פסקי דין על אלי שירותי תחזוקה | פסקי דין על אליהו עזריאל | פסקי דין על מרים עזריאל | פסקי דין על עיריית אשדוד

39088-04/12 תאק     22/07/2012




תאק 39088-04/12 אלי שירותי תחזוקה בע"מ, אליהו עזריאל, מרים עזריאל נ' עיריית אשדוד








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום באשדוד



תא"ק 39088-04-12 עיריית אשדוד
נ' אלי שירותי תחזוקה בע"מ
ואח'

תיק חיצוני
:



מספר בקשה:
1

בפני

כב' הרשמת הבכירה עפרה גיא


מבקשים

1
.
אלי שירותי תחזוקה בע"מ

2
.
אליהו עזריאל

3
.
מרים עזריאל


נגד


משיבים

עיריית אשדוד



החלטה


1.
בפני
י בקשה למחיקת כותרת התביעה אשר הוגשה על ידי המבקשים.

המבקשים אף עתרו בבקשתם למחוק התביעה מאחר ולגרסתם אינה מתאימה להתברר בהליך של סדר דין מקוצר, אולם בהיעדר הנמקה ראויה לעניין ובשים לב לאמור בסעיף 20 לבקשה והואיל והתבקשו שני סעדים שאינם יכולים לדור בכפיפה אחת באותה בקשה ואף המבקשים זנחו בקשתם למחיקת התביעה בתגובתם לתגובה, לא מצאתי מקום להידרש לבקשה למחיקת התביעה ואדרש אך לבקשה למחיקת כותרת התביעה.

2.
המדובר בבקשה שהוגשה במסגרת תביעה מה עתרה התובעת לחיובם של המבקשים בתשלום סך של 908,038 ₪ עבור חובות ארנונה ואגרות נוספות כמפורט בנספחים שצורפו לכתב התביעה.

3.
בבקשתם להורות על מחיקת כותרת התביעה טענו המבקשים שהתביעה אינה עונה לדרישות תקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות"), שכן עילת התביעה העיקרית אינה קמה מכח חיקוק היוצר חיוב בארנונה אלא מכוחן של עילות אחרות של הרמת מסך, מרמה, העברת נכסים תוך כדי התחמקות משלום ועילות אלו אינן כשרות להתברר בהליך של סדר דין מקוצר.
אף בהתייחס לטענה החלופית שפורטה בכתב התביעה, הטענה בדבר קיום הוראות סעיף 8 (ג) לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) התשנ"ד- 1992 (להלן: " חוק ההסדרים") אינו מנומק דיו, שכן המשיבה לא פרטה דבר לעניין ובהתייחס להפנייה לסעיף 119 א (א) לפקודת מס הכנסה אליה מפנה הסעיף הרי שמדובר בטיעונים הניתנים לסתירה אשר הנטל להוכיחם מוטל על המשיבה.

כן טענו המבקשים שחובת ההגינות מחייבת המשיבה לפרט ולדקדק בטיעוניה המשפטיים נוכח סכום התביעה ובמיוחד כאשר עסקינן ברשות מקומית.

3.
מנגד, טענה המשיבה שדין הבקשה להידחות. לטענתה, המדובר בתביעה העומדת בדרישות
תקנה 202 (2) לתקנות, שכן מדובר בתביעה לתשלום ארנונה לפי צו הארנונה המתפרסם אחת לשנה.

לגרסתה, עילת התביעה בהתאם לסעיף 8 (ג) לחוק ההסדרים אינה עילה חדשה. המשיבה אף הפנתה לפסק דינו של השופט מילנוב בתא (י-ם) 1180/06 עיריית ירושלים נ' ק.קצמן בע"מ (פורסם בנבו) שם קבע שכתב תביעה הנסמך על הוראות סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים ואין בו כל אזכור להוראות סעיף 119 א(א) לפקודת מס הכנסה, אינה כולל עילת תביעה שונה. כן טענה שאין לדחות התביעה, אך מטעם שלא הפנתה להוראות החוק הרלוונטי ממנו נובעת זכות התביעה.

בנוסף, נטען שבמקרה דנן המדובר בהרמת מסך סטוטורית
בין חברה פרטית לבעלי השליטה בה.

4.
בתגובה לתגובה טענו המבקשים שהמשיבה התעלמה בתגובתה מהעובדה שחלק מעילות התביעה אינן נובעות מכוח חיקוק היוצר חיוב בארנונה אלא מכוחן של עילות אחרות. כן טענו שהסתמכות המשיבה על תחולת הוראות סעיף 8 (ג) אינה רלוונטית בשים לב לכך שכן הטענה נטענה אך ביחס למבקש מספר 2 ולא ביחס למבקשת מספר 3.



4.
דיון


לאחר עיון בבקשה ובתגובות לה החלטתי לקבל הבקשה ואפרט להלן:

עיון בכתב התביעה מלמד שהתביעה הוגשה כנגד המבקש מספר 2
בלבד בעילות תביעה חלופיות ואילו ביחס למבקשת מספר 3 הרי שזו נתבעה בעילות של הרמת מסך, גרם הפרת חוזה על פי סעיף 62 לפקודת הנזיקין, העברת נכסים על מנת לרוקן החברה מנכסיה ועוד, ואילו המבקשת מספר 3, לא נתבעה כלל בהתאם להוראות סעיף 8 (ג) לחוק ההסדרים.

עילות אלו אינן נכללות בגדר "תביעות של רשות מקומית לתשלום סכום קצוב המגיע לה בחזקת רשות מקומית על פי כל דין כארנונה, היטל, כאגרה או כדמי השתתפות", כאמור בהוראות תקנה 202 (2) לתקנות.

סעיף 62 לפקודת הנזיקין אליו מפנה המשיבה מקים עילות תביעה נזקיות חוזיות ובוודאי שאין באמור בכדי להקים עילת לתשלום סכום כסף קצוב המגיע לרשות כאמור בסעיף 202 (2) לתקנות כאמור לעיל, שכן אין מדובר בסכום המגיע לרשות על פי כל דין כארנונה, היטל, אגרה או דמי השתתפות ומדובר בעילות שאינן ראויות להתברר בסדר דין מקוצר.

המשיבה בתגובתה לא התייחסה כלל לטענה זו וכל שטענה בתגובתה הוא כי רשאית לתבוע בהתאם להוראות חוק ההסדרים. אכן עילת התביעה כנגד המבקש מספר 2 כוללת גם עילת תביעה לפי חוק ההסדרים, אולם כנטען בכתב התביעה עילה זו מפורטת כנגד המבקש 2 בלבד ולא כנגד המבקשת מספר 3 ומשכך, התביעה כנגדה אינה ראויה להתברר כנגדה בסדר דין מקוצר אך מטעם זה.

5.
לא זו אף זו, אף בהתייחס למבקש מספר 2, אומנם עילת התביעה כנגדו מתבססת על הוראות סעיף 8 (ג) לחוק ההסדרים, אולם לא רק על עילה זו ודי באמור בכדי למחוק התביעה.

לעניין זה כבר נקבע שמי שמבקש לתבוע בהליך של סדר דין מקוצר יקפיד לנסח תביעתו שכן עליו להימנע מהוספת עילה שאינה ראויה להתברר בהליך של סדר דין מקוצר. כן נקבע בפסיקה שמקום בו איחד התובע עילות שונות אשר חלקן מתאימות להתברר בסדר דין מקוצר וחלקן אינן מתאימות, תימצא התביעה כולה פסולה מלהתברר בסדר דין מקוצר (ראו המ' 609/65 רוזובסקי נ' זבידה, פ"ד כ (1) 236, 242).

6.
למעלה מן הצורך, אוסיף ואומר שאכן כטענת המבקשים עילת התביעה על פי חוק ההסדרים אינה מפורטת דיה.

כך נדרשת המשיבה לפרט בכתב תביעה המוגש בסדר דין מקוצר החקיקה הרלוונטית והאם חלה בנסיבות העניין והמשיבה לא מצאה מקום לעשות כן.

אומנם טענה המשיבה שאין חובה לפרט החקיקה אליה מפנה חוק ההסדרים, ברם, אין דעתי כדעתה.

מעיון בכתב התביעה, הרי שהמבקשים נתבעו בעילה של הרמת מסך, עילה נזיקית ועד והמבקש מספר 2 נתבע גם בעילה של סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים. הוראות תקנה 9 (5) לתקנות קובעות שעל התובע לפרט בכתב התביעה את העובדות העיקריות המהוות עילת התביעה ומתי נולדה.


לעניין זה קבע ד"ר י.זוסמן בספרו סדרי הדין האזרחי, מהדורה חמישית, עמוד 133:
"בנסחו את כתב התביעה, חייב הפרקליט לשוות לנגד עיניו: מה היא ההוראה שבדין, עליה תתבסס התביעה? ועל פי אותה הוראה, מה הן העובדות המקנות לתובע את הזכות לקבל את הסעד המבוקש בתביעה? אותן העובדות צריכות טיעון ופירוט בכתב התביעה, ועל הפרקליט לזכור, כי כל עובדה שלא נטענה בכתב התביעה, התובע לא יורשה להסתמך עליה ולהוכיחה בעת
בירור".

המשיבה לא עשתה כן, לא פרטה העובדות הרלוונטיות, לא פרטה באם במקרה דנן מתקיימים התנאים בסעיף 119 א(א) לפקודת מס הכנסה אליה מפנה סעיף 8 (ג) לחוק ההסדרים, שכן חסר הפירוט הנדרש על מנת להקים עילת תביעה ראויה בעילה זו ולהלן הפירוט הנדרש על מנת שרשות תוכל לגבות ארנונה מבעלי שליטה בנכס בהתאם להוראות סעיף 8 (ג) לחוק ההסדרים:

1. האם הנכס ראוי למגורים.
2.האם מחזיקה בו חברה פרטית שאינה דייר מוגן.
3. האם המחזיקה שלמה ארנונה כללית.
4. האם מדובר בחוב ארנונה סופי.
5. האם החברה התפרקה או הפסיקה פעילות.
6. האם מדובר בבעל שליטה בחברה המחזיק בעצמו או עם קרובו לפחות ב- 25% מהזכויות של "בעל שליטה" כהגדרתו בסעיף 32 (9)(א) לפקודה.
7. האם היו לחברה נכסים טרם הפסיקה פעילותה.

המשיבה לא פרטה דבר בזיקה לתביעה בגין העילה בהתאם להוראות סעיף 8 (ג) לחוק ההסדרים ללא כל הסבר מניח הדעת.

אומנם, המשיבה הפנתה לתא (י"ם) 1180/06 עיריית ירושלים נ ק.קצמן בע"מ ואחר' (פורסם בנבו) על מנת להראות שאין הפירוט נדרש, ברם אין דעתי כדעתה ואין בפסק הדין בכדי לסייע לה, שכן באותו פסק לא מצאתי כי
נטענה טענה בדבר מחיקת הכותרת כבמקרה הנדון, אלא הוגשה בקשת רשות להתגונן שהתקבלה.

יתרה מזאת, בפסק הדין קבע כבוד השופט מילנוב כדלקמן:
"התובעת אומנם לא פרטה בכתב התביעה את כל העובדות המקימות את חבות הנתבעים 2-3 לפי סעיף 119 א(א)(2) לפקודת מס הכנסה, אך עובדות אלו הוכחו על יד הנתבעים 2-3 בעצמם במהלך שמיעת הראיות, והם השלימו את שהחסירה התובעת" (שם, עמוד12).

משכך, אף מטעם זה, אין בפסק הדין אליו הפנתה המשיבה בכדי לסייע לה, שכן באותו מקרה הנתבעים השלימו החוסרים. אין זה המקרה ואין זה השלב בעניין הנדון, שכן טרם התקיים דיון וטרם הוצגו מלוא הראיות. כתב התביעה בתיק אינו מפורט דיו בעילת התביעה בהתאם לחוק ההסדרים ואין די בציון סעיף 8 (ג) לחוק בכדי להצדיק הימנעות מפירוט העובדות ובמיוחד מקום בו התביעה מוגשת בסדר דין מקוצר.

אכן, צודקת המשיבה כי קיימת הרמת מסך סטוטורית בין חברה פרטית לבין בעלי שליטה בשים לב להוראות סעיף 8 (ג) לחוק ההסדרים, אולם אין די בציון הוראות הסעיף בכדי לבסס עילת תביעה ראויה בסדר דין מקוצר ובמיוחד לנוכח העובדה שהתאמת התביעה להליך של סדר דין מקוצר נבחנת על האמור בכתב התביעה ונספחיו ואין באמור בתגובה בכדי לסייע למשיבה.

בשולי הדברים אוסיף ואומר שעילת תביעה בהתאם להוראות חוק ההסדרים מאפשרת תביעה בגין ארנונה בלבד מבעלי החברה. בעניין הנדון נתבעו רכיבים נוספים, אולם בשים לב לתוצאה אליה הגעתי, איני מורה על מחיקתם.

7.
סוף דבר
מורה על מחיקת כותרת התביעה. התביעה תתברר בהליך של סדר דין רגיל. בקשת רשות להתגונן תוגש תוך 30 יום (ימי פגרה יבואו במניין הימים).



המשיבה תישא בהוצאות המבקשים בסך כולל של 2000 ₪.



ניתנה היום, ג אב תשע"ב, 22 יולי 2012, בהעדר הצדדים.








תאק בית משפט שלום 39088-04/12 אלי שירותי תחזוקה בע"מ, אליהו עזריאל, מרים עזריאל נ' עיריית אשדוד (פורסם ב-ֽ 22/07/2012)