פסקי דין על יעקב פארטי | פסקי דין על יצחק פראטי | פסקי דין על אליעזר כהן

10827-01/11 א     26/07/2012




א 10827-01/11 יעקב פארטי, יצחק פראטי נ' אליעזר כהן








בית משפט השלום בעכו



ת"א 10827-01-11 פארטי ואח' נ' כהן




בפני
:
כב' השופט
זיאד סלאח

התובעים:
1
.
יעקב פארטי

2
.
יצחק פראטי
ע"י ב"כ עוה"ד:אשרף ברבארה


נגד

הנתבע:
אליעזר כהן
ע"י ב"כ עוה"ד: בביל




פסק דין



1.
תובענה כספית ע"ס 350,000 ₪ שהתובעים, אחים, תושבי היישוב גורן, הגישו נגד הנתבע, גם תושב היישוב גורן לשעבר ושכן של התובעים, כאשר הרקע לתובענה הוא תלונה שהנתבע הגיש נגד התובעים ואחרים בגין עבירות איום וגרימת נזק למכונית שלו, באירוע שהיה לפי הנטען ביום 5/1/08 (להלן: "האירוע").


בעקבות התלונה הגישה מדינת ישראל, לאחר שמשטרת ישראל חקרה בעניין התלונה וגבתה הודעות גם מאחרים, כתב אישום נגד התובעים וגם נגד שניים אחרים, אבי התובעים וגיסם, כתב אישום אשר
יוחסו לנאשמים בו,ארבעה במס', עבירות של חבלה במזיד ברכב הנתבע ואיומים עליו – כל זאת במסגרת תיק פלילי 8838-10-08.


ביהמ"ש השלום בעכו (כב' השופט אלטר) שמע את המשפט ולבסוף נתן הכרעת דין, על פיה זיכה את התובעים, מחמת הספק, והרשיע את הנאשמים האחרים בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום או בחלק מהן, הכל על פי הכרעת דין שניתנה ביום 19/9/10, (להלן: "הכרעת הדין").

התובענה וראיותיה:

2.
התובעים טענו כי ביום 30/10/07 הוגש נגדם כתב אישום, כפי שצוטט דלעיל, וכי ביום 19/9/10 ניתנה הכרעת הדין על פיה הם זוכו מחמת הספק מביצוע העבירות שיוחסו להם.

התובעים סיפרו על הסבל והכאב שעבר עליהם מאז שנחקרו במשטרה, במהלך המשפט ועד שניתנה הכרעת הדין המזכה אותם.



התובעים טענו להוצאות רבות שהיו להם בגין כתב האישום שהוגש נגדם, על כך שנאלצו להתמודד עם שמועות ודברי בלע שהשחירו את פניהם. התובעים הוסיפו וטענו כי תלונת הנתבע הינה תלונת סרק, כך שיש לחייב אותו לשלם להם את מלוא נזקיהם, כאשר הם מעריכים את הנזקים שנגרמו להם בסך של 350,000 ₪ נכון ליום הגשת התביעה.

3.
מטעם התובעים הוגש תצהיר התובע מס' 1 מר יעקב פוארטי אשר בו חזר על הנטען בכתב התביעה וציין כי :

"עברתי מסכת השפלות לאחר המעצר והחקירות והפכתי ללעג במושב".


כן הוסיף התובע מס' 1 כי:

"הנני להצהיר כי הנתבע ידע שמעולם לא ביצענו מה שמיוחס לנו בכתב האישום, בדה גרסה שקרית והעליל עלינו".

כן הוגש מטעם התובעים תצהיר התובע מס' 2 אשר מהווה חזרה כמעט זהה על תצהיר התובע מס' 1.

לתצהיר התובעים צורפו מסמכים רבים שעיקרם: כתב האישום, פרוטוקולים של בית המשפט, הכרעת הדין שניתנה, הודעות של הצדדים כפי שנמסרו במשטרה וכן קבלות וחשבוניות מס בגין תשלומים שהתובעים שילמו לעורכי הדין שייצגו אותם בהליך הפלילי.

ההגנה וראיותיה:

4.
הנתבע הגיש כתב הגנה אשר בו הכחיש את מירב הנטען בכתב התביעה וטען כי כלל לא קיימת לתובעים כל עילת תביעה מוכחת נגדו וכי סעדם של התובעים, אם בכלל, היה על פי סעיף 81 ( ) לחוק העונשין המסמיך את בית המשפט לחייב מתלונן לפצות נאשם שזוכה אם נוכח לדעת
כי התלונה הוגשה בקלות ראש או לשם קינטור או ללא כל יסוד.


הנתבע, אף שטען בכתב הגנתו כי התלונה היתה נכונה ואמיתית, טען שאין עילה אזרחית בגין עדות שקר וכי יהיה זה נוגד תקנות הציבור באם ביהמ"ש, בדרך של פסיקה, יצור עילה חדשה של עדות שקר.


בנידון היפנה כתב ההגנה לע"א 572/74 מרדכי רויטמן נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ.


הנתבע הוסיף וטען כי אין בהכרעת הדין משום קביעה כי מדובר בתלונת שקר או בעדות שקר. נהפוך הוא, התובעים שיקרו בעדותם בביהמ"ש עת טענו כי מעבר לדיבורים לא היה שום דבר אחר בין הצדדים, כאשר ביהמ"ש לא נתן אמון בעדותם זו ואף הרשיע את קרובי משפחתם בגרימת נזק לרכב ובאיומים וכן קבע, על פי עדות אחרת, של שמעון שטרית, שביהמ"ש אימץ כנכונה, כי גם התובעים נכחו במקום.


הנתבע הוסיף וטען בכתב הגנתו כי מדובר במסכרת ארוכה של התדיינויות משפטיות בין הצדדים וזאת על רקע סכסוך מתמשך בין הצדדים.

מכאן ביקש הנתבע לדחות את התביעה בהעדר עילת תביעה וגם לגופה של התביעה בהיות הנטען בה אינו נכון ואינו אמת.

5.
מטעם הנתבע הוגש תצהיר עדות ראשית שלו. הנתבע חזר בתצהיר על חלק מהנטען בכתב ההגנה. הנתבע מסר בתצהירו כי אכן הותקף הוא ורכבו על ידי התובעים ובני משפחתם פעמיים ביום 5/1/08 וכי מדובר בשרשת ארוכה של ארועים ותלונות במשטרה על רקע ניסיון משפחת התובעים להשתלט על מבנים ושטחים שלו ושל משפחתו.

ההסכמה:

6.
לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית על ידי שני הצדדים, הודיעו ב"כ הצדדים על הסכמה בהאי לישנא:

"אנו מסכימים להגיש סיכומים בכתב וביהמ"ש יתן פס"ד רגיל על פי החומר, כפי שהוגש בפני
ו, לרבות תצהירים שכבר הוגשו, כאשר הצדדים או מי מהם יהיו רשאים לצרף לסיכומיהם את פרוטוקולים ופסה"ד שניתן במסגרת ההליך הפלילי שננקט נגד התובעים, לרבות חומר החקירה של המשטרה".

דיון והכרעה:

7.
הנה כי כן אין חולקין כי התובע הגיש תלונה למשטרה אשר בה ייחס לתובעים ולאחרים מעשי תקיפה, איומים וגרימת נזק לרכוש. המשטרה חקרה בעניין התלונה, גבתה עדויות מעדים נוספים, חלקם קרובי משפחה של שני הצדדים וחלקם עדים נייטרלים, כאשר המשטרה מצאה לנכון להגיש כתב אישום נגד התובעים, כאשר במהלך המשפט ניתנה הכרעת דין המזכה את התובעים מהעבירות שיוחסו להם בכתב האישום (עבירות איומים וגרימת נזק לרכוש (הרכב) במזיד), מחמת הספק וכן מרשיעה הנאשם השלישי אשר בכתב האישום (אביהם של התובעים) בעבירת איומים ומזכה אותו, מחמת הספק, מעבירת גרימת נזק לרכוש במזיד וכן מרשיעה את הנאשם הרביעי, גיסם של התובעים, בשתי העבירות שיוחסו לו בכתב האישום (גרימת נזק לרכוש ואיומים כלפי הנתבע).

8.
לשם השלמת התמונה, אין לי אלא לצטט קטעים אחדים מהכרעת הדין, שאינה ארוכה במיוחד:

"לאחר שבחנתי בחון היטב את העדויות ושאר הראיות שהובאו בפני
י, הגעתי למסקנה שאין ליתן אמון במתלונן
(הנתבע – ז.ס.) שהשאיר עלי רושם בלתי אמין......"



וכן:

"גם בעדויותיהם של הנאשמים אין אני נותן אמון. גם הם, כמו המתלונן השאירו עלי רושם בלתי אמין".

מאידך ביהמ"ש שדן בהליך הפלילי נתן אמון בעדותו של שמעון שטרית ועל פיה קבע בין היתר:

"..... עת יצא
(שמעון שטרית – ז.סאלח) מבית משפחת כהן כדי להעמיס המזוודה לרכבו, לקראת נסיעה חזרה לביתו בקריית מוצקין, הוא שמע צעקות, צרחות וניבולי פה ואז ראה קבוצת אנשים, שמנתה כ – 7-8 אנשים, כולל הנאשמים (ההדגשה לא במקור – ז.סאלח) שעצרה רכב מסחרי (טנדר 4
x
4) בצבע כהה, שלאחר מכן התברר כרכב בו נהג המתלונן, כשהם מקללים ומכניסים ידיים לתוך הרכב ולאחר מכן הרכב המשיך בנסיעה והמתלונן החנה אותו ליד בית הוריו וקבוצת האנשים הלכה אחריו. לאחר שהמתלונן החנה את הרכב ויצא מהרכב נאשם מס' 4 צעק לעברו "אני אחסל אותך" ובהמשך בעט ברכב בדלת הימנית. עוד העיד שמעון שכאשר התערב ושאל על מה הם רבים ועל מה המהומה אמר לו הנאשם מס' 3 "אתה לא תתערב, אם לא, אני אחסל אותך. עד זה העיד כי אמנם היו עוד בעיטות ברכב, אולם לא היה בידיו לזהות מי מ – 7-8 האנשים שהיו במקום, הם שבעטו. בוודאות הוא זיהה רק את נאשם מס' 4 כמי שבעט וגרם נזק לרכב".


וכן קבע ביהמ"ש במסגרת הכרעת הדין כי:

"כן הוכח כי אנשים נוספים מהנוכחים בעטו ברכב, אולם לא ניתן לקבוע בוודאות
(ההדגשה אינה במקור – ז. סאלח) שנאשמים 1 ו/או 2 ו/או 3 או מי מהם, הם שבעטו, בנוסף לנאשם מס' 4".

מכאן התוצאה אליה הגיע ביהמ"ש במסגרת ההליך לפיה זיכה את התובעים מהעבירות שיוחסו להם מחמת הספק והרשיע את הנאשמים האחרים בעבירות שיוחסו להם או בחלק מהן.

7.
אינני סבור כי הכרעת הדין מלמדת כי עדותו של הנתבע הינה עדות שקר. כל מה שנקבע בהכרעת ביהמ"ש כי ביהמ"ש אינו יכול לתת בה אמון, כנראה עקב העצמת הדברים על ידי הנתבע.


אוסיף גם כי הכרעת הדין הינה בבחינת עדות "שמיעה" כאשר לא ניתן לבסס עליה מימצאים לחובת צד אחר, למעט החריג הקיים בסעיף 42 (ג) לפקודת הראיות המכשיר ממצאים בפס"ד פלילי מרשיע כראיה נגד הנאשם, בלבד, במסגרת הליך אזרחי.


אוסיף גם כי התמונה העולה מהכרעת הדין כי אכן התובעים היו בין קבוצת האנשים שמנו כ – 7-8 אנשים אשר צעקה וקיללה את הנתבע, גם הניפה ידיים כלפיו ואף לאחר מכן רדפה אותו עד לבית הוריו שם המשיכו בצעקות וגם בעטו ברכב.


הזיכוי של התובעים הינו אך מפאת הספק כאשר לא בטוח כלל שהראיות שהובאו במסגרת ההליך הפלילי לא היו מספיקות לשם קבלת תביעה אזרחית נגד התובעים.

8.
מכל מקום, גם עיון בתצהירי הצדדים, כפי שהוגשו בפני
י
לרבות מסמכים ועדויות, כפי שנמסרו על ידי הצדדים במשטרה, אין בו כדי להראות כי התמונה הינה אחרת, מלבד כפי שתואר בהכרעת הדין ואין בה כדי ללמד, בלשון המעטה, כי תלונת הנתבע
נגד הנתבעים הינה תלונת שווא, או סרק או תלונה שקרית.

התמונה העולה מחומר הראיות כפי שהוגשו מלמדת כי היה אירוע אלים, כאשר התובעים היו חלק ממנו שבמהלכו הושמעו איומים כלפי הנתבע, נגרם לרכבו נזק ואולי אף הותקף פיזית.

מכאן יש לקבוע כי התובעים לא הרימו את נטל השיכנוע כי תלונת הנתבע נגדם במשטרה, אשר בעקבותיה ננקטו ההליכים הפליליים, כפי שתוארו לפני כן, ובגינם נגרמו להם הוצאות ונזקים, הינה תלונה שקרית או עלילת שווא.

מכאן דין תביעתם כפי שהוגשה
להידחות.

מעבר לנדרש אציין כי כלל לא בטוח כי לתובעים יש עילת תביעה נגד הנתבע, אף אם היה מוכח כי תלונת הנתבע נגדם הינה תלונה שקרית.

כתב התביעה לא פירט את העילה המשפטית עליה נשענת התביעה, מלבד הטענה כי תלונת הנתבע נגדם התובעים במשטרה הינה שקרית, כך שהוא אמור לשאת בכל הנזקים שנגרמו להם בעקבות אותה תלונה וההליכים שננקטו על ידי זרועות המדינה בעקבותיה.

זכות הגשת תלונה למשטרה, בגין כל מעשה פלילי, נתונה לכל אדם אף אם העבירה לא בוצעה כלפיו, לא כל שכן באם הוא הקורבן של העבירה.

עילות תביעה כספיות הוגדרו בדין הישראלי אשר עיקרן הן עילות תביעה חוזיות או נזיקין וגם עילה של עשיית עושה ולא במשפט.

הינני סבור כי בעניינו, רעיונית, ניתן להביא בחשבון אך עילת תביעה נזיקית עפ"י העוולות כפי שהוגדרו בפקודת הנזיקין או בחיקוקים האחרים.

אין בנמצא בפקודת הנזיקין עוולה בגין מתן עדות שקר במשטרה.

כן אינני סבור שאפשר לתחום את עניין תלונת שקר לאחת מהעוולות הקיימות בפקודת הנזיקין כגון עוולת "שקר מפגיע" או "נגישה" או רשלנות.

הדברים מתחייבים גם לאור מדיניות שיפוטית ראוייה אחרת תמצא עצמך מעודד הגשת תובענות בגין תלונות שהוגשו למשטרה ובכך גם תרתיע אנשים מלהתלונן במשטרה, דבר שיש בו כדי לפגוע בחברה ובתקנת הציבור.

הינני סבור כי האיזון הראוי בין שלילת זכות תביעה מוחלטת בגין תלונת שווא במשטרה לבין התרת הרסן בהגשת תובענות כספיות בגין תלונות "קלות ראש" או ללא יסוד הוא בהסדר התחיקתי אשר בסעיף 81 (א) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 הקובע כי:

"זיכה בית המשפט את הנאשם לאחר שראה כי התלונה שגרמה למשפט הוגשה בקלות ראש או לשם קינטור או ללא כל יסוד, רשאי הוא לחייב את המתלונן, לאחר שנתן לו הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו לעניין זה, בתשלום הוצאות הגנתו של הנאשם...".

בעניינו, בהכרעת הדין שניתנה לא ניתן למצוא קביעה כלשהי, אף לא ברמז, כי מדובר בתלונה ללא כל יסוד. נהפוך הוא הדבר, זיכוי התובעים היה מחמת הספק ואף נאשמים נוספים הורשעו בגין אותה תלונה.

9.
לאור מסקנותיי הנ"ל, בדבר היעדר זכות תביעה לכאורית לתובעים וגם העדר קיומה של עילת תביעה, גם לגופו של עניין, הינני נמנע מלדון בשאלת הנזקים הנטענים של התובעים.

התוצאה:

10.
הינני
דוחה את התובענה.

התובעים, ביחד ולחוד, ישלמו לנתבע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 6,000 ₪ נכון להיום. סכום ההוצאות הנ"ל הינו על הצד הנמוך לאור כך שהצדדים נתנו הסכמתם למתן פס"ד ללא חקירת מצהירים.


ניתן היום,
ז' אב תשע"ב, 26 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא פסק הדין לב"כ הצדדים בדואר רשום.










א בית משפט שלום 10827-01/11 יעקב פארטי, יצחק פראטי נ' אליעזר כהן (פורסם ב-ֽ 26/07/2012)