פסקי דין על נתלי פרץ | פסקי דין על ורדית כמיסה

2338/09 דמש     07/08/2012




דמש 2338/09 נתלי פרץ נ' ורדית כמיסה




בפני






בפני

כב' השופטת אורית יעקבס


הנתבעת 1/המבקשת

נתלי פרץ
ת.ז. 033687310
ע"י ב"כ עוה"ד אלי סגל ואח'



נגד


התובעת/המשיבה

ורדית כמיסה
ת.ז. 032875213
ע"י ב"כ עוה"ד אריק דדון ואח'

החלטה


1.

לפניי בקשה לביטול

פסק דין
(להלן:"הבקשה") אותה הגישה המבקשת, בתאריך 3/7/12.
במסגרת הבקשה, התבקשו גם, עיכובם של הליכי הוצל"פ שנפתחו בעטיו של פסק הדין שניתן ביום 7/4/10, הוא פסק הדין שביטולו מבוקש (להלן:"פסק הדין").

2.

בתאריך 12/7/12, התקיים דיון בבקשה, במעמד הצדדים, במהלכו נחקרה המבקשת.

3.
רקע

א.

בבעלותה של המבקשת היתה חנות בשם "אוסף פרטי" בראש פינה (להלן:"העסק").
ב.

המשיבה עבדה אצל המבקשת במשך תקופה של 11 חודשים.
ג.

בחודש 11/11, רכש מר ירדן שיטרית (להלן:"מר ירדן"), את העסק יחד עם אחיו מר שמעון שיטרית (להלן:"שמעון").
ד.

לאחר מכירת העסק, המשיכה המשיבה לעבוד אצל מר ירדן, עד לפיטוריה.
ה.

ביום 9/11/09 הגישה המשיבה כתב תביעה כנגד המבקשת, אשר הוגדרה כנתבעת מס' 1, וכנגד מר ירדן, אשר הוגדר כנתבע מס' 2. במסגרת כתב התביעה הנ"ל,
ביקשה המשיבה לחייב את הנתבעים לשלם לה פיצויי פיטורים, חופשה שנתית והבראה.
ו.

ביום 7/4/10, התקיים דיון מהיר, לפניי כדן יחיד. במעמד דיון זה ניתן

פסק דין
בנוכחות המשיבה ובנוכחות מר ירדן ובהעדר הגנה והתייצבות של המבקשת.
ז.

המשיבה פתחה, כנגד המבקשת, בהליכי הוצל"פ בלשכת הוצל"פ בצפת, במסגרת תיק מס'
06-00821-11-7 (להלן:"תיק הוצל"פ").

ח.

אין מחלוקת כי הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה לבית הדין בחלוף מעל שנתיים מיום מתן פסק הדין.
ט.

ביום 3/7/12 ניתנה החלטה לעיכוב ההליכים
בתיק הוצל"פ.
י.

ביום 15/7/12, קרי לאחר הדיון בבקשה ובטרם ניתנה בה החלטה, ביקשה המשיבה לצרף צילום אישור המסירה באשר להמצאת כתב התביעה למבקשת, החתום בחתימת שם המקבל- אשר נראה כ"נתלי" ובחותמת בנק הדואר מיום 21/1/10.
י"א.

ביום 5/8/12, הגיש ב"כ המשיבה את תגובתו לצירוף הראייה.

4.
טענות ב"כ המבקשת:

א.

המבקשת הודיעה למשיבה על סיום יחסי עובד מעביד ביניהם בעת מכירת העסק.
ב.

לזכות המשיבה לא נצברו זכויות, בתקופת העסקתה אצל המבקשת- קרי תקופת 11 חודשים.
ג.

המשיבה פנתה למבקשת, וביקשה כי תדאג שהיא תמשיך להיות מועסקת אצל מר ירדן.
ד.

בנוכחות המשיבה, סוכם בין מר ירדן (נתבע מס' 2 ) ובין המבקשת, כי מר ירדן ימשיך להעסיק את המשיבה באותם תנאים, בהם לכאורה עבדה, כולל התחייבותו לתשלום פיצויי פיטורים במידה ותפוטר (ראו גם עמ' 12 שורות 8-16 לפרוטוקול הדיון בבקשה).
ה.



למבקשת לא הומצאו כתב תביעה וההזמנה לדיון. כפועל יוצא, לא הגישה כתב הגנה ולא התייצבה לדיון המהיר שהתקיים ביום 7/4/10.
ו.

לא הוצג בתיק אישור מסירה על המצאת כתב התביעה כדין.
ז.

בחקירתה הנגדית (עמ' 2 שורות 28-29 לפרוטוקול הדיון בבקשה), הכחישה המבקשת את העובדה כי נמסר לידה פסק הדין במסירה אישית וטענה כי ידעה על פסק הדין כשבועיים לפני הגשת הבקשה, "
כאשר בעלי הלך להוצל"פ ושם נאמר לו שיש תיק הוצל"פ נגדי והוא שאל איזה תיק, אמור לו ורדית כמיסה
..
" (עמ' 1 שורות 26-28 לפרוטוקול הדיון בבקשה).
ח.

במסגרת חקירתה הנגדית, ציינה המבקשת את אופן רישום שמה כ- "נתלי" (עמ' 2 שורה 22 לפרוטוקול הדיון בבקשה).
ט.

למבקשת טענות הגנה טובות שראוי לבררן.
י
.
על פי הפסיקה הענפה, פגם במסירת כתב התביעה, מחייב ביטול

פסק דין
מטעמי צדק.
י"א.

בית הדין מתבקש להורות על ביטול פסק הדין, לעיכוב ההליכים בתיק הוצל"פ ולחייב את המשיבה בהוצאות.

5.
טענות ב"כ המשיבה:
א.

חלף המועד הקבוע בתקנות, להגשת בקשה לביטול

פסק דין
.
ב.

המבקשת קיבלה את פסק הדין במסירה אישית עוד ביום 21/7/11, אך בחרה להתעלם ממנו (מש/1, עליו חתמה המבקשת בדרכה היחודית "נתלי").
ג.

לבקשה לצירוף ראייה, צורף אישור המסירה בדבר כתב התביעה וההזמנה לדיון, מיום 21/1/10 חתום בחתימת המבקשת "נתלי". חתימה אשר זהה לטענתה בהתייחס לאופן רישום שמה.
ד.

המבקשת, לא נקטה, בכל פעולה משפטית בקשר לפסק הדין, עד אשר חרב תיק
הוצל"פ היתה על צווארה.
ה.

מדובר בהתעלמות מופגנת תוך זלזול בהחלטות בית הדין, מצידה של המבקשת.
ו.

המבקשת, לא העלתה, טעמים מיוחדים לכך שהתעכבה בהגשת בקשתה לביטול פסק הדין.
ז.

המבקשת לא טרחה להביא את בעלה לעדות, למרות שלגרסתה היה זה הוא שגילה, כשבועיים לפני שהגישה את הבקשה, דבר קיומו של פסק הדין.
ח.

בית הדין מתבקש להביא בשיקול דעתו את אינטרס המשיבה שלא קיבלה את זכויותיה למעלה משנתיים.
ט.

אם לא יבוטל פסק הדין, לא ייגרם למבקשת כל נזק שהרי תוכל לפנות אל מר ירדן ולדרוש ממנו המגיע לה, לטענתה.
י.

יש לדחות את הבקשה אולם ככל, שבית הדין יחליט על ביטול פסק הדין, הוא מתבקש להתנות את הביטול בהוצאות מיוחדות ובתשלומן טרם ביטול פסק הדין.


בנקודה זו יצויין כי המבקשת התנגדה מכל וכל לבקשת המשיבה לצירוף ראיה.

6.
דיון והכרעה
המסגרת הנורמטיבית
בהתאם לתקנה 50(א) לתקנות בית דין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב–1991 (להלן - התקנות) בעל דין שלא התייצב לדיון ובית הדין דן שלא בפני
ו, רשאי לבקש ביטולו של פסק הדין בתוך 30 יום מיום שפסק הדין שהומצא לידיו. בהתאם לפסיקה, בקשה לביטול

פסק דין
תוכרע רק לאחר קיום דיון בבקשה במעמד הצדדים
(עדמ (ארצי) 24/06 עבד באקי עמאר - מצרואה מוהנד, ניתן ביום 29.10.06, ע"ע (ארצי) 295/06 אלקסיי קוסטוב - קופל אחזקות מבנים בע"מ, ניתן ביום 29.10.2006)
.

בבוא בית הדין לבחון בקשה לביטול

פסק דין
שלא פניו של בעל דין, עומדות בפני
ו שתי אפשריות:
א.
ביטול מחובת הצדק
- כאשר המבקש את ביטול פסק הדין הוכיח כי התקיים פגם בהליך בגינו, היה על בית המשפט להימנע ממתן

פסק דין
. פגם זה בהליך מהווה עילה לביטול פסק הדין ובית המשפט אינו רשאי להתייחס במקרה זה למשקל טענות הצדדים ולסיכויי ההצלחה בתיק.


ב.
ביטול על פי שיקול דעת בית המשפט
- במקרים בהם לא היה פגם בהליך, תלוי המבקש לבטל את פסק הדין בחסדיו של בית המשפט.
במסגרת הפעלת שיקול דעת זה, על בית הדין לבחון את המבחנים שלהלן
:
א.

מהי הסיבה שבעטיה נמנע בעל דין מלהתייצב ו/או מלהתגונן בתביעה.
ב.

מהם סיכויי ההצלחה של המבקש אם יבוטל פסק הדין.

על פי הפסיקה, השאלה השנייה היא העיקר ואילו לראשונה- חשיבות משנית. ככל שסיכויי ההצלחה גבוהים יותר, כך קטן משקלה של הסיבה למחדלו של המבקש. ואולם, על המבקש את ביטול פסק הדין להתכבד ולהראות, כי לגופו של עניין, עשוי הביטול להצמיח תועלת וצדק. (ראה לעניין זה, א. וינוגרד, "תקנות סדרי הדין" (הוצאת הלכות), בעמ' 457-462 וכן י. לובוצקי, "סדר הדין במשפט העבודה", פרק 14, עמודים 17-18).

כמו כן, אמר בית הדין הארצי לעבודה:
"בהתקיים נסיבות מיוחדות ומסוימות יעדיף בית המשפט, חרף מחדלי בעל דין את השגת מטרתו העיקרית לעשות משפט צדק על מגמתו לשמור על כללי הפרצודורה בקפדנות וללא פשרנות מוגזמת" (דב"ע נב/155-9, סולתם בע"מ- חנניה אסרף פד"ע כד 279).

ביום 27.12.10 ניתן

פסק דין
על ידי בית הדין הארצי בתיק בר"ע 27507-08-10 המתכת מ.מ מלזשטיין בע"מ - סיגנבץ' מיכאל, שם נקבע ,בין היתר, כי:

"מדיניותם של בתי הדין לעבודה, כפי שנקבעה זה מכבר בפסיקתו של בית דין זה, היא לברר תביעות לגופן ולהכריע בהן לאחר שמיעת טיעוני הצדדים וראיותיהם.
אכן, התנהלותה של הנתבעת אינה עולה בקנה אחד עם הנדרש מבעל דין להבטחת קיומו של הליך סדיר ותקין.....
סבורים אנו, כי ביטול פסק הדין תוך השתת הוצאות על הנתבעת, מהווה בנסיבות העניין איזון ראוי בין זכויותיהם הדיוניות של הצדדים מזה ומזה. כך שמחד, יינתן לנתבעת יומה

לפני בית הדין שבפני
ו תביא את ראיותיה, ומאידך, העוול שנגרם לתובע בשל התנהלותה של הנתבעת, יבוא לידי ביטוי בפסיקת הוצאות".

מן הכלל אל הפרט
אין חולק כי הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר ולאחר המועד הקבוע בחיקוק, דהיינו לאחר חלוף 30 הימים הקבועים בתקנה 50 (א) לתקנות.

לפיכך יש לברר, בראש ובראשונה, האם יש מקום לבטל את פסק הדין מחובת הצדק.

מהאמור בבקשה על נספחיה, ובהתייחס למהלך הדיון עולה כי קיימת מחלוקת בין הצדדים לעניין "המסירה" שבוצעה למבקשת הן באשר לכתב התביעה, ההזמנה לדיון והן לפסק הדין.
לטענת המבקשת לא בוצעה המצאה כדין לידה באשר לכתב התביעה והזמנה לדיון, וכי הדבר מהווה פגם מהותי המקים עילה לביטול פסק הדין מחובת הצדק.
במסגרת הדיון המהיר, מסר נציג ההסתדרות, אשר ייצג את המשיבה, באותה עת, כי כתב התביעה וההזמנה לדיון נמסרו למבקשת במסירה ידנית על ידי המשיבה עצמה (עמ' 1 שורות 12 לפרוטוקול הדיון המהיר), כאשר המשיבה הסבירה ענין זה, עת אמרה:"
את המסירה ביצעתי באמצעות שליח בדואר, זה שירות שפועל 24 שעות
" (עמ' 2 שורות 13-14 לפרוטוקול הדיון המהיר). ביום 15/7/12, ביקשה המשיבה, לצרף כראייה את אישור מסירת כתב התביעה למבקשת אשר חתום, לכאורה על ידה. ב"כ המשיבה הפנה את בית הדין, לכך שחתימת המקבל המופיעה על אישור המסירה "נתלי", הינה חתימה אשר זהה לטענת המבקשת ביחס לאופן רישום שמה (עמ' 2 שורה 22 לפרוטוקול הדיון בבקשה).
בנקודה זו יש לציין כי במהלך הדיון המהיר, אשר בסופו ניתן פסה"ד, ציין ב"כ המשיבה כי "
מועד הדיון של היום עלה בשיחות ביני לבין נתבעת מס' 1 אפילו אמרתי לה שאם נצליח להגיע להסכמות יתייתר הדיון
" (עמ' 1 שורות 15-16 לפרוטוקול הדיון המהיר) וכן:"
אני מבקש לציין שנתבעת מס' 1 שוחחה איתי טלפונית, קבעה איתי פגישה, פעמיים שלוש, ולא הגיעה
".
בענין קיומה של שיחה כזו או אחרת בין המבקשת לבין נציג ההסתדרות, הודתה המבקשת במסגרת העדות שמסרה במהלך הדיון בבקשה (עמ' 3 שורות 6-8 לדיון בבקשה).

מעבר לכך, במסגרת הדיון בבקשה, הפנה ב"כ המשיבה אל אישור מסירת פסק הדין (מש/1), שנתמך בתצהיר המוסר. אישור ותצהיר המוכיחים כי המבקשת ידעה אודות פסק הדין כבר ביום 21/7/11.
המבקשת מצידה, הכחישה טענה זו וחזרה וטענה כי ידעה על פסק הדין רק כשבועיים לפני הגשת הבקשה, עת ניגש בעלה ללשכת הוצאה לפועל "
ושם נאמר לו שיש תיק הוצל"פ נגדי והוא שאל איזה תיק. אמרו לו ורדית כמיסה
..
" (עמ' 1 שורות 26-28 לפרוטוקול הדיון בבקשה).
בנקודה זו ראוי לציין כי המבקשת לא טרחה להביא את בעלה כדי שיבסס גירסתה זו, עובדה אשר פעלה כנגדה.

בנסיבות אלו, הצליחה המשיבה להוכיח כי המבקשת ידעה על קיומו של פסק הדין כבר בתאריך 21/7/11 וכנראה אף ידעה על קיומה של התביעה וכן של מועד הדיון המהיר ובחרה להתעלם מכל אלה וזאת עד אשר התברר לה כי נפתחו הליכי הוצל"פ כנגדה ומכאן שבוודאי שאין מקום להורות על ביטול פסק הדין מחובת הצדק.

לפיכך, יש לבחון האם יש מקום להורות על
ביטול פסק הדין "על פי שיקול דעת בית המשפט" - במסגרת המבחן השני, אשר הוא העיקרי, לפי הפסיקה,
על בית הדין לבחון קיומם של סיכויי ההגנה.

בענייננו, המדובר בתביעה לתשלום פיצויי פיטורים, חופשה והבראה, אשר ביחס אל שניים מהם, לפחות, קיימת מחלוקת עובדתית ואף משפטית בשאלת זכאותה של המשיבה לקבל מהמבקשת את אותם רכיבים וזאת בהתייחס לתקופת עבודתה אצלה - קרי תקופה של 11 חודשים. מכאן שלא ניתן לומר כי הגנת המבקשת נעדרת כל סיכוי.

באשר לסיכויי ההגנה להם המשקל המכריע, יש להוסיף את טענת המבקשת בתצהירה, לפיה התחייב מר ירדן לתשלום פיצויי פיטורים במידה והמשיבה תפוטר, טענה אשר עולה בקנה אחד עם חקירתה של המשיבה (עמ' 1 שורה 31 לפרוטוקול הדיון המהיר). המדובר בטענות שלו היו מתבררות בטרם ניתן פסק הדין, היו יכולות להוביל לתוצאה שונה מזו שהתקבלה בפסק הדין. מכאן שלמבקשת טענות הגנה המצדיקות ליתן לה את יומה בבית הדין, חרף מחדליה בענין הגשת כתב הגנה, העדר התייצבות לדיון המהיר והגשת בקשתה לביטול

פסק דין
לאחר המועד הקבועה בתקנה 50(א).

בנסיבות אלו - קרי סיכויי ההגנה של המבקשת ובשים לעובדה שכבר בדיון המהיר הבהיר ב"כ המשיבה לנתבע מס' 2 "
שאם, מסיבה כלשהי, יבוטל פסק הדין , הרי שהוא יצטרך להגיע שוב לדיון והתביעה כנגדו תעמוד בעינה
" (עמ' 4 שורות 12-14 לפרוטוקול הדיון המהיר) ולמרות שהטעמים להגשתה של הבקשה באיחור, הינם, כנראה, כפי שטענה המשיבה - הליכי ההוצל"פ, טעמים אשר בוודאי אינם יכולים להוות "טעמים מיוחדים", הרי שבשל העובדה שמדיניות בתי הדין לעבודה בכל הנוגע לביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה, הינה גישה מקלה, מצאתי ולא בלי התלבטות, שיש מקום לבטל את פסק הדין.
בנקודה זו ראוי להדגיש כי גם בהתעלם מהראיה שצירופה התבקש באיחור, המסקנה ביחס לידיעתה של המבקשת על פסק הדין, על מועד הדיון המהיר וכנראה על קיומה של תביעה, היתה זהה.
7.
לסיכום

כפי שקבעתי, יש מקום להורות על ביטול פסק הדין אולם מאחר והתרשמתי כי המבקשת התעלמה מקיומם של הליכים כנגדה עד אשר התבררו לה קיומם של הליכי הוצל"פ, הריני נעתרת לבקשתה החליפית של המשיבה וקובעת כי פסק הדין יבוטל רק אם תדאג המבקשת לשלם למשיבה, עד ליום 3/9/12, סכום של 1,800 ₪ בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.
המבקשת תדאג להודיע לביה"ד, במועד הנקוב לעיל כי שילמה את הסכום הנ"ל וכן תדאג לצירוף אסמכתא מתאימה, שאם לא תעשה כן לא יבוטל פסק הדין והליכי ההוצל"פ אשר ימשיכו להיות מעוקבים, בשלב זה, יחודשו.

8.

המבקשת תגיש כתב הגנה עד ליום 3/9/12.

9.
למעקב ביום 4/0/12.


ניתנה היום, י"ט אב תשע"ב, 2012, 7 באוגוסט, 2012 בהעדר הצדדים.

חתימה










דמש בית דין אזורי לעבודה 2338/09 נתלי פרץ נ' ורדית כמיסה (פורסם ב-ֽ 07/08/2012)