פסקי דין על יוסף קדמי | פסקי דין על ישיבה ובית הכנסת אור זרוע לצדיק לעדת הארבלים | פסקי דין על יוסף צבי | פסקי דין על רפאל בוגנים | פסקי דין על יצחק בוגנים |

18701-07/11 א     17/10/2012




א 18701-07/11 יוסף קדמי, ישיבה ובית הכנסת אור זרוע לצדיק לעדת הארבלים נ' יוסף צבי, רפאל בוגנים, יצחק בוגנים








בית משפט השלום בירושלים



ת"א 18701-07-11 קדמי ואח' נ' צבי ואח'

תיק חיצוני
:




בפני

כב' השופטת
אנה שניידר


תובעים

1
.
יוסף קדמי

2
.
ישיבה ובית הכנסת
אור זרוע לצדיק לעדת הארבלים


נגד


נתבעים

1. יוסף צבי
2. רפאל בוגנים
3. יצחק בוגנים



החלטה

1.
לפנינו תביעה לפיצוי בשל נזקים נטענים שנגרמו לתובע
1 (להלן – התובע) ולתובעת 2 (להלן – העמותה) עקב פעולות הנתבעים.


יצוין, כי התביעה המקורית הוגשה ביום 12.7.11 על ידי התובע בלבד, וכתב התביעה המתוקן, אשר בו צורפה
כתובעת גם העמותה, הוגש ביום 26.12.11.

2.
על פי כתב התביעה המתוקן, העמותה הינה בית כנסת בבעלות הקדש "בית הכנסת עמר" (להלן – ההקדש).
עדת הארבלים החלה להשתמש בו בערך בשנת 1940, והוא שופץ על ידי הגבאים מכספם וממרצם בהסכמת ההקדש.
לטענת התובע, עם מותו של הגבאי
ציון בחרי ז"ל, עברו סמכויות הניהול והגבאות לידיו של התובע, והוא שימש כגבאי במשך יותר מ-20 שנים.

3.
כפי שנטען בסעיפים 16-37 לכתב התביעה המתוקן, בשנת 1996 איפשר התובע לנתבעים לקיים
"שעת תורה" בשעות הערב, ומאותו רגע הפכו חייהם של מתפללי בית הכנסת הארבלים בכלל וחייו של התובע בפרט לגיהנום, והנתבעים נהגו בבית הכנסת כאילו היה שלהם.

הדבר אף הגיע לפתחו של בית משפט זה (המר' 2035/97).
ביום 31.01.07 ניתן תוקף של

פסק דין
להסכמה שהושגה בין הצדדים להעביר את הסכסוך לבוררות, והצדדים התחייבו כי עד למתן פסק הדין בבוררות לא ינקטו בכל צעדים משפטיים או אחרים, לרבות מודעות פומביות אחד כנגד השני.

4.
הליך הבוררות לא קוים, אך ביום 29.4.98 וביום 28.01.99 ניתנו פסקי דין של בית הדין הרבני בירושלים (נספח י' לכתב התביעה), וכן ניתנו פסקי דין והחלטות נוספות בשנים 2001-2007 , כמפורט בסעיפים 41 עד 45 לכתב התביעה.

לטענת התובע, הואיל והנתבעים לא מילאו אחר פסקי הדין וההחלטות, אשר חייבו אותם לשאת בהוצאות האחזקה השוטפות של בית הכנסת – נאלץ התובע לממן מכיסו הוצאות אלו , ונגרמו לו נזקים כספיים.

5.
התובע דורש סכום של 522,718 ₪ , כמפורט בסעיפים 38-56 לכתב התביעה.

6.
בכתב ההגנה וכן בכתב ההגנה המתוקן טוענים הנתבעים טענות מקדמיות כדלקמן:


א.
שיהוי והתיישנות;

ב.
העדר יריבות;

ג.
העדר סמכות עניינית;


ד.
מעשה בית דין, השתק ומניעות.

7.
לעניין השיהוי וההתיישנות טוענים הנתבעים, כי כל המעשים המיוחסים להם והמוכחשים על ידם מתייחסים לתקופה שבגינה חלה כבר התיישנות, וככל שקיימים מעשים או מחדלים נוספים אשר לא חלה לגביהם התיישנות – התביעה הוגשה תוך שיהוי ניכר.

8.
לעניין העדר יריבות טוענים הנתבעים, כי התובעים אינם בעלי הדין הנכונים, שכן כל הטענות בגין נזקים שמורות להקדש או למי שהוענקו לו זכויות האפוטרופסות על ידי ההקדש, ולא לתובעים.

לטענת הנתבעים, משנדחו כל טענות העמותה כנגד נאמני ההקדש – החליטו התובעים להשיב לעצמם בכל דרך את הוצאות העמותה והחובות שנצברו לאורך השנים, גם במחיר של המצאת נזקים ויריבות דמיונית עם הנתבעים.

9.
לעניין היעדר הסמכות העניינית טוענים הנתבעים, כי ככל שאכן קיימת להקדש הכשרות המשפטית לתבוע את הנתבעים – הרי שמדובר במחלוקת הנוגעת להנהלתו הפנימית של ההקדש ביחס לבית הכנסת, והסמכות הייחודית לדון בעניינים אלה נתונה לבית הדין הרבני מכוח סימן 53 (3) לדבר המלך, ולחילופין - לבית המשפט המחוזי ,מכוח סמכותו השיורית.

10.
לעניין מעשה בית דין, השתק ומניעות טוענים הנתבעים, כי הסכסוך כבר נדון והוחלט לאורך השנים על ידי בית הדין הרבני, ומשכך – לא נותר עוד מקום לבירור מחדש של אותן הטענות של התובע.

11.
בכתב התשובה המתוקן טוען התובע כי הנתבעים, בחוסר תום לב משווע, מנסים לדחוק אותו מחוץ לכותלי בית המשפט בטענות סרק הזויות.

התובע טוען כי הוא האדם שנפגע באופן ישיר ממעשי הנתבעים, ולכן קיימת יריבות בינו לבין הנתבעים.

12.
עוד טוען התובע, כי אין לפנינו מעשה בית דין הואיל והדיונים והתביעות בבית הדין הרבני היו כנגד ההקדש, ולנתבעים לא היה חלק או קשר לתביעות אלה.

13.
לעניין ההתיישנות ושיהוי טוענים התובעים, כי אין התיישנות ושיהוי וזאת לאור העובדה כי בשנת 2010 ניתן

פסק דין
של בית הדין הרבני בו הוחלט כי הנתבעים וההקדש "מזיקים עם התובע ומפאת גילו וחוליו עדיף לו לוותר" (ראה סעיף 12 לכתב התשובה המתוקן).

יצוין, כי

פסק דין
זה לא צורף לכתב התביעה.

בסעיף 13 לכתב התשובה המתוקן נטען כי הנתבעים, "אשר לא קיימו את פסקי הדין של בית הדין הרבני, לא המתינו לשנייה, פרצו לבית הכנסת והשליכו את כל החפצים השייכים לתובע ולבית הכנסת
לרחוב, בזזו את רכושו של התובע, ניתצו את כל הספסלים והשולחנות וגרמו נזק רב לתובע ולמבנה בית הכנסת".

התובע טוען כי הואיל וטענות אלה מתייחסות לשנת 2010 – אין התיישנות.


כמו כן נטען, כי כל יום מיום כניסת הנתבעים לבית הכנסת הוא "יום גניבה ותחבולה – כך שאין עילת התיישנות" (ראה סעיף 14 לכתב התשובה המתוקן).

14.
לאחר
עיון בכל טענות הצדדים והמסמכים שצורפו לכתב התביעה, הגעתי למסקנות הבאות:

א.
לעניין העדר היריבות – הואיל והתובע טוען כי הנזקים נגרמו לו באופן אישי על ידי הנתבעים, הרי שעל פני הדברים קיימת יריבות בינו לבין הנתבעים, ויש לברר נושא זה לגופו.
לפיכך , דין
טענה זו של הנתבעים להידחות.

ב.
אשר לטענת מעשה בית דין, השתק ומניעות – הואיל ופסקי הדין משנת 1998 ו– 1999 (נספח י' לכתב התביעה) מתייחסים לתביעה שהוגשה על ידי התובע נגד ההקדש ולא נגד הנתבעים – אין לפנינו מבחינה פורמאלית, מעשה בית דין, אלא לכל היותר, לאחר שמיעת הראיות יכולה להתעורר שאלה של השתק פלוגתא.

ג.
לעניין התיישנות – הואיל ועל פני הדברים עולה כי לתובעים טענות כלפי הנתבעים על מעשים שנעשו בשנת 2010 – הרי שאין התיישנות על מעשים אלה, ואף אין לומר שהתביעה הוגשה בשיהוי ככל שהיא מתייחסת למעשים האמורים.


עם זאת מובהר, למען הסר ספק, כי כל הנזקים הנטענים בכתב התביעה יכולים להתייחס אך ורק לתקופה של 7 שנים אחורה מיום הגשת התביעה המקורית (12.7.11), דהיינו , לתקופה שבין יולי 2004 ועד להגשת התביעה.

כל נזק שמתייחס לתקופה הקודמת ליולי 2004 – חלה עליו התיישנות ולא יהיה לגביו כל דיון.

בהקשר זה,
רשאים התובעים
לשקול
לשוב ולתקן את תביעתם ביחס לסכומי הנזק הנטענים על ידם.

15.
לאור האמור לעיל – הבקשה לסילוק התביעה על הסף נדחית,
והמועדים שנקבעו בהחלטה מיום 14.10.12 נותרו על כנם.


עם זאת, לאור האמור בפסקה 14 (ג) לעיל, תצהירי עדות ראשית מטעם התובעים יתייחסו אך ורק לתקופה שבין יולי 2004 ועד להגשת התביעה.

אם תהיה התייחסות בתצהירי התובעים לתקופות קודמות ליולי 2004 – יימחקו סעיפים אלה מהתצהירים ללא כל דיון נוסף בעניין זה.

16.
נקבע לקדם משפט מסכם לפני הוכחות ביום 26.02.13 בשעה 13:30.


המזכירות תשלח עותק מהחלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, א' חשון תשע"ג, 17 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.









א בית משפט שלום 18701-07/11 יוסף קדמי, ישיבה ובית הכנסת אור זרוע לצדיק לעדת הארבלים נ' יוסף צבי, רפאל בוגנים, יצחק בוגנים (פורסם ב-ֽ 17/10/2012)