פסקי דין על בן ציון שפירא | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

51115-01/12 בל     07/08/2012




בל 51115-01/12 בן ציון שפירא נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בחיפה



ב"ל 51115-01-12 שפירא נ' המוסד לביטוח לאומי






בפני

כב' הסגנית נשיא
איטה
קציר


התובע

בן ציון שפירא
ת.ז. 030524052


נגד


הנתבע

המוסד לביטוח לאומי



פסק דין


זוהי תביעה להכיר בתאונת דרכים מיום 11/1/08 כתאונת עבודה.

להלן עובדות המקרה:

1.
התובע, יליד 17/12/49.

2.
התובע עובד כמנהל פרויקטים והקמה בחברת "אסגל אלומיניום בע"מ", הנמצאת בדרך חיפה 33 בקרית אתא (להלן: "החברה").

3.
יש לציין, כי התובע הקים את החברה הנ"ל אך כיום בנו, מר אסף שפירא, הינו הבעלים ומנהל החברה (ראה מסמך ת/3) והתובע עובד בחברה הנ"ל כעובד שכיר.

3.
במסגרת תפקידו של התובע כמנהל פרויקטים מחובתו להגיע לאתרי העבודה השונים ולפקח על עבודת הפועלים במקום, לבצע הרכבות ביחד עם הפועלים, להסיע חומרים לצורכי עבודה לפועלים באתרים, להסיע את הפועלים ואת העובדים לאתרים השונים ובסיום יום העבודה להחזירם מהאתרים השונים למפעל, ו/או להורידם בתחנת אוטובוס, אשר משם יוכלו לנסוע לבתיהם בסיום יום העבודה. לצורך ביצוע עבודתו, התובע קיבל רכב טנדר השייך לחברה ואשר בו נהג להסיע את החומרים השונים וכן את הפועלים לאתרי העבודה.

4.
העבודה התבצעה במהלך כל ימות השבוע, כלומר 6 ימים בשבוע.

5.
ביום 11/1/08 עבדו פועלים של החברה בדירה ברחוב דאונס בחיפה, כאשר מחובתם היה לסיים ביום הנ"ל את העבודה במקום, על מנת למסור את הדירה המוכנה ללקוח.

6.
סמוך לשעה 11:00 יצא התובע מהמשרד של החברה בקרית אתא, על מנת לנסוע לרחוב דאונס בחיפה, כדי למסור לעובדים פרופילי אלומיניום וכן ציוד עבודה נוסף לצורך ביצוע עבודות איטום במקום. התובע בחר לנסוע דרך רחוב העצמאות במטרה לעלות לכרמל דרך רחוב פרויד, כדי להגיע לרחוב דאונס הנמצא אחרי "מרכז חורב" בכרמל.

7.
התובע נסע בטנדר של החברה. בדרכו לכיוון חיפה הוא גם עצר לזמן מה אצל הזגג, המבצע עבודות עבור החברה, והנמצא ברחוב חלוצי התעשיה, ואחר כך המשיך בנסיעתו דרך העיר התחתית בחיפה, על מנת להגיע לרחוב דאונס בכרמל.

8.
התובע החליט לנסוע במסלול הנסיעה הנ"ל היות ובימי שישי העיר התחתית בחיפה, כולל רחוב העצמאות ודרך יפו, פנויים ואין עומס תנועה בכבישים. לעומת זאת, בשכונת הדר בחיפה ובמרכז הכרמל ובמרכז זיו, שהינם מרכזי קניות, קיים עומס תנועה כבד עם פקקי תנועה בכל הרחובות הללו.

9.
כאשר התובע נסע ברחוב שדרות ההגנה, בקטע הכביש שבין שכונת בת גלים לעין הים, הרכב שנסע לפניו בלם בפתאומיות לפני רמזור אדום והתובע, אשר הסתנוור באותו הרגע מהשמש, פגע עם רכבו בעוצמה ברכב שלפניו.

10.
כתוצאה מפגיעת הטנדר ברכב שלפניו נפתח כרית האוויר ברכב והתובע נחבל בראשו ובבית החזה.

11.
למקום התאונה הוזמנה ניידת משטרה, אשר הגיעה למקום רק לאחר כחצי שעה לפחות.

12.
בינתיים התובע הזעיק את גם את בנו אסף להגיע למקום. כשהגיע אסף למקום השעה כבר היתה לאחר השעה 13:00. אסף, יחד עם השוטרים, הזיזו מאמצע הכביש את הטנדר ואת הרכב שנפגע לשולי הכביש. אסף פירק את כל הציוד שהיה על הטנדר, כגון פרופילי אלומיניום, העבירם לרכבו הפרטי והזמין מכונית גרר כדי לפנות את הטנדר מהמקום.

13.
בשלב מסוים התובע התלונן על כאבי ראש וסחרחורת ולמקום הוזעק אמבולנס בשעה 14:02. האמבולנס הגיע למקום התאונה ב-14:05 ופינה את התובע לבית החולים רמב"ם (ראה מסמך נ/4). שעת הקבלה של התובע בחדר המיון בבית החולים רמב"ם היתה ב-14:30 (ראה מסמך נ/3).

14.
התובע הגיש תביעה לנתבע, להכיר בתאונה כתאונת עבודה, רק בתאריך 19/5/11. בתאריך 2/8/11 דחה הנתבע את התביעה בנימוק כי התובע ביצע במהלך נסיעתו עיקוף גדול במסלול הנסיעה ולכן לא מדובר בנסיעה בדרך הסבירה לצורך הגעה ליעד אליו התכוון לנסוע.


מכאן התביעה לבית הדין.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

15.
אין לי ספק בדבר, כי התובע אכן נסע במסגרת העבודה, על מנת להגיע לפועלים שעבדו בבית ברחוב דאונס בכרמל ולספק להם פרופילים וחומר איטום לצורך סיום העבודה במקום.

16.
מסלול הנסיעה שבחר התובע אינו בגדר "עיקוף גדול" במסלול הנסיעה, כטענת הנתבע, היות והכביש הראשי בעיר התחתית בחיפה אכן פנוי לנסיעה מהירה בימי שישי בשבוע, כי רוב המשרדים בעיר התחתית סגורים באותו היום. לעומת זאת כל הכבישים העוברים דרך המרכזים בחיפה: בהדר, במרכז זיו ובמרכז הכרמל – עמוסים בכלי רכב ופקוקים לחלוטין ביום שישי בשעות הצהריים. לכן בחירת התובע במסלול הנסיעה הנ"ל היתה סבירה לחלוטין בנסיבות המקרה.

17.
ב"כ הנתבע טענה, כי התובע טען כי יצא מהמשרד בקרית אתא סמוך לשעה 11:00 לפני הצהריים, וכי התאונה התרחשה בשעה 11:00 על פי טופס התביעה שהגיש לנתבע והתובע פונה לקבלת טיפול רפואי ממקום התאונה רק בשעה 14:00. פער הזמנים הנ"ל פוגע באמינות התובע ביחס לנסיבות התאונה והסיבה לנסיעתו בכיוון הנ"ל.

18.
אין מחלוקת, כי אכן אירעה תאונת דרכים לתובע ביום 11/1/08 וכי פונה על ידי אמבולנס ממקום התאונה בשדרות ההגנה בחיפה. יחד עם זאת יש לזכור, כי לאחר התאונה הוזעקה משטרת התנועה, אשר הגיעה רק כעבור זמן מה למקום, נגבו עדויות, השוטרים ביצעו רישומים כלשהם ביחס לתאונה וכל האירוע נמשך זמן מה, עד שלבסוף הזעיק התובע גם את בנו למקום, אשר סייע לשוטרים לפנות את כלי הרכב ממרכז הכביש לשוליו ורק אחר כך פונה התובע לבית החולים.

19.
כל השתלשלות העניינים, מרגע התאונה ועד שפונה התובע לבית החולים, נמשך זמן מה ולכן אין הצדקה שהנתבע יטען על פער זמנים לא סביר בין רגע היציאה מהמשרד, סמוך לשעה 11:00, לבין פינויו של התובע לבית החולים סמוך לשעה 14:00.

20.
נכון הדבר, כי התובע ציין את שעת הפגיעה בטופס התביעה לנתבע כשעה 11:00 בבוקר, אך לעומת זאת בעדותו לחוקר המוסד לביטוח לאומי
מיום 13/7/11 ציין, כי נדמה לו שהשעה היתה 11:00 בבוקר. אדם המעורב בתאונת דרכים אינו עומד ובודק את השעון, על מנת לדעת במדויק את שעת הפגיעה, אלא סביר להניח, כי ייתן שעה משוערת לקרות התאונה.

21.
בנוסף, התובע עשה עלי רושם אמין בעדותו ואין לי ספק בדבר, כי התובע היה בדרכו למקום העבודה ברחוב דאונס בזמן קרות תאונת הדרכים.

22.
לאור האמור לעיל אני קובעת, כי בתאריך 11/1/08 אירעה לתובע תאונת דרכים תוך כדי ועקב העבודה וכי מדובר בתאונת עבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995.

23.
היות והתובע הגיש תביעה לנתבע להכיר בתאונה מיום 11/1/08 כתאונת עבודה רק ביום 19/5/11, אזי חל כאן סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995, הקובע כי כל תביעה לגמלת כסף תוגש למוסד לביטוח לאומי תוך 12 חודשים מהיום בו נוצרה עילת התביעה. עילת התביעה נוצרה ביום 11/1/08. התובע הגיש כאמור את תביעתו לנתבע רק ביום 19/5/11. על כן, בנסיבות המקרה התובע אינו זכאי לתשלום דמי פגיעה על ידי הנתבע. התביעה לדמי פגיעה נדחית בזאת.

24.
על הנתבע לשלם לתובע הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 3,500 ₪ תוך 30 יום מהיום.

הדיון התקיים בפני
כדן יחיד.

ניתן היום,
י"ט אב תשע"ב, 07 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.














בל בית דין אזורי לעבודה 51115-01/12 בן ציון שפירא נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 07/08/2012)