פסקי דין על אבנר גלס | פסקי דין על טליה גלס | פסקי דין על רהיטי בלושטיין אבי בלושטיין

50096-12/11 תק     08/08/2012




תק 50096-12/11 אבנר גלס, טליה גלס נ' רהיטי בלושטיין אבי בלושטיין








בית משפט לתביעות קטנות בכפר סבא



ת"ק 50096-12-11 גלס ואח' נ' בלושטיין






בפני

כב' השופט
דוד גדול


תובעים

1
.
אבנר גלס

2
.
טליה גלס


נגד


נתבע

רהיטי בלושטיין אבי בלושטיין




פסק דין


1.
התובעים הגישו תביעה כספית ובה הם עותרים לחייב את אבי בלושטיין המנהל עסק למכירת רהיטים בפ"ת בסכום כולל של 16,211 ₪.

2.
התובעים טוענים כי ביום 20/7/08 רכשו מהנתבע חדר שינה וארון קיר המכיל 5 דלתות והקרוי "סהר 10" בסכום כולל של 9,550 ₪.

זמן האספקה המשוער נקבע ל- 21 יום ועלות ההובלה וההרכבה לסך 700 ₪ מפ"ת למקום מגורי התובעים בתחומי המועצה המקומית קרני שומרון.

אין חולק כי מי
ששילם את התמורה עבור הטובין היה אבי התובע.

3.
התובעים טוענים כי כבר ביום בו הורכב חדר השינה, הם הסבו תשומת לבו של הנתבע לליקויים שנפלו בו וביקשו לתקנם ו/או להחליף את חדר השינה.

4.
ביום 26/1/09, התקיימה פגישה בבית התובעים, בה השתתף התובע, מנהל המפעל ומנהל החנות כאשר לטענת התובעים ישנו ניסיון ברור של התנערות מאחריות כלפיהם.

5.
התובעים צירפו לכתב התביעה, כנספח 8 חוות דעת של המכונה בעל מקצוע אך הנ"ל לא הגיע למסור עדות בביהמ"ש.

6.
נוכח כל האמור, תובעים התובעים החזר מלא של כל מה ששילמו לנתבע 9,550 ₪ + 800 ₪ (הובלה והרכבה), עגמת נפש 5,000 ₪ ובזבוז ימי עבודה בסך 750 ₪.

7.
הנתבע טוען כי מיד לאחר ביצוע ההרכבה בבית התובעים, הם התלוננו אצלו והנושא
טופל על ידו. כיוון שכך נראה לו יותר ממוזר, שהוגשה תביעה אחרי 3.5 שנים.


הנתבע טוען כי התובעים הגיעו לחנותו יחד עם אבי התובע שהוא לקוח ותיק אצלו, כאשר האב מציין כי חשוב לו שהתובעים יקבלו מזרונים טובים וריהוט זול כיוון שהם בתחילת דרכם ובהתאם לכך בוצעה העסקה.

8.
חרף האמור, כשנתבקש לתקן ליקויים לאחר ההרכבה, הוא דאג לשלוח לדירת התובעים בעלי מקצוע מספר פעמים ואותם בעלי מקצוע הרימו ידיים שכן לדברי האחרונים, התובעים רכשו סחורה זולה אך דרישותיהם מופרזות ביחס לסוג הסחורה שנבחרה על ידם.

9.
נוכח פניית אבי התובע אליו, הוא לא התעצל, הגיע יחד עם האב לדירת התובעים כשמתלווה אליו מנהל המפעל. הדברים הוקלטו והאב יחד עם התובע, הודו לו אך התובעת לא התרצתה וביקשה להחליף את חדר השינה. הנתבע מוסיף וטוען, כי רוב הפגמים נוצרו לאחר הספקת הריהוט כאשר למשל הוא מפנה לסימון של ספל ע"ג
השידה.


הנתבע חוזר על טיעונו, כי חדר השינה שהתבקש למכור לתובעים היה מסוג סטנדרטי ופשוט כי היה חשוב לרוכשים לרכוש משהו זול לתקופה קצרה עד שיעברו למקום קבע וכיום הם מנסים לרכוש חדר שינה חדש על גבו ועל חשבונו.

10.
הנתבע מסביר בכתב הגנתו, כי התובעים רכוש במסגרת העסקה מזרוני-עמינח בשווי 4,000 ₪ ולמרות שאין להם תלונה על המזרונים, הם דורשים להשיב להם תמורתם.

11.
בדיון באולם, סיפר התובע כי כשנה לאחר חתונתם הם עברו דירה וע"מ למנוע טענות שמאן דהוא לא מקצועי הרס את חדר השינה בזמן הפרוק וההרכבה , הם הזמינו מתקין מהמפעל שפירק את החדר השינה והרכיב אותו מחדש בכתובתם הנוכחית.


התובע הכחיש כי רכשו משהו זול וזמני, ואם כך היו פני הדברים, היו רוכשים ספפה ולא משהו יקר יותר בחנותו של הנתבע.


התובע הודה כי לא רכשו משהו יוקרתי בסכום של 30,000 ₪, כיוון שלא מדובר בבית קבע שלהם, אך הצהיר כי רצו משהו זול יחסית לאלה שעולים 20,000 ₪, קרי לא פשוט ולא זול.

לפיכך, רכשו חדר שינה ב- 9,550 ₪ הכולל מזרונים.

12.
התובעת הציגה 5 תמונות שסומנו ת/1
עד ת/5, כאשר לדעתה התמונות מציגות מצב לא מחמיא של הסחורה שסופקה להם.


בתמונה ת/1 מפנה התובעת לעובדה שהמגירות עקומות, בתמונה ת/2 מפנה התובעת לרווח בין
חיבורי העץ בתמונה ת/3 לסימני קדיחה, תמונה ת/4 סימני הדבקה ו- ת/5 לידית שקופלה ע"מ שתוכל להיכנס למקום קידוח (כנראה לא מקורי) שיצר המרכיב.

13.
הנתבע העיד מטעמו את רושל בורוכוב, אשר סיפר לביהמ"ש כי באשר לתמונה ת/1 המרווחים זהים בין המגירות. באשר לתמונה ת/3, העד לא ידע להסביר מהי וכך טען שהתמונה ת/4 לא מזוהה על ידו.


באשר לתמונה ת/5, טען העד כי המדובר בידיות מתועשות ויצוקות שאין אפשרות לכופפן.

14.
הנתבע עצמו הציג את ההזמנה ומתוכה עולה כי עלות המזרונים 4,000 ₪. משמע, ככל שמדובר בחדר השינה עצמו, הנזק לא יוכל לעלות על סך של 5,500 ₪.


בנקודת זמן זו, אני מסכים עם הנתבע וביחס לחדר השינה. ככל שאשתכנע שיש מקום לפיצוי בגינו, הוא לא יוכל לעלות על הסך של 5,500 ₪. הנתבע הוסיף כי נוכח תחנוני האב, הגיע הוא בעצמו יחד עם מנהל המפעל וניסו לפתור את הבעיות שהציגו להם. כשהגיע בחזרה לחנותו, שאלה אותו העובדת האם התובעת היתה במקום
ותשובתו היתה שלילית. לפיכך, אמרה לו העובדת
הטלפון יגיע.


הנתבע מספר כי את שחזתה העובדת כך התרחש. למרות שהאב והתובע היו מרוצים, התובעת לא היתה מרוצה ועל כן פנה לאב, שהודיעו קודם כי הדברים תוקנו לשביעות רצונו, ואמר לו "קח איזה בעל מקצוע שאתה רוצה והעלות על הנתבע".


טוען הנתבע כי לאחר שיחה זו היתה דממה שארכה 3.5 שנים ופתאום תביעה. הוסיף הנתבע ולטעמי הנקודה החשובה ביותר בדבריו, היא היעדרותו של האב מן הדיון.


טען הנתבע כי לו האב היה מגיע לדיון, הוא היה מאשש את דבריו ולכן היעדרותו אינה מקרית.

15.
התובעת הגיבה לדברי הנתבע והעד מטעמו, באומרה כי הניסיון להציגם כפי שהציגו אינו נכון, כך גם היו אינספור שיחות שלהם לנתבע, שנענו בזלזול ולכן החליטו להקליט את השיחה בביקור שהתקיים בדירתם.

לטעמה של התובעת, המדובר בטעות של היצרן שסיפק סחורה פגומה ועל כן על הנתבע לקחת אחריות ולפצותם.


התובע הגיב גם הוא וטען כי העיכוב בהגשת התביעה נובע מכך ששני התובעים עובדים ולומדים. הם הגיעו לביהמ"ש לאחר שהנתבע עצמו אמר להם ללכת לביהמ"ש ומה לו --- ילין.

16.
לאחר שבחנתי את החומר הכתוב שהגישו הצדדים, לרבות התמונות ת/1 עד ת/5, כמו טיעוניהם בעל פה באולם, לא קיבלתי ממי מהתובעים תשובה ישירה לשאלת השאלות, איפה אבי התובע, קרי מדוע לא הגיע לדיון להשמיע גרסתו שכן הוא היה הרוח החיה בכל הסיפור.

17.
הואיל וחובת הראיה ונטל השכנוע היתה ועודנה מצויה במגרשם של התובעים, אזי שומה היה עליהם לזמן את האב לעדות כאשר עפ"י כתב ההגנה הוא תופס מקום מרכזי.

עפ"י שיטתנו המשפטית, אם ברשותך עד או ראיה שיש בכוחו לסייע בידך ולא הובא על ידך, חזקה שהיה בתוכן עדותו כדי להזיק לטיעונו.

18.
משכך, אני קובע כי התובעים לא עמדו בחובה המוטלת עליהם כתובעים במשפט אזרחי והתוצאה המצטברת, שדין תביעתם להידחות וכך אני מורה.


אין צו להוצאות.

ניתן היום,
כ' אב תשע"ב, 08 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 50096-12/11 אבנר גלס, טליה גלס נ' רהיטי בלושטיין אבי בלושטיין (פורסם ב-ֽ 08/08/2012)