פסקי דין על אליהו חדאד | פסקי דין על צפורה חדאד | פסקי דין על מאיר פיניש | פסקי דין על לירון נעה פיניש |

6010/12 רעא     13/08/2012




רעא 6010/12 אליהו חדאד, צפורה חדאד נ' מאיר פיניש, לירון נעה פיניש




החלטה בתיק רע"א 6010/12





בבית המשפט העליון


רע"א 6010/12



לפני:

כבוד השופט
י' דנציגר


המבקשים:

1. אליהו חדאד



2. צפורה חדאד



נ


ג


ד



המשיבים:

1. מאיר פיניש



2. לירון נעה פיניש


בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב מיום 17.06.2012 בהפ"ב 6975-02-12 שניתן על ידי כבוד השופטת י' שבח

בשם המבקשים:
עו"ד צ' חוגי


החלטה


לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופטת
י' שבח
) בהפ"ב 6975-02-12 מיום 17.6.2012, בו אושר פסק מיום 17.7.2011 ובוטל פסק מיום 25.12.2011 שניתנו על ידי בית דין צדק בבני-ברק בראשות הרב קרליץ.

תמצית הרקע העובדתי

1.
כעולה מפסק דינו של בית המשפט המחוזי, המבקשים, הוריה של המשיבה 2 שהיא אשתו של המשיב 1, העמידו דירת מגורים לרשות המשיבים בסמוך לנישואיהם במטרה שהמשיבים ירכשו אותה בהמשך. החתימה על הסכם המכר התעכבה בשל חששם של המבקשים כי יחויבו במס שבח, ככל הנראה בשל ניצול הפטור במכירה קודמת ולאור בקשתם כי מכירת הדירה תעוכב עד לחלוף תקופה בת ארבע השנים לאחריה יוכלו לעשות שימוש בפטור חדש. בין לבין הזרימו המשיבים למבקשים תשלומים שונים. ביום 7.4.2011 נחתם בין הצדדים הסכם מכר אולם נטען כי זה בוטל בהמשך. העיכוב בחתימת ההסכם הוביל לסכסוך בין הצדדים. המשיבים עתרו לבית דין צדק בבני-ברק בראשות הרב קרליץ לאכוף על המבקשים את מכירת הדירה.

2.
ביום 17.7.2011 ניתן הפסק הראשון שהוכתר בכותרת "

פסק דין
חלקי(1)" (להלן:
הפסק

הראשון
) בו נקבע כי מעמדם של המשיבים בדירה הינו של שוכרים וכי הם רשאים להחזיק בדירה כשוכרים עד לסוף חודש אוקטובר 2010 כנגד תשלום שכר דירה בסך 4,000 ש"ח לחודש. עוד נקבע, בין היתר, כי למשיבים הזכות להודיע למבקשים בתחילת חודש נובמבר 2011 כי ברצונם לרכוש את הדירה ובהינתן הודעה שכזו יהיו המבקשים חייבים למכור את הדירה למשיבים תמורת 783,000 ש"ח בניכוי סכומים שונים ששילמו המשיבים בעבר. נקבע כי היתרה לתשלום היא 452,000 ש"ח. המבקשים עתרו לבית הדין בבקשת הבהרה שיורה כי היתרה לתשלום היא 456,000 ש"ח וכי יש להתנות את עריכת הסכם המכר בקבלת פטור מתשלום מס שבח וכי ככל שלא יינתן פטור העסקה בטלה. המשיבים התנגדו לבקשה בנימוק כי בית הדין סיים תפקידו עם מתן פסק הדין החלקי וכי בית הדין אינו מוסמך לבצע כל שינוי מהותי בפסק.

3.
כעולה מפסק הדין של בית המשפט המחוזי, ביום 25.12.2011 נתן בית הדין "

פסק דין
חלקי (2)" (להלן:
הפסק השני
), מבלי לקיים דיון נוסף במעמד הצדדים, בו נקבע כי אם המבקשים יחויבו בתשלום מס שבח הם יהיו רשאים שלא למכור את הדירה למשיבים.

ההליכים לפני בית המשפט

המחוזי

4.
המשיבים עתרו לבית המשפט המחוזי לאישורו של הפסק הראשון ולביטולו של הפסק השני, אשר ניתן לטענתם בהעדר סמכות ולאחר שבית המשפט סיים מלאכתו לאחר מתן הפסק הראשון.

5.
בית המשפט המחוזי קיבל את טענת המשיבים. בית המשפט הפנה להלכה הפסוקה לפיה תפקידו של הבורר מסתיים עם מתן הפסק ואין הוא רשאי להמשיך ולדון בו לאחר שקם מכיסאו גם אם סבר כי נפלה בפסק שגגה. בית המשפט הפנה אף להלכה הפסוקה לפיה הבורר אינו רשאי לערוך שינוי מהותי בפסק לאחר שזה כבר ניתן על ידו והפנה לסמכות הבורר לתקן את הפסק בעניינים טכניים בלבד כמצוות המחוקק בסעיף 22 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן:
חוק הבוררות
). בית המשפט המחוזי הוסיף כי אין לייחס חשיבות לעובדה שהפסק הראשון הוכתר בכותרת "

פסק דין
חלקי (1)" שהרי גם הפסק השני הוכתר בכותרת "

פסק דין
חלקי (2)". בהקשר זה הוסיף בית המשפט כי הסיווג אם מדובר בהחלטת ביניים או בפסק אינו סיווג טכני הנקבע לפי כותרת הפסק. השאלה אם מדובר בהחלטת ביניים או בפסק סופי תתברר מתוך עיון בפסק עצמו ותוך התייחסות לשאלה האם הפסק מסיים כליל את הדיון בכל העניינים התלויים ועומדים לפני הבורר. בית המשפט קבע כי מלשון הפסק הראשון לא ניתן להסיק אלא כי הדיינים קיבלו את תביעת המשיבים וחייבו את המבקשים למכור להם את הדירה. הדיינים קבעו את גובה התמורה, את סכום ההפחתות ואת מועד המכר. כן הוסיף בית המשפט כי הדיינים אף קבעו סעד זמני לתקופת הביניים כך שהמחלוקת בין הצדדים הוכרעה סופית. מנימוקים אלו אושר הפסק הראשון ובוטל הפסק השני.

6.
השופטת
י' שבח
הוסיפה כי מדובר בפסק בוררות בענייני משפחה ולפיכך הדיון בנוגע לביטולו ואישורו היה צריך להתקיים בבית המשפט לענייני משפחה לאור צו בית המשפט לענייני משפחה (בוררות בענייני משפחה), התשנ"ו-1996 ולאור פסק הדין שניתן ברע"א 3640/03
דקל נ' דקל
(לא פורסם, 16.12.2007) (להלן:
עניין דקל
). יחד עם זאת, ציינה השופטת
שבח
כי היא אינה רואה מקום להעביר את הדיון לבית המשפט לענייני משפחה שכן הצדדים לא עוררו טענות במישור זה וכי הקרבה המשפחתית התבררה רק ערב הדיון.


כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי מכוונת הבקשה שלפני.

תמצית נימוקי הבקשה

7.
המבקשים טוענים כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי בטל שכן הוא ניתן בהיעדר סמכות היות שהסמכות לאשר או לבטל פסקי בוררות בענייני משפחה מסורה לסמכותו העניינית של בית המשפט לענייני משפחה. כן מדגישים המבקשים כי שגה בית המשפט המחוזי משקבע כי הפסק השני ניתן בהעדר סמכות. בהקשר זה מוסיפים המבקשים כי הפסק הראשון לא היה פסק סופי.




דיון והכרעה

8.
לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחים לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להיזקק לתשובת המשיבים.

9.

כידוע, רשות ערעור על החלטות ופסקי דין של בית המשפט בענייני בוררות ניתנת רק במקרים המעוררים שאלה עקרונית, משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים לבקשה, או במקרים בהם נדרשת התערבותו של בית משפט זה משיקולי צדק או מניעת עיוות דין
(
ראו למשל
: רע"א 6727/10
עיריית אופקים נ' האוסף חברה לשירותים בע"מ
(לא פורסם, 6.10.2010)
, פסקה 18; רע"א 5067/09
שרבט נ' שרבט
(לא פורסם, 6.1.2011), פסקה 26; רע"א 6489/09
מדובר נ' קרן קיימת לישראל
(לא פורסם, 18.1.2011), פסקה 17
).
הבקשה דנן אינה מעוררת שאלה עקרונית והיא מתמצה בשאלה האם בנסיבות העניין הקונקרטי רשאים היו הדיינים לתקן את הפסק הראשון אם לאו. השאלה האם מותר לבורר לערוך תיקון מהותי בפסק לאחר שזה כבר ניתן הוכרעה. ההלכה הפסוקה בהקשר זה ברורה ולפיה אין הבורר רשאי לערוך תיקון מהותי בפסק לאור עקרון גמר המלאכה [ראו:
ברע"א 2237/03
אפרים שועלי בנין והשקעות בע"מ נ' המועצה המקומית תל-מונד
, פ"ד נט(4) 542 (2005); כן ראו הערותי
ברע"א 10001/08
אפרים פלינר ובניו חברה לבנין והשקעות (1994) בע"מ נ' מיכל מלאך
(לא פורסם, 5.10.2010)]. בית המשפט המחוזי יישם את ההלכה הפסוקה על נסיבות המקרה הקונקרטי. אופן יישום הדין על נסיבותיו של מקרה קונקרטי אין בו כשלעצמו כדי להצדיק מתן רשות ערעור.


השאלה אם הפסק הראשון הינו החלטת ביניים או פסק סופי אף היא תלוית נסיבות קונקרטיות, נסיבות שהתבררו לפני בית המשפט המחוזי אשר לאחר בירור עובדתי קבע כי הפסק הראשון הכריע במכלול המחלוקות בין הצדדים. בממצא זה אין מקום להתערב.

10.
אשר לטענה בדבר חוסר סמכות עניינית של בית המשפט המחוזי לדון בבקשות הביטול והאישור, הרי שהצדדים לא טענו כל טענה בהקשר זה לפני בית המשפט המחוזי. אכן, בעניין
דקל
נפלה מחלוקת מסוימת בין שופטי המותב באשר לנפקות השיהוי בהעלאת הטענה בדבר חוסר סמכות עניינית (השוו בין עמדתה של השופטת
א' פרוקצ'יה
לבין עמדתו של השופט (כתוארו אז)
א' גרוניס
). ודוק, גם השופט (כתוארו אז)
גרוניס
הסכים בעניין
דקל
כי נסיבות עובדתיות מסוימות עשויות למנוע ביטול

פסק דין
אף אם ניתן בהעדר סמכות עניינית שעה שהעניין היה אמור לידון בבית המשפט לענייני משפחה. משעה שטענות הצדדים בהקשר זה לא הועלו בפני
הערכאה הדיונית צדקה לטעמי השופטת
שבח
משלא העבירה את הדיון לבית המשפט לענייני משפחה.

11.
אשר על כן הבקשה נדחית. משכך התייתר הצורך לדון בבקשה למתן צו מניעה זמני שהוגשה בד בבד עם הבקשה דנן.


משלא התבקשה תשובה איני עושה צו להוצאות.


ניתנה היום, כ"ה באב תשע"ב (13.8.2012).





ש ו פ ט

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

12060100_w01.doc

חכ

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il








רעא בית המשפט העליון 6010/12 אליהו חדאד, צפורה חדאד נ' מאיר פיניש, לירון נעה פיניש (פורסם ב-ֽ 13/08/2012)