פסקי דין על אבשלום לוי | פסקי דין על יואב הירשברג | פסקי דין על מרדכי דוד בראון | פסקי דין על מירה כהן ואח' |

47820-03/12 תק     29/07/2012




תק 47820-03/12 אבשלום לוי נ' יואב הירשברג, מרדכי דוד בראון, מירה כהן ואח'








st1\:*{behavior: }
בית משפט לתביעות קטנות ברחובות



ת"ק 47820-03-12 בראון נ' הירשברג
ת"ק 51438-01-12 לוי ואח'
נ' הירשברג ואח'




בפני

כבוד השופט בדימוס
גדעון
ברק

בעניין ת"ק 51438-01-12:

התובע


אבשלום לוי


נגד


הנתבעים

1.
יואב הירשברג
2.
מרדכי דוד בראון
3.
מירה כהן
4.
הראל חברה לביטוח בע"מ

ובעניין ת"ק 47820-03-12:

התובע

מרדכי דוד בראון



נגד

הנתבעים

1. יואב הירשברג


2. שירביט חברה לביטוח בע"מ



פסק דין


1.
א.
עסקינן בתאונת שרשרת בגינה הוגשו שתי תביעות נפרדות, אשר לבקשת הצדדים אוחד בהם הדיון ובעקבות כך, נשמעו כל הצדדים הרלוונטיים ונוהל פרוטוקול אחד ולהלן יינתן גם

פסק דין
אחד המתייחס לעובדות המקרה, הן כפי שבאו לידי ביטוי בתביעה בתיק 51438-01-12 והן בתיק 47820-03-12.


ב.
התביעה הראשונה הוגשה ביום 26.1.12 ונושאת מס' 51438-01-12 והצדדים בו הם: התובע: מר אבשלום לוי
(להלן: "אבשלום") נגד הנתבעים: 1. מר יואב הירשברג
(להלן: "יואב"), 2. מר מרדכי בראון (להלן: "מרדכי"), 3. גב' מירה כהן (להלן: "מירה").

לתיק זה צורפו הנתבעות הבאות: הראל חב' לביטוח בע"מ (להלן:"הראל") כמבטחת הרכב של מירה וכן שירביט חב' לביטוח בע"מ (להלן:"שירביט") כמבטחת הרכב של יואב.


ג.
התביעה השנייה הוגשה ביום 27.3.12 ונושאת מס' 47820-03-12 והצדדים בתיק זה הם: התובע: מרדכי נ' יואב ונגד שירביט.

ד.
בתאונה זו היו מעורבות 4 מכוניות וסדר נסיעת המכוניות – דבר שאינו שנוי במחלוקת - הוא כדלקמן: רכבו של מר אבשלום היה ראשון בשיירה, אחריו נסע רכב, שהיה נהוג בידי מירה, אחרי רכב זה נסע רכבו של מרדכי, שהיה נהוג בידי בתו גב' רחל בראון (להלן:"רחל") והרכב הרביעי והאחרון היה נהוג בידי יואב.

2.
א.
בתביעתו מתאר אבשלום את התאונה כך: אבשלום עצר את רכבו לפני אור אדום ברמזור ולפתע חש חבטה ברכבו. רכבו של יואב, אשר הגיח מאחור ולא שמר מרחק, פגע ברכב בו נהגה רחל, אשר נהדף לעבר רכב בו נהגה מירה וכתוצאה מכך רכבה של מירה נהדף לעבר רכבו וכך נגרמו הנזקים ברכבו של אבשלום.

מאחר ואבשלום סבר, שכל אלה שנסעו מאחוריו אחראים לנזק שנגרם לרכבו, הגיש הוא את תביעתו נגד כל אלה שנסעו אחריו, קרי: יואב, רחל ומירה – נזקים המסתכמים לסך של 14,799 ₪ הכולל בחובו: נזק ממשי בסך של 11,520 ₪, שכ"ט שמאי 1,218 ₪, ירידת ערך בסך של 1,561 ₪, טרחה ועגמת נפש בסך של 500 ₪.


ב.
בתביעתו מתאר מרדכי את התאונה כך: בעת שהופיע אור אדום ברמזור, עצרה רחל את הרכב מאחורי רכבה של מירה. לפתע חשה חבטה עזה בחלקו האחורי של רכבה – חבטה שנגרמה על ידי רכב שהיה נהוג בידי יואב – וכתוצאה מכך, נהדף רכבה בחוזקה לעבר רכבה של מירה, שנדחף אף הוא ברכבו של אבשלום.

לרכבו של מרדכי נגרם נזק בסכום של 19,926 ₪, הכולל בחובו: נזק ממשי בסך של 14,958 ₪, שכ"ט שמאי בסך של 1,200 ₪, ירידת ערך בסך של 3,768 ₪, טרחה ועוגמת נפש בסך של 1,000 ₪. (פירוט הנזקים נותנים תוצאה של 20,926 ₪, אך כנראה, שהסך הנוסף של 1,000 ₪ לא נלקח בחשבון החישוב ולכן תבע מרדכי סך של 19,926 ₪ - כפי שציין מרדכי בסעיף 21 לכתב התביעה).

מכל מקום, מרדכי מאשר, שהוא קיבל מהמבטחת שלו סך של 5,335 ₪ ולכן היות ומרדכי סבור, שהאחריות לפגיעה ולנזקים שנגרמו לרכבו רובצת על יואב – הוגשה תביעה זו לחייב את יואב לשלם למרדכי את יתרת סכום הנזק בסך של 14,591 ₪
( 19,926 – 5,335) ולסכום זה יתייחס בית המשפט בהמשך פסק הדין.

3.
א.
בכתב ההגנה, שהגיש מרדכי לתביעתו של אבשלום, חוזר הוא על הטענות, שהעלה בכתב התביעה שהוא הגיש ולדעתו, אין רחל נושאת באחריות לנזקים שנגרמו לרכבו של אבשלום, שכן האחריות כולה רובצת על יואב, אשר לא עצר אחרי רכבה של רחל והוא זה אשר גרם לתאונת השרשרת.


ב.
גם מירה והראל סבורות, שמירה אינה אחראית לקרות התאונה ומטילות האחריות על יואב, יען כי לטענתן, נסעה מירה אחרי רכבו של אבשלום ועצרה עצירה מוחלטת במרחק סביר מאחורי רכבו וכך עמדו רכבה של מירה ורכבו של אבשלום מספר שניות. לפתע, הרגישה מירה מכה חזקה בחלקו האחורי של רכבה וכתוצאה מכך נהדף רכבה לעבר מכוניתו של אבשלום.


ג.
יואב הוא היחידי מבין הנהגים המעורבים בתאונה זו, אשר אישר את העובדה, שהוא פגע ברכב שלפניו – הוא רכבו של מרדכי, אך לטענתו היה זה אחרי שרחל עצרה בפתאומיות, כקיר מגן לפניו ללא אורות בלימה וליואב לא נותר מרחק בלימה ו/או עצירה ולמרות שניסה לבלום – לא צלח ופגע ברכבו של מרדכי.

4.
מטענות הצדדים המעורבים בתאונה עולה, שמירה ורחל, מסירות מעצמן האחריות לקרות התאונה ושתיהן סבורות שהאחריות הבלעדית לקרות תאונת שרשרת זו היא באחריותו של יואב, אשר היה הרכב האחרון בשיירה זו, אשר פגע ברכבו של מרדכי וזה נהדף לעבר רכבה של מירה וזה נהדף לעבר רכבו של אבשלום – וכל ההדיפות האלה נבעו מפגיעתו של יואב.

אם אכן תתקבלנה טענותיהן של מירה ורחל, אזי יהיה על בית המשפט להגיע למסקנה, שעל יואב לפצות הן את אבשלום והן את מרדכי – שני בעלי רכב אשר הגישו תביעות נפרדות.

השאלה השנויה במחלוקת והצריכה הכרעה במשפט זה היא, האם באמת אין למירה ורחל כל מעורבות או אחריות בתאונה זו ולצורך כך, בחנתי את כל חומר הראיות, כולל טענות ועדוית הצדדים המעורבים בתאונה ולאחר
שקילת חומר ראיות זה, אני קובע, שהעובדות והנסיבות מצביעות על כך, שבתאונה שרשרת זו, יש לייחס לכ"א מהמעורבים בתאונה רשלנות תורמת, אם כי על פי אותן עובדות אני קובע, שהאחריות המרבית רובצת על יואב ולאחר ששקלתי את מידת אחריותו של כ"א מהמעורבים בתאונה, אני קובע את אחריותו של יואב, הן כלפי התובע אבשלום והן כלפי התובע מרדכי בשיעור של 70% ואילו אחריותה של מירה, כלפי התובע אבשלום וכלפי התובע מרדכי
בשיעור של 15% ושל רחל כלפי התובע אבשלום וכלפי מירה גם כן בשיעור של 15% - זאת מהנימוקים הבאים:


א.
העובדות הקשורות לכיווני הנסיעה של כל הצדדים ועל עצם העובדה, שאבשלום עצר את רכבו לפני רמזור ועל שרשרת נסיעת הרכבים אחרי רכבו של אבשלום – אינן שנויות במחלוקת.


ב.
א)
אבשלום העיד בבית המשפט – מה שלא נאמר בכתב התביעה -שבעת שעצר את רכבו, היו לפניו עוד 4- 5 מכוניות שעצרו לפניו (עמ' 2 לפ',ש' 2- 3).


עוד מעיד אבשלום, שלאחר שעצר את רכבו, שמע חריקת בלמים וכאשר הביט במראה לאחור, הוא ראה את רכבה של מירה, שעמד אחריו ורק לאחר מכן, הוא שמע שני בומים, שתי מכות ואז הרכב שאחריו – של מירה- פגע ברכבו. מוסיף אבשלום ומעיד, שאחרי רכבה של מירה היה רכב נהוג בידי רחל ואילו יואב היה הרכב האחרון בתאונת שרשרת זו.

אבשלום מתאר הרגע לאחר התאונה, בו יצאו כולם מהרכב ובמקום הודה יואב בפגיעה ואף התנצל (ראה שם, ש' 4 ואילך).


ב)
יואב אכן הודה שפגע ברכבו של מרדכי, אך מהמשך דבריו עולה חוסר עקביות, שכן בתחילה נטען על ידו, שלמיטב הבנתו הייתה תאונה קודמת בין הרכבים שלפניו, אך בהמשך, מביא יואב גרסה אחרת ובהגינותו ממשיך וטוען, שעל מנת לתאר את האמת לאמיתה, הוא:" לא יטען כי ראה תאונה קודם לפגיעתו ברכב שלפניו אלא שבכל מקרה יטען כי הרכב שלפניו עצר בפתאומיות כה רבה עד אשר אין מנוס ממסקנה אחרת אלא שזה פגע ברכב לפניו. (ראה סעיף 4 לכתב ההגנה של יואב).

לא רק, שיואב לא ראה תאונה קודם לפגיעתו ברכב שלפניו, אלא שהוא
לא ראה כלל את הרכבים שלפניו, שכן לשאלה, אם ראה שיירת מכוניות עוצרות ועל כך משיב יואב:" לא, רק את הרכב שלפני" (עמ' 3 לפ', ש'
23- 25).


ג.
א)
גם בעדותו בבית המשפט, אינו מכחיש יואב את הפגיעה ברכב שלפניו.
יואב העיד, שלא ראה ולא שמע, אך הוא משוכנע, שהייתה לפניו תאונה לאור בלימת החירום אשר שמע ולכן – לטענתו- למרות שהאט את מהירות נסיעתו לא הספיק לעצור ופגע ברכבה של רחל. לטענתו הפגיעה הייתה במהירות נמוכה
(ראה עדותו בעמ' 2, 3 לפ').

יואב, מאשר ותומך בגרסתו של אבשלום ושל מירה, שאכן רכבה של רחל עצר לפני שפגעה ברכבה של מירה, שכן כך העיד יואב בבית המשפט:
"הרכב לפני לפחות, לא עצר ברמזור, הייתה בלימת חירום ממהירות של 70, 80 קמ"ש, באותה מהירות כמוני, ופתאום הייתה עצירה" (עמ' 3 לפ',
ש' 9- 10).


גם בכתב ההגנה מאשר יואב, שרכבה של רחל עצר בפתאומיות כה רבה עד אשר אין מנוס ממסקנה אחרת אלא שזה פגע ברכב לפניו" (סעיף 4 לכתב ההגנה).


ב)
אינני מקבל את טענתו של יואב, שהפגיעה הייתה במהירות נמוכה, שכן הוא נסע קודם לכן במהירות של70
קמ"ש – אשר לטענתו זאת לא מהירות גבוהה- וגם אם הוא סבור, ששמר מרחק, הרי מבחן התוצאה מראה לנו, שהמהירות לא הייתה סבירה והמרחק ששמר לא היה מרחק סביר ועובדה היא, שלמרות שהאט לא הצליח לבלום ולמנוע את התאונה.


ד.
א)
אני מקבל את עדותו של יואב, שגם רחל – אשר נסעה לפניו- לא נסעה במהירות סבירה התואמת את נסיבות המקרה וממבחן התוצאה עולה באופן מפורש, שגם היא לא שמרה מרחק סביר מהרכב שלפניה, עובדה היא, שדי היה בהדיפה על מנת לפגוע ברכב שלפניה.


ב)
מעניין לציין את דבריה של רחל, שהיות ובכביש בו נסעו המכוניות בוצעו שיפוצים ובוצעו עבודות בכביש זה ולכן היה שם תמרור המורה להוריד המהירות ובנסיבות אלה, היא סברה שדי בהורדת מהירות עד כדי 70- 80 קמ"ש. מתברר, שבאותן נסיבות, מהירות זו לא הייתה מהירות סבירה, כאשר מתנהלת שם שיירה ארוכה של מכוניות ולאור השיפוץ.

אמנם, רחל גם מעידה, שכאשר ראתה את הרמזור, האטה את מהירות נסיעתה ועצרה במרחק סביר מהמכונית שנסעה לפניה ואף הצליחה לעצור, אך נראה על פניו, שהעצירה הייתה במרחק לא סביר עד כי די היה בהדיפה כדי לפגוע ברכב שלפניה (ראה עדותה בעמ' 4 לפ').

מירה מעידה בעניין זה ואומרת, שראתה את רכבה של רחל צמוד מאד אל רכבה, יותר מדי צמידות גבוהה ופתאום שמעה בום (ראה בעמ' 6 לפ',
ש' 2- 4).


ה.
א)
אבשלום וגם רחל העידו בבית המשפט, שמירה הספיקה לעצור אחרי רכבו של אבשלום (ראה עדותה של רחל בעמ' 5 לפ',ש' 21- 23 וראה עדותו של אבשלום בעמ' 1 לפ', ש' 4- 5).

רכבה של מירה היה שני בשיירה, אחרי מכוניתו של אבשלום.


גם אם אקבל עדותם של אבשלום ושל רחל, שמירה הספיקה לעצור אחרי רכבו של אבשלום, בטרם אירעה תאונת השרשרת, גם אז אני קובע שמירה עצרה במרחק בלתי סביר מרכבו של אבשלום וגם כאן די היה בהדיפת רכבה על ידי רכבה של רחל, שנהדף אף הוא על ידי יואב, כדי לפגוע ברכבו של אבשלום וגם ברכבה.


ב)
מירה העידה בבית המשפט, שעצרה במרחק סביר, אך גם אומרת שהרכבים עמדו זה אחרי זה ומתברר מעצם הפגיעה ברכבים זה אחרי זה, שהמרחק היה בלתי סביר מהרכב שלפניה ולכן, די היה בהדיפה כדי לבטל כליל את המרחק בין מכוניתה של מירה ובין חלקו האחורי
של רכב אבשלום.

5.
לאור הנימוקים שפורטו בהרחבה ב

פסק דין
זה, אני קובע, שמירב האחריות לגרם התאונה רובצת על יואב בהיותו הרכב האחרון אשר פגע בשרשרת המכוניות, אך עם זאת, כפי שקבעתי יש לייחס גם לרחל ולמירה רשלנות תורמת לגרם התאונה, בשל אי שמירת מרחק סביר מהרכב שלפניהם ולכן לאור קביעת האחריות של כ"א מהמעורבים בתאונה – כפי שנקבעה לעיל- על המעורבים בתאונה לפצות את התובעים.

6.
א.
א)
בתיק 51438-01-12, הוכיח התובע, אבשלום, סכום הנזק בסך של
14,299 ₪ (נזק ממשי, שכ"ט שמאי, ירידת ערך) ולכן בהתאם לחלוקת האחריות הנ"ל, אני מחייב את הנתבעים יואב הירשברג
ושירביט חב' לביטוח בע"מ, שניהם ביחד ו/או כ"א מהם בנפרד לשלם לתובע אבשלום סך של 10,009 ₪ (70% מגובה הנזק המוכח) בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה- 28.1.12- ועד התשלום בפועל.

יתרת סכום התביעה בסכום של 500 ₪ שהוא סכום כללי ובלתי מוכח – נדחית מחוסר הוכחה.


ב)
הראל וגב' מירה הכחישו את גובה ירידת הערך ואת חישובו וטענו, שהתובע לא המציא דו"ח שמאי לעניין ירידת הערך וכי דו"ח שמאי אינו קובע את ערכו של הרכב.


שתי הטענות הנ"ל נדחות, משום שהתובע צרף חוות דעת נפרדת המתייחסת לירידת הערך ובאותה חוות דעת ציין השמאי ערך הרכב בפועל: 31,216 ₪ וגם ציין ערך רכב גולמי על פי מחירון המקובל:
29,000 ₪. עם זאת, טוב היה עושה השמאי אם היה מפרט את האלמנטים שנלקחו בחשבון בעת קביעת ירידת הערך וטוב היה עושה גם, אם היה מציין האם בקביעת אחוז ירידת הערך נלקח בחשבון אופן תיקון הרכב, רוצה לומר, אין ציון מיוחד האם הערכת אחוז ירידת הערך נעשתה לפני תיקון הרכב או אחריו ובהתחשב בטיב התיקון.

מכל מקום, בהסתמך על חוות דעתו של השמאי – אני נעתר לדרישת התובע הנ"ל בעניין סכום ירידת הערך הנכלל בסכום הכללי של 14,299 ₪.


ג)
כמו כן, אני מחייב את מר מרדכי בראון לשלם לתובע הנ"ל סך של 2,145 ₪ (15% מגובה הנזק המוכח) בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה- 28.1.12- ועד התשלום בפועל.


ד)
כן אני מחייב את הגב' מירה כהן ו-הראל חב' לביטוח בע"מ לשלם לתובע הנ"ל סך של 2,145 ₪ (15% מסכום הנזק המוכח) בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה – 28.1.12- ועד התשלום בפועל.


ב.
כמו כן, אני מחייב את הנתבעים יואב הירשברג
ושירביט חב' לביטוח בע"מ, שניהם ביחד ו/או כ"א מהם בנפרד לשלם לתובע אבשלום הוצאות משפט בסך של 400 ₪ ואני מחייב את הנתבע בראון מרדכי לשלם לתובע הנ"ל הוצאות משפט בסך של 250 ₪ וכן אני מחייב את הנתבעות גב' מירה כהן ו-הראל חב' לביטוח בע"מ, שתיהן ביחד ו/או כ"א מהן בנפרד לשלם לתובע הנ"ל הוצאות משפט בסך של 250 ₪.
הוצאות המשפט הנ"ל ישאו ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

7.
א.
בתיק 47820-03-12
הוכיח התובע, בראון מרדכי סכום נזק בסך של
14,591 ₪


( היתרה הבלתי מסוקלת לאחר ניכוי
5,335 ₪ שקיבל מהמבטחת שלו) ולכן, אני מחייב את הנתבעים יואב הירשברג
ו- שירביט חב' לביטוח בע"מ לשלם לתובע הנ"ל סך של 10,213 ₪ (70% מגובה הנזק המוכח) בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה – 27.3.12- ועד התשלום בפועל.

יתרת סכום התביעה בסך של 1,000 ₪ נדחית מחוסר הוכחה ויתרה זו גם לא נכללה על ידי התובע בסכום הכללי של כתב התביעה. (ראה גם הסכום שנרשם בכותרת כתב התביעה).


ב.
כמו כן, אני מחייב את הנתבעים הנ"ל, באופן סולידרי, לשלם לתובע הנ"ל הוצאות משפט בסך של 400 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

לכ"א מהצדדים הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים.

ניתן היום 29.7.12 (י' באב התשע"ב (בהיעדר הצדדים והמזכירות תעביר העתק פסק הדין לכ"א מהצדדים.












תק בית משפט לתביעות קטנות 47820-03/12 אבשלום לוי נ' יואב הירשברג, מרדכי דוד בראון, מירה כהן ואח' (פורסם ב-ֽ 29/07/2012)