פסקי דין על "דלק" חברת הדלק הישראלית בע"מ | פסקי דין על דאליה סעד | פסקי דין על סאלח סעד | פסקי דין על מעדא סעד |

9676-07/11 תט     12/07/2012




תט 9676-07/11 "דלק" חברת הדלק הישראלית בע"מ נ' דאליה סעד, סאלח סעד, מעדא סעד








בית משפט השלום בנתניה



12 יולי 2012

ת"ט 9676-07-11 "דלק" חברת הדלק הישראלית בע"מ
נ' סעד ואח'






בפני

כב' הרשמת הבכירה - יפעת אונגר ביטון


התובעת

"דלק" חברת הדלק הישראלית בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד טטרו


נגד

הנתבעים
1. דאליה סעד
2. סאלח סעד
3. מעדא סעד
ע"י ב"כ עוה"ד דאהר מאדי



החלטה

1.
עסקינן בשטר חוב הנחזה כחתום על ידי הנתבעת, בערבותם של הנתבעים, ע"ס 200,000 ₪.
הנתבעים הגישו התנגדות לביצועו של השטר, במלוא סכומו, הגם שאינם מתכחשים לחתימותיהם.
הנתבעים טענו כי נהגו לשלם לתובעת את התמורה בעד סחורה שסיפקה להם ולפיכך אינם חייבים לה דבר.
אין חולק שכל הנתבעים הגישו תצהיר זהה (ולפיכך נחקרו בחקירות נגדיות בנפרד זה מזה), על פיו רכשו מהתובעת דלקים בשנת 2010 ושילמו מייד עם האספקה. לטענתם, לא היה משלוח שהתובעת לא קיבלה תמורה בעדו.
לשיטת הנתבעים, כמפורט בסע' 4 ד' לתצהירים, התשלומים בוצעו במזומן או בשיקים דחויים. אשר על כן, טענו הנתבעים כי סכום השטר אינו מבוסס ויש לדחות התביעה.

2.
ביום 20.06.2012, נחקרו הנתבעים בחקירות נגדיות.

א.
הנתבעת אישרה כי הנתבעים רכשו דלק מהתובעת גם בשנת 2011, אולם הנתבע 2
היה האחראי לניהול העסק, הגם שעדכן אותה בכל פעולה.
הנתבעת זיהתה את חתימתו של הנתבע 3 על תעודות המשלוח מחודש מאי 2011.
לשיטתה, בעבור רכישות אלה, בסכום העולה על 200,000 ₪, שילמו בשיקים
ובמזומן.
כאשר הוצגו בפני
הנתבעת השיקים שנמסרו עבור התשלום, אישרה כי מדובר בחתימת הנתבע 2, אשר היה מורשה כדין לחתום בחשבון.
הנתבעת אישרה כי הנתבע 2 הודיע לה שהוא מתכוון לבטל את השיקים.

ב.
כשהוצגו לפני הנתבע 2 תעודות משלוח וחשבוניות משנת 2011 (ת/1), אישר כי הנתבעים רכשו דלקים מהתובעת גם בשנה זו, הנתבע 2 לא זכר מדוע בוטלו השיקים (ת/2) וציין: "כנראה שהם לא לגבייה מה עוד שיש אצל התובעת פנקס שיקים ריק, חתום מראש על ידי ותמיד היה. אני יודע שאנחנו
לא היינו חייבים בפרעון שיקים. כל חשבונית שולמה בנפרד ולא היה חוב".

ג.
הנתבע 3 אישר אף הוא רכישות שבוצעו בשנת 2011 ואף את חתימותיו על תעודות המשלוח לחודש מאי 2011. משנשאל כיצד שולמו אותן חשבוניות, השיב שאינו זוכר, למרות שכאשר קיבל את התביעה, נערכה בדיקה בספרי החשבונות. לטענתו העלתה הבדיקה שאין חוב. דא עקא, כי לא צירף את כרטסת הנתבעים או העתק מהתיק המצוי בידו, שבו מרוכזות כל הקבלות והחשבוניות, משום ש:"אף אחד לא ביקש".

לטענתו, הנתבע 2 אשר היה אחראי להתנהלות מול הבנק, הורה לו לבטל את השיקים.

3.
ב"כ הנתבעים הזכיר בסיכומיו את העובדה כי השטר נחתם כשהוא ריק ונועד להבטיח כל תשלום אשר יגיע לתובעת. אכן, כטענתו, עובדה זו לא נסתרה בחקירה הנגדית של הנתבעים.


יחד עם זאת, אין לקבל את טענתו, כי לא ייתכן שימולא בשטר סכום עגול בסך 200,000 ₪ והיה מקום לרשום בשטר סכום מדויק.
סיכום סכומי החשבוניות שהוצגו בחקירה הנגדית (3 במספר) מעלה סכום של 292,434 ₪.
כפי שניתן ללמוד מהחקירות הנגדיות של הנתבעים, אותן חשבוניות אינן שנויות במחלוקת, קרי: החוב על פי החשבוניות עמד על סך גבוה מ-200,000 ₪. אין פסול בכך שהתובע יבחר לתבוע סכום נמוך מסכום החוב המלא והדבר נתון לשיקול דעתו. מכל מקום הוכח, על פניו, כי סכום העסקאות בחודש מאי 2011, עולה על סכום השטר החוב.
יתרה מכך, סיכום סכומי השיקים, שאף מסירתם לתובעת אינה במחלוקת, מגיע ל-213,895 ₪ ואף בכך יש סימוכין לסכום החוב הנקוב בשטר.

4.
נותרה לבירור השאלה - האם עלה בידי הנתבעים להראות, ולו בדוחק, הגנה כנגד התביעה השטרית, שכאמור נמצא לה חיזוק בתעודות המשלוח, בחשבוניות ובשיקים.

הנתבעים טענו בעלמא וללא כל תימוכין, כי פרעו את כל החשבוניות בגין אספקת הסחורה. הנתבעים נמנעו מלעמוד בחובת הפירוט המוטלת עליהם, לבאר את פרק זמן ההתקשרות, מספר העסקאות ומהותן, מועדי העסקאות ואופן התשלום בגין כל עסקה.

ודוק, הנתבעים לא חלקו על כך שנמסרו הודעות ביטול על השיקים, אך לא היה בפיהם הסבר מניח את הדעת לביטול זה, מלבד הטענה הכללית כי סכומי השיקים נפרעו קודם לכן. דרך פירעון זו לא פורטה ולא נמסרה כל אסמכתא עליה, חרף טענתו של הנתבע 3 כי הנתבעים מנהלים רישום מסודר ויש בידיהם כרטסת הכוללת את רישום התשלומים.

5.
אין בידי לקבל את טענת ב"כ הנתבעים המלומד, לפיה יש להבחין ולהפריד בין התביעה על פי שטר החוב לבין התביעה על פי השיקים.

רשאית התובעת לכלול את החוב במסגרת זו או אחרת, לפי בחירתה המלאה. משניתן בידה שטר, חתום "על החלק", זכותה למלא בו כל סכום על פי שיקול דעתה ובלבד שיש לו תימוכין.


כפי שניתן להיווכח מן האמור לעיל ומן המוצגים ת/1 ו-ת/2, אוחזת המשיבה בראיות של ממש, בכתב,
בדבר קיומו של החוב והיא הייתה רשאית לבחור לתבוע סכום נמוך מסכום החוב בפועל, באמצעות הגשת שטר החוב לביצוע.

אין זה מיותר להזכיר את דיני השטרות, המניחים כחזקה את רשותו של המוסר שטר על החלק, למלא בשטר סכום כרצון הנפרע (סע' 19(א) לפקודת השטרות). במקרה שלפני, לא נעשה כל ניסיון מצד הנתבעים לסתור את החזקה האמורה ועל כן מוחזקת התובעת כמי שמילאה את השטר כדין.

6.
לאור כל האמור במצטבר, אני מוצאת את דין ההתנגדות להידחות.

הליכי הוצאה לפועל יימשכו כסדרם.

הנתבעים ישאו בהוצאות משפט בסך 3,000 ₪.

המזכירות תשלח את ההחלטה לבאי כח הצדדים.

ניתנה היום,
כ"ב תמוז תשע"ב, 12 יולי 2012, בהעדר.










תט בית משפט שלום 9676-07/11 "דלק" חברת הדלק הישראלית בע"מ נ' דאליה סעד, סאלח סעד, מעדא סעד (פורסם ב-ֽ 12/07/2012)