פסקי דין על מחמד הזימה | פסקי דין על כמאל הזימה | פסקי דין על רן אביטל

3070/12 עא     13/08/2012




עא 3070/12 מחמד הזימה, כמאל הזימה נ' רן אביטל




החלטה בתיק ע"א 3070/12



בבית המשפט העליון


ע"א 3070/12 - ה'


לפני:

כבוד השופטת ע' ארבל


המערערים:

1. מחמד הזימה



2. כמאל הזימה



נ


ג


ד



המשיב:
רן אביטל


בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 5.4.12 בת"א 40493-03-10 שניתן על ידי
כבוד השופט י' כהן

בשם המערערים:
עו"ד ס' ביסאן

החלטה


לפניי בקשה לעיכוב ביצוע

פסק דין
לפי תקנה 467 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן:
התקנות
), לפיה יעוכב ביצוע פסק הדין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט י' כהן) בת"א 40493-03-10 ביום 5.4.12, וזאת עד להכרעה בערעור שהגישו המבקשים. דומה כי כוונת המבקשים היא לתקנה 468 לתקנות אשר מקנה לערכאת הערעור את הסמכות לעיכוב פסק הדין בו הוגש ערעור.

1.
המשיב הגיש נגד המבקשים תביעה לבית המשפט המחוזי בחיפה להחזר הלוואות שנתן להם לצורך רכישת קרקעות במשותף. המשיב הוא תושב הגליל המציג עצמו כיזם נדל"ן באזורים שונים בארץ, והמבקשים הם אב ובנו. הצדדים הסכימו על רכישת קרקעות באזור שפרעם, והתכוונו להחליף קרקעות אלו באחרות עם חברת "הימנותא" ולאחר מכן למוכרן ולהתחלק בתמורה שתתקבל (להלן:
המיזם
). עוד הוסכם בין הצדדים כי המשיב יממן באופן מלא את המיזם והמבקשים יחזירו לו מחצית מגובה השקעתו לאחר שתושלם התכנית ותתקבל התמורה. לטענת המשיב, המבקשים לא השיבו לו את סכום ההלוואה שהעמיד להם. מנגד, טוענים המבקשים כי ההלוואה שניתנה להם, על סך 478,000 דולר, הוחזרה למשיב באופן מלא ואף למעלה מכך.

2.
בית המשפט המחוזי קיבל את תביעת המשיב והעדיף את גרסתו לגבי גובה ההלוואה שניתנה למבקשים ולגבי תוכן ההסכם שעליו הסכימו הצדדים. לאחר בחינת טענות עובדתיות שהעלו הצדדים, מצא בית המשפט כי הסכום אותו חבים כעת המבקשים למשיב לאחר החזר חלקי של ההלוואה עומד על 1,822,253 ₪. לפיכך, הורה בית המשפט למבקשים לשלם למשיב סכום זה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית וכן לשלם לו הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין.

3.
המבקשים הגישו לבית המשפט המחוזי בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין עד להחלטה בערעור שהוגש על ידם לבית משפט זה. בית המשפט המחוזי דחה את בקשתם בקובעו כי סיכויי הערעור אינם טובים, שכן עיקרו של הערעור נוגע לממצאים עובדתיים אשר ספק אם ערכאת הערעור תתערב בהם. כמו כן, קבע בית המשפט כי לא הונחה בפני
ו תשתית עובדתית שממנה ניתן ללמוד שהמשיב מצוי במצוקה כלכלית ולכן עלול להתעורר קושי אם המבקשים יזכו בערעור. להפך, בית המשפט התרשם שמדובר באדם בעל אמצעים נכבדים. לבסוף, דחה בית המשפט את טענת המבקשים לפיה ביצוע פסק הדין יאלצם למכור את הקרקעות, מהטעם שהן נועדו מלכתחילה להימכר על מנת לחלק בין הצדדים את התמורה שתתקבל.

4.
מכאן הבקשה שלפניי. בבקשה טוענים המבקשים כי למרות שמדובר ב

פסק דין
כספי, השלכתו המעשית של ביצועו עשויה להיות מכירת הקרקעות לשם החזר ההלוואות. על כך הם מוסיפים כי הסעד שביקש המשיב בכתב התביעה – למנות כונס נכסים לזכויות המבקשים בקרקעות דנן – מחזק את גרסתם כי מדובר ב

פסק דין
העוסק במקרקעין. ככל שחשש זה יתממש והמבקשים יאלצו למכור את הקרקעות, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו אם יזכו בערעור. בנוסף לכך, המבקשים סבורים שמצבו הכלכלי של המשיב הוא בכי רע ולכן ייתכן והוא לא יוכל להשיב להם את הסכום אם יזכו בערעור. על כן, גורסים המבקשים גורסים שמאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתם ומצדיק את עיכוב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור.


באשר לסיכויי הערעור, המבקשים טוענים כי שגה בית המשפט כשלא ראה בדברים שאמר המשיב בפני
ו הודאת בעל דין המאיינת את גרסתו והמחזקת את קו ההגנה שלהם. לדידם, בית המשפט התעלם מראיות שהגישו, דבר שהביאו בטעות לקבל את גרסת המשיב על פני גרסתם. על כן, סבורים המבקשים כי סיכויי הערעור טובים.

5.
לאחר שעיינתי בבקשה וצרופותיה, מצאתי כי דינה להידחות.

במסגרת בקשה לעיכוב ביצוע

פסק דין
עד לדיון ומתן

פסק דין
בתקופת הערעור, על המבקש להראות כי סיכוייו לזכות בערעור טובים, וכי מאזן הנוחות בין הצדדים נוטה לטובתו באופן המצדיק את מתן הסעד, ובכלל זה, לשכנע כי הנזק שייגרם לו, אם לא יינתן הסעד, הוא בלתי הפיך (ע"א 2469/06

סויסה נ' חברת זאגא

בגוש 5027 חלקה 1 בע"מ
, פס' 11 להחלטה (לא פורסמה, 21.5.2006)).


אפתח בסיכויי הערעור. מעיון בפסק דינו של בית המשפט המחוזי ובהודעת הערעור, בשים לב להליך המקדמי שאנו מצויים בו ומבלי לקבוע מסמרות בעניין, נדמה שסיכויי הערעור אינם גבוהים במיוחד, אם כי לא מבוטלים. כידוע, ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בממצאים עובדתיים שקבעה הערכאה הדיונית אלא במקרים חריגים, כאשר קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את התערבותה, או כאשר הגרסה העובדתית שהתקבלה על ידי הערכאה הדיונית אינה מתקבלת על הדעת (
ע"א 3601/96
בראשי נ' עזבון בראשי
, פ"ד נב
(2) 582, 594 (1998);
ע"א 10225/02

פרץ נ' פרץ בוני הנגב בע"מ
, פס' 3 לפסק הדין (לא פורסם
, 15.1.2004)). בית המשפט היה מודע היטב לדברי המשיב שנאמרו בפני
ו אשר מהם ניתן ללמוד, לכאורה, כי ישנה סתירה מסוימת בין דברים אלו לבין גרסתו בכתב התביעה. הוא בחן היטב את הראיות והעדויות שעמדו מולו וקבע, לא בלי שהביע את לבטיו, כי הוא מעדיף את גרסת המשיב על פני זו של המבקשים, לאור המסמכים הרבים שהוצגו בפני
ו והגיונם.

6.
לעניין מאזן הנוחות, נקודת המוצא היא כי יש לאפשר לזוכה על פי פסק הדין ליהנות מזכייתו. המבקשים סבורים שבשל העובדה שהמשיב ביקש סעד של מינוי כונס נכסים לזכויותיהם בקרקעות דנן, יש לראות את ביצוע פסק הדין כמשנה את המצב באופן בלתי הפיך. אולם, בית המשפט לא קיבל את בקשת המשיב בעניין זה אלא השית על המבקשים פיצויים כספיים בלבד. כמו כן, בהחלטתו בבקשה לעיכוב הביצוע מצא בית המשפט כי למרות שייתכן שהמבקשים ייאלצו למכור את הקרקעות לצורך ביצוע פסק הדין, בשל העובדה שמטרת המיזם הייתה להביא למכירת הקרקעות וחלוקת התמורה בין הצדדים, אין לראות בפסק הדין שענינו כעוסק בזכויות במקרקעין אלא שענינו בתביעה כספית גרידא. אף על פי כן, טוענים המבקשים שמאזן הנוחות נוטה לטובתם כיוון שביצוע פסק הדין "עלול להביא למכירת המקרקעין". משמע, אף הם אינם טוענים בפה מלא שביצוע פסק הדין יביא בהכרח למצב בלתי הפיך, לא מצביעים על נזקים משמעותיים וודאיים שינבעו מאיבוד הקרקעות הספציפיות דנן, אלא מסתפקים בהבעת חשש כללי להתרחשות נזק בלתי הפיך. ברם, הימצאות חשש כלשהו לכך שהמפסיד בתביעה כספית ייאלץ למכור נכס מקרקעין שבבעלותו, איננה, כשלעצמה, מצדיקה עיכוב ביצוע פסד דין שהורה על תשלום כספי (והשוו ע"א 8764/08
רוט נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ
(לא פורסמה, 1.4.09)).


אף אני סבורה שכיוון שמהות העסקה מושא הערעור הייתה להביא לחלוקת תמורת הקרקעות בין הצדדים, מדובר ב

פסק דין
העוסק בעניינים כספיים הנובעים מקרקעות המיועדות להשקעה, ולא בזכויות במקרקעין, או בזכויות בדירת מגורים, בהן יש להיזהר במיוחד כשמונחת בקשה לעיכוב ביצוע (ראו, למשל ע"א 6917/07
נחום נ' אופרה על היום בע"מ
(לא פורסמה, 11.10.07)). כשמדובר על עיכוב ביצוע של

פסק דין
המורה על חיוב כספי, הרי שככלל הנטייה היא שלא לעכבו אלא במקרים חריגים (ראו: ע"א 9784/05
עיריית תל אביב-יפו נ' גורן
(לא פורסמה, 1.12.05)). אחד השיקולים בבחינת בקשה לעיכוב ביצוע חיוב כספי שניתן ב

פסק דין
, הוא יכולת הצד שזכה במשפט להשיב את שישולם לא בפסק הדין, אם תתהפך התוצאה בערעור. בענייננו, בית המשפט המחוזי קבע כי לא הונחה תשתית עובדתית אשר מבססת חשש לחוסר יכולת המשיב להחזיר למבקשים את ששילמו, אם יזכו בערעור. אינני מוצאת מקום להתערב בקביעה עובדתית זו.

7.
מכל האמור לעיל, עולה כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיב אשר זכה בתביעתו לסעד כספי בבית המשפט. כמו כן סבורתני כי סיכויי הערעור שהגיש המבקש אינם גבוהים באופן הנדרש על מנת להצדיק עיכוב ביצוע

פסק דין
.


הבקשה, איפוא, נדחית. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.


ניתנה היום, כ"ה באב תשע"ב (13.8.12).





ש ו פ ט ת

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

12030700_b07.doc

עכ

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il






עא בית המשפט העליון 3070/12 מחמד הזימה, כמאל הזימה נ' רן אביטל (פורסם ב-ֽ 13/08/2012)