פסקי דין על גיא דנקנר

33662-12/11 פ     11/07/2012




פ 33662-12/11 מדינת ישראל נ' גיא דנקנר








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"פ 33662-12-11 מדינת ישראל
נ' דנקנר

תיק חיצוני
:
2732/2010




בפני

כב' השופט
שמאי בקר


מאשימה

מדינת ישראל

ע"י עו"ד ניצן פלד


נגד


נאשמים

גיא דנקנר
ע"י ב"כ עו"ד סולטן
ממשרד אשר ארבל



החלטה


1.
הנאשם הורשע ביום 28.5.12, על יסוד הודאתו, בשני תיקים שצורפו להם יחדיו.

2.
האחד, המקורי, דן בעבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, איומים ובשימוש בכח או באיומים כדי למנוע מעצר, בניגוד להוראת סעיף 47 (א) לפקודת סדר הדין הפלילי. התיק השני, אשר צורף מבית המשפט לתעבורה, כלל עבירות של נהיגה בשכרות, נהיגה בקלות ראש וגרם חבלה של ממש, הכל כמפורט בהכרעת הדין (להלן: "הכרעת הדין").
2.
הנאשם הוא בחור כבן 35, שלחובתו ארבע הרשעות קודמות הכוללות החזקת סמים לצריכה עצמית, תקיפת שוטר, איומים, העלבת עובד ציבור, ועוד.
בגין הרשעה משנת 2010 עומד ותלוי נגד הנאשם מאסר מותנה בר הפעלה, בן 3 חודשים, הואיל ועבר עבירת איומים (עת היה בגילופין). התביעה מבקשת להפעיל את המאסר המותנה האמור.
עוד יצוין, כי האירוע נושא כתב האישום המקורי הוא מחודש אוגוסט 2011, כאשר ביני לביני, הורשע הנאשם גם בתחילת שנת 2012, בגין עבירות משנת 2010, אף הן עסקו באיומים, בהפרעה לשוטר ובתקיפתו.
3.
הנאשם לא קטל קנים אף במישור התעבורתי, ולחובתו לא פחות מתריסר הרשעות קודמות, ביניהן עבירה של גרימת תאונת דרכים בקלות ראש וגרימת חבלה של ממש (משנת 2000, יש לומר).
4.
כחוט השני עובר האלכוהול בין הרשעותיו של הנאשם. כתב האישום המקורי מדבר על התנהגות שלוחת רסן כלפי שוטרים שאך ביקשו מן הנאשם לחדול לצרוך אלכוהול בפומבי. הנאשם ניבל את פיו כלפי השוטרים, איים אליהם, ובהמשך אף השתמש בכוח כדי למנוע מעצרו.
את עיני תפסה העובדה כי באיימו על השוטרים, מסר להם הנאשם כי מוטב להם להניח לו לנפשו, שכן – זאת עליהם לדעת - יש לו כבר לחובתו תיק על תקיפת שוטרים, ודי לחכימא. נכון הדבר כי לנאשם תיק קודם על תקיפת שוטרים, כאמור, ועובדה זו מלמדת, כי חרף היותו בגילופין, לא היה מנותק מן המציאות, לגמרי, בהתנהלותו הנלוזה אל מול שוטרי משטרת ישראל.
5.
תיק התחבורה המצורף אף הוא מצייר תמונה עגומה. הנאשם צרך אלכוהול בכמות שהביאה לכדי מציאת 1,610 מ"ג בדמו - פי למעלה משש פעמים הכמות המותרת.
לא פלא, איפוא, כי הנאשם איבד שליטה בקטנועו, ונגרמה לו תאונת דרכים שלמרבה המזל רק הוא נפגע בה, שעה שנגרמה לו חבלה של ממש בברכו, תוך שכלי רכב אחרים "רק" ניזוקו.
הנאשם טען בפני
י, לקולא, כי בתיק התעבורתי הוא זה ש"הסגיר" עצמו לשוטרים, אולם אין בידי לקבל טיעון זה. ההסבר לבואו של הנאשם אצל השוטרים שעצרוהו נעוץ, כעולה מכתב האישום, בכך שהוא נפצע באורח לא קל, שעה שמלכתחילה התקשה בכלל לעמוד על רגליו, מחמת האלכוהול הרב שערה לקירבו.
אין זאת שהנאשם הפך את עורו, ובא מרצון טוב בפני
השוטרים הנזכרים בכתב האישום, אלא שפשוט לא עמד לו כוחו להסתלק מן המקום ונוכח פציעתו נזקק לעזרה ולתמיכה, אפילו מידי שוטרים, רחמנא ליצלן.
6.
לקולא יכולתי לקחת בחשבון אך ורק את העובדה שהנאשם חסך זמן שיפוטי יקר, גם כאן וגם מלפני בית המשפט לתעבורה (בכפוף להערה בהמשך).
עם כל הכבוד, לא התרשמתי כל עיקר מהליך שיקומו העצמי או גמילתו של הנאשם. לא זו בלבד שמדובר במאוחר מדי ומעט מדי, אלא שהמסמכים שהונחו בפני
(שתי קבלות) לא מלמדים אלא על פגישת יייעוץ פסיכיאטרית אחת או שתיים, לפני זמן קצרצר, ותו לא.

שתי קבלות על ייעוץ פסיכיאטרי ביחס לאדם בן 35, לא ינוקא, הנופל לדבריו שוב ושוב, משך שנים ארוכות, קרבן למנהגו ההרסני, כאשר אותה התמכרות מביאה אותו לנהוג כפרא אדם, פעם אחר פעם, ולגרום כאב ונזק לעצמו ולסביבתו - אינן אלא בחינת לעג לרש.


את אותן הזמירות ששמענו מפי הנאשם היום ראיתי בטיעוניו לעונש בפני
חברתי כב' השופטת רייך-שפירא, במסגרת גזר דינו מיום 2.3.10. ההגנה טענה שם, כי הנאשם הבין והפנים את חומרת מעשיו, וכי מצא ויצא לדרך חדשה בחייו.
דא עקא, שהאירועים נושא כתבי האישום בהם הודה הנאשם מלמדים כי הלה לא הפנים ולא הבין דבר. אדרבא, מצבו של הנאשם הסלים. את האיומים השמיע הפעם נגד שוטרים, ולא "רק" לאוזני שותפה לדירה, ואת אשר ביצע - ביצע חרף ואל מול פני מאסר מותנה שריחף מעל ראשו, ללמדך שמדובר באדם שמורא הדין לא חל עליו.
7.
קורות חייו של הנאשם מלמדים אם כן, כי בתי המשפט, אולי אף התביעה, חסו עליו שוב ושוב, ונמענו מלשלחו למאסר של ממש, מאחורי סורג ובריח. הגיע העת לשים סוף לדרך זו, שכן הנאשם מיצה – עד תום – את מידת הרחמים והאמפטיה כלפיו, ואת ההזדמנויות שהיו לו להתחיל, באמת ובתמים - ולא רק לקראת גזר דין - לשקם עצמו ולהיגמל מן הטיפה המרה. עוד יצוין, להשלמת התמונה לענין זה, כי במסגרת הרשעתו האחרונה, זו מיום 20.2.12, החל הנאשם מרצה עבודות שירות, שמשום מה הופסקו, לכאורה מטעמי בריאות (כך ההגנה).
8.
השאלה העומדת בפני
היא משך המאסר שיש להטיל על הנאשם. לענין זה אקח בחשבון נתון נוסף לקולא, אובייקטיבי. הכוונה היא לכך כי מדובר במאסר ראשון מאחורי סורג ובריח, ממש. עובדה זו מחייבת שלא להחמיר עם הנאשם, ולא למצות עימו את הדין בהיבט זה, של משך המאסר. אלך איפוא, עקב בצד אגודל, מן הכבד אל הקל (יחסית).
9.
עבירות התעבורה: נהיגה בשכרות, בקלות ראש וגרם חבלה של ממש. לאחרונה ממש פורסם גזר דינו של כב' השופט בסאם קנדלפת במסגרת ת"ד 7762-03-11 מ"י נ' גונצרוב, מבית משפט השלום לתעבורה בצפת, שם נדון מקרה קל יותר. אותו גונצרוב נהג כשבגופו "רק" 1475 מ"ג של אלכוהול, והוא גרם נזק אך לרכב חונה, ולא לנפש. להבדיל מהנאשם דנא, היה עברו של גונצרוב נקי, אולם בית המשפט בצפת - בגזר דין מקיף, מלמד ומאיר עיניים - עמד על חומרת המעשים, על הפוטנציאל הכבד לפגיעה בעוברי אורח, ועל כן, חרף המלצת שירות המבחן בדבר צו שירות לתועלת הציבור – שלח את הנאשם לחמישה חודשי מאסר בפועל, מאחורי סורג ובריח.
בית המשפט בצפת עמד על "מכת המדינה" בדמות תאונות הדרכים בכלל, והנהיגה בשכרות בפרט, על הצורך בענישה ממשית, בהיבט הרתעתי. לא מצאתי לחזור על כל האמור באותו גזר דין – כאמור, דבר דבור על אופניו, אם יורשה לי - ואצטרף אך להפנייה לפסק דינו של בית המשפט העליון, מפי כב' השופט רובינשטיין, ברע"פ 8135/07
אהוד גורן נ' מדינת ישראל

, (פורסם במאגרי המידע, 10.8.09), כהאי לישנא:

"לא יתכן חולק כי השכרות היא אחת מאמות כל חטאת בתחום התעבורה. הנוהג שיכור מסכן לא רק את עצמו, אלא את כל סביבתו בכביש ואף הולכי רגל, ואין צורך להכביר מלים על כך. תופס הגה והוא שיכור - הוא כמכונת מוות נעה. המחוקק נתן לכך ביטוי ברור בצורות שונות. על כן, ראוי מאבקן של רשויות האכיפה להגשים את רצון המחוקק, ובתי המשפט מצווים לתת לכך יד".

10.
גזר הדין של גונצרוב יפה לענייננו, מקל וחומר. זאת, הן נוכח ריכוז האלכוהול בדם, הגבוה יותר מזה של גונצרוב, והן נוכח העבר הפלילי התעבורתי של הנאשם, המונה תריסר עבירות שונות, כאמור, לרבות תאונת דרכים משנת 2000, אשר גרמה לחבלה של ממש.

הנה כי כן, בגין עבירות התעבורה אני גוזר על הנאשם מאסר בפועל בן 7 חודשים.
11.
הפרעה לשוטר, איומים והתנגדות למעצר. אין זו לנאשם הפעם הראשונה בה הוא מואשם ומורשע בעבירות נגד שוטרים; בעבר הורשע כבר בתקיפת שוטר, בהתנגדות למעצר, לצד העלבת עובד ציבור.
אין להשלים או להקל ראש עם עבירות כגון דא, קל וחומר שעה שהן חוזרות על עצמן, בשינויים כאלה או אחרים. עיון בכתבי אישום המוגשים לבית המשפט מלמד כי כל מצורע וזב חוטם לא רואה מלאכתו הפלילית שלמה זולת אם יוסיף על "עבירות הליבה" בגינן נעצר או עוכב, גם איזו קללה, איום, ולא אחת ולא שתיים - אף אלימות כזו או אחרת כלפי השוטרים.

הקלות הבלתי נסבלת שבה מרשים לעצמם אזרחים לנהוג בשוטרים, גם היא מהווה "מכת מדינה" של ממש, כך אני מוצא,
אל מול כתבי האישום המוגשים לפני, כאמור, מדי יום ביומו.
יש למגר ולשרש תופעה זו. גם על מנת שידע כל עצור, חשוד או נאשם פוטנציאלי, שלא להוסיף שמן למדורה, ועבירות לכתב האישום; וגם על מנת שיידעו השוטרים שכבודם ובטחונם אינו קל בעיני הציבור, או בעיני בית המשפט - האמון על אינטרס ציבורי זה.

עיון בכתב האישום מלמד, כי הנאשם אמנם איים מספר פעמים על השוטרים, ובלשון בוטה וגסה, אולם הדבר אכן נעשה תחת השפעת האלכוהול , ומבלי שהנאשם נוקט באלימות של ממש, גם לא עת התנגד למעצרו. הנאשם אמנם נופף ידיו ורגליו לכל עבר, כלשון כתב האישום, ברם השוטרים לא התקשו לעוצרו ולהביאו לתחנת המשטרה, תוך שלא נגרמה להם כל חבלה או נזק.

בגין העבירות נושא כתב האישום המקורי, כמפורט לעיל, אני גוזר איפוא על הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל.
12.
אציין עוד, בשולי הדברים, אך לא מבחינת חשיבותם, כי הנאשם הורשע טרם כניסתו לתוקף של תיקון 113 לחוק העונשין, אולם בהחלט הבאתי בחשבון, עת איזנתי הנתונים השונים, את רוח התיקון, ואת עקרון ההלימה, בצד העקרונות האחרים הנזכרים שם, כמפורט לעיל, בהתאם להנחיית בית המשפט העליון בע"פ 1523/10 פלונית נ' מ"י (פורסם במאגרי המידע המשפטיים, 18.4.12).

13.
אשר על כן, נוכח כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.
בגין ת"פ 33662-12-11 -
מאסר בפועל למשך 6 חודשים.

ב.
בגין תיק התעבורה המצורף, ת"ד 7615-12-10 - מאסר בפועל למשך 7 חודשים.

ג.
אני מפעיל את המאסר המותנה בן 3 החודשים שנגזר על הנאשם במסגרת ת"פ
5332-09 מיום 2.3.12.
ד.
נוכח הודאת הנאשם והחסכון הכפול בזמן שיפוטי ותביעתי יקר ערך, בשני תיקים, ובגים כך שמדובר במאסר ראשון של ממש, בבית האסורים, אני קובע כי המאסר המותנה יופעל בחופף ל6 החודשים שגזרתי על הנאשם בסעיף א' לעיל.
ה.
סך הכל ירצה איפוא הנאשם 13 חודשים של מאסר בפועל, במצטבר.
ו.
מאסר למשך 5 חודשים, אולם הנאשם לא יישא בעונש זה אלא אם יעבור תוך 36 חודשים מיום שחרורו, עבירה של נהיגה בשכרות, או כל עבירה אחרת נגד שוטרים, זולת הפרעה לשוטר במילוי תפקידו.
ז.
מאסר למשך 3 חודשים, אולם הנאשם לא יישא בעונש זה אלא אם יעבור תוך 36 חודשים מיום שחרורו, עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו.
ח.
אני פוסל את הנאשם מלהחזיק רשיון נהיגה מהיום ולמשך 7 שנים נוספות מיום שחרורו.
ט.
קנס בסך 1,500 ₪ או 10 ימים תחתיו. הקנס ישולם עד ולא יאוחר מיום 1.9.12.


זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

ניתנה היום, כ"א תמוז תשע"ב, 11 יולי 2012, בהעדר הצדדים.








פ בית משפט שלום 33662-12/11 מדינת ישראל נ' גיא דנקנר (פורסם ב-ֽ 11/07/2012)