פסקי דין על נאוה משולם | פסקי דין על פרץ לוזון נדל"ן | פסקי דין על אהרון חמו ובניו (ש.י.א.) | פסקי דין על יצחק חן |

15521-11/11 הפ     25/07/2012




הפ 15521-11/11 נאוה משולם נ' פרץ לוזון נדל"ן בע"מ, אהרון חמו ובניו (ש.י.א.) בע"מ, יצחק חן








בית משפט השלום בנתניה



25 יולי 2012

ה"פ 15521-11-11 משולם נ' פרץ לוזון נדל"ן
בע"מ ואח'

תיק חיצוני
:


בפני

כב' השופטת
ד"ר איריס רבינוביץ ברון


מבקשת

נאוה משולם


נגד


משיבים

1. פרץ לוזון נדל"ן
בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד שרית תואמי
2. אהרון חמו ובניו (ש.י.א.) בע"מ
3. יצחק חן




פסק דין


המבקשת בהמרצת הפתיחה, מבקשת ליתן

פסק דין
הצהרתי, לפיו פסק הדין שניתן על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט ביום 19.12.10 בת.א. 6918/08 (שלום נתניה) ע"י כב' השופטת קולנדר אברמוביץ, ניתן בחוסר סמכות, על כן הוא בטל וכי על בית המשפט ליתן

פסק דין
חדש בגדר סמכותו.

מבוא

1.
המבקשת, הגב' נאוה משולם
,
רכשה דירה מהמשיבה 1 פרץ לוזון נדל"ן בע"מ
.
2.
ביום 6.11.08 הגישה המבקשת תובענה כספית נגד המשיבה 1 לתשלום סך של 104,158 ₪ בטענה להפרת חוזה וליקויי בניה.
המשיבה 1 הגישה הודעה לצד שלישי כנגד המשיבים 2-3.
המשיבה 2, אהרן חמו ובניו (ש.י.א.) בע"מ הינה חברה קבלנית אשר המשיבה 1 התקשרה עמה לביצוע עבודות הבניה.
המשיב 3 היה, לפי הנטען, בזמנים הרלוונטים נושא משרה
אצל המשיבה 2.

3.
בדיון שהתקיים ביום 15.9.10 בפני
כב' השופטת קולנדר אברמוביץ הסכימו הצדדים כי פסק הדין יינתן על דרך הפשרה, לפי סעיף
79 א', ללא צורך בהנמקה ולאחר הגשת סיכומים.
4.
הצדדים הגישו סיכומים וביום 19.12.10 ניתן פסק הדין (להלן: "פסק הדין").
ב

פסק דין
נקבע כך:
"....משכך לאחר שעברתי על המסמכים וקראתי סיכומי הצדדים מסקנתי הינה שעל צד ג' 1 אהרון חמו ובניו בע"מ לשלם לתובעת סך כולל של 23,000 ₪.
הנתבעת תשלם לתובעת את הסך של 5,000 ₪.
כן ישלם צד ג' שכר המומחה מטעם התובעת, יישא בשכר טרחת מומחה בית המשפט במלואו וכן ישלם אגרת בית המשפט כפי ששולמה על ידי התובעת. כן ישלם שכ"ט עו"ד לתובעת בסך 4,000 ₪.
"
5.
אין מחלוקת כי המשיבה 1 שילמה למבקשת את הסכום שהושת עליה בהתאם לקבוע בפסק הדין
(עמ' 5 ש' 9 לפרוטוקול).
המבקשת פנתה, לטענתה, למשיבה 2 לשלם את סכום התביעה אז נמסר לה כי המשיבה 2 בהליכי פירוק והיא חדלת פירעון.
6.
המבקשת הגישה בקשת הבהרה לפסק הדין בתיק 6918/08.
ביום 11.7.11 נתן בית המשפט, כב' השופטת קולנדר, החלטה לפיה: "פסק דיני אינו דורש כל הבהרה. בית המשפט סיים מלאכתו עם מתן פסק הדין".

טענות הצדדים
7.
המבקשת טוענת, כי המשיבה 2 לא נתבעה על ידה, לא התקיים ביניהם קשר חוזי, אלא, מדובר בצד ג' שהוגשה נגדו הודעה על ידי המשיבה 1.
המבקשת טוענת, כי בית המשפט חרג מסמכותו כאשר חייב את צד ג' לשלם ישירות לתובעת ועל כן פסק הדין ניתן בחוסר סמכות והוא בטל מעיקרו.

8.
המבקשת הפנתה בבקשתה לפסיקה ולספרות אשר לגישתה יש בהם כדי לתמוך בהליך בו נקטה כאן ולכך שבית המשפט פעל בחוסר סמכות.
9.
המשיבה 1 טוענת, כי הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק על דרך הפשרה, על פי סעיף 79 א' ולא סייגו הסכמתם. לא קבעו כי הפשרה תיעשה לפי הדין המהותי או כי תהיה כבולה בדין ראייתי או סדרי דין כלשהם.
עוד טוענת המשיבה 1 לשיהוי של שנה מצד המבקשת בהעלאת הטענה כי

פסק דין
ניתן בחוסר סמכות, כאשר שיהוי זה גרם לה, לטענתה, נזק שכן לפני כשנה המשיבה 2 עוד היתה פעילה וניתן היה להיפרע ממנה.
המשיבה 1 מפנה לכך שהמבקשת פעלה בהתאם לפסק הדין, גבתה כספים מהמשיבה 1 ואף פעלה לגביית הכספים מהמשיבה 2. רק לאחר שנסיון זה כשל, העלתה המבקשת את הטענה כי

פסק דין
ניתן בחוסר סמכות.
עוד טוענת המשיבה 1, כי המבקשת לא טענה לחוסר סמכות ולא הלינה בשעתו על סעיף 19 לסיכומי המשיבה 1, שם ביקשה המשיבה 1 כי ביהמ"ש יחייב את המשיבים 2-3 (צדדי ג') לשלם באופן ישיר למבקשת.
המשיבה 1 טוענת, כי מכיוון שפסק הדין ניתן ללא הנמקה, לא ברור מה היו שיקולי ביהמ"ש שנתן את פסה"ד כפי שנתן. עוד היא טוענת, כי טענות המבקשת מקומן היה להתברר במסגרת ערעור ולא במסגרת הליך זה.
10.
המשיבה 1 טוענת, כי הפניות המבקשת לפסיקה אינן רלוונטית לסוגיה כאן, שכן פסקי הדין אליהן הופנה בית המשפט אינם עוסקים בבקשה לביטול

פסק דין
חלוט שניתן על דרך הפשרה.

דיון והכרעה
11.
ראשית, יש להכריע האם נקטה המבקשת בהליך מתאים בהגשת המרצת הפתיחה על ידה.

כאמור, המבקשת טוענת כי פסק הדין ניתן בחוסר סמכות ולפיכך הוא בטל.

ככלל, הדרך הרגילה בה יש להשיג על קביעות ב

פסק דין
הינה על ידי הגשת ערעור על פסק הדין.

בין הטענות אותן ניתן להעלות בהליך של ערעור נכללת גם טענה כי פסק הדין ניתן בחוסר סמכות.
12.
אף לגבי

פסק דין
שניתן על פי סעיף 79א פתוחה בפני
הצדדים הדרך להגיש ערעור.

סעיף 79א לחוק בתי במשפט קובע, כי בית משפט הדן בעניין אזרחי רשאי בהסכמת בעלי הדין, לפסוק בעניין שלפניו כולו או מקצתו, בדרך של פשרה. הסכמת בעלי הדין למתן

פסק דין
לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט אין בה כדי לשלול מהם את הזכות לפנות לערכאת הערעור כדי להעלות לפניה את השגותיהם ביחס לפסק הדין. עם זאת, עילות ההתערבות ב

פסק דין
שניתן על דרך הפשרה מצומצמות יותר מאשר במקרה של ערעור רגיל. בית המשפט ייטה להתערב ב

פסק דין
של פשרה אך ורק במקרים חריגים (ראה בעניין זה א. גורן סוגיות בסדר דין אזרחי, עמ' 348).

ור' רעא 8452/04 גולדשטיין נ' בן שושן (פורסם במאגרים) שם נקבע כך:
"ככלל, בית המשפט שלערעור יתערב ב

פסק דין
, שניתן על דרך הפשרה, במקרים של חריגה קיצונית מגבולות הסבירות במסקנות או בקביעת הסכומים שנפסקו. אכן, מתן

פסק דין
על דרך הפשרה שניתן בחוסר סמכות עשוי להקים עילה להתערבותה של ערכאת הערעור בפסק הדין".

משמע, פתוחה היתה בפני
המבקשת הדרך להעלות טענותיה בהליך של ערעור ולהעלות במסגרתו אף טענה לענין חוסר סמכות.

13.
מכיון שניתן לטעון כי

פסק דין
שניתן על יסוד סעיף 79א מגלם אף יסוד של הסכמה יש להדרש אף לשאלת דרכי ההשגה על

פסק דין
הנותן תוקף של

פסק דין
להסכמה אליה הגיעו הצדדים.
כידוע, לגבי פסקי דין הנותנים תוקף של

פסק דין
להסכם פשרה, קיימים שני מסלולים להשגה, הנחלקים בהתאם לסוג הטענות המועלות כלפי פסק הדין. ככל ששהשגה הינה בטענה לפגם שנפל בהסכמה, רשאי הצד המבקש לבטל את פסק הדין להגיש תביעה לביטול פסק הדין ובית המשפט המוסמך לדון בה הינו בית המשפט שנתן את פסק הדין.

ככל שמבקש הצד להשיג כלפי הפן "השיפוטי", משמע האישור שניתן להסכם על ידי בית המשפט, הדרך הינה להגיש ערעור (ר' רע"א 8996/08 עזבון המנוח פריד נ' הקרן הקיימת לישראל (פורסם במאגרים) פיסקה 7 לפסק הדין של כב' הנשיאה בייניש והפסיקה המובאת שם).

בעניננו, הטענה של המבקשת מופנית לגבי הפן ה"שיפוטי" של פסק הדין שלגביו ניתן להגיש ערעור.

14.
יש להתייחס לטענה כי ניתן לפנות בתובענה לבית המשפט בו ניתן פסק הדין מאחר ומדובר בטענה לחוסר סמכות.
אמנם, קיימים מצבים חריגים בהם ניתן לפנות אל אותה ערכאה שבה ניתן

פסק דין
בבקשה להורות על בטלותו של פסק הדין. כך ניתן, ככל הנראה, לעשות במצבים בהם פסק הדין נגוע בחוסר סמכות פונקציונאלית. ר' לעניין זה ספרו של ש' לוין תורת הפרצודורה האזרחית מבוא ועקרונות יסוד (מהדורה שניה, 2008) בעמ' 241 :

"214. בית משפט שלום פסק לתובע סכום העולה על 2.5 מיליון ₪ ; בית משפט מחוזי דן בערעור בהרכב של דן יחיד בעוד שלפי הדין הסמכות לדון בו היא בהרכב של שלושה. בית משפט פלוני פסק לתובע סעד שלא היה מוסמך לתתו. שלושת המקרים הנזכרים משקפים שלושה היבטים שונים של חוסר סמכות פונקציונלית; בכל שלושת המקרים טענת בעל הדין הנפגע היא שבהעדר הסמכות הפונקציונלית – פסן הדין בטל
מעיקרו".


...
אנו סבורים שעומדת לזכות בעל הדין הנפגע גם דרך חלופית והיא לפנות לבית המשפט שנתן את פסק הדין חסר התוקף בבקשה לבטל את פסק הדין וזה מוסמך לבטלו מכוח סמכותו הטבועה.
השימוש בסמכות זו מותנה בתנאים: ראשית, שאין מדובר בסוג של סמכות שבית המשפט הוסמך לפסוק בהם בדבר סמכותו והכריע בעניין זה; שנית, שיש למבקש אינטרס להגיש את הבקשה; שלישית, שאין בהגשת הבקשה משום שימוש לרעה בהליכי משפט ורביעית, שהמקרה הוא ברור ואינו מחייב בירור עובדתי ושמיעת טענות מורכבות בעניינים שבעובדה או בדין".


אני סבורה כי סוג הטענה המועלית על ידי המבקשת כנגד פסק הדין, בכל הנוגע לחיוב צד ג' ישירות כלפי התובעת, ובפרט כאשר בעניינו ניתן פסק הדין על דרך הפשרה על פי סעיף 79א,
איננה טענה אשר, אף ככל שתתקבל, משמעה כי פסק הדין נגוע בחוסר סמכות פונקציונלית והינו בטל.

כפי שטענה המשיבה 1, המבקשת אף פעלה על יסוד פסק הדין, קיבלה ממנה את הסכום בו חויבה ואף ניסתה לגבות מצד ג' את הסכום בו חויב בהתאם לפסק הדין.

לא למותר לציין כי, כפי שפורט לעיל, הוגשה על ידי המבקשת בקשת הבהרה ובית המשפט שנתן את פסק הדין, לא נעתר לה.

לפיכך, אינני סבורה כי ההליך בו בחרה המבקשת להעלות את טענותיה כנגד פסק הדין הינו ההליך המתאים לכך.








15.
לנוכח כל האמור, לא מצאתי כי ניתן ליתן למבקשת את הסעד המבוקש על ידה והתובענה נדחית.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי (מרכז) כחוק.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתנה היום, ו' אב תשע"ב, 25 יולי 2012, בהעדר הצדדים.








הפ בית משפט שלום 15521-11/11 נאוה משולם נ' פרץ לוזון נדל"ן בע"מ, אהרון חמו ובניו (ש.י.א.) בע"מ, יצחק חן (פורסם ב-ֽ 25/07/2012)