פסקי דין על בוטבול אדם

2851/04 מ     05/08/2004




מ 2851/04 מדינת ישראל נ' בוטבול אדם





מדינת ישראל

בעניין:
מבקשת

ע"י ב"כ עו"ד
- נ ג ד -
בוטבול אדם
חשוד

ע"י ב"כ עו"ד
ב"כ המבקשת: פק"ד אסף אלג'ם

ב"כ החשוד: עו"ד רונן חליבה
מטעם ס.נ. והחשוד בעצמו
נוכחים:

פרוטוקול

ב"כ המבקשת:
אני חוזר על האמור בבקשה.
ביהמ"ש בהחלטתו הקודמת בענין העילות קבע מס' דברים שיש צורך להעלות אותם שוב. אני מתכוון לעילות המעצר, שזה היה עיקר הדיון הקודם.
חשוב לציין שכבר בדיון הקודם התקבלה החלטה לגבי החשד הסביר שקושר את החשוד לארוע. באותה החלטה בעמ' 8, קבע ביהמ"ש כי קיים חשש לשיבוש ראיות או השפעה לדין באם ישוחרר החשוד כעת.
הוגש וסומן ת/1.
בהחלטה ביהמ"ש התייחס לדברי יעקב קדמי על סדר הדין הפלילי (חלק i). ביהמ"ש התייחס לחומר שמתייחס לגבי מעצר עד תום ההליכים. עיינתי בקדמי ולענין עילות המעצר, בעמ' 146 קדמי מתייחס ל- 3 עילות המעצר המנויות בסעיף 13 לחוק. הוא מתייחס לכל עילה בנפרד, ואז הוא קובע לענין עילת צרכי המעצר, נכון שלכאורה יש 15 ימים, אך בהמשך בסעיף 3ג(1) שניתן להאריך את המעצר אם קמה באותן נסיבות עילה נוספת לפי (1) או (2) או שניהם.
אני מתייחס לכרוך מספר עילות חקירה, ושנוצר הקשר לא ניתן לנתק אותו.
בבש"פ ברונסון 549/02 - נאמר שהתחומים בין עילות המעצר אינם זרים אלה לאלה, ולא נמצא לנו טעם טוב להניח כי אין ערבוב בין העילות בתחומים השונים ובהמשך, אין פרוש הדבר כי אלמנטים אלה ואחרים מן העילות האחרות, אינם מתקיימים אף הם במסגרת העילה שלנו.
לפי הבנתי, ביהמ"ש קובע שעילות המעצר המנויות בסע' 13 כרוכות אחת בשניה. כל ניסיון להפריד את הדיון לכל עילה בנפרד, הרי שהיא שגויה ואין לעשות זאת. כל זאת בהתייחס לטיעון בבקשה הקודמת.
לאור האמור לעיל, אני מבקש שביהמ"ש יעיין בדוח הסודי - הוגש וסומן ת/2-1, ובנוסף אני מצרף מכתב מטעם הפרקליטות לצוות החקירה שגם הוא סודי - הוגש וסומן ת/2-2. בנוסף אני מגיש עדות נוספת - הוגש וסומן ת/2-3.
אני מבקש להעתר לבקשה, למלוא ימי המעצר.
אני מפנה לעמ' 3 בדוח הסודי, וחלק האחרון בעמ' 2 - בהתייחס לענין עילות המעצר.

ב"כ החשוד:
זו פעם ראשונה שאני מופיע בדיון, ושומע שהמבקשת עוררת על החלטה קודמת של ביהמ"ש, מצביעה על כך שביהמ"ש לכאורה טעה, בעוד שהמבקשת עצמה לא מצאה לנכון, ולו להגיש ערר על ההחלטה ולבקש מביהמ"ש להאריך את תקופת המעצר שנקבעה ע"י ביהמ"ש. שהרי, המבקשת ביקשה תקופה ארוכה יותר, ביהמ"ש נתן את החלטתו, והמבקשת קיבלה זאת, שכן אחרת היתה מגישה ערר.
הדיון היום הוא אינו מקצה שיפורים, וחברי הפנה לספרו של יעקב קדמי, ולא לכך נועד הדיון. אני סבור שרק לפי הטיעון הזה אין מקום להמשיך לדון בבקשה בכלל.
מה שקורה שהחשוד שאני מייצג מוחזק 3 ימים נוספים, לטעמי מעבר לחוק. המדינה לא ביקשה מביהמ"ש המחוזי להעניק לה ימים נוספים. רק על הטעם הזה יש להורות על חלופת מעצר. לחילופין, אני מבקש לחקור את ב"כ המבקשת ולסכם את דבריי בסוף.
חברי הפנה לבש"פ 549/02, שלא דומה לעניינו. כב' השופט התייחס שם לשתיקתו של המשיב.

ב"כ המבקשת במענה לשאלות ב"כ החשוד:
ש. אתה הצגת עדות לביהמ"ש. העדות הזו היא שלשום נכון?
ת. לא יכול לענות על זה.
ש. באיזה תאריך נגבתה הודעה זו?
ת. אתמול.
ש. האם מדובר בהודעה של החשוד?
ת. אינני יכול לענות על זה.
ש. האם מדובר בעד ראייה?
ת. אינני יכול להתייחס לכך.
ש. האם החשוד נחקר בקשר לעדות זו?
ת. אני מפנה לדוח הסודי ת/2 בסע' 4.
ש. האם בדוח הסודי יש הסבר מדוע החשוד לא אומת עם הראיה הזו? והאם יש הסבר מדוע לא הצלחתם להשיג זאת עד אתמול? האם מדובר בראיה ישירה?
ת. לגבי טיב הראיות אינני יכול לענות. לגבי שתי השאלות האחרות, אני מפנה ל- ת/2-4.
ש. אין לכם הצהרת תובע נכון?
ת. אם הייתה, הייתי מגיש.
ש. רונית ויינרב פרקליטה בכירה במחוז חיפה עינה במה שהגשת לביהמ"ש נכון?
ת. כן.
ש. ממתי העדות של שון?
ת. אינני יכול להשיב על כך.
ש. ממתי העדות הישירה שחשפת אתמול בפני
החשוד?
ת. יש על כך תשובה בדוח שהגשתי.
ש. אני אומר לך שאני יודע שבכל התיק יש בו עדות אחת של שון, הטוענת שהחשוד נכח בזירה, ורק אתמול מצאתם להטיח זאת בפני
ו, נכון?

ב"כ החשוד:
העדות של שון היא הראיה הישירה, ורק אתמול מתוך לחץ אחרי 15 ימי מעצר חשפו זאת בפני
החשוד. דבר נוסף ברצוני לברר איזה ראיה התפתחה, לא ראיה נסיבתית.

ת. אני מגיש לביהמ"ש ת/2-5.
ש. האם יש התייחסות בדוח מדוע עד היום לא ערכתם אימות בין שון לבין החשוד?
ת. כן.
ש. האם שון נעצר?
ת. אינני יכול להתייחס לכך.
ש. האם ניתן לו מעמד של עד מדינה?
ת. אינני יכול להתייחס לכך.
ש. אתם טענתם שאנשים שהיו מעורבים בארוע היו רעולי פנים נכון?
ת. מה שפורסם זה דבר אחד. השאלה מה שהצהרתי.
ש. האם נטען בעבר, והאם הטענה היום שמי שביצע את העברה היו רעולי פנים?
ת. אינני זוכר את כל ההחלטות.
ש. אתה זוכר שטענתם שקובי מעורב בענין נכון?
ת. כן.
ש. קובי שוחרר אתמול למעצר בית נכון?
ת. נכון.
ש. גם אדרי שוחרר קודם לכן נכון?
ת. נכון.
ש. גם צ'פני שוחרר קודם לכן נכון?
ת. הוא לא נעצר.
ש. אתם אמרתם לחשוד שאני מייצג, שאתם יודעים שהוא לא רצח, אך אתם רוצים שהוא יגיד לכם מי רצח. בגלל זה אתם מחזיקים אותו במעצר.
ת. זה לא נכון.
ש. לשיטתכם, החשוד ביצע את הרצח?
ת. הוא עם אחרים.
ש. היום אתה כבר יכול להגיד מתי תתפסו את איתן גדס?
ת. אין לי מושג. אנו מחפשים את החשוד הנוסף.
ש. תציג לביהמ"ש איזה פעולת שיבוש עשה החשוד בהיותו במעצר!
ת. אני מגיש לביהמ"ש ת/2-6. במהלך מעצרו לא שיבש.יש התייחסות לכך גם בדוח הסודי בסע' 10.
ש. היתה לכם עדות של שון, או עדות ישירה מהיום שנפתחה החקירה. הארוע כאמור ארע ב- 17.07.04. אימו של החשוד ואחיו נחקרו אצלכם יום וחצי לאחר הארוע. בסיום חקירתם בשעה 22:00, ואישרתם זאת בפרוטוקול, התקשר אלי חוקר בשם אלכס, שחקר את האם ותיאם איתי שאני אדאג להביא את החשוד למחרת היום למשרדי הימ"מ. בהמשך לשיחה זו שחררתם את האם. נכון?
ת. נכון.
ש. כיצד אתה מסביר שאתם מאפשרים לאדם שיש לכם לטענתכם ראיה ישירה לביצוע עברה להתייצב רק למחרת איתי בשעה 16:00, ולא עוצרים אותו מיד. שלא ישבש, שלא יעלים ראיות.
ת. האם היתה אצלנו בחקירה ונשאלה היכן נמצא בנה. עו"ד חליבה הגיע וטען שהוא יכול לדאוג לזה שהחשוד יגיע אלינו לחקירה. במקביל מאותה שיחה עם עו"ד, המשטרה עשתה נסיונות משל עצמה כדי לאתר את החשוד. אם היינו מאתרים אותו לפני כן, היינו מביאים אותו לפני הגעתו של עו"ד חליבה.
ש. האם היה מקרה בעבר שאתם אפשרתם לי להביא חשוד יום למחרת של מקרה רצח?
ת. אני מגיש לביהמ"ש ת/2-7.
ש. שון בעדותו אומר שמי שהחזיק באקדח זה איתן נכון?
ת. אני לא יכול להתייחס לכך.
ש. אתה טוען בבקשה שאם החשוד ישוחרר הוא יעלים ראיות. אתה עומד אחרי טענה זו?
ת. בוודאי.
ש. מה הוא יעלים בדיוק. את הרובה שנמצא אצלכם, או את האקדח שנמצא אצל איתן?
ת. יש לכך התייחסות בדוח הסודי - בעמ' 2 בחלק האחרון.
ש. כמה פעולות חקירה נותרו לכם לבצע?
ת. ברשימה מוזכרים 11 פעולות. אינני מעונין להתייחס לפעולה ספציפית כי כל פעולה יכולה להניב פעולות נוספות, כך שהרשימה יכולה להתארך.
ש. כמה עדים חקרתם מאז הישיבה הקודמת?
ת. סה"כ 3 עדים נוספים.
ש. הצגת את העדויות שלהם לביהמ"ש?
ת. לא נתבקשתי.
ש. למה לא מצאת לנכון להציג גם עשרות עדויות אחרות ומהוות סטירה מוחלטת לעדות שמסרת. איזה כלים יש לך לבדוק את מהימנות עדות?
ת. בדוחות הסודיים שהגשנו יש התייחסות בתמצתיות לעדויות שיש בתיק, וביהמ"ש יכל ועיין בהם. זה לא נכון להגיד שלא הצגנו. אינני מסתיר דבר מביהמ"ש. השקיפות היא מלאה.
ש. תסביר לביהמ"ש באיזו קונסטלציה היית מסכים שהחשוד ישוחרר בלי קשר לאיתן?
ת. בדוח הסודי האחרון, בחלק האחרון - יש התייחסות מדויקת לגבי עילות המעצר, ושם התייחסתי גם לכך.
ש. כמה זמן לוקח להעלים אקדח?
ת. איפה הוא טמון, למי יש גישה אליו. זו שאלה היפוטטית.
ש. זה יכול לקחת כמה דקות נכון?
ת. אינני יודע.
ב"כ המבקשת מסכם:
הדוח הסודי החדש שהגשתי משקף את כל התפתחות החקירה, הראיות שנאספו, והמכתב המצורף מתייחס לגבי הפעולות שיש לבצע אותן. ישנן בדו"ח התייחסויות לגבי העילות להארכת המעצר, הן לגבי עילת השיבוש, הן לגבי עילת המסוכנות. העילות כרוכות אחת בשניה, ולדעתי אין לדון בהן בנפרד, כיוון שדיון בנפרד לא משקף את המציאות, וניהול חקירה שהיא דינמית ומתפתחת.

ב"כ החשוד מסכם:
אני מבקש לשחרר את החשוד.
אני סבור שלכל דרך אפשרית זו התוצאה הראויה והנכונה לעשות. תחילה, אני סבור שהסנגור היא המדינה עצמה. לאחר 19 ימי מעצר, כאשר פרקליטה בכירה ביותר בפרקליטות מחוז חיפה מלווה את התיק, ומעיינת במסמך לכאורה, ראיה חדשה, ועדיין קובעת שאין מספיק ראיות להגשת כתב אישום, או לכל הפחות להגשת הצהרת תובע על מנת להנות מימי הגישור של הצהרת התובע, ובשים לב שאחת מן הראיות שקושרת את החשוד לחלק מסוים בארוע ידועה למשטרה, עוד קודם מעצרו, וגם בה אין די, הרי שמבחינה ראיתית התיק הוא בעייתי ביותר.
נשאלת השאלה אם רוצים לשנות את חוק המעצרים לצורך תיק זה, לשנות את התביעה לפי סע' 13, לשנות את המהות שחובה לעצור בתיק זה, ולאפשר למשטרה לחקור עד קץ הקיצים, או שמכבדים את החוק ולכל היותר מסתפקים בחלופת מעצר. זו שאלה עקרונית.
טיעוניי בישיבה הקודמת מקבלים משנה תוקף.
יש גם זלזול בהתנהלות התיק ולא מצידנו. היום באים וטוענים שביהמ"ש טעה, ביהמ"ש היה צריך להאריך לתקופה שנתבקשה. אין הליך כזה. אנו לא נמצאים במקצה שיפורים. איך אפשר להגיד לאותה ערכאה שטעתה. יתירה מזאת, אנו למדים שהטעם שאני טענתי מקבל משנה תוקף. מבקשים להמשיך ולחקור. חוק המעצרים נוצר כדי למנוע מצבים כאלה. החוק מורה למשטרה לחקור, לאסוף ראיות ואז לעצור. לא לעצור ואז לאסוף ראיות. זה הרעיון בחוק המעצרים.
לא די בכך, המשטרה בהתנהגותה שוללת את חזקת המסוכנות. המשטרה יודעת שאדם חשוד בביצוע עברה נשוא בקשה זו, אינה יורדת ממנה לשבריר שניה, ולא מאפשרת מיזמתה לעו"ד שלו להתייצב איתו למחרת.
מעולם לא נתקלתי בשיחת טלפון שחוקר מתקשר אלי ואומר: "רונן, מחר תבוא עם העצור".
להעלות טענה של שיבוש. מה החשוד לא יכל לעשות למעלה מ- 48 שעות טרם התייצבותו במשטרה.
הארוע עפ"י הבקשה, ארע ב- 17.07.04 בין שישי לשבת בשעות הלילה. ביום ראשון הגיעה המשטרה לביתו של החשוד, ערכו חיפושים בבית בשעות הבוקר. יום ראשון אחה"צ ערכו חיפוש נוסף, קודם לחיפוש הקודם לקחו את נשקו הצהלי, לקחו את האם לחקירה וגם את הבן הקטין. הם נחקרו עד השעה 21:30-22:00. בשעה 22:00 החוקר בשם אלכס התקשר אלי, שהינו חוקר בצוות של אסף, ואומר שהוא סיכם אם האמא שלמחרת אדם יבוא אליהם לחקירה. אני אמרתי שאדאג להביאו לחקירה. יום למחרת בשעה 16:00 הבאתי את אדם למשרדי ימ"מ, עליתי עם החוקר למעלה, והחוקר אמר לו שהוא עצור. זה אומר שיש צו מעצר, כי חוקר לא יכול להגיד שהוא עצור. היה צו מעצר של ביהמ"ש.
כשאמרו לי שהוא עצור בגין רצח הייתי בהלם, כי מעולם לא ראיתי התנהלות חקירה כזו שנותנים לעצור להסתובב חופשי.

ב"כ המבקשת:
לשאלת ביהמ"ש ממתי יש צו מעצר ומה הכתובים בו, אני מגיש לביהמ"ש צו מעצר ראשון מיום 18.07.04 שסומן ת/2-8.
כמו כן אני מגיש מסמך נוסף - מכתב - שסומן ת/2-9.

ב"כ החשוד:
ברור לכל מי שמעורב בענין זה, המשטרה יודעת שאדם לא רצח. היא מחזיקה אותו במעצר כאמצעי לחץ. אנו בשלב של הראיות ולא מסמכים חסויים.
החקירה תקועה מן היום הראשון. החשוד לא נמלט, הוא התייצב לחקירה.
אדם אחר נמלט וזו לא אשמתו של החשוד, מבחינתו שיתפסו אותו.
לענין המסוכנות - חייל בן 20 מעולם לא היה מעורב בפלילים. נורמטיבי לחלוטין, מתייצב לחקירה שהוא יודע על מה הוא ייחקר, זו העת לשחררו לחלופת מעצר בבסיס צהלי סגור, יצא בניידת, יגיע לבסיסו, וימסר למפקדו.
בסיס צבאי סגור בצפון הארץ, יש לו מפקד ישיר, שלא נמצא באולם ביהמ"ש. יש אפשרות שניה מעצר בית מלא. אם היה שיבוש, הוא כבר נעשה.
גם מבחינה מעשית וגם מבחינה משפטית לא ניתן לכרסם בכוונת המחוקק. גם הבש"פ שהוגש מחזק את טענתי.
החזקה לא קיימת מעצם חומרת העברה. מבחינת סע' 13 יש טענה לגבי מסוכנות, אך אין טענה לגבי עבירות.
החזקה לכשעצמה זו החזקה היחידה בחוק שניתנת לסתירה, כאן היא נסתרת בכל דרך אפשרית.
תחילה עברו, התנהגותו, שיתוף הפעולה והתייחסותו לכל העניין של החשוד סותרת את החזקה הזו. החזקה הזו לא קמה מעצמה, כאן היא תלויה כנדבך בהליכי החקירה. היום היו צריכים לבוא ולהציג מהעדים הפוטנציאלים שביהמ"ש איפשר להם לחקור מה התקדם. להשלים את הפעולות בהקדם, להסיר את החשש המרחף שהוא מוחזק כבן ערובה. האם דברים אלו נעשו? אין כאן היום חוץ מטעם נוחות המשטרה להמשיך בחקירה שהחשוד נתון במעצר. הם לא הציגו כל ראיה שהחשוד שיבש חקירה.
לכן אני מבקש לאפשר חלופת מעצר או מעצר בית מלא שיהיה בפיקוח, הוא מעוניין שהמשטרה תחקור. תפקידו לא לקדם את החקירה. אני מבקש להסתפק בחלופה ולהורות בשחרור.

ב"כ המבקשת:
לענין חלופת מעצר - אני חושב שזה לא המקרה והזמן כרגע לשקול את נושא חלופת המעצר. אינני יודע ב- 100% לבדוק בכל מקום שהוא יהיה לשבש את החקירה.
לשאלת ביהמ"ש, האם יש חלופה שהוצעה חלופה עדיפה, אני משיב שמבחינתי אין חלופה.
מעצר בית לא בא בחשבון.

ב"כ החשוד:
אבקש להוסיף בקצרה טענת האפליה, אמנם לגבי החשודים האחרים לא מדובר באותה עברה, אבל לגבי עילות המעצר גם להם יש עניין בכך.

לאחר הפסקה הדיון התחדש:
לשאלת בימ"ש בהתחשב בהתנגדות הכללית לשחרור כלשהו ישנה חלופה מועדפת על המבקשת משיב נציג המבקשת מר בן ישי כי מבחינתם שחרור הוא שחרור ואין זה כבר משנה מהם תנאי מעצר הבית.
החלטה

בפני
י בקשה להארכת מעצר חמישית של החשוד אשר נחשד עפ"י הבקשה בעבירה של רצח.
מעצרו הוארך על ידי בפעם האחרונה ביום 2.8.04 וכעת מבקשת נציג המדינה לעצרו למשך 8 ימים נוספים, כאשר עברו זה מכבר 18 ימים מיום 19.7.04.

אקדים ואפנה להחלטתי הקודמת בה ציינתי שהמבקשת התמקדה בעיקר בצורך לבצע פעולות חקירה רבות שעוד עמדו לפניה באותו זמן ומיעטה להתמקד בשאלות של מסוכנות, חשש לשיבוש מהלכי חקירה, השפעה על עדים או העלמת ראיות.

הסניגור באותה הזדמנות טען שמפאת מספר הימים שעברו מאז מעצרו של החשוד, לא ניתן להאריך את מעצרו לצרכי חקירה כאמור בסעיף 13 (א) (3) לחוק המעצרים. בהחלטתי התייחסתי לעניין זה ולתקרת ימי המעצר המותרים כקבוע באותו סעיף וקבעתי שהמגבלות שבחוק כאמור לעיל אינן מאפשרות את הארכת מעצרו של המשיב בתיק זה מעבר ל - 15 ימים שכבר עברו (קדמי, סדר הדין בפלילים, חלק ראשון תשס"ג-2003 בעמ' 159, בש"פ 5492/98 עניין ברונסון).

כיום הובא החשוד פעם נוספת כאשר בבקשה צויינו עילות המעצר הבאות:
מסוכנות לביטחון אדם וציבור וגם חשש ממשי לשיבוש מהלכי חקירה ע"י השפעה על עדים והעלמת ראיות.
הוגש דו"ח סודי ת/2 /1 ובו פירוט הטענה של מסוכנות לאדם בסעיף 3 לדו"ח והודעה ת/3/2שהדו"ח מהווה תמצית שלה. כמו כן, סעיף 5 לדו"ח מעלה טעמים מטעמים שונים באשר לעילות של מסוכנות לאדם, העלמת ראיות, תיאום עדויות והשפעה על עדים (עמ' 2 ו 3 לדו"ח הסודי).

יחד עם הדו"ח הסודי הוגש מכתב לגבי המשך החקירה (ת/2/2) אך התייחס אליו רק ככל שהוא נוגע לעילות המעצר הרלוונטיות כיום.

חלק מפעולות המבקשת יוצרות תחושה לא נוחה באשר לעילות המעצר המאפשרות המשך החזקת החשוד במעצר מעבר לתקופה של 15 הימים שכבר חלפו. בראשם עליי להצביע על כך שנראה, עם כל הצער , שהיו בפעולות המבקשת עצמה כדי להעצים את הטענה של מסוכנות לאדם ואף אולי ליצור אותה. עניין זה מפורט בעמ' 2 לדו"ח בסעיף 4 ב' משורה 7 עד 10 ואין לי אלא לתהות איך נוצר המצב שמתואר בדו"ח בהתחשב בכך שלמבקשת היתה שליטה מוחלטת ומלאה על המשיב באותו זמן והחזקתו במעצר היתה אמורה למנוע הגברת הסיכון לאדם כזה או אחר.

בנקודה זו אני חוזר לתחילת הפרשה טרם נעצר המשיב לראשונה. מסתבר כי לאחר האירוע לא נעצר המשיב מיד, ותחילה נערכו חיפושים אצלו בבית, נלקחו בני משפחה אחרים לחקירה ורק כיומיים לאחר האירוע הגיע המשיב מלווה בסניגורו לתחנת המשטרה ושם הוא נעצר בגין חשד לעבירת רצח כאמור בת/8/2.
עוד הסתבר כי סניגורו שוחח טלפונית עם אחד החוקרים ערב קודם ובסופו של דבר הסכימה המבקשת שהמשיב יגיע לתחנת המשטרה למחרת שאז נעצר כאמור. תשובת המבקשת לעניין זה נמסרה בכתב במהלך הדיון (ת/9/2 ). עיון בתשובה לא מספקת תשובה ברורה לשאלה מדוע לא היתה המבקשת להוטה להביא למעצר החשוד באופן מיידי או לכל הפחות ללא שיתהלך חופשי עוד יום נוסף שלם עד למעצרו. לא הייתי מעלה חלק זה של הפרשה לו לא היתה בבקשה הנוכחית התמקדות כה אינטנסיבית בעילות מעצר העוסקות בהעלמת ראיות, השפעה על עדים וסיכון לאדם.

ברור לכל כי מדובר בעבירה חמורה ביותר. אך חומרת העבירה לכשעצמה אינה יכולה לקבוע לבדה אם חשוד יישאר במעצר. המשיב דנן נמצא במעצר זה ימים לא מעטים ובהחלטתי הקודמת ציינתי שנוצר הרושם שחלק מהמשך המעצר נובע מכך שנוח יותר למבקשת להחזיק את החשוד הזה במעצר בזמן שהיא מחפשת חשוד נוסף שלא ניתן לאתרו בינתיים. החומר שהוגש בדיון זה רק מחזק תחושה זו.

לאחר שבחנתי את כלל החומר שהוצג עד כה ושמעתי את טיעוני הצדדים לא אוכל לקבוע שמסוכנותו של המשיב גברה מאז מעצרו ולדעתי מדובר במצב שהינו יציב במהלך כל התקופה.
כך גם לגבי עילות המעצר האחרות.

נראה לי שבמצב הנתון כאשר עליי לשקול ולאזן בין הפגיעה ההכרחית שמביאה עימה מעצרו של אדם לצורך חקירתו, סך כל ימי המעצר במקרה הזה ורמת הסיכונים כפי שהיא משתקפת מהחומר שהוגש נראה לי שבשלב זה יש לבחון ברצינות חלופת מעצר.

המשיב הציע 3 חלופות: אצל הוריו, שהייה בבסיסו תחת השגחת מפקדיו, או אצל סבתו.

המבקשת מתנגדת לכל החלופות. תחילה היה נראה שהתנגדותה שונה למעצר בית בתנאים מגבילים בצבא או אצל קרוביו, אך עם חדוש הדיון לשאלתי הצהיר נציג המשטרה שמבחינתם שחרור זה שחרור וכבר אין זה משנה להם אם מעצר הבית יהא במסגרת צבאי או אצל המשפחה.
תחקרתי קצרות את סבתו של המשיב ולטעמי יש לה את היכולת לפקח עליו בתנאים של מעצר בית מלא ומוחלט ושניתן לסמוך על כך שהיא תיצור קשר עם המשטרה במידה והמשיב יפר את התנאים.

אשר על כן אני מורה על כך שהמשיב ישוחרר למעצר בית מלא כאמור להלן:

המשיב ישהה במעצר בית מוחלט בבית סבתו וסבו, הגב' ומר אודט וצביקה שמילוביץ ברח' סעדיה פז 40 חיפה טל': 373591-053.

למשיב יהא אסור ליצור קשר עם כל אדם למעט סניגורו , סבתו וסבו.
בין יתר התנאים מובן שאסור עליו כל שימוש במחשב, טלפון ובכל כלי תקשורת אחר.
סבו או סבתו ישהו אותו בכל עת ללא יוצא מן הכלל, ובמידה ונוצר מצב שאין הם מסוגלים לעשות זאת עליהם ליצור קשר עם סניגורו אשר יודיע לנציגי המשטרה לאלתר.

מובהר בנוסף שהבית יישאר נעול בכל עת כאשר המפתחות יהיו אך ורק בידי סביו.
בנוסף על כך יחתום המשיב על ערבות בסך 50,000 ₪ וסבתו תחתום גם היא על ערבות צד ג' באותו סכום.
המשיב יהא זה בכל עת להמשך החקירה בעניינו ומובן שנציגי המבקשת רשאים לבקר בכל עת שימצאו לנכון בדירה.

למען הסר ספק, למרות שמדובר בחייל הנני מורה על עיכוב יציאתו של המשיב מהארץ החל ממתן החלטה עד לסיום תקופת מעצר הבית.
המשיב יישהה במעצר בית עד ליום 5.9.04.

ניתנה היום י"ח באב, תשס"ד (5 באוגוסט 2004) במעמד הצדדים.

דניאל פיש
, שופט

ב"כ המבקשת:
אבקש עיכוב ביצוע עד מחר בשעה 12.00 לצורך הגשת ערר בבימ"ש המחוזי.
אני מצהיר לבימ"ש כי יש ילי מינוי תובע לצורך הגשת עררים ולצורך הגשות עיכוב ביצוע כאמור לפי סעיף 55 לחסד"פ (סמכויות אכיפה-מעצרים).

ב"כ המשיב:
חברי הינו קצין במשטרה ואני מפנה לסעיף 12 לחסד"פ הקובע מי הוא תובע.
חברי אינו יועץ משפטי לממשלה או נציג ואינו פרקליט המדינה ואינו גם שוטר שניתנו לו תנאי שירות ותקנות של שוטר ותובע שלצורך סעיף 1 הוא צריך להיות או חבר לשכה והוא אינו חבר לשכה או משפטן.
משמעות של עיכוב ביצוע בנסיבות אלו השאראתו של החשוד במעצר מעבר לתקופה הקבועה בחוק, אך מעבר לכך לא די בהצהרה שמבקשים עיכוב ביצוע וצריך לנמק מדוע. צריך להצביע מאיזו סיבה רוצים להגיש ערר וצריך להצביע על טעות כלשהי.
אפשר להגיש ערר כשהחשוד משוחרר והוא כמובן יצהיר ויתייצב במידה ויהיה כזה ערר.

ב"כ המבקשת:
זכויות השמטרה במקרה של שחרור מעצר זה זכות לבקש עיכוב ביצוע ולהגיש ערר במחוזי על החלטה זו.
אני מבקש עיכוב ביצוע מאותן עילות על הארכת המעצר.
החלטה

הנני מעכב ביצוע ההחלטה עד ליום 6.8.04 שעה 12.00.

לא מצאתי פגם בבקשה.

ניתנה היום י"ח באב, תשס"ד (5 באוגוסט 2004) במעמד הצדדים.

דניאל פיש
, שופט
קלדנית: מלי אל.

1
בתי המשפט

מ 002851/04
בית משפט השלום חיפה
05/08/2004
תאריך:
כב' השופט דניאל פיש

בפני
:








מ בית משפט שלום 2851/04 מדינת ישראל נ' בוטבול אדם (פורסם ב-ֽ 05/08/2004)