פסקי דין על עזרא עלפי | פסקי דין על דניאל שמש

3007-03/12 תק     20/07/2012




תק 3007-03/12 עזרא עלפי נ' דניאל שמש








בית משפט לתביעות קטנות בירושלים



ת"ק 3007-03-12 עלפי נ' שמש






בפני

כב' הרשם הבכיר
ניר נחשון


התובע:

עזרא עלפי


-נ ג ד-


הנתבע:

דניאל שמש



פסק-דין

1.
בפני
תביעה כספית נזיקית ע"ס 4,140 ₪ בגין נזקי רכוש ועוגמת נפש שנגרמו לתובע
בתאונת דרכים.

2.
אליבא דגירסת התובע כפי שפורטה בכתב התביעה, ביום 16/10/11 בשעה 12:30 או בסמוך לכך, עת נכנס עם רכבו, רכב מסוג מיצובישי שנת ייצור 1993 מ.ר. 29-281-15 ( להלן:"רכב התובע") בכניסה לחניון גני התערוכה בתל אביב, רכב מסוג שברולט מ.ר. 68-527-57
(להלן:"רכב הנתבע") אשר לא שמר מרחק פגע בחלקו האחורי ימני וגרם לנזקי רכוש.
כמו כן, לטענת התובע, מיד לאחר קרות התאונה כאשר פנה לנתבע לצורך החלפת פרטים הנתבע נכנס לרכבו וניסה לחמוק ממקום התאונה, זאת, כדי להימנע מהחלפת פרטים.
בעת ניסיונם של בני משפחתו של התובע למנוע מהנתבע מלחמוק ממקום התאונה, ניסה הוא לדורסם ואף יצא מרכבו כשהוא מצוייד בגז מדמיע ואיים להתיז על התובע ובנו. לאחר מכן, נכנס לרכבו ונס מהמקום מבלי למסור פרטים. כתוצאה מאי מסירת הפרטים נאלץ התובע לשבות מיום הכיף שביקש לבלות במחיצת בני משפחתו בחול המועד סוכות ולכתת רגליו למס' תחנות משטרה, זאת, על מנת להגיש תלונה ולקבל את פרטי רכב הנתבע.

3.
אליבא דגירסת הנתבע כפי שפורטה בכתב ההגנה, נוכח בלימת פתע של התובע רכבו פגע קלות ברכבו של התובע בהיותו במהירות איטית מאוד. לטענתו, מיד לאחר התאונה יצא התובע מרכבו בזעם ובאיומים תוך שהינו מתחזה לשוטר בדרישה להחלפת פרטים. הואיל ומקום התאונה הינו כניסה לחניון ועל מנת שלא להפריע לתנועה הציע הנתבע להזיז את הרכבים למקום אחר ולהחליף פרטים לאחר מכן ואולם, הצעתו נתקלה בסירוב אלים מצד התובע ובני משפחתו ועל כן, הוא נאלץ לאיים עליהם בגז פילפל אשר ברשותו.




דיון ומסקנות
:

4.
ביום 15/7/12 התקיים דיון במעמד הצדדים בו העידו הצדדים אודות נסיבות קרות התאונה.

5.
לאחר ששמעתי הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ובתמונות הנזק ועל יסודם ראיתי להעדיף את גירסת התובע באשר לנסיבות קרות התאונה. ראשית, עדותו של התובע נמצאה קוהורנטית ונתמכה אף בהודעה שנמסרה במשטרת ישראל מיד בסמוך לאחר קרות התאונה ושהוגשה וסומנה כמוצג ת/1. שנית, עדותו של התובע באשר לעובדות היבשות נתמכה אף על ידי הנתבע עצמו. הנתבע אישר, כי עזב את מקום התאונה מבלי למסור פרטים וכן, הודה, כי איים על התובע ובנו על ידי גז מדמיע. אומנם, במהלך הדיון התרשמתי מהתנהגות הצדדים, כי הינם ממהרים לאבד את סבלנותם וממהרים להגיב להתפרצויות כעס וזעם האחד בזולתו. אולם, אין בכך כדי לפתור את הנתבע מחובותיו על פי החוק והוראות סעיף 145 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 למסור פרטים לתובע.
הוראה זו קובעת כדלקמן :

"
145.
(א)
נוהג רכב המעורב בתאונה או בפגיעה ברכב אחר, או ברכוש אחר, שאינו רכב, הנמצא על הדרך או סמוך לה, ונגרם נזק לרכב האחר או לרכוש האמור בלבד, ימסור בו במקום לנוהג הרכב האחר או לבעל הרכוש או לממונה עליו או לשוטר שהזדמן למקום את שמו ומענו, את מספר רשיון הנהיגה שלו ואת מספר הרישום של הרכב שהוא נוהג בו ושם בעליו ומענו, וכן את מספר תעודת הביטוח ושם החברה המבטחת, ויציג לפי דרישתם את התעודות האמורות ואת רשיון הרכב וירשה להעתיק כל פרט הרשום בהם.




(ב)
אם כלי הרכב המעורבים בתאונה או בפגיעה והעומדים במקום האירוע גורמים או עלולים לגרום הפרעה לתנועה, יפנו נוהגיהם את הכביש לתנועה חפשית ומיד לאחר מכן ימלאו אחר האמור בתקנת משנה (א)

...." ........................


6.
מעיון בתמונות מקום התאונה ( ראה מוצג ת/2)
הנני בדעה, כי אכן, עסקינן במקום שיש בו הפרעה לתנועה וכי על הנהגים היה להזיז את רכביהם תחילה ורק לאחר מכן, להחליף פרטים. בעניין זה הוצגו בפני
שתי גירסאות. אליבא דגירסת התובע הוא הסכים להזיז את הרכבים ולהחליף פרטים במקום שאינו מפריע לתנועה ולצורך כך, נכנס לרכבו והחל לנסוע לתוך החניון ואולם, הנתבע סירב למסור פרטים וביקש לנוס מהמקום. מאידך, לגירסת הנתבע התובע סירב להזיז את הרכבים והתנהג באלימות ועל כן, הוא נאלץ להתגונן באמצעות איום בהפעלת גז מדמיע ובריחה מהמקום. כאמור לעיל, הנני מעדיף את גירסת התובע. ראשית, אין מחלוקת בין הצדדים כי לאחר דין ודברים קצר בין הצדדים התובע נכנס לרכבו והחל לנסוע לתוך החניון ורק לאחר מס' מטרים
עצר את רכבו. פעולה זו מלמדת על כך שבכוונת התובע היה להזיז את הרכבים למקום שלא יפריע לתנועה. שנית, העובדה שהנתבע ביצע פניית פרסה ולא נכנס לתוך החניון ובסופו של יום אף לא מסר את הפרטים מלמדת על רצונו לחמוק ממקום התאונה וממסירת הפרטים .

7.
באשר לשאלת הנזקים הנטענים על ידי התובע בכתב תביעתו, אומנם התובע צירף דו"ח שמאי מטעמו אשר קבע, כי יש לשפץ את הפגוש האחורי בעלות של 1,930 ₪. יחד עם זאת, השמאי לא ראה להפחית בלאי בגין מצב קודם של הפגוש. עיון בתמונות הנזק והפגוש ( ראה מוצג ת/3 ) מלמד, כי מדובר בפגוש ישן בעל פגיעות רבות שנגרמו עובר למועד התאונה. על כן, הנני קובע, כי יש להפחית 50% מעלות הנזקים בגין מצב קודם. כמו כן, הנני פוסק לתובע את עלות שכ"ט השמאי בסך 580 ₪ וכן, סך של 130 ₪ בגין הוצאות צילום התמונות. באשר לפיצוי הנטען ברכיב עוגמת הנפש הנני סבור, כי התובע הרים את נטל ההוכחה אף בעניין זה. הנתבע יכול היה לחסוך את עוגמת הנפש שנגרמה לתובע ולבני משפחתו בכך שהיה מוסר את הפרטים כדין אך זאת לא עשה ואף היה בכך לחסוך לנתבע התנהגות אלימה באיומים בגז מדמיע. בעטיו של מחדל זה נאלצו התובע ובני משפחתו לכתת רגליהם לתחנות משטרה, זאת,
תחת קיום יום בילוי בחיק המשפחה בחול המועד סוכות. נוכח אמור, הנני פוסק לתובע פיצוי בגין רכיב זה בסך 1,500 ₪ וכן, הוצאות משפט בסך 300 ₪ .

8.
סוף דבר- על הנתבע לשלם לתובע סך של 3,475 ש"ח, זאת, תוך 30 יום מהיום.

המזכירות תואיל לשלוח עותק מפסק הדין לצדדים בדואר.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים.

ניתן היום,
א' אב תשע"ב, 20 יולי 2012, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 3007-03/12 עזרא עלפי נ' דניאל שמש (פורסם ב-ֽ 20/07/2012)