פסקי דין על התביעה הצבאית | פסקי דין על צאלח סעיד צאלח דאר נאפע

2004/12 עמ     01/07/2012




עמ 2004/12 התביעה הצבאית נ' צאלח סעיד צאלח דאר נאפע










law data
law data
1
0
2012-07-01t08:17:00z
2012-07-24t10:26:00z
2012-07-24t10:26:00z
2
605
3028
25
7
3626
11.8122


6 נק'
2

false
false
false







microsoftinternetexplorer4


/* style definitions */
table.msonormaltable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman";
mso-ansi-language:#0400;
mso-fareast-language:#0400;
mso-bidi-language:#0400;}




                                               
בית
המשפט הצבאי לערעורים                            
ע"מ
2004/12


בפני
כב' השופט: סא"ל צבי לקח
 
העוררת: התביעה הצבאית
(באמצעות ב"כ קמ"ש ערן לוי)            

נגד

המשיב: צאלח 

סעיד צאלח דאר נאפע, ת"ז 852525096
 
(באמצעות
ב"כ עו"ד ג'מאל חאמד)


ערר על החלטת ביהמ"ש הצבאי
ביהודה (בפני
כב' השופט רס"ן שרון קינן)
בתיק מס' 3005/12 מיום 21.6.12
(הערר נדחה)

תאריך הישיבה: 1 ביולי 2012, י"א בתמוז
התשע"ב.

החלטה
ביום 2.6.12 נעצר המשיב לאחר שנמצא נוהג ברכב
מסוג מזדה בצבע אפור ללא רישיון נהיגה. יש לומר כי כאשר המשיב הגיע למחסום צבאי לא
שעה להוראת החיילים לעצור, עקף את המחסום ונעצר לאחר מכן בחסימה נוספת. המשיב לא
ניסה להימלט מהרכב, ומסר את תעודותיו לחיילים. הרכב בו מדובר נשא לוחיות זיהוי
ישראליות של רכב אחר. המשיב לא הכחיש כי נהג ברכב, אולם טען כי לא ניסה לדרוס חיילים.
בין לבין נטען נגדו כי יום קודם לכן, 1.6.12, פרץ חסימה נוספת של צה"ל, של
אותו כוח, ובאותו מקרה האיץ כשסומן לו לעצור באופן שגרם לחייל לקפוץ מהדרך על מנת
שלא להיפגע מהרכב.
בית משפט קמא מצא כי אמנם אין מחלוקת על כך
שהמשיב נהג ברכב ללא רישיון נהיגה, אולם מצא כי קיימים קשיים ראייתיים בכל הנוגע
לאירוע המתייחס ליום 1.6.12 – הוא האירוע החמור יותר שבכתב האישום. לנוכח זאת
החליט בית משפט קמא על שחרורו של המשיב בתנאים, ובכלל זה בהפקדה על סך 20,000 ₪
במזומן ובערבות צד ג'.
התביעה הצבאית סברה כי בית משפט קמא טעה בהחלטתו,
והיה נכון לעצור את המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. לקראת מועד הדיון התביעה
ערכה השלמת חקירה, ודאגה לגביית עדות נוספת, מפיו של קצין המשמש כסמ"פ של
החיילים שהיו בחסימה, ושהיה נוכח באירוע. לטענתה של התביעה, עדות זו משלימה את
החסר הראייתי שמצא בית משפט קמא, ועל כן יש לקבוע כי קיימות ראיות לכאורה ויש
להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.
דיון והכרעה
המחלוקת במקרה זה הינה ראייתית. המחלוקת מתמקדת
באירוע שהתרחש ביום 1.6.12, לפיו המשיב נהג ברכב, תוך שהוא נוסע במהירות, לא נענה
לקריאת החייל שבמחסום לעצור, וסיכן בנהיגתו את החייל שנדרש לקפוץ לצד הדרך על מנת
שלא להיפגע. יש לומר כי לגבי האירוע השני אין מחלוקת אמיתית, שכן המשיב הודה כי
עקף את המחסום, אולם אין טענה כי סיכן מי מהחיילים באותו אירוע, וכאמור, אף לא
ניסה להימלט לאחר שכוח אחר חסם את דרכו.
לאחר שעיינתי בתיק החקירה, מצאתי כי אכן קיימים
קשיים ראייתיים בכל הנוגע לאירוע הראשון. לטעמי, העדות הנוספת שנגבתה מהסמ"פ,
אינה מסירה את אותם קשיים ראייתיים ובמובן מסויים יוצרת קושי נוסף.
אבהיר את עמדתי. החיילים מעידים על מקרה בו רכב
מסוג מזדה הגיע למחסום וכאמור, נמלט מהמקום תוך שהוא מתעלם מהחיילים ומסכן אותם
בנהיגתו. למחרת נעצר המשיב כשהוא נוהג ברכב מסוג מזדה באותו צבע. אחד החיילים מסר
כי הסמ"פ אמר לו שהמדובר באותו רכב שפרץ את המחסום יום קודם לכן ועל כן נעצר
המשיב. על פניו המדובר בקושי, שכן נראה כי החייל ביצע את המעצר על סמך דברי
הסמ"פ.
ואכן, התביעה דאגה לאחר הדיון בערכאה הראשונה
לגבות את עדותו של הסמ"פ. זה אכן אישר את הדברים, טען כי היה נוכח במחסום,
ומסר כי הרכב שפרץ אותו היה מזדה כסופה ששתי הספרות האחרות שלה היו 92. דא עקא, כי
הרכב בו נהג המשיב נשא לוחית זיהוי שמסתיימת בספרות 19. המדובר באי התאמה בולטת
בשלב לכאורי זה.
יתר על כן, חקירתו של המשיב במשטרה לוקה בחסר
בלשון המעטה. מכל חקירותיו קשה להשתחרר מהרושם כי המשיב עונה ומתייחס לאירוע בגינו
נעצר, שהתרחש ביום 2.6.12, ואינו מתייחס באופן מפורש לאירוע שהתרחש יום קודם לכן.
לפיכך, כלל לא ברור האם המשיב נתן גרסה בהתייחס לאירוע החמור מיום 1.6.12.
קשיים ראייתיים אלה מצדיקים לטעמי להתייחס
בזהירות לזיהויו של המשיב על ידי החיילים כמי שנהג באותו רכב ביום 1.6.12. בהחלט
ייתכן כי יום קודם לכן הגיע למקום רכב אחר בעל צבעים דומים, ולכל הפחות לא ניתן
לשלול זאת, עד שהעניין יוכרע באמצעות שמיעת העדים הרלוונטיים בבית המשפט.
משמצאתי כי אכן קיימים קשיים ראייתיים, המסקנה
המתבקשת כי בית משפט קמא לא שגה עת הורה על שחרור בחלופת מעצר. אשר על כן הערר
נדחה.
ניתנה היום, 1 ביולי 2012, י"א בתמוז
התשע"ב,
בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר
העתק החלטה זו לידי הצדדים.

_________________
שופט






עמ בית המשפט הצבאי 2004/12 התביעה הצבאית נ' צאלח סעיד צאלח דאר נאפע (פורסם ב-ֽ 01/07/2012)