פסקי דין על עופר חדד | פסקי דין על לילי חדד | פסקי דין על שמואל חדד | פסקי דין על נעם ג'ובאני

13220-06/12 רעא     08/08/2012




רעא 13220-06/12 עופר חדד, לילי חדד, שמואל חדד נ' נעם ג'ובאני








st1\:*{behavior: }
בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
לפני כבוד השופט רם וינוגרד



רע"א 13220-06-12





המבקשים:

1
.
עופר חדד

2
.
לילי חדד

3
.
שמואל חדד
ע"י ב"כ עו"ד בועז מאירי



- נ ג ד -


המשיב:

נעם ג'ובאני
ע"י ב"כ עו"ד זהר מימוני


החלטה

1.

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בירושלים (כב' הרשם הבכיר בן שלו) מיום 13.5.12, בגדרה קיבל באופן חלקי את בקשת המשיב לביטול פסק-הדין שניתן כנגדו בהעדר הגנה בת.א. (י-ם) 21343-04-10. בית המשפט קמא קבע כי בנוגע לסכום של 150,000 ₪ שאין מחלוקת שהמשיב חב למבקשים, אין מקום לביטול פסק-הדין, אולם בנוגע ליתרת הסכום (של 368,500 ₪) יש להורות על ביטול פסק-הדין. המבקשים טוענים שלא היה מקום להיעתר לבקשת המשיב לביטול פסק הדין שעה שלמשיב אין כל הגנה כנגד התביעה לגופה ועל רקע הזלזול הניכר בהליכים הנלמד מהתנהלותו.

2.
הצדדים התבקשו להודיע עמדתם בנוגע לאפשרות לפיה ידון בית המשפט בבקשה למתן רשות ערעור כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה (תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). המבקשים הסכימו להליכה במתווה זה, ואילו המשיב הודיע כי הוא מתנגד לכך שבית המשפט יפעל על-פי התקנה, מאחר ולשיטתו אין מקום להגשת בקשת רשות ערעור על החלטה מעין זו. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובתיק בית המשפט קמא, הגעתי לכלל מסקנה לפיה יש להעניק רשות ערעור, לדון בערעור לגופו ולקבלו באופן חלקי.

3.
המשיב, שהוא עורך דין במקצועו, ייצג את המבקשים בשתי עסקאות מקרקעין שהן מושא התובענה. על-פי העולה מכתב התביעה ונספחיו, התקשר המבקש 3 בעסקת מקרקעין ביום 22.11.04, במסגרתה נמסר סכום של 50,000 דולר לידיו הנאמנות של המשיב. אין כל מחלוקת שסכום זה לא הועבר לידי המבקש. ביום 13.12.07 חתמו המבקשים 1 ו- 2 על הסכם מכר למכירת בית צמוד קרקע. לטענתם הועבר לידי המשיב במסגרת הסכם המכר סכום של 250,000 ₪ בנאמנות וסכום זה לא נמסר לידיהם מעולם. המשיב הודה בתצהיריו שהוגשו בתמיכה לבקשה לביטול פסק-הדין, ובמצורף לתגובות שהוגשו בעניינה, כי נמסר לידו סכום של 150,000 ₪ בנאמנות במסגרת הסכם זה וכי הוא חב סכום זה למבקשים. על רקע הודאה זו לא בוטל פסק-הדין הנוגע לסכום זה, שאינו שנוי במחלוקת.

4.
התביעה כנגד המשיב הוגשה לבית המשפט קמא ביום 22.4.10. בקשה למתן פסק-דין בהעדר הגנה הוגשה לבית המשפט קמא ביום 20.7.10, וביום 21.7.10 ניתן פסק-הדין. בית המשפט קמא קבע בהחלטתו כי המשיב היה מודע "להגשת התביעה נגדו לכל הפחות בחודש יוני 2011" (פסקה 2 להחלטה). קביעה זו הושתתה ככל הנראה על תצהירו של עו"ד כהן מיום 7.12.10, שצורף לבקשה לביטול פסק-דין, בו הבהיר כי פנה לב"כ המבקשים ביום 16.6.10 וביקש אורכה להגשת כתב ההגנה (סעיף 2 לתצהיר). ממילא ברי כי באותה עת כבר עמד כתב התביעה בפני
המשיב. עם זאת, נראה לכאורה שכתב התביעה הומצא לידי המשיב עוד קודם לכן. מנספחי הבהקשה לביטול פסק-דין עולה שלשיטת המשיב הוא הגיש לבית המשפט קמא בקשה למתן אורכה להגשת כתב הגנה (הבקשה אינה מצויה בתיק בית המשפט קמא, אולם מצוי עליה רישום בכתב יד שנערך לכאורה ביום 20.7.10, ולפיו ב"כ המבקשים מסרב לבקשה). באותה בקשה, עליה חתום המשיב באופן אישי, נאמר כי כתב התביעה "הובא לידיעתו רק כחודש לאחר הגשתו לבית המשפט הנכבד" (סעיף 1 לבקשה). מאחר והתביעה הוגשה לבית המשפט קמא ביום 22.4.10, המסקנה הלכאורית היא שהמשיב היה מודע להגשת התביעה כבר בחודש מאי 2010.

5.
בהחלטתו הוסיף בית המשפט קמא וקבע שלא הוכח שהבקשה לביטול פסק-דין הוגשה באיחור (פסקאות 4 ו-8 להחלטה). אף שהמבקשים לא השתיתו את טענותיהם בפני
על עניין זה דווקא, יש לציין כי על פני הדברים קיימת ראייה לכך שהבקשה לביטול פסק-דין הוגשה באיחור ניכר. בתצהיר שהגיש המשיב בתמיכה לבקשה לביטול פסק-דין הבהיר המשיב כי "בשל שגגה (בשל פגרת הקיץ) העתק כתב הגנה לבית המשפט נמסר בסיומה, אולם אז נתחוור במזכירות כי אינו אפשרות לקבלו שכן כבר ניתן פס"ד" (סעיף 14 לתצהיר מיום 7.12.10; כל השיבושים במקור). מכאן שעל פי עדותו של המשיב בתצהירו, נעשה ניסיון מצידו להגשת כתב ההגנה בסיום פגרת בית המשפט, דהיינו, לקראת סוף חודש אוגוסט 2010, וכבר אז נודע לו שלא ניתן לעשות כן מאחר וניתן פסק-דין במסגרת התובענה. מאחר ואין מחלוקת שהבקשה לביטול פסק-הדין הוגשה ביום 7.12.10, הרי שלכאורה הוגשה הבקשה למעלה משלוה חודשים לאחר שנודע למשיב על מתן פסק-דין בהעדר הגנה ולמעלה מחודשיים לאחר שחלף המועד להגשתה. דומה שדי היה בכך כדי להביא לדחיית הבקשה לביטול פסק-הדין.

6.
אשר לטענות ההגנה, טען המשיב בעניין הסכום של 50,000 הדולרים כי לא קמה לו החובה להעביר לידי המבקש 3 את הסכום של 50,000 דולר שהופקדו בידי המשיב בנאמנות, מאחר ו"עסקה א' לא הושלמה ... לכן עדיין אין אפשרות חוזית למסור את יתרת התשלום המופקדת (50 אלף דולר)" (סעיף 4 לתצהיר מיום 13.1.11 שהוגש בתמיכה לתשובתו לתגובת המבקשים). לא למותר לציין שהטענה בעניין סכום זה עלתה לראשונה במסגרת התשובה לתגובת המבקשים, בעוד בתצהיר הראשון הסתפק המשיב באמירה לפיה חובו בגין העסקה השניה הוא בסכום של 150,000 ₪
ולא בסכום של 250,000 ₪, ולא טען דבר וחצי דבר בנוגע לעסקה הראשונה. בעניין העסקה השניה טען המשיב שאין הוא חב למבקשים אלא סכום של 150,000 ₪, כאשר הוא תומך יתדותיו בעניין זה, בעיקרו של דבר, באמור בתכתובת דואר אלקטרונית ששיגר אליו המבקש 1 ביום 23.4.09, בה טען כי על המשיב להעביר למבקשים סכום של 50,000 דולר בגין העסקה של המבקש 3 וסכום של 150,000 ₪ בגין עסקת מכירת הבית.

7.
בית המשפט קמא קבע כי טענותיו של המשיב בעניין העסקה השניה הן טענות שיש לבררן על רקע הודעת הדואר האלקטרוני, וגם באשר לטענות הנוגעות לעסקה הראשונה ציין שיש מקום לאפשר למשיב לנהל את הגנתו "גם אם לכאורה, ולעת הזאת, לא ניתן להצביע על כך שסיכויי הטענה להתקבל גבוהים הם, במיוחד שעה שהנתבע אף לא הצביע בכל דרך בראיות לכאורה היכן מצויים כספים אלה ומה סטאטוס ניהולם בהתחשב בתנאי העסקה הראשונה" (סעיף 10 להחלטה).


8.
עיון בהסכם המכר הנוגע לעסקה הראשונה מעלה לכאורה כי מבין שלושת הסכומים הנקובים בפרק התמורה רק הסכום הראשון, בסך 50,000 דולר, אמור להיות מופקד "בידיו הנאמנות של עו"ד נועם ג'ובאני (להלן: הנאמן) בחשבון פק"מ לפי הוראות המוכרים, וזאת עד למועד רישום הערת אזהרה כאמור" (פרק ה' סעיף 1(1) להסכם). על-פי ההסכם רשאי היה הקונה לרשום הערת אזהרה באופן מיידי (פרק ו' להסכם). מכאן שבניגוד לטענות המשיב, היה הסכום אמור להישאר בידיו בנאמנות אך עד למועד רישום הערת האזהרה ולא עד למועד העברת הבעלות. עם זאת, לאור העובדה שסעיף 1(3) לפרק ה' לחוזה צולם בצורה קטועה, ועל רקע ההפניה ל"הנאמנות כאמור" בסעיף 6 לפרק י"ג להסכם, יתכן שסכום נוסף כלשהו הופקד בנאמנות (אף שלא ניתן למצוא כל רמז בהסכם להפקדת סכום של 50,000 דולר בנאמנות למעט אותו הסכום המופקד עד לרישום הערת אזהרה; הסכומים האחרים הנקובים בהסכם הם של 125,000$ כל אחד ואין כל הוראה על נאמנות בעניין חלק מאחד מסכומים אלה). המשיב, כאמור, העלה את הטענות בנוגע לסכום זה רק במסגרת תצהירו השני, לא ציין כלל מה עשה במסגרת הסכם המכר, לא ציין כיצד מוחזקים הסכומים, לא הציג דפי חשבון ולא עשה דבר כדי להוכיח את טענתו הכבושה. ממילא נראה שסיכויי ההגנה בעניין טענה זו הם קלושים.

9.
אשר לטענה בעניין ההפרש בין הסכום שנתבע בגין העסקה השניה (250,000 ₪) לבין הסכום שהמשיב טוען שהופקד בידיו הנאמנות (150,000 ₪), הרי שגם לעניין זה לא טרח המשיב להוכיח את טענתו בדרך כלשהי, על אף שהיה עליו לנהל חשבון נאמנות ולא היה דבר קל יותר מלהציג את דפי חשבון הנאמנות כדי להוכיח את טענתו. לעניין זה יש להבהיר כי על אף האמור בהודעת הדואר האלקטרוני, שהמבקשים טוענים שנפלה בה טעות סופר, הרי שביום 11.11.08 שלח עו"ד גתאי מכתב למשיב ובו הבהיר כי למשיב נמסר סכום של 250,000 ₪ בנאמנות בקשר לעסקה. למכתב זה צורף מסמך המעיד על העברת סכום של 319,566 ש"ח לחשבון "נאמנות נועם ג'ובאני" ביום 25.1.08. מכאן שקיימת ראיה ניצחת כי במסגרת הסכם המכר הועבר לידי המשיב סכום העולה במידה ניכרת על הסכום הנטען על ידו, והמשיב לא עשה דבר כדי להוכיח כי מתוך סכום זה הועברו סכומים כאלה ואחרים למטרות אחרות. ממילא דומה כי סיכויי ההגנה גם בעניין זה הם קלושים למדי.

10.
העולה מהמכלול כולו, הן על רקע העובדה שהמשיב השתהה זמן רב בהגשת כתב ההגנה עד שניתן נגדו פסק-דין בהעדר הגנה, הן לנוכח העובדה שהבקשה לביטול פסק-הדין הוגשה חודשים ארוכים לאחר המועד לעשות כן, וכן על רקע קלישות טענות ההגנה, לא היה מקום להורות על ביטול מרבית פסק-הדין. למצער לא היה למקום לעשות כן ללא התניית הביטול בהוראות נוספות שיהא בהן כדי לאזן בין זכות הגישה לערכאות לבין זכותם של התובעים לאחוז בפסק-הדין שקיבלו כדין. לפיכך הגעתי לכלל מסקנה שיש מקום לקבל את הערעור. בנסיבות העניין הגעתי למסקנה
כי חלף דחייה מוחלטת של הבקשה לביטול פסק-הדין, יש מקום להתנאת הביטול בתנאים. לפיכך אני קובע כי אם יפקיד המשיב עד ליום 16.9.12 את יתרת סכום פסק-הדין, למעט הפיצוי בסך 50,000 ₪ בגין הנזק הלא ממוני, יבוטל פסק-הדין. אם הסכום (או ערבות בנקאית לא מוגבלת בזמן בסכום זהה) לא יופקד בקופת בית המשפט עד לאותו מועד, לא יבוטל פסק-הדין.

11.
המשיב ישא בהוצאות המבקשים ובשכר טרחת עורך-דינם בערכאה זו בסכום של 15,000 ש"ח.


המזכירות תשלח העתק מההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ' באב תשע"ב, 8 באוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.








רעא בית משפט מחוזי 13220-06/12 עופר חדד, לילי חדד, שמואל חדד נ' נעם ג'ובאני (פורסם ב-ֽ 08/08/2012)