פסקי דין על דורון בן דוד | פסקי דין על ch wunschdeal gmbh

50142-03/12 א     16/07/2012




א 50142-03/12 דורון בן דוד נ' ch wunschdeal gmbh








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בפתח תקווה



16 יולי 2012

ת"א 50142-03-12 wunschdeal נ' בן דוד






בפני

כב' הרשמת הבכירה עדי אייזדורפר

המבקש
דורון בן דוד
ע"י ב"כ עוה"ד כשדי יעקב


נגד

המשיבה
ch-241.4.009.723 wunschdeal gmbh
ע"י ב"כ עוה"ד עידית פוליבודה



החלטה

טענות הצדדים
1.
מונחת בפני
בקשה להורות על חיוב המשיבה בהפקדת ערובה, להבטחת הוצאות המבקש.


המבקש טוען כי המשיבה הינה חברה בעירבון מוגבל, אשר מקום מושבה בשוויץ. כמו כן, מציין המבקש כי מדובר בתביעה קנטרנית, ובפיו טענות הגנה טובות במיוחד. עוד מפנה המבקש לחזקה הקיימת בעניינה של חברת חוץ או חברה בע"מ, לפיה הכלל הוא כי יש לחייב בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות נתבע.


אשר לסכום הערובה, טוען המבקש כי על פי הפסיקה יש לחייב את המשיבה בהפקדת סכום שלא יפחת מן התעריף המינימאלי המומלץ לפי כללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימאלי), תשל"ז – 1977, כאשר לשיטתו, חוסר תום ליבה של המשיבה במקרה דנן מחייב להורות על הפקדת סכום כפול.

2.
המשיבה טוענת כי תביעתה מבוססת היטב. עוד טוענת כי המבקש עצמו הודה
בשיחה עם המשיבה, כי מדובר בחברה אשר עמדה בכל תשלומיה, כך שאין כל חשש כי תנסה לחמוק מתשלום סכום כלשהו, אשר יכול ויושת עליה.


בנוסף, טוענת ב"כ המשיבה כי החברה המשיבה רשומה בשוויץ, אשר הינה מדינה הנמנית על המדינות החתומות על אמנת האג (פרוצדורה אזרחית), ועל כן, פטורה מהפקדת ערובה בתביעות המוגשות בישראל.


לשיטתה, הבקשה הוגשה במסגרת התנהלותו הכללית של המבקש, אשר מנסה לדחות את הקץ, ואף סירב לקבל לידיו את כתב התביעה.

3.
בתשובתו עמד המבקש על קיומה של החזקה בדבר הפקדת ערובה, אף ללא קשר להיותה של המשיבה חברה זרה.
מעבר לכך הדגיש כי המשיבה נמנעה מלצרף כל אסמכתא ביחס למצבה הכלכלי הנטען, ועל כן, לא הרימה את הנטל הרובץ לפתחה, ויש לחייבה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו.

המצב המשפטי
4.
תקנה 519 לתקסד"א, תשמ"ד – 1984, קובעת:

"(א)
בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן
ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע".

סעיף 353א לחוק החברות, תשנ"ט – 1999, קובע:

"הוגשה לבית המשפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".
ברע"א 10376/07, הנדסה ממוחשבת בע"מ ואח' נ' בנק הפועלים (פורסם במאגרים), עמד בית המשפט העליון (מפי כב' השופט מלצר) על היחס שבין תקנה 519 לבין סעיף 353א הנ"ל.
עיקר תכליתה של תקנה 519 הינה למנוע תביעות סרק, ולהבטיח את הוצאות הנתבע, בעיקר במקום שבו מדובר בתביעה אשר סיכוייה קלושים. רבות עסקה הפסיקה בסוגיית חיוב תובע בהפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאות נתבע, במסגרת תקנה 519, היקף שיקול דעתו של בית המשפט בבקשה מעין זו, והשיקולים המנחים. מחד, עומדת זכות הגישה לערכאות, אשר הוכרה זה מכבר כזכות יסוד חוקתית. מאידך, קיים האינטרס למנוע תביעות סרק, ולהבטיח תשלום הוצאותיו של נתבע, ודאי מקום שנראה כי מדובר בתביעה אשר אינה מבוססת על פניה. תקנה 519 אינה מציינת מתי יעשה בית המשפט שימוש בסמכותו זו, והפסיקה השלימה שיקולים אלה.
נקבע, בין היתר, כי ייעשה שימוש בסמכות זו במקרה שבו התובע מתגורר בחו"ל, ואין באפשרותו להצביע על נכסים בבעלותו הנמצאים בארץ, מהם ניתן יהיה להיפרע בעת הצורך, במקרה שבו התובע אינו מציין מען כנדרש, וכן במקרה שבו סיכויי התביעה נמוכים.
אשר לסעיף 353א, נראה כי תכלית חקיקתו נועדה להבהיר שהמצב המשפטי, אשר היה קיים עוד קודם לחקיקתו, במסגרת סעיף 232 לפקודת החברות, שהושמט בחוק החברות, לא השתנה, לפיו, בכל הנוגע לתביעה המוגשת על ידי חברה, חלים כללים מיוחדים. כך, יוצר סעיף 353א חזקה לפיה, כאשר עסקינן בחברה זרה או בחברה בע"מ, יש מקום לחייב בהפקדת ערובה. חזקה זו ניתנת לסתירה, ככל ותוכיח החברה את הפרטים המנויים בסעיף, ובראש ובראשונה – איתנותה הכלכלית.
בפרשת הנדסה ממוחשבת הנ"ל, ציין בית המשפט העליון כי סעיף 353א הינו חלק מדבר חקיקה ראשית, המהווה חוק ספציפי ומאוחר לתקנה 519, ולכן בעניינן של חברות, גוברות הוראותיו על הוראות תקנה 519.
סעיף 353א קובע כי בשעה שמדובר בחברה בע"מ, ולבקשת הנתבע, רשאי בית המשפט לחייב חברה תובעת להפקיד ערובה, אלא אם סבר שנסיבות העניין אינן מצדיקות זאת, או כשהחברה הוכיחה שיש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע.
בפס"ד הנדסה ממוחשבת הנ"ל נקבע, כי בהתאם להוראות סעיף 353א, ישקול בית המשפט בראש ובראשונה את מצבה הכלכלי של החברה התובעת. ככל ויסתבר כי אין ביכולתה של החברה התובעת לעמוד בתשלום הוצאות, אשר יכול ויפסקו כנגדה, גם אז אין מקום לחיוב מיידי של החברה התובעת בהפקדת עירבון, ובית המשפט יפנה לבחון האם "נסיבות העניין" מצדיקות את החיוב בהפקדה. במסגרת השיקולים הללו, של "נסיבות העניין", ישקלו האיזון בין הזכויות החוקתיות, סיכויי הליך, תוך שאין מקום להיכנס לעובי הקורה בכל הנוגע לשאלת סיכויי התביעה, העובדה כי בכל הנוגע לחברה, הכלל הוא שיש מקום לחייבה בהפקדת ערובה, בעוד שהחריג הוא הפטור, וכיוצ"ב. הנטל להראות כי קיימות נסיבות אשר אינן מצדיקות את החיוב בהפקדת ערובה מוטל על התובעת.
לבסוף, ישקול בית המשפט אף את גובה הערובה המבוקשת.
להשלמת התמונה בכל הנוגע למצב המשפטי לעניין חיוב חברה תובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות נתבע, יש לציין אף את תקנה 28 לתקנות לביצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי), תשכ"ט – 1968, לפיה:
"תובע או מתערב, שהוא אזרח אחת המדינות בעלות האמנה ושמקום מושבו באחת מהן, לא תצווה עליו רשות שיפוטית, מחמת היותו זר או מחמת שאין לו בישראל מקום מושב או מקום מגורים, ליתן בטחון או ערובה לפרעון הוצאות משפט שנתבע עלול להוציאן ושהתובע או המתערב עלולים להתחייב בהן כלפיו במשפט".
תכלית תקנה זו, אשר אינה גוברת על הוראות סעיף 353א, הינה להבהיר כי עובדת היותו של תובע תאגיד זר, אין בה, כשלעצמה, כדי לשמש עילה לחיובו בהפקדת ערובה, רק מעצם היותו כזה (השווה: ת.א. (ת"א) 1593/09, מיטרוניקס בע"מ נ'
gefg- nekar antriebassysteme gmbh

(פורסם במאגרים)). דהיינו, אם סעיף 353א קובע את עובדת היותה של תובעת – חברת חוץ, כשיקול המוליד את המסקנה שיש לחייבה בערובה, הרי שלפי תקנה 28 לתקנות, בכל הנוגע לחברה הרשומה באחת מן המדינות החברות באמנה, אין די בעובדה כי מדובר בחברת חוץ כדי לחייבה בהפקדת ערובה, ולמעשה, יש לפנות ליתר השיקולים עליהם עמדה הפסיקה.
דיון והכרעה
5.
נפנה
אם כן לבחון את מצב הדברים בענייננו:
לא יכולה להתעורר מחלוקת כי אין די בנטען על ידי המשיבה, לעניין מצבה הכלכלי, על מנת להרים את הנטל הרובץ לפתחה, להוכיח את איתנותה הכלכלית בהתאם לדרישת סעיף 353א. לא ניתן להסתמך על אמירה של המבקש, לפיה הוא סומך על המשיבה בענייני כספים, כדי להרים נטל זה. אף אין די בנטען בסעיף 14 לבקשה, בעניין זה, ודאי כאשר לא צורפה כל ראיה, ולו מינימאלית, על מנת לבסס את הטענה כי המשיבה הינה חברה בעלת יכולת פירעון, וביכולתה לשלם את הוצאות המשפט, ככל ויושתו עליה, בתום ההליך המשפטי.
מכאן יש לפנות לשאלה, האם "נסיבות העניין" אינן מצדיקות את חיובה של המשיבה בהפקדת ערובה. לצורך דיון בשאלה זו נכונה אני להניח כי, למצער, מדובר בתביעה אפשרית. מסגרת הדיון בבקשה מסוג הבקשה דנן, אינה מהווה תחליף לדיון בתיק עצמו, ועל אף שהצדדים הרחיבו את יריעת הטיעון בסוגיה זו במסגרת הבקשה, התגובה והתשובה לה, אין בידי לקבוע מסמרות בעניין מוצקות התביעה כבר עתה, וכאמור לעיל, לשם הדיון בבקשה דנן אניח כי מדובר בתביעה אפשרית. אציין רק, כי המבקש אומנם טוען כי מדובר בתביעה קנטרנית, אולם למעשה מפרט את טענות ההגנה אשר בפיו, לגופו של עניין, ולאו דווקא טענות מקדמיות, שיש בהן כדי להביא לסילוק על הסף. אין בטענות הגנה לגופו של עניין כדי להביא למסקנה כבר עתה, על כך שמדובר בתביעה שסיכויה קלושים.
מכל מקום, אף אם מדובר בתביעה אפשרית, עדיין סבורני כי מתבקשת המסקנה שיש לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקש. על פי הפסיקה, כפי שנסקרה
לעיל, בעניינה של חברה, הכלל הוא כי יש לחייבה בהפקדת ערובה, והחריג הוא הפטור. לכן, אין די בהיתכנות התביעה, על מנת לחרוג מן הכלל. אף יתר השיקולים הבאים במסגרת "נסיבות העניין"
אינם
מולידים את המסקנה שבמקרה זה יש לחרוג מן הכלל, ויודגש, כי הנטל להראות שקיימות נסיבות מעין אלה מוטל על החברה התובעת, ונטל זה לא הורם. במקרה דנן, כאמור, מעבר לפירוט סיכויי התביעה, לא עלה בידי המשיבה להצביע על נסיבות שכאלה, ועל כן, יש מקום לחייבה בהפקדת ערובה.
גובה הערובה
6.
בפרשת מיטרוניקס הנ"ל קבע בית המחוזי, כי על פי פסיקת ביהמ"ש העליון, נראה כי ערובה בשיעור של 2.5% מסכום התביעה, כפי שאושרה אף בפרשת הנדסה ממוחשבת וכן ברע"א 10671/08,
cme devices llc
נ' קיסריה אלקטרוניקה רפואית בע"מ
(פורסם במאגרים), מהווה ערובה מידתית.
אשר על כן, בשקלול כל האמור לעיל, הנני מורה כי עד ולא יאוחר מיום 1.9.12 תפקיד המשיבה בקופת בית המשפט 7,500 ₪, כערובה להבטחת הוצאות המבקש, ככל ויושתו כאלה על המשיבה, בתום ההליך המשפטי. לא יופקד הסכום במועד כאמור, יעוכבו ההליכים.
בנסיבות העניין, ולאור תוצאת החלטתי, הנני מורה הוצאות בקשה זו יושתו וישולמו בהתאם לתוצאות ההליך העיקרי.

ניתנה היום,
כ"ו תמוז תשע"ב, 16 יולי 2012, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 50142-03/12 דורון בן דוד נ' ch wunschdeal gmbh (פורסם ב-ֽ 16/07/2012)