פסקי דין על גני בר חב לבנין (1997) | פסקי דין על חזי בר |

1340/08 העז     24/10/2012




העז 1340/08 מדינת ישראל נ' גני בר חב לבנין בע"מ (1997) בע"מ, חזי בר








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו



הע"ז 1340-08
מ.י. משרד התמ"ת המחלקה המשפטית-עו"ז נ' גני בר חב לבנין בע"מ (1997)בע"מ ואח'





בפני
:
כב' ה
שופט ד"ר יצחק לובוצקי




בעניין:

מדינת ישראל



ע"י ב"כ עו"ד דן טוניק
המאשימה



נגד



1.

גני בר חב לבנין בע"מ (1997) בע"מ
2. חזי בר


ע"י ב"כ עו"ד קטי ברדה

הנאשמים


הכרעת דין


המאשימה הגישה כתב אישום כנגד הנאשמים, המייחס להם עבירות של העסקת
שלושה עשר (13) עובדים זרים שלא כדין, ללא חוזה עבודה כדין, ללא הסדרת ביטוח רפואי כדין וללא מתן פירוט שכר כדין - עבירות לפי סעיף 2 (א) (1) ו-(2), 2(ב) (2), 2(ב) (3) ו- 2(ב) (7) לחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) התשנ"א- 1991 (להלן: "חוק עובדים זרים"). כתב האישום הוגש כנגד הנאשמת 1
(להלן גם: "הנאשמת" או "נאשמת 1") כמעסיקה, וכנגד נאשם מס' 2, מר חזי בר
(להלן: "הנאשם" או "נאשם מס' 2") כנושא באחריות של מנהל ונושא משרה, לפי סעיפים 5 ו-2(א) (1) ו-(2), לחוק עובדים זרים.

הנאשמת, חברת "גני בר חברה לבנין (1997) בע"מ", הינה חברה בע"מ העוסקת בעבודות בניה ויזום.
הנאשם
שימש בזמנים הרלוונטיים לכתב האישום כבעל מניות יחיד, ומנהל פעיל של הנאשמת.

בכתב האישום נטען, כי בתאריך 4.2.04 בשעה 09:20 או בסמוך לכך, במסגרת ביקורת שערכו מפקחי משרד התמ"ת במגרש מס' 16 ברח' יוסף נקר בפתח-תקווה (להלן: "האתר"), נמצאו 13 עובדים זרים שהועסקו על ידי הנאשמת בעת שעסקו בעבודות טפסנות וברזלנות. העובדים לא היו אזרחי ישראל או תושביה ולכן לא היו רשאים לעבוד אצל הנאשמת, והיא העסיקה אותם שלא כדין. עוד נטען בכתב האישום, כי באשר לשניים עשר מהעובדים (פרט לעובד הנזכר בסעיף 4י. לכתב האישום), הרי שהנאשמת העסיקה אותם ללא שערכה עמם חוזה בכתב בשפה המובנת לעובדים. אשר לעובדים הנזכרים בסעיף 4ד' ו-ח' לכתב האישום, נטען, כי הנאשמת לא מסרה להם פירוט שכר העבודה ששולם והסכומים שנוכו. כמו כן נטען, כי הנאשמת העסיקה את העובד הנזכר בסיף 4ח' לכתב האישום ללא שהסדירה עבורו ביטוח רפואי.

בכתב האישום המתוקן שהגישה המאשימה בהמשך ההליך, הושמט האישום של אי הסדרת ביטוח רפואי, עבירה לפי סעיף 2(ב)(3) לחוק עובדים זרים.

ביום 15.3.11 התקיימה ישיבת הקראה, שבה כפרו הנאשמים בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום.

אקדים אחרית דבר לראשית, וכנדרש על פי סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982,
אומר כי החלטתי לזכות את הנאשמים מאשמה באשר להעסקתם של 4 עובדים, ולזכותם מעבירות לפי סעיפים 2(ב) (2)
ו- 2(ב) (7) לחוק עובדים זרים ביחס לכלל העובדים נשוא כתב האישום. ולעומת זאת, יש להרשיע את הנאשמים בעבירה של העסקה שלא כדין לפי סעיף 2(א)(1) ו-(2) לגבי העסקתם של 9 עובדים, כמפורט להלן:

במשפט הפלילי, נטל השכנוע מוטל על כתפי התביעה, הנושאת בנטל הוכחת האשמה ואין היא יוצאת ידי חובתה, אלא אם כן יש בחומר הראיות כולו, בין זה הבא מטעמה ובין זה הבא מטעם ההגנה, כדי להוכיח את כל יסודות העבירה נשוא כתב האישום, במידה של למעלה מספק סביר (ראה י' קדמי, על הראיות, חלק ג', הוצ' דיונון, מהדורה 2004, ע' 1440).

אין חולק כי ביום 4.2.04 נתפסו 13 עובדים זרים באתר (רשימת העובדים שנמצאו באתר - ת/5), וכי הללו לא היו בעלי רישיון עבודה בישראל אצל הנאשמת במועד האירוע, כפי שעולה מתעודת עובד הציבור (ת/6). אם נדייק- באשר לעובדים 1-9 ו-12-13 לכתב האישום, הרי שלעובדים אלו היתה אשרת עבודה בתוקף אצל צד שלישי ולא על שם הנאשמת. עובדים 10-11 לכתב האישום נשאו בעבר אשרת עבודה אצל הנאשמת, אך במועד הביקורת אשרת העבודה היתה גם כן על שם צד שלישי. השאלה שצריכה להתברר הינה, האם הוכח למעלה מכל ספק סביר, כי העובדים הזרים הועסקו מטעם הנאשמת במועד ובמקום האירוע.

בישיבת הוכחות שנתקיימה ביום 3.4.12 נשמעה עדותו של מר שלום טל (להלן:
"מר טל"), המשמש כמנהל חשבונות של הנאשמת. מר טל העיד כי מר ירון ישעיהו (להלן: "מר ישעיהו"), היה בעל החברה היזמית של הפרויקט, אך הנאשמת היא שביצעה בפועל את העבודות באתר במועד הביקורת. כמו כן, הנאשמת היא זו שהיתה אחראית על גיוס העובדים ותשלום שכרם (עמ' 4 לפרוטוקול שורות 12-13, 17,20-22). מר טל הוסיף בעדותו, כי הנאשמת נשאה באחריות להעמדת מגורים לטובת העובדים (עמ' 5 שורות 6-7). לטענת מר טל, נערך הסכם בין הנאשמת לבין מר ירון ישעיהו וכי האשרות שהונפקו לעובדים הוצאו על שמו (עמ' 5 שורות 3-4). חרף העדות הנ"ל, לתיק בית הדין לא הוצג כל הסכם בין הנאשמת לבין אותו מר ישעיהו.

גם במסגרת חקירתו של מר טל לפני חוקר מטעם המאשימה (ת/1), אישר מר טל כי הנאשמת ביצעה את העבודות באתר במועד הביקורת, מטעם חב' ירון ישעיהו בע"מ.
מר טל הוסיף ואישר בפני
החוקר כי העובדים נשוא כתב האישום, למעט עובד מס' 8- (
mehmet pamambek
) הינם עובדים של הנאשמת, בכפוף להסכם מול מר ישעיהו. מר טל ציין בפני
החוקר כי הנאשמת ביטחה את העובדים בביטוח רפואי (אישור על ביטוח העובדים בביטוח רפואי- ת/8), והעיד בפני
החוקר כי מי שפיקח על העובדים הוא מנהל עבודה מטעם הנאשמת. עוד הוסיף מר טל כי הנאשמת היא שסיפקה לעובדים כלי וחומרי עבודה, וכי העובדים התגוררו בקרוואן אשר סופק להם ע"י הנאשמת. מר טל אישר כי "כל העלויות של העובדים כלפי רשויות שולמו ע"י חב' גני בר". מר טל נשאל ע"י החוקר מדוע העובדים לא הועסקו באופן ישיר ע"י מר ישעיהו והשיב כי:
"... הם לא מבצעים בפועל, הם רק יזמים לשם ביצוע הם לקחו קבלני משנה בתחום השלד גני בר בע"מ הייתה הקבלן המבצע כקבלנית משנה של ירון ישעיהו".

ביום 15.5.12 נחקר הנאשם בבית הדין. הנאשם אישר כי מי שביצע בפועל את העבודות באתר במועד הביקורת היתה הנאשמת (עמ' 10 שורה 7). הנאשם טען בעדותו, כי העובדים היו עובדיו של מר ישעיהו, לדבריו מר ישעיהו הוא שקיבלם לעבודה והוא שהיה אחראי בכל הקשור לטיפול בעובדים (עמ' 8 שורות 7-10). הנאשם הודה כי התלושים הונפקו ע"י הנאשמת, אך לטענתו הוא שימש כ"צינור" להעברת השכר בלבד (עמ' 8 שורות 14-21, עמ' 9 שורות 3-5, 17, עמ' 10 שורות 8-9, 25-26). הנאשם אישר כי הנאשמת ביטחה את 13 העובדים נשוא כתב האישום בביטוח רפואי (עמ' 9 שורות 13-14, עמ' 10 שורות 4-6, ת/8).

כשעומת הנאשם מול עדותו של מר טל (אשר טען כי הנאשמת היא שגייסה את העובדים) השיב: "חלק קטן מהעובדים היו אצלי ואחר כך הועברו אליהם. לא נראה לי שהוא התכוון לגבי כולם. אצלי היו רק חלק מהעובדים". עוד אישר הנאשם כי הויזות של העובדים היו על שמו של מר ישעיהו (עמ' 10 שורות 12-14).

מר ישעיהו לא הובא לעדות ע"י הנאשמים,
ולתיק בית הדין לא הוצג הסכם בין מי מהנאשמים לבין מר ישיעהו, אשר עשוי היה לשפוך אור על סוגיית האחריות להעסקתם של העובדים.

גם גב' פנינה בר, רעייתו של הנתבע אשר עבדה אף היא אצל הנאשמת, העידה כי: "אנחנו הוצאנו לעובדים תלושי שכר וגם עשינו להם ביטוח בריאות" (עמ' 11 שורה 1). עוד הוסיפה העדה: "...הויזה היתה של ירון ישעיהו ואנחנו ביצענו את העבודה. עבדנו כקבלני משנה. אם לא היינו משלמים עליהם לא יכולנו לעבוד בכלל. אם לא היינו מוציאים תלושי שכר וביטוח בריאות לא יכולנו לעבוד איתם." (עמ' 11 שורות 2-5).

כאמור, על פי תעודת עובד הציבור (ת/6), באשר לנתוני העובדים נשוא כתב האישום, עולה כי במועדים הרלוונטיים לא היו העובדים אזרחי ישראל או תושביה ולא היו מורשים לעבוד אצל מי מהנאשמים.
כמו כן הוגש אישור מרשם החברות לגבי הנאשמת (ת/7), ולפיו הנאשם הוא בעלים יחיד של הנאשמת. בנוסף, מופיע הנאשם ברשם החברות כמנהל החברה, הנאשמת.

כאמור, כפי העולה מ-ת/8, הנאשמת ביטחה את כל העובדים נשוא כתב האישום בביטוח רפואי.

לתיק בית הדין הוצגו תלושי שכר מהתקופה הרלוונטית לכתב האישום (ת/2). עם זאת, לא הוצגו תלושי שכר באשר לעובדים:
veysel keser
,
demirci savci
,
mehmet pamambek
(עובדים מס' 3-4 ו-8 לכתב האישום). כמו כן, באשר לעובד מס' 11 לכתב האישום-

koc necmettin
,
לא הוצג תלוש שכר של חודש 2/04, הוא החודש הרלוונטי לכתב האישום, המועד שבו נעברה העבירה.

מכלל העדויות והראיות שלעיל, עולות המסקנות הבאות
:

א.
ביום 4.2.04 במסגרת ביקורת שערכו מפקחי משרד התמ"ת במגרש מס' 16 ברח' יוסף נקר בפתח תקווה, נמצא כי הנאשמת ביצעה עבודות בנייה במקום.
ב.
במועד הביקורת נמצאו באתר 13 עובדים זרים (ת/5) שלא היו מורשים לעבוד אצל הנאשמת במועד הנ"ל.
ג.
אין חולק כי הנאשמת ביטחה את כל 13 העובדים בביטוח רפואי (ת/8).
ד.
הוכח כי הנאשמת היא שגייסה את העובדים, שילמה את שכרם, סיפקה לעובדים כלים וחומרי עבודה, פיקחה על עבודתם ודאגה למגוריהם.
ה.
הוצגו תלושי שכר בגין התקופה הרלוונטית לכתב האישום (חודש 2/04) רק בגין העובדים 1,2,5,6,7,9,10,12,13 לכתב האישום (9 עובדים). לא הוצגו תלושי שכר בגין התקופה הרלוונטית בגין עובדים 3-4, 8 ו-11 לכתב האישום (4 עובדים).
ו.
הנאשם הינו בעלים ומנהל של הנאשמת (ת/7).


נוכח משקלן המצטבר של כלל העדויות והראיות כמפורט לעיל, אני קובע כי יש להרשיע את הנאשמת
מס' 1 בעבירה על הוראות סע' 2(א)(1) ו-(2) בגין העסקת

העובדים 1,2,5,6,7,9,10,12,13 לכתב האישום (9 עובדים)
שלא על פי היתר כדין.

מאחר ולא הוצגו תלושי שכר בגין עובדים 3-4, 8 ו-11 לכתב האישום (4 עובדים) בגין החודש הרלוונטי לכתב האישום (2/04), הרי שנותר ספק סביר אם הנאשמת אכן היתה מעסיקתם של עובדים אלה, ועל כן אני החלטתי לזכות את הנאשמת מהעבירה של אי העסקה כדין, בגין עובדים אלו.

באשר לעבירה של העסקת העובדים ללא חוזה בכתב בשפה המובנת להם, עבירה לפי סעיף 2(ב)(2) לחוק עובדים זרים, הרי שמעבר לעדות הנאשם אשר טען כי אינו יודע אם קיימים הסכמי עבודה עם העובדים (עמ' 9 לפרוטוקול, שורה 20), לא הובאו עדויות ו/או ראיות נוספות המוכיחות כנדרש במשפט פלילי, כי אכן לא נחתמו הסכמי עבודה עם העובדים, ובעניין זה אין לי אלא לקבוע כי המאשימה לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח כי הנאשמת עברה את העבירה הנ"ל.

גם באשר לעבירה של אי מסירת פירוט שכר והסכומים שנוכו, עבירה לפי סעיף 2(ב)(7), משקבעתי כי לא הוכח בלמעלה מספק סביר
שעובדים מס' 4 ו-8 לכתב האישום אמנם היו עובדיה של הנאשמת, אין לי אלא לזכות את הנאשמת מס' 1 מעבירה לפי סעיף 2(ב)(7) בקשר לעובדים הנ"ל.

כעת נותר לבחון, האם יש להרשיע את הנאשם מס' 2, כנושא באחריות של מנהל ונושא משרה, לפי סעיף 5 לחוק עובדים זרים.

אין מחלוקת כי הנאשם הנ"ל הינו בעלים יחיד ומנהל הנאשמת, כפי עולה מ-ת/
7
.

סעיף 5 לחוק עובדים זרים
קובע כי ככל שנעברה עבירה לפי סעיפים 2-4 לחוק עובדים זרים בידי תאגיד, הרי שקיימת חזקה לפיה נושא משרה הפר את חובתו, אלא אם הוכיח שנהג בלא מחשבה פלילית, בלא רשלנות ועשה כל שאפשר כדי למנוע את ביצוע העבירה.

במקרה דנן הנאשם לא סתר את החזקה ולא הוכיח כי לא פעל מתוך כוונה, או ללא רשלנות. מהעדויות עולה כי הנאשם אינו מתכחש לכך שהנאשמת היא זו ששילמה את שכר העובדים, ביטחה אותם בביטוח רפואי ודאגה למגוריהם. הנאשם ניסה להתנער מאחריותו כלפי העובדים, בטענה כי הועסק כקבלן משנה מטעמו של מר ירון ישעיהו, וכי הוא שימש כ"צינור" להעברת התשלום לעובדים בלבד. אולם כבר אין כדי לפטור את מי מהנאשמים, כקבלן משנה המופקד על ביצוע עבודות הבנייה באתר, לדאוג לכך שהעובדים המועסקים תחתיהם, יועסקו על פי היתר העסקה כדין.

ויודגש, גם לו הייתי מקבל את גרסת הנאשמים לפיה העובדים היו עובדים של אותו מר ישעיהו, אזי מאחר והוכח כי הנאשמת היא זו שגייסה את העובדים, שילמה את שכרם, פיקחה עליהם ודאגה למגוריהם, הרי שלא ניתן לפטור את מי מהנאשמים מאחריות כלפי העובדים בהיותם "מעבידים במשותף".

יצוין כי לא הונחו סיכומים מטעם הנאשמים, חרף הארכות מועד שניתנו לכך .

סוף דבר
:

1.
אני מרשיע את הנאשמת 1 בעבירה לפי סעיף 2 (א) (1) ו-(2), לחוק עובדים זרים, תשנ"א – 1991
, בנוגע להעסקתם של 9 עובדים בלבד.

2.
אני מזכה את הנאשמת 1 מעבירה לפי סעיף 2 (א) (1) ו-(2), לחוק עובדים זרים, תשנ"א – 1991
בנוגע להעסקתם של 4 העובדים הנוספים.
כמו כן, אני מזכה את הנאשמת הזו מעבירות לפי סעיפים 2(ב)(2) ו-2(ב)(7) לחוק עובדים זרים.

3.
אני מרשיע נאשם מס' 2 בעבירות לפי סעיף 5, ו- 2 (א) (1) ו-(2) לחוק עובדים זרים, תשנ"א – 1991,
בהתייחס ל- 9 העובדים, בהתאמה לעיל.

נקבע לטיעונים לעונש ליום 18/12/12 בשעה 9:30.

ניתנה היום,
ח'
חשון תשע"ב , 24 באוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.









העז בית דין אזורי לעבודה 1340/08 מדינת ישראל נ' גני בר חב לבנין בע"מ (1997) בע"מ, חזי בר (פורסם ב-ֽ 24/10/2012)