פסקי דין על פארס רחאל | פסקי דין על מוחמד מוסא חסן | פסקי דין על מוסטפא מוחמד מוסא חסן | פסקי דין על חמזה מרעי פלאח |

738/09 א     25/07/2012




א 738/09 פארס רחאל נ' מוחמד מוסא חסן, מוסטפא מוחמד מוסא חסן, חמזה מרעי פלאח








בית המשפט המחוזי בנצרת



ת"א 738-09 פארס רחאל
נ' מוסא חסן ואח'





בפני
כב' השופט הבכיר זיאד הווארי


התובע:
פארס רחאל


נגד

הנתבעים:
1.
מוחמד מוסא חסן
2.
מוסטפא מוחמד מוסא חסן
3.
חמזה מרעי פלאח




פסק דין


1.
בפני
י תביעה ל

פסק דין
הצהרתי, בה עתר התובע מבית המשפט להצהיר כי הינו הבעלים של כל זכויות הנתבע מס' 1 בחלקה 7 גוש 17476 אשר קיבלם לפי יפוי כוח המצורף לתביעה, וכן לצוות כי חלקים אלה יירשמו בשמו של התובע בכפוף לתשלום כל המסים, ההיטלים והאגרות החלים על פי דין. כמו כן להצהיר על בטלותו של יפוי הכוח מיום 03/06/08 וההסכם מיום 02/05/09. לחילופין לחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע סך של 73,963 ₪ בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל, וכן הוצאות ושכ"ט עו"ד.

2.
תביעת התובע בתמצית: בחודש מאי 2008 הציג הנתבע 2 את עצמו כמייצג הנתבע מס' 1 והציע לתובע למכור לו את זכויות הנתבע מס' 1 בחלקה 7 בגוש 17476. הנתבע מס' 2 הצהיר בפני
התובע, כי הוא הוסמך באופן מפורש ומחייב על ידי הנתבע מס' 1 להתקשר עם התובע ולמכור לו את אותן זכויות. לאחר בדיקה, הסכים התובע לקנות הזכויות תמורת סכום של 85,000 ₪. התובע מסר לנתבע מס' 2 על חשבון המחיר שיק בנקאי ע"ס 20,000 ₪. בין הצדדים נערך הסכם בכתב כאשר במעמד עריכת ההסכם נכחו התובע והנתבע מס' 2 בלבד, התובע התנה את מסירת השיק הבנקאי בכך כי הנתבע מס' 1 יחתום על אותו הסכם. לפי מיטב זכרונו של התובע, באותו יום או למחרת המציא הנתבע מס' 2 לתובע את ההסכם, כאשר עליו חתימתו של הנתבע מס' 1 וחתימתו של הנתבע מס' 2, באותו מעמד הצהיר הנתבע מס' 2 שוב בפני
התובע, כי הנתבע מס' 1 חתם על אותו הסכם מרצונו הטוב והחופשי, ללא כל לחץ ושהוסבר לו תוכן ההסכם. התובע פנה לנתבעים על מנת לערוך הסכם מפורט והביע את רצונו לשלם לנתבעים או למי מהם את יתרת המחיר. הנתבעים הבטיחו לעשות כן ולא קיימו את התחייבויותיהם. התובע פנה אליהם שוב ושוב ובסופו של דבר טענו בפני
ו כי חלקיו של הנתבע מס' 1 בחלקה נמכרו. לאחר בירור במהלך הליכי התביעה, התברר כי הנתבע מס' 1 חתם ביום 03/06/08 על יפוי כוח לפיו הוא מייפה את כוחו של צד שלישי למכור את חלקו לנתבע מס' 2. יפוי כוח זה לא הוצהר עליו לרשות המסים, עוד התברר כי הנתבע מס' 2 חתם על הסכם מכר לפיו הוא מכר את זכויותיו בחלקה שקיבלם במתנה מאביו וזאת לנתבע מס' 3. התובע טען להעדר תקפותם של היפוי כוח והסכם המכר שנערכו בין הנתבע מס' 1 לבין הנתבע מס' 2, וכן בין הנתבע מס' 2 לבין הנתבע מס' 3. טען עוד, כי גם מסמכים אלה נחתמו כדין, הרי זכויותיו של התובע גוברים על זכויותיו של הנתבע מס' 3 בהיותם קודמים לזכויות שנרכשו כביכול על ידי הנתבע מס' 3, וזאת על פי דין הן בהיות העסקה לא הושלמה ברישום והן בחוסר תום ליבם של הנתבעים.

3.
הנתבעים 1, 2 בהגנתם ביקשו לדחות את התביעה על הסף מחמת מספר טענות, שכללו את הטענות כי התביעה קונטרנית, טרדנית, חסרת עילה ושימוש לרעה בהליכי בית המשפט.

לגופו של עניין, טענו כי עת שחתם הנתבע מס' 2 על זכרון הדברים וקיבל מאת התובע שיק בנקאי ע"ס 20,000 ₪, לא נכח הנתבע מס' 1 וחתימתו על ההסכם מזוייפת. הנתבע מס' 2 טען, כי הוא פנה מספר פעמים לתובע על מנת להשלים את העסקה ולקבל את יתרת הכסף, אך התובע התחמק ודחה את השלמת ההליכים. עוד טענו, כי מאחר והתובע סירב להשלים את העסקה, הודיע הנתבע מס' 2 לתובע על ביטול העסקה. הנתבע מס' 2 ניסה להחזיר לתובע את כספו, אך התובע סירב. טענו עוד, כי הסכם המכר הנטען אינה עונה על הדרישות של החוק ואינו מקנה לתובע זכויות, וזאת בשל כך כי התובע לא שילם את מלוא התמורה. נוכח כל האמור, ביקשו הנתבעים 1, 2 לדחות את התביעה גם לגופו של עניין.

4.
הנתבע מס' 3 בהגנתו, גם הוא ביקש לדחות את התביעה, וטען להעדר ידיעה אודות ההסכם שנחתם בין התובע והנתבעים 1, 2. באשר לעסקה בינו לבין הנתבעים 1, 2, טען כי המדובר בעסקה אשר נעשתה בתמורה מלאה ובתום לב, לאחר חתימה על יפוי כוח והסכם. על עסקה זו דווח לרשויות המס ושולמו כל המסים החלים, בסופו של דבר העסקה נרשמה בשמו של הנתבע מס' 3 בעודו תם לב. הנתבע מס' 3 טען עוד, כי ההסכם עליו נשענת התביעה מיום 09/05/08, אין לו כל תוקף משפטי ו/או אינו בר אכיפה, וזאת לאור העובדה כי ההסכם הזה נחתם בין התובע לבין הנתבע מס' 2, כאשר במועד זה לא היה לנתבע מס' 2 כל זכות להעביר לאחרים את החלקים של הנתבע מס' 1 בחלקה הנדונה.

סוף דבר, הנתבע מס' 3 טען לעדיפות העסקה בינו לבין הנתבעים 1, 2 וזאת לאור הוראותיו של סעיף 9 לחוק המקרקעין התשכ"ט – 1969.

5.
בתיק עסקינן התנהלו מספר רב של דיונים מוקדמים, שחלק לא מבוטל מהם בוזבז לחינם בעטיים של הנתבעים 1, 2 אשר לא שיתפו פעולה עם ב"כ, ואף נמנעו מלבצע ההחלטות השונות של בית המשפט כפי שפורט בפרוטוקולי הדיון של בית המשפט, מובן מאליו כי ראוי לבטא התנהלות זו עת פסיקת הוצאות.

6.
התובע בתיק הנדון, הניח בפני
בית המשפט חוות דעת של מומחית לכתב יד, על פיה הנתבע מס' 1 אכן חתום על ההסכם הנושא כותרת קבלה והסכם מיום 09/05/08 בין התובע לבין הנתבעים 1, 2.

7.
בישיבת קדם המשפט מיום 15/03/12 הצהיר ב"כ הנתבעים 1, 2 כי הוא חוזר בו מהטענה של זיוף חתימת הנתבע מס' 1 על הסכם המכר מיום 09/05/08. באותה ישיבה קיבלו הצדדים את המלצת בית המשפט, על פיה יפסוק בית המשפט לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט,
הן בתביעה העיקרית והן בסעד החלופי, וזאת על פי חומר הראיות שהונח בפני
בית המשפט, ולאחר שהצדדים יגישו סיכומים בכתב. הצדדים הגישו את סיכומיהם כדת וכדין.

8.
העובדות הרלוונטיות שאינן שנויות במחלוקת הדרושות להכרעה בתיק הן:

א.
חלקה 7 בגוש 17476 הינה בשטח של 198494 מ"ר (להלן: "החלקה"). בעקבות הליכי הסדר שנעשו בחלקה ביום 01/09/1946, נרשמה בשלימות בשם הארכיבישוף, בהיותו הנאמן על רכוש הקהילה היונית קתולית מלכית.

ב.
הבעל הרשום של החלקה ועל פי הסמכות שהוענקה לו, מכר את זכויותיו בחלקה למספר רב של רוכשים וביניהם הנתבע מס' 1, וזאת בהתאם ליפוי כוח נוטריוני שנערך ונחתם כדת וכדין.

ג.
בשנת 2006 נערכה חלוקה בין הקונים השונים של החלקה, על פי חלוקה זו הוגדר חלקו של הנתבע מס' 1 מהחלקה, כחלקת משנה מס' 8 בשטח של 850 מ"ר.

ד.
העסקה הראשונה נערכה ביום 09/05/08 בין התובע לבין הנתבעים 1, 2, באותו מעמד שולם לתובע סכום של 20,000 ₪ בשיק בנקאי ולא שולמה היתרה בסך של 65,000 ₪. בנוסף, עסקה זו לא דווחה כלל וכלל לשלטונות המס.

ה.
העסקה השניה מיום 02/05/09 בגין אותם חלקים בין הנתבע מס' 2 לבין הנתבע מס' 3, שולמה התמורה ע"ס 95,000 ₪ במלואה לנתבע מס' 2. בגין עסקה זו דווח לרשויות המס בתאריך 21/06/09, ושלטונות המס העריכו את השווי של הקרקע בסכום של 136,000 ₪.

הכרעה:

9.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, עיינתי בכל חומר הראיות שהונח לפתחו של בית המשפט, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הסעד העיקרי בתביעה, ולהעדיף בנסיבות העניין את העסקה השניה בין הנתבע מס' 2 לבין הנתבע מס' 3.

בהינתן האמור, הנני מקבל את הסעד החלופי בתביעה העיקרית, ומחייב את הנתבעים 1, 2 לשלם לתובע את הסכום של 20,000 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק החל מיום 09/05/08 ועד התשלום המלא בפועל. פועל יוצא הנני דוחה את התביעה נגד הנתבע מס' 3.

באשר לעתירת התובע לחייב את הנתבעים 1, 2 לשלם לו פיצויים ע"ס 50,000 ₪ בגין אובדן צפיות, טרדה ועוגמת נפש והפסד רווח, הנני סבור כי בנסיבות העניין הסכום הראוי אשר מוצדק לפוסקו לתובע הינו סכום של 40,000 ₪ נכון להיום.

כמו כן הנני מחייב את הנתבעים 1, 2 לשלם לתובע את אגרת בית המשפט בסך של 1029 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום תשלומה ע"י התובע בתאריך 24/08/09 ועד התשלום המלא בפועל, וכן סכום של 2,500 ₪ ששילם התובע למומחית לכתב יד מטעמו, וזאת בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק החל מיום 01/11/11 ועד התשלום המלא בפועל.

לעניין הוצאות ושכ"ט עו"ד, סבור אני כי לאור השתלשלות העניינים, כפי שבאו לידי ביטוי בפרוטוקולים של בית המשפט, ובשל התנהלות הנתבעים 1, 2 אשר גרמו לסחבת ולהתמשכות הדיונים לחינם, כאשר לאורך כל הדיונים טענו לזיוף חתימתו של הנתבע מס' 1 על הסכם המכר הנדון, אולם בסופו של יום ולאחר מספר לא מועט של ישיבות בהן נמנעו מלספק את המסמכים הרלוונטיים השונים, לרבות המסמכים לעסקת המכר עם הנתבע מס' 3, הודו הנתבעים 1, 2 כי אכן הנתבע מס' 1 חתום על הסכם המכר הנדון עם התובע, אם לא די בכך הרי יש לתת משקל גם לעובדה כי הנתבעים 1, 2 מכרו את הקרקע פעם שניה לנתבע מס' 3, כל זאת מבלי לטרוח לבטל כדין את עסקת המכר עם התובע ולהחזיר לו את הסכום ששילם על חשבון תמורת הקרקע. בנסיבות אלה, נראה לי כי ראוי לחייב את הנתבעים 1, 2 בשכ"ט עו"ד חורגים מן המקובל, על כן הנני מחייב אותם לשלם לתובע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 30,000 ₪ נכון להיום.

בכל הנוגע לתביעה נגד הנתבע מס' 3, אינני עושה צו להוצאות וקובע כי בנסיבות העניין, כל צד ישא בהוצאותיו.

10.
המזכירות תמציא

פסק דין
זה לצדדים.

ניתן היום,
ו' אב תשע"ב, 25 יולי 2012, בהעדר הצדדים.










א בית משפט מחוזי 738/09 פארס רחאל נ' מוחמד מוסא חסן, מוסטפא מוחמד מוסא חסן, חמזה מרעי פלאח (פורסם ב-ֽ 25/07/2012)