בית המשפט המחוזי בירושלים



פש"ר 1040-04 שניר ואח' נ' סטמרי ואח'

תיק חיצוני
:




בפני

כב' השופט
כרמי מוסק

המבקש-החייב

יואב שניר


נגד

המשיבים
1. כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים
2.
איתי הס
(נאמן)



החלטה



1.
לפניי בקשת החייב למתן הפטר לפי סעיף 61 לפקודת פשיטת הרגל (להלן: "הפקודה").

2.
על פי הנטען בבקשה, החייב בן 50, נשוי ואב לשתי בנות. החייב נכה בדרגת נכות של 100% בעקבות מחלת סרטן הדם, ממנה הוא סובל משנת 2007. בבקשה נטען, כי לאחרונה התגלה שהמחלה פעילה פעם נוספת, ובנוסף החייב סובל מבעיות נפשיות שונות ועל כן אינו מסוגל לעבוד באופן רצוף. החייב צירף מסמכים רפואיים שונים התומכים בטענותיו אלו.

3.
החייב טוען כי הוא מתקיים מקצבת נכות בשיעור 4,000 ₪.

4.
ביום 1.6.11 ניתנה על ידי הנאמן הכרעה בתביעות החוב שהגיש החייב, כאשר על פי הנטען על ידי החייב, הוכרו תביעות חוב בסכום כולל של 586,000 ₪ אולם בזמן הדיון הבהיר הנאמן כי מדובר בתביעות חוב שהוכרו על ידו בסכום של כ-970,000 ₪.

5.
החייב טוען, כי בשל מצבו הרפואי, מצבו הכלכלי קשה, הוא עושה מאמצים לעבוד אך אינו מחזיק מעמד בעבודות מזדמנות שונות, והוא מפוטר מעבודות אלה. החייב צירף מסמכים להוכחת טענה זו. אשת החייב עובדת בשליש משרה עקב פציעה. היא ערבה לחלק מהלוואות החייב ומחזירה כ-3,000 ₪ לחודש וכן סך של 2,700 ₪ לחודש עבור תשלומי משכנתא.

6.
באשר להפטר טוען החייב, כי יש להכיר באינטרס הלגיטימי של פושט רגל, שנקלע בתום לב לחובות שאינו מסוגל לפרוע, לפתוח דף חדש בחייו. אל מול טענה זו יש לבחון את אינטרס הנושים, וגם החייב עצמו מכיר בכך.

7.
החייב טוען, כי התנהל במסגרת הליך הפש"ר בתום לב, גם החובות נוצרו בתום לב ויש ליתן משקל רב לנסיבותיו האישיות הקיימות היום, כאשר דנים בבקשה למתן הפטר. החייב מדגיש כי צו הכינוס ניתן לפני שבע שנים, הנאמן מונה באיחור, תביעות החוב הוכרעו לאחר מכן, דבר שמנע ממנו להגיש בקשה להפטר בסמוך למתן צו הכינוס.

8.
החייב טוען, כי בתקופה האחרונה אינו עומד בתשלומים שנקבעו על ידי בית המשפט, זאת עקב מצב בריאותי ותפקודי לקוי. החייב מזכיר, כי פציעתה של אשתו נגרמה מכך שהיא קפצה מגג בניין, לטענתו עקב לחץ ומצוקה נפשית כתוצאה מההליך בו הוא נתון. החייב מבקש כי תילקח בחשבון העובדה, שבתחילת ההליך תביעות החוב שהוגשו היו בסכום של 2.3 מיליון ₪, אולם בסופו של דבר התברר כי מדובר בחוב נמוך יותר באופן משמעותי.

9.
החייב העלה בבקשתו למתן הפטר, וכן בבית המשפט, טענות שונות באשר לחובות ספציפיים. הנאמן בדק את החובות. מסקנות הנאמן באשר לתביעות החוב מקובלות עליי. עוד אומר, כי היה בידי החייב זמן רב להעלות את טענותיו לפני הנאמן. טענות שהעלה החייב הנאמן דן בהן ושקל אותן והגיע למסקנות שפורטו לפני בית המשפט. לפיכך, אין מקום בשלב זה להתיר לחייב להעלות טענות חדשות כנגד תביעות החוב שניתנו לפני זמן רב ונושא זה בא לידי סיום.

10.
בסוף הבקשה מעלה החייב את הצעתו הקונקרטית, והיא כי לסכומים שהצטברו עד כה בקופת הכינוס הוא יוסיף עוד כ-25,000 ₪, וכי הוא מבקש שלאחר מכן יינתן לו הפטר.

11.
הנאמן הגיש תגובה לבית המשפט, וכך עשה גם הכנ"ר. מתגובתם עולה, כי הנם מתנגדים למתן ההפטר מסיבות שונות, כפי שיפורט להלן. בנוסף אליהם הגישו תגובות נושים שונים.
הנושה בנק איגוד לישראל הגיש תגובה, לפיה הוא מתנגד למתן ההפטר מפאת הסכום הנמוך המוצע על ידי החייב. נושה נוסף, בנק דיסקונט לישראל, הודיע אף הוא כי הוא מצטרף לעמדת הנאמן.

12.
ביום 9.7.12 התקיים דיון בבית המשפט. בדיון חזר החייב על טענותיו, כפי שהועלו בבקשה למתן הפטר. הנאמן הביא לתשומת לב בית המשפט, כי כל טענות החייב באשר לחובות כבר נשקלו על ידו. גם הטענות האחרות שהובאו בבקשה למתן הפטר הוצגו בעבר לנושים, והם נותרו איתנים בהתנגדותם למתן ההפטר. הנאמן פירט כי לאחר ההכרעות בתביעות החוב, הוא אישר סכום כולל של 970,000 ₪. הנאמן הצביע על כך, שהייתה שורה של ליקויים בהתנהלות החייב במשך השנים בהן קיים ההליך, וניתנו לו אינספור הזדמנויות לתקן את מחדליו. החייב אינו מגיש דוחות במשך שנים, והחל משנת 2010 הפסיק לשלם את התשלום החודשי. למרות זאת, הכנ"ר והנאמן הסכימו לכך שהחייב יגיש הצעת הסדר, אולם ההצעה נדחתה על ידי הנושים. עמדת הנאמן הייתה, כי הואיל שלחייב מחצית בדירת המגורים, עליו להציע הסדר לפיו הדירה תימכר וחלקו של החייב בתמורה תהווה חלק מההסדר. הנאמן הבהיר כי הסביר זאת לחייב פעמים רבות, אולם החייב מסרב לכך. הנאמן גם הסביר, כי ביקש מהחייב נתונים על גובה המשכנתא הרובצת על הדירה, אולם החייב מסרב לשתף פעולה. לטעמו של הנאמן, אין תועלת לנושים מקבלת הסדר של תשלום כולל של 80,000 ₪ שעה שלחייב נכס שהוא יכול לממש ולהעלות באופן משמעותי את הצעתו להסדר.

13.
ב"כ הכנ"ר הצטרפה בדיון לעמדת הנאמן, וטענה כי הצעת החייב היא סכום זעום ביחס ליכולתו להציע סכום משמעותי אם תימכר הדירה, כאמור לעיל.

14.
בדיון התייצבו באי כוח הנושים: בנק איגוד, ז'אנט שריקי והנושה עובדיה יוסף, שהתנגדו למתן הפטר לחייב לאור הצעתו הנמוכה.

15.
ככלל, סבורני כי ראוי ליתן הפטר רק לחייב שעומד בתנאי צו הכינוס עד ליום הדיון בבקשת ההפטר, אלא אם כן מדובר במקרים חריגים ביותר. עצם העובדה שהחייב הפסיק להגיש דוחות מלמדת, כי אינו מתנהל בתום לב במסגרת ההליך, וזאת בנוסף לעובדה שהפסיק לשלם במשך שנתיים התשלומים החודשיים מבלי שניתנה החלטה בעניין זה על ידי בית המשפט. מדובר אפוא בחייב שעושה דין לעצמו באשר להתנהלותו בהליך. אני ער למצבו הרפואי, אולם עמדת הנאמן והכנ"ר בשלב זה נראית סבירה ביותר, שהרי הם אינם דורשים מהחייב למצוא עבודה מכניסה אלא לשפר את הצעתו על ידי מכירת נכס שבבעלותו ובבעלות אשתו. סירוב החייב בעניין זה, לרבות סירובו לשתף פעולה עם הנאמן כדי לקבל נתונים מדויקים באשר למכירת הנכס, המשכנתא הרובצת וכדומה, גם הוא מלמד על התנהלותו של החייב, ולמעשה ניתן לומר כי אין מאחורי בקשת החייב למתן הפטר, ובעקבותיה פתיחת דף חדש לחייב, רצון אמיתי. הרושם הוא, כי ההצעה הנמוכה שהחייב מציע מטרתה להתחמק מתשלום החובות אותם יצר, גם אם מדובר בחובות שנוצרו בתום לב.

16.
לאור כל זאת, בקשת החייב לקבלת הפטר נדחית, משום שלא בשלו התנאים לכך. מומלץ בזה לחייב לקבל את עמדת הנאמן והכנ"ר, לממש את הדירה ולהציע את חלקו בכספי המימוש יחד עם הסכום של 80,000 ₪ לנושים, כי אז ככל הנראה תהיה אוזנו של בית המשפט קשובה יותר לבקשה למתן הפטר.

17.
בנוסף, אני מורה לחייב להשלים את הפיגורים שיצר בתשלומים ואת הגשת בדוחו"ת שטרם הגיש עד חיום 2/9/12. כמו כן החייב יעמוד מכאן והבא בתשלומים החודשיים ובהגשת הדוחו"ת כסדרם. במידה ולא יקיים אחר האמור לעיל יבוטל צו הכינוס ועמו ההליך כולו ללא התראה נוספת כלשהי.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים
.

ניתנה היום, י"ט תמוז תשע"ב, 09 יולי 2012, בהעדר הצדדים
.

כרמי מוסק
, שופט







פשר בית משפט מחוזי 1040/04 יואב שניר נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים, איתי הס (פורסם ב-ֽ 09/07/2012)