פסקי דין על זיו שוורצמן | פסקי דין על סיגלית שוורצמן | פסקי דין על מיתר שוורצמן | פסקי דין על משי שוורצמן | פסקי דין על מורל שוורצמן | פסקי דין על יהודה אייזנשטיין | פסקי דין על חיים אורן | פסקי דין על תמי סגל | פסקי דין על אילן סגל |

2742/04 בש     06/08/2004




בש 2742/04 זיו שוורצמן, סיגלית שוורצמן, מיתר שוורצמן, משי שוורצמן , מורל שוורצמן נ' יהודה אייזנשטיין, חיים אורן, תמי סגל, אילן סגל




20
בתי המשפט

בשא 002742/04
בית משפט השלום חדרה
06/08/2004
תאריך:
השופט אהוד קפלן

בפני
:
1. זיו שוורצמן

2. סיגלית שוורצמן

3. מיתר שוורצמן

4. משי שוורצמן
(קטינה)
5. מורל שוורצמן
(קטינה)
בעניין:
המבקשים
נ ג ד
1. יהודה אייזנשטיין

2. חיים אורן

3. תמי סגל

4. אילן סגל
המשיבים

החלטה

מבוא:

בקשה למתן צו לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת התשס"ב-2001, הוגשה ביום 26/07/2004 ועברה משופט תורן אחד למשנהו, עד שהגיעה אלי, בתורי.

כך נפלה לידי הזכות לדון בסוגיה זו, שעניינה היקף ההגנה המוענקת במסגרתו של החוק הנ"ל.

העובדות הנטענות בבקשה:

1. המבקש מס' 1 מציין בתצהיר התומך בבקשתו כי הוא פעיל, ביחד עם אחרים, במאבק נגד שינוי אופיה של המושבה בת-שלמה. על רקע זה הוא נקלע לסכסוך עם המשיבים.

לטענתו, ביום 23/07/2004 הבחין שהמשיב מס' 1 מחנה כלי רכב חקלאיים שלו במפוזר לאורך הכביש (הראשי והיחיד במושבה).
חלק מאותם כלי רכב שייכים, לטענתו, לאחיו של המשיב, שאינו מתגורר במושבה.

עד לאחרונה חנו כלי הרכב בחצריו של המשיב, ולא ברשות הרבים.

בנוסף גם המשיב מס' 2 הוסיף כלי רכב משלו והחנה אותם ברחוב הראשי.

לטענת המבקש, החניית כלי הרכב נעשתה כדי לפגוע בתנועת הרכבים וכדי לפגוע בנגישות לעסקו.

2. במקביל - ניתלה ברחוב, גם על גב כלי הרכב, צילום מוגדל של מכתב של משרד הבריאות המופנה אל המבקש, ובו צויין כי אין לו אישור להפעלת מזנון (אלא רק למכירת תוצרת-ארוזה).

לטענתו של המבקש - פרסום המכתב מהווה פגיעה בפרטיות על פי חוק הגנת הפרטיות התשמ"א-1981 (סעיף 2 (5) לחוק).

3. המבקש ראה את המשיבים פונים למבקרים ומשכנעים אותם להכנס לעיסקם של המשיבים 3 ו- 4 (גל רינה) ולא לעסקו של המבקש.

המבקש טוען גם כי הוא מוטרד טלפונית וכי מכלול הפעילות המתוארת לעיל מהווה "הטרדה מאיימת".

הסעד המבוקש:

4. לפיכך, עותר המבקש למתן צו שימנע מהמשיבים מלחסום את הרחוב, מלהחנות כלי רכב מסוגים שונים ברחוב באופן המונע מעבר וחניה חופשיים לאחרים, להמנע מלפרסם את המכתב הנ"ל, להמנע מלהטריד לקוחות המבקשים לבקר בחנותו, להמנע מלאיים על המבקשים, להמנע מלנגן מוזיקה רועשת בסביבה, וכן להימנע מליצור קשר עם המבקשים.

העובדות שהוכחו:

5. בדיון שהתקיים בפני
לא הוכח כלל ועיקר כי מי מהמשיבים מטריד טלפונית את המבקשים.

מטרדי רעש לא הוכחו.

לא הוכח כי בשלב כלשהו נמנע מעבר כלי רכב ברחוב, אך הוכח במאזן ההסתברויות כי נתפסו מקומות חניה רבים ברחוב, ואולי כל מקומות החניה בסמיכות, לעסקו של המבקש.

הוכח כי חלק מהמשיבים פרסמו ברבים את מכתב לשכת הבריאות הנ"ל.

6. ויקשה השואל: אם המשיבים אינם מעוולים ואין בכוונתם להפר חוק, מה להם כי יתנגדו למתן צו כמבוקש?

שתי תשובות לקושיה זו:
האחת - שתנאי למתן צו מסוג זה הוא שתונח תחילה תשתית עובדתית ומשפטית להוצאתו. צו לא ינתן כחרב תלויה מעל ראשו של דמוסטנס, שמא ימשוך בכתפו ויחבל. צו ינתן כמגן מפני עוולה בת-קימא. לכן יש להוכיח תחילה קיומה של עילה, ואין ליתן צווי-סרק.
השניה - היא שבמערכת היחסים הטעונה בין הצדדים (ואשר חורגת מעבר להליך הנוכחי, שהוא רק קצה הקרחון הנגלה לעין) עצם מתן-הצו מהווה הישג טאקטי וניצחון פסיכולוגי על היריב. הוצאת צו-סרק עלולה להתפרש ע"י הבריות כאילו זה שנגדו הוצא הצו נמנה עם מפרי-החוק, ואם איננו כזה - מדוע יוצא צו נגדו?

7. כאמור לעיל, מבין המעשים המפורטים בבקשה, ואשר לדעת המבקש מהווים עילה להוצאת צו כמבוקש, הוכחו בסופו של דבר רק חניית כלי הרכב ברחוב (ולא חסימתו), שכנוע באי-הרחוב להיכנס לחנות המשיבים ולא לחנות המבקש, ופרסום המכתב של לשכת הבריאות.
האם המעשים הללו מהווים "הטרדה-מאיימת"?

8. אומנם נכון הוא כי חוק מניעת הטרדה מאיימת תשס"ב-2001 איננו מוגבל לסוגי הטרדה המבוצעים בין בני משפחה או אנשים שיש קשר רומנטי ביניהם, אך בפסקי-דין רבים נקבע כי למרות העובדה שמקורו של החוק בהצעת חוק שהוגשה על-מנת להגן על נשים מפי גברים המטרידים אותן באופן אובססיבי, הרי לשון החוק אינה מגבילה או מצמצמת את הגנתו דווקא לנשים, והוא בא להגן ולמנוע הטרדתו של כל אדם.

9. כך לדוגמא נקבע בבש"א 167575/03 של בימ"ש השלום בת"א, פינק נ' מורנו (ניתן ביום 04/07/2003 - פורסם בנבו), ראה גם בש"א 1526/03 גדעוני נ' מרדכי, של בימ"ש השלום בירושלים, בש"א 1558/03 נאכט נ' טרבלסי, של בימ"ש השלום בצפת, בש"א 7118/03 משה משמוש נ' ימיני, של בימ"ש השלום בירושלים, שהחוק חל גם על סכסוכי שכנים.

בבש"א 185147 של בימ"ש השלום בת"א, לבני נ' ברק, נקבע כי החוק חל גם על הטרדה מאיימת המבוצעת בפורומים של אינטרנט.

חוק מניעת הטרדה מאיימת נועד לתת סעד זמני ודחוף ביותר לאדם הסובל מהטרדה אינטנסיבית ו/או אובססיבית, כמו מעקב בלתי פוסק אחריו, צלצולי טלפון בשעות לא מקובלות והתנהגות אופיינית למעריצים או שונים אובססיביים.

10. יש להבחין בין פעילות שאגב-אורחא יוצרת מטרד ליחיד (אשר איננו מושא הפעילות, אלא
תוצר לוואי שלה) לבין פעילות-מכוונת להטרדת הזולת, שעשויה לחסות בצילו של חוק למניעת הטרדה מאיימת.

לעניין זה קולעים דברי כב' השופט רומנוב בבש"א 7118/03 (שלום ירושלים): "אין מדובר במצב שבו המשיב שם לעצמו למטרה לפגוע בשלוות חייהם, בפרטיותם, בחירותם או בגופם של המבקשים. כל עניינו הוא בכך שאלה לא יציבו את דודי-השמש שלהם במקום בו הציבו אותם. אמנם כן, הדעת נותנת שהסכסוך פוגע בשלוות חייהם של המבקשים. ואולם, פגיעה זו הינה תוצאה נלווית לסכסוך ולא אובייקט פעולתו של המשיב. שאם לא תאמר כן, ייכנס כל סכסוך אזרחי לגדרו של החוק - ואנה נגיע?".

11. ומן הכלל אל הפרט:

פעולות המשיבים כאן מיועדות לשרת את האינטרסים הישירים שלהם ונעשות לתועלת הישירה שלהם עצמם. כך החניית כלי רכבם היכן שנוח להם, וכך גם שכנוע מבקרים ברחוב לקנות בחנות שלהם ולא בחנות של המשיב.

לא מדובר בהטרדה מאיימת, אלא לכל היותר, ואם בכלל, בפעילות שאגב אורחא גורמת מטרד למבקשים.

12. גם הפגיעה הנטענת בפרטיות אולי מהווה עוולה לפי חוק הגנת הפרטיות (בשולי הדברים
אציין כי לדעתי מדובר בפגיעה מוגנת על פי החוק בגלל האינטרס הציבורי הגלום בה -
להביא לידיעת הציבור שפלוני מוכר מוצרי מזון לאכילה במקום ללא היתר), אין בין זה
לבין "הטרדה מאיימת" ולא כלום. את סעדו יבקש המבקש בהליך מתאים.

סוף דבר:

הבקשה נדחית.
למרות שהצדדים כולם טענו בלהט כי על הצד המפסיד יש להשית הוצאות לדוגמא (כל אחד מהם שיווה לנגד עיניו את הצד שכנגד) - אין צו להוצאות.
בכך בית המשפט מביע את מורת רוחו מהתנהגות המשיבים, שכנראה נהגו כדין (לפחות באמות המידה של חוק מניעת הטרדה מאיימת), אך לא רק שלא השכילו לנהוג לפנים משורת הדין, אלא הלכו על גבולו של החוק תוך שהם מותחים את עצביו של המבקש עד קצה גבול היכולת.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לב"כ הצדדים באמצעות הפקסימיליה.

ניתנה היום 06 באוגוסט, 2004 (י"ט באב תשס"ד) בהעדר הצדדים.
אהוד קפלן
, שופט
א.ענבל








בש בית משפט שלום 2742/04 זיו שוורצמן, סיגלית שוורצמן, מיתר שוורצמן, משי שוורצמן , מורל שוורצמן נ' יהודה אייזנשטיין, חיים אורן, תמי סגל, אילן סגל (פורסם ב-ֽ 06/08/2004)