פסקי דין על מאיר מתוק | פסקי דין על ראובן מתוק |

13686-01/10 א     16/07/2012




א 13686-01/10 מדינת ישראל נ' מאיר מתוק, ראובן מתוק








בית משפט השלום ברמלה


כ"ו תמוז תשע"ב
16.7.12

ת"א 13686-01-10 באמצעות סוכנה "עמידר" נ' מתוק ואח'






בפני

כב' השופט
זכריה ימיני


תובעים

מדינת ישראל
באמצעות סוכנה "עמידר"


נגד


נתבעים

1.מאיר מתוק
2.ראובן מתוק




פסק דין


התובעת הגישה כנגד הנתבעים תביעה לפינוי ולסילוק יד מחנות בשכונת הרכבת בלוד ולתשלום דמי שימוש ראויים בגין שימוש בחנות בשבע השנים שקדמו להגשת התביעה. לטענת הנתבע 1 התובעת ידעה כבר בשנת 1991 כי הוא מחזיק בחנות והבטיחה לו שלא יפונה ללא דמי פינוי ולא דרשה ממנו כל תשלום שהוא. לטענת הנתבע 2 אינו מחזיק בחנות, והתביעה הוגשה כנגדו ללא כל עילה שבדין.

כללי:
בעלי הדין:
1.
התובעת היא מדינת ישראל
, ועל פי נסחי הרישום שהוצאו מרשת האינטרנט היא הבעלים של המקרקעין הידועים כגוש 4017 חלקות 6 ו-43 (להלן-"המקרקעין").

2.
הנתבעים 1 ו-2 מחזיקים בשני נכסים מסחריים שונים ברחוב יוספטל 3 בלוד, הנמצא בשכונת הרכבת בלוד.

טענות הצדדים:
3.
טוענת התובעת בכתב התביעה כי בהתאם לחוק מנהל מקרקעי ישראל, תש"ך-1960, כל נכסי דלא ניידי השייכים לתובעת, מנוהלים ע"י מינהל מקרקעי ישראל (להלן-"המינהל"), ו-עמידר החברה הלאומית לשיכון עולים בישראל בע"מ (להלן-"עמידר") פועלת כשלוחתו של המינהל. ממשיכה וטוענת התובעת כי הנתבעים פלשו והשיגו את גבולה של התובעת, מחזיקים ומשתמשים במבנה בגודל של 29.2 מ"ר + סככה בגודל של 11 מ"ר המשמשת כחנות והנמצאת במקרקעין ברחוב יוספטל 3 בלוד (להלן-"הנכס"). לטענת התובעת, הנתבעים מחזיקים בנכס שלא כדין, בלי שתהיה להם זכות לעשות כן, ולכן עליהם לפנות את הנכס, למסרו לה ולשלם לה דמי שימוש ראויים בסך 210,000 ₪.

4.
טוענים הנתבע 1 שיש לדחות את התביעה כנגדו. הנתבע 1 טען טענות מקדמיות, והרצינית שבהן היא שהתובעת לא הוכיחה שהיא הבעלים של המקרקעין. לאחר הטענות המקדמיות טען הנתבע 1 כי התובעת הכירה בו כבעל זכות חזקה כבר בשנת 1991, ומעולם לא דרשה ממנו לשלם כל סכום שהוא בגין החזקה בנכס.

5.
טוען הנתבע 2 כי מעולם לא החזיק בנכס, והתביעה כנגדו הוגשה ללא כל בסיס.

העדויות:
6.
מטעם התובעת העידו העדים כדלקמן:
1)
מר יואש זלינגר, רכז שטח מטעם עמידר. התברר שהרוב המכריע של עדותו מבוסס על עדויות שמיעה ועדויות סברה;
2)
מר מנחם לויזון, אשר העיד על החלטות וועדה מטעם מינהל מקרקעי ישראל, שלא נטל בה כל חלק. התברר מעדותו של מר לויזון כי התובעת הסתירה מהנתבע ומבית המשפט מסמכים רבים אשר היו יכולים לסייע לנתבעים, וכי האדם המתאים ביותר להעיד מטעם התובעת הייתה גב' ניצה אריאל, מי
שהחליפה את מר עורבי ז"ל שהיה אחראי פינויים במחוז המרכז של המינהל. יש להניח שאם גב' אריאל הייתה מגיעה לעדות בבית המשפט, הייתה מניחה בפני
בית המשפט את כל המסמכים שמר לויזון לא טרח לחפש ולא טרח להניח בפני
בית המשפט. מעדותו עולה שבראיותיה התובעת גילתה טפח והסתירה טפחיים.
כבר עתה אציין שהרושם מעדויות התביעה הוא שהתביעה בחרה להציג בפני
בית המשפט ראיות סלקטיביות ולא את כל הראיות במלואן, ומעדויות חלקיות אלו נוצרה תשתית עובדתית חלקית הפועלת לרעת הנתבעים. יש לצפות מהתובעת כרשות ציבורית שחלה עליה חובת תום לב מוגברת להביא לבית המשפט את מלוא העובדות לאשורן, על מנת לסייע לבית המשפט לעשות משפט צדק ולא רק משפט.

7.
מטעם הנתבעים העידו העדים כדלקמן:
1)
הנתבע 1 אשר העיד על אשר נאמר בתצהירו. עד זה נחקר חקירה שכנגד, ועדותו לא נסתרה;
2)
הנתבע 2 אשר העיד שאין לו כל קשר לנכס. עד זה נחקר על תצהירו ועדותו לא נסתרה;
3)
מר חנן שחר, אשר היה אחראי על הפינויים במקרקעין, אשר שפך אור על אשר נעשה מאז שנת 1991 בהליכי הפינוי בשכונת הרכבת ועד היום. מר חנן שחר נחקר חקירה שכנגד, אך עדותו לא נסתרה.

8.
לאחר תום פרשת הראיות הגישו בעלי הדין את סיכומיהם.

דיון ומסקנות:
הוכחת הבעלות במקרקעין:
9.
טוענת התובעת כי היא הבעלים של גוש 4027 חלקות 6 ו-43.

10.
בכתב התביעה טענו הנתבעים כי התובעת לא צירפה לכתב התביעה נסח רישום, ולכן לא הוכיחה בעלותה על המקרקעין. על טענה זו חזרו הנתבעים בסיכומיהם.

11.
בעלות במקרקעין יש להוכיח באמצעות הצגת נסח רישום החתום בחותמת לשכת רישום המקרקעין (ראה לענייו זה את חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 ואת תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), תשע"ב-2011 שנכנסו לתוקף ביום 1.1.2012 והחליפו את תקנות המקרקעין (ניהול ורישום
), התש"ל-1969

). בסעיף 92 של תקנות הרישום קבע מחוקק המשנה כדלקמן:

"(א)
כל אדם המבקש לקבל נסח מהרשום בפנקסים יגיש בקשה לרשם או בדרך אחרת שעליה יורה הממונה, שיצוינו בה, בין השאר, פרטי המקרקעין שלגביהם מבוקש נסח הרישום, וישלם את האגרה שנקבעה לכך.

(ב)
קבלת הנסח יכול שתהיה במסירת תצלום, פלט או מסר אלקטרוני מאושרים בידי רשם או חתומים בחתימה אלקטרונית מאובטחת, כפי שיורה הממונה.

(ג)
התקבל נסח מקוון החתום בחתימה אלקטרונית מאושרת, לא יראו פלט נייר שלו כהעתק נאמן של הנסח; פלט נייר כאמור של נסח לא יהיה קביל בכל הליך שיפוטי להוכחת זכויות במקרקעין."
מהוראות
תקנה זו עולה שאם פלט נייר של נסח מקוון החתום בחתימה אלקטרונית לא מהווה העתק נאמן של הנסח ואינו קביל בכל הליך שיפוטי, קל וחומר שלא יהיה קביל כראיה להוכחת זכויות במקרקעין פלט נסח רישום שהתקבל באינטרנט, שכן לא הוכח שהמידע המקוון שהתקבל באינטרנט חתום בחתימה אלקטרונית מאושרת.

12.
הראיות בתיק זה נשמעו לאחר כניסת התקנות לתוקף, ולכן חלות הן על המקרה שבפני
נו.

13.
התובעת הגישה לבית המשפט פלט שהוצא מהאינטרנט מהאתר של רשם המקרקעין בדבר זכויות הבעלות של התובעת במקרקעין. בסוף מסמכים אלו נכתב במפורש כדלקמן:
"פלט זה אינו נסח רישום מאושר או העתק רישום, כמשמעותם בחוק המקרקעין תשכ"ט-1969, התקנות והנהלים שעל פיו."

ב"כ התובעת היה ער לכך שפלט המחשב מהאינטרנט אינו מהווה נסח רישום, לכן הודיע לבית המשפט ביום 5.4.11 כדלקמן:
"לתשומת לב ביהמ"ש, נסחי רישום המקרקעין המהווים נספח א לתצהיר מר יואש זלינגר שצורפו הינם נסחים שהופקו מאינטרנט. נסחי רישום רשמיים מלשכת רישום המקרקעין הוזמנו ועל קבלתם יולטו לתיק בית המשפט במקום הנסחים שהופקו מהאינטרנט."

התובעת לא הגישה לבית המשפט את הנסחים הרשמיים, ומשום כך לא הוכיחה את בעלותה במקרקעין נשוא כתב התביעה. בהעדר הוכחה על המקרקעין, נשמט הבסיס לתביעת התובעת, ודין התביעה להידחות.

הערה לסיום:
14.
מאחר וסבור אני שהתובעת תגיש תביעתה מחדש כנגד הנתבעים, לא הבעתי דעתי לגופו של עניין.

סוף דבר:
לאור האמור לעיל, אני דוחה את תביעת התובעת כנגד הנתבעים.

התובעת תשלם לנתבעים, ביחד ולחוד, כדלקמן:
1)
את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל;
2)
שכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

ניתן היום,
כ"ו תמוז תשע"ב, 16 יולי 2012, בהעדר הצדדים.








א בית משפט שלום 13686-01/10 מדינת ישראל נ' מאיר מתוק, ראובן מתוק (פורסם ב-ֽ 16/07/2012)