פסקי דין על איי די איי חברה לביטוח בע"מ | פסקי דין על בועז פנחס אמינין

51349-09/11 תאק     05/08/2012




תאק 51349-09/11 איי די איי חברה לביטוח בע"מ נ' בועז פנחס אמינין








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



תא"ק 51349-09-11 אמינין נ' לביטוח בע"מ

תיק חיצוני
:




בפני

כב' השופטת
לימור רייך


מבקשת

איי די איי חברה לביטוח בע"מ


נגד


משיב

בועז פנחס אמינין




החלטה

בהמשך לדיון שנקבע בבקשת הרשות להגן, לאחר עיון בכתבי בי הדין על נספחיהם , חקירתו של המצהיר מטעם המבקשת, טענות הצדדים וסיכומי ב"כ הצדדים לפני בע"פ, ניתנת החלטתי בבקשה כדלקמן:

בין הצדדים ישנה מחלוקת עובדתית, בין היתר בשאלה האם המשיב גילה למבקשת אודות קיומו של עסק בבית המגורים אותו ביקש לבטח אם לאו , בין אם נשאל על כך באותה שיחה טלפונית במהלכה בוצעה הפוליסה והשיב בשלילה ובין אם לאו.
האם נאמר במסגרת עריכת הפוליסה שמנוהל בדירה משפחתון ? אם לא מה המשמעות של העסק בדירה , האם זה עסק שמוסיף סיכון ועל פי הפוליסה אין כיסוי ביטוחי ? האם המשיב כינן את הנזק , כלומר רכש חילופי ?

מדובר אם כן בשאלות עובדתיות שצריך לברר אותן שכן בהחלט יתכן שהמבקשת צודקת בטענתה לפיה המשיב לא דיווח על עסק והחריג לפוליסה חל בעניינינו או אז התשלום שבוצע על ידם נעשה כפי שהם טענו לפנים משורת הדין ואם יתברר שהמשיב כן דיווח ו/או לא היה צריך לדווח הרי שאז הוא זכאי למלוא השיפוי והפיצוי בהתאם לכתב התביעה ואולם לשם כך יש צורך לברר את השאלות שבמחלוקת וכן את הסכום.


הצדדים שניהם לא טרחו לצרף עותק מהפוליסה במלואה על מנת שניתן יהא להידרש לטענות המשיב ביחס לקיומו של תנאי ועניין מהותי ומהי ההתייחסות של הסוקר ככל שזו באה לידי ביטוי על גבי הפוליסה שהרי אין מחלוקת לפיה נערך ביקור של סוקר במקום / דירת המגורים אותה ביקשו לבטח ואולם בשלב זה אין בידי ביהמ"ש אינדיקציה להתרשמות הסוקר מהמקום וממילא מה ראה והאם ניתן היה לראות כי במקום המיועד בעיקר לצורכי מגורים מתנהל עסק זעיר מסוג פעוטון.

השאלות שבמחלוקת בין הצדדים, לרבות האם נשאל וממילא השיב המשיב בשלילה לניהולו של עסק בדירת המגורים אותה ביקש לבטח והאם ישנה חובה של המבקשת בכלל לשאול את המשיב , במקרה שבו פונה המשיב לבצע ביטוח דירה טלפוני לעניין קיומו/ניהולו של עסק בדירה הינה שאלה נפרדת הדורשת בירור וממילא הכרעה של ביהמ"ש, בצורך של המבוטח/ המשיב לגלות פרטים מהותיים כאלה שיכולים להשפיע על טיב ההתקשרות שבין הצדדים באופן מהותי כך למשל דמי הפרמיה שהיה על המשיב לשלם במקרה כגון דא.

ב"כ המשיב התייחסה לכל אותן שאלות השנויות במחלוקת ואולם לדידה בהעדר המצאת עותק מאותה שיחה שהוקלטה על ידי המבקשת, נשוא ההתקשרות בין הצדדים והוצאת הפוליסה , יש לקבל את גרסתו של המשיב ולקבוע כי במקרה שלפנינו לא חל האמור בסעיף 17 לחוק חוזה ביטוח לעניין החמרה בסיכון ולהורות על דחיית הבקשה.

מעבר לכך התייחסה ב"כ המשיב לנושאים נוספים, עניין חובת המבקשת להודיע למבוטח את עמדתה בנוגע לתביעתו, כאשר המבקשת בוחרת לדחות את ה"תביעה" שהוגשה על ידו הרי שהסיבה שהיא נקבה בה במסגרת אותה הודעה מחייבת אותה והיא לא תוכל להעלות טענה אחרת, כמו כן טענה ב"כ המשיב לכך שבטרם בוצעה הפוליסה על ידי המבקשת הגיע סוקר לדירת המגורים ומשכך, ראה ו/או היה צריך לדעת שבמקום מנוהל עסק מסוג פעוטון וטענה נוספת שהעלתה ב"כ המשיב למקרה שבו יוחלט לקבל את הבקשה, הינה לטעות בחישוב שנערך על ידי המבקשת ביחס לשיעור ההתייקרות של סכום הביטוח בניהול עסק בדירה (33% ) –במקרה כזה ישנו פער לטובת המשיב בסכום השווה ל- 8,354 ₪ שעל המבקשת לשלם לידי המשיב לאלתר.

הלכה פסוקה וידועה הינה, כי בשלב של רשות להגן אין ביהמ"ש שואל את עצמו כיצד יעלה בידי המבקשת להוכיח את טענותיה אלא האם למבקשת טענת הגנה טובה כנגד התביעה ולו בדוחק .
במקרה שלפני, כאמור המחלוקת בין הצדדים הינה עובדתית ואין לביהמ"ש בשלב זה כלים להכריע באותן מחלוקות עובדתיות ולצורך כך קיים דיון ההוכחות.

האם נשאל המשיב אם לאו והאם בכלל היה צורך לשאול אותו את אותה שאלה או שמא חלה עליו חובת הגילוי במקרה כזה באשר מדובר בעניין מהותי , מה ראה הסוקר ומה נרשם על ידו, מה נרשם בפוליסה וכו', שאלות אלו נותרו ללא מענה כאשר המבקשת טוענת שלא חלה עליה חובה לשאת ולשלם על פי תנאי הפוליסה מעבר למה ששילמה וגם זאת לפנים משורת הדין .

על פי ההלכה הפסוקה, לא חלה על המבקשת בשלב זה החובה לצרף את כל הראיות לצורך הוכחת טענותיה אלא להעלות אותן בלבד ומשכך, אין כל רלוונטיות לצורך בחינת בקשת הרשות להגן שלפני, לכך שהמבקשת לא טרחה לצרף תמלול של אותה שיחה טלפונית נשוא ההתקשרות שבין הצדדים , פעולות אלו יבוצעו בשלב ההוכחות.

גם הטענה לעניין ביקורו של סוקר בבית איננה מעלה ומורידה בשלב זה באשר עסקינן בטענה עובדתית ביחס למצב הנכס באותה עת שביקר הסוקר וזו שאלה עובדתית שיהא על ביהמ"ש לשמוע ראיות בנושא וממילא להכריע בהן.

אותו דין ביחס למשמעות של הוצאת מכתב מטעם המבקשת בכתב למבוטח/ המשיב לעניין דחיית תביעה שהוגשה על ידו והמשמעות שיש ליתן לה בהתאם להוראות החוק – גם זו טענה שתתברר בשלב ההוכחות ותוכרע בהתאם להוראות הדין.

טענה אחרונה שלא מצאתי לה התייחסות ראויה ועל פניו נראית מוצדקת הינה טעות בחישוב שיעור ההתייקרות שנקבע על ידי המבקשת בהתאם לטענת ב"כ המשיב קיים פער בסכום של כ- 8,354 ₪ לטובת המשיב, גם לדידה של המבקשת באשר אותו שיעור התייקרות מתווסף על ה- 100% וממנו נגזר הסכום ששולם על ידי המבקשת לטובת המשיב ולא מופחת ממנו כפי שנעשה על ידי המבקשת בטעות.

ב"כ המבקשת יואיל להתייחס לטענה זו באופן ראוי באמצעות מי שמבצע את החישוב / החיתום אצל המבקשת בצירוף מסמך בכתב לעניין אופן החישוב שנערך על ידי המבקשת, כל זאת תוך 20 יום ובהתאם תינתן החלטה .

סוף דבר, נראה כי בהעדר יכולת להכריע בשאלות העובדתיות שבמחלוקת אין מנוס מקבלת הבקשה שהוגשה על ידי המבקשת וכך אני מורה – התצהיר ישמש כתב הגנה.

הצדדים ישלימו הליכים מקדמיים וזאת תוך 30 יום מקבלת עותק החלטתי זו שתשלח על ידי המזכירות בדואר רשום + א.מ.
לאחר השלמת ההליכים המקדמיים, יגישו הצדדים בו זמנית תצהירי עדות ראשית תוך 45 יום נוספים.
התובענה מועברת לפסים של סדר דין מהיר, הנני קובעת מועד לישיבה מקדמית ליום 5/2/13 שעה 14:45 .

מזכירות תשלח עותק החלטתי זו לצדדים שבואר רשום + א.מ.





ניתנה היום, י"ז אב תשע"ב, 05 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.








תאק בית משפט שלום 51349-09/11 איי די איי חברה לביטוח בע"מ נ' בועז פנחס אמינין (פורסם ב-ֽ 05/08/2012)