Google

גילברט כהן - יוסף אשר, כלל חברה לביטוח בע"מ, עומרי אברהם ואח'

פסקי דין על גילברט כהן | פסקי דין על יוסף אשר | פסקי דין על כלל חברה לביטוח | פסקי דין על עומרי אברהם ואח' |

22190-11/11 תק     15/07/2012




תק 22190-11/11 גילברט כהן נ' יוסף אשר, כלל חברה לביטוח בע"מ, עומרי אברהם ואח'








בית משפט לתביעות קטנות בירושלים



ת"ק 22190-11-11 כהן נ' אשר ואח'






בפני

כב' הרשמת בכירה
סיגל אלבו


תובע

גילברט כהן


נגד


נתבעים

1.יוסף אשר
2.כלל חברה לביטוח בע"מ
3.עומרי אברהם
4.אליהו חברה לביטוח בע"מ




פסק דין



בפני
תביעה שעניינה תאונת שרשרת שאירעה ביום
2.11.10 באזור צומת הראל.

1.
במועדים הרלבנטיים לכתב התביעה היה התובע הבעלים והנהג של רכב מסוג פולקסווגן מ.ר. 6746618 (להלן: "רכב התובע").
2.
הנתבע 1 היה במועדים הרלבנטיים הנהג ברכב מסוג הונדה מ.ר. 1250363 (להלן: "רכב הנתבע 1"). הנתבעת 2 היא מבטחת רכב הנתבע 1.
3.
הנתבע 3 היה במועדים הרלבנטיים הנהג ברכב מסוג רנו מ.ר. 1961816 (להלן: "רכב הנתבע 3"). הנתבעת 4 היא מבטחת רכב הנתבע 3.
4.
מוסכם בין הצדדים כי ביום 2.11.10, שעה שרכב התובע נסע באזור צומת הראל, פגע רכב הנתבע 1 ברכב התובע מאחור.
5.
המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלת החבות: גרסת הנתבעים 1 ו-2 היא כי רכב הנתבע 3, אשר נסע מאחורי רכב הנתבע 1, פגע ברכב הנתבע 1 והדף אותו לעבר רכב התובע. לעומת זאת, טוענים הנתבעים 3 ו-4 כי המעורבים בתאונה נפלו קורבן לעבריין תנועה אשר פגע ברכב הנתבע 3 מאחור, הדפו קדימה לעבר כלי הרכב הנוספים וברח ממקום התאונה בטרם הספיק הנתבע 3 לרשום את פרטיו.
6.
יוצא אפוא, שאין מחלוקת בין הצדדים כי רכב הנתבע 3 הוא שהדף את רכב הנתבע 1 אל עבר רכב התובע. השאלה שבמחלוקת היא האם רכב הנתבע 3 נהדף על ידי רכב נוסף אשר נסע מאחוריו אל עבר רכבו של הנתבע 1, ובעקבות הדיפה זו נהדף רכב הנתבע 1 אל עבר רכבו של התובע.



דיון והכרעה
7.
העידו בפני
התובע, הנתבע 1 והנתבע 3.
8.
התובע העיד כי הרגיש חבטה אחת בלבד ברכבו. משנשאל התובע האם ייתכן כי רכב רביעי שהיה מעורב בתאונה נמלט מהמקום, השיב כי הדבר לא היה אפשרי, שכן
הכביש היה חסום. כן העיד התובע כי לא ראה רכב נוסף לאחר התאונה.
9.
הנתבע 1 העיד כי נסע בכביש, בעקבות עצירה פתאומית של רכב התובע בלם את רכבו, ואז ראה את רכב הנתבע 3 מגיע מאחוריו במהירות, לא מספיק לבלום והרגיש חבטה ברכבו בעקבותיה נהדף לעבר רכב התובע.


10.
הנתבע 3, לעומת זאת, העיד כי רכב צד ג' אשר נסע מאחוריו פגע בו מאחור והדף אותו לעבר רכב הנתבע 1 אשר נהדף לעבר רכב התובע. כן העיד הנתבע 3 כי הפנס האחורי ברכבו נשבר בעקבות הפגיעה של רכב צד ג' ברכבו, וכי הראה לשוטר שהיה במקום את הפגיעה ברכבו. הנתבע 3 ציין בעדותו, כי הרכב אשר נסע מאחוריו עקף משמאל את שיירת הרכבים שהיתה במקום ונמלט ממקום התאונה לפני שהספיק לקבל את פרטיו.
לגרסתו של הנתבע 3, התנועה בנתיב השמאלי של הכביש זרמה ועל כן יכול היה רכב צד ג' להימלט מהמקום.
11.
עדותם של התובע והנתבע 1 היתה מהימנה עלי והתרשמתי באופן חיובי מאמינותם. שונה היתה התרשמותי מעדותו של הנתבע 3. כאמור, הנתבע 3 העיד כי הרכב שמאחוריו עקף משמאל את שיירת הרכבים ונמלט מהמקום. גרסה זו אינה מתיישבת עם עדותו של התובע, שניתנה בתשובה לשאלת בית המשפט, כי התאונה אירעה בנתיב השמאלי של הכביש, שכן אם גרסתו של הנתבע 3 נכונה, הרי שהיה על הרכב הנמלט לנסוע כנגד כיוון התנועה. יתר על כן, התובע חזר בעדותו והבהיר כי הכביש היה חסום ולא היתה לרכב שנסע מאחור אפשרות להימלט מהמקום, מה גם מהעדויות עולה כי שוטר הגיע למקום התאונה מיד לאחר התרחשותה. זאת ועוד, בפי הנתבע 3 אף לא היה הסבר מניח את הדעת מדוע לא דיווח למשטרה על שרכב פגע ברכבו מאחור ונמלט מהמקום. יצוין, כי הנתבע 3 אף לא דיווח לחברת הביטוח על התאונה מיד עם התרחשותה ולא מסר הודעה כתובה לחברת הביטוח סמוך למועד התאונה, עובדה אותה יש לזקוף לחובתו.

12.
יתר על כן, גם אם אקבל את גרסת הנתבע 3 כי רכב שנסע מאחוריו פגע בו מאחור ונמלט מהמקום, הרי שגרסתו לפיה בעקבות פגיעה זו נהדף רכבו לעבר רכב הנתבע 1, אשר נהדף לעבר רכב התובע, אינה מתיישבת עם הנזקים שנגרמו לכלי הרכב המעורבים בתאונה. הנתבע 3 טען בעדותו כי בעקבות הפגיעה נשבר הפנס האחורי שלו, בעוד שהנזקים לרכב הנתבע 1 ולרכב התובע הם משמעותיים בהרבה. עובדה זו מתיישבת יותר עם המסקנה כי הפגיעה ברכב הנתבע 1 והדיפתו לעבר רכב התובע לא היתה בעקבות הדיפת רכב הנתבע 3 על ידי רכב נוסף, כי אם פגיעה עצמאית שהתרחשה עוד לפני שרכב צד ג' פגע ברכב הנתבע 3. בעניין זה, אף העיד הנתבע 1 כי ראה את רכב הנתבע 3 מגיע במהירות, לא מספיק לבלום את רכבו ואז התרחשה הפגיעה. יצוין, כי איני מוצאת מקום ליתן משקל כלשהו לחוות דעת השמאי מטעם הנתבע 3 באשר לנזקים שאירעו ברכבו, נוכח העובדה כי השמאי בדק את רכב הנתבע 3 בחלוף ששה חודשים ממועד התאונה. חלוף זמן כה רב יש בו כדי לנתק את הקשר הסיבתי בין הנזקים הנטענים ברכב הנתבע 3 לבין התאונה.
13.
התוצאה היא אם כן שאני קובעת שהאחריות לתאונה רובצת לפתחו של הנתבע 3, אשר פגע ברכב הנתבע 1 והדפו לעבר רכב התובע, וכי לא הוכח כי פגיעה זו אירעה בעקבות הדיפתו של רכב הנתבע 3 על ידי רכב צד ג'.
14.
בעקבות התאונה נגרמו לתובע הנזקים הבאים: נזק לרכב בסכום של 11,960 ₪, תשלום שכ"ט שמאי בסכום של 1,160 ₪ וכן עלות גרירת הרכב בסכום של 250 ₪. איני מוצאת מקום לפסוק לתובע פיצוי בגין עגמת נפש ודי לעניין זה בפסיקת הוצאות.
15.
לפיכך אני מחייבת את הנתבעים 3 ו-4, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 13,370 ₪
בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.
כן יישאו הנתבעים 3 ו-4, ביחד ולחוד, בהוצאות התובע בסכום של 500 ₪ ובהוצאות הנתבעים 1 ו-2 בסכום של 500 ₪.
הסכומים שנפסקו ישולמו בתוך 30 יום.

פסק דין
זה ניתן לערעור ברשות בלבד. בקשת רשות ערעור יש להגיש לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום ממועד המצאת פסק הדין.




ניתן היום,
כ"ה תמוז תשע"ב, 15 יולי 2012, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 22190-11/11 גילברט כהן נ' יוסף אשר, כלל חברה לביטוח בע"מ, עומרי אברהם ואח' (פורסם ב-ֽ 15/07/2012)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים