פסקי דין על אמג'ד מצארוה | פסקי דין על אנוור מצארוה |

43039-10/12 עמת     26/10/2012




עמת 43039-10/12 מדינת ישראל נ' אמג'ד מצארוה, אנוור מצארוה




לך






בית המשפט המחוזי מרכז

עמ"ת 43039-10-12 מדינת ישראל
נ' מצארוה(עציר) ואח'



26 אוקטובר 2012




לפני כב' השופט אברהם טל
, סג"נ



העוררת

מדינת ישראל


נגד

המשיבים
1. אמג'ד מצארוה
(עציר)
2. אנוור מצארוה
(עציר)

<#2#>
נוכחים:
עו"ד רענן ברוך
ב"כ העוררת
עו"ד זאב וישניא
ב"כ המשיב 1
עו"ד אורי בר עוז
ב"כ המשיב 2
המשיבים הובאו ע"י שב"ס

<#3#>
החלטה

1.
נגד המשיבים, אחים, הוגש כתב אישום המייחס למשיב 1 עבירות של הדחת עדה ושיבוש מהלכי משפט, ולמשיב 2 עבירות של הטרדת עד ושיבוש מהלכי משפט בשני אירועים שונים.

2.
העוררת ביקשה את מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים, וביום 24.10.12 החליט בית משפט קמא בתיק מ"ת 28501-10-12 (בית משפט השלום בראשל"צ), להורות על שחרורם בתנאים המופיעים בסעיפים 15 ו-16 להחלטה.

3.
העוררת טוענת בהודעת הערר ובטיעוני באת-כוחה בפני
י, כי שגה בית משפט כאשר שחרר את המשיבים חרף קביעתו שקיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתם בעבירה של שיבוש הליכי משפט ובעבירות האחרות וכאשר קבע בעניינו של משיב 2 כי בעובדה שמדובר בפני
יה אחת ויחידה שלו לעד יש משום הפחתה לאפשרות הסיכוי להרשעה בהטרדת עד.

4.
ב"כ המשיבים, ובמיוחד ב"כ משיב 2, טען טענות הקשורות לעדויותיהם של העדה והעד נושא ההטרדה וההדחה בהליך שבקשר אליו פנו המשיבים אליהם והצביע על העובדה שהמשיב 2, שהוא נאשם באותו עניין ואחיו שוחררו ע"י בית משפט קמא וערר שהוגש על ההחלטה לשחררם נדחה ע"י בית משפט זה במותב אחר. לטענתם, אין במעשיהם של המשיבים משום מעשה הדחה והטרדה, שכן הגרסאות שמסרו העדים בקשר להליך שבו מואשם המשיב 2 הן גרסאות שקריות.

5.
אני רואה עין בעין עם בית משפט קמא את האמור בסעיפים 10-13 להחלטה, בכל הקשור לקיומן של ראיות לכאורה לעבירות המיוחסות למשיבים, ואינני סבור, בכל הכבוד, כי העובדה שהמשיב 2 פנה רק פעם אחת לעד יש בה כדי להוציא את התנהגותו מכלל עבירה של הטרדת עד, שהיא עבירה נרחבת ביותר מבחינת המעשים הנכללים בה.

6.
כך אני רואה עין בעין עם בית משפט קמא את הסיכון לעדויותיהם של העדים נושא כתב האישום שבו מואשם המשיב 2, בעקבות מעשיהם של המשיבים נושא כתב האישום הנוכחי, גם אם נכונה טענת ב"כ המשיבים שהעדה מסרה גרסאות סותרות בקשר לאירוע הגניבה נושא כתב האישום שבו מואשם המשיב 2, שבו הייתה עדה מזהה וגם אם נכונה טענת ב"כ המשיב 2 בכל הקשור למחדלי חקירה, ואף מעבר לכך, בקשר לעדויותיהם של אותם עדים. אך מובן הוא שאינני מביע דעה באשר לעדויותיהם של אותם עדים, אך גם אם תוכחנה טענות המשיבים, הרי מדובר בעבירות של שיבוש הליכי משפט, כאשר השיחות בין המשיבים לבין העדה והעד לא היו שיחות מקריות.

7.
עפ"י הנטען בכתב האישום לגבי המשיב 1, הוא הגיע למוסך בו עובדת העדה ואמר לה שמי שהופיע אצלה והזמין את שכפול מפתחות כלי הרכב במוסך היה הוא ולא המשיב 2, ציין כי בקלטת שתיעדה את המפגש בינה לבינו נראה הוא מזמין את מפתחות הרכב, למרות שידע שהדבר לא כך, ולאחר מכן אמר לה: "אני סומך עלייך".
עפ"י הנטען בכתב האישום לגבי המשיב 2, הוא עקב אחרי רכבו של העד, עקף אותו במהלך הנסיעה, צפצף ואמר לו: "נו, אתה זוכר אותי, אתה רואה אני בחוץ, זה לא אני למה נטפלת אלי ודיברת עלי, למה הצבעת עלי שאני הגנב".

8.
מהאמור לעיל עולה שלא היה מדובר במפגשים אקראיים, ויש בדברים שאמרו המשיבים לעדה ולעד משום שיבוש הליכי משפט, הדחה בחקירה (לגבי המשיב 1) והטרדת עד (לגבי המשיב 2).

9.
אין בעובדה שהמשיב 2 שוחרר בתנאים מגבילים כדי להקל עם המשיבים אלא נהפוך הוא בכל הקשור למשיב 2 שכן הוא ביצע את העבירות המיוחסות לו בהיותו משוחרר בתנאים מגבילים, לרבות מעצר בית באיזוק אלקטרוני, בקשר לכתב האישום בגין הגניבה והוא הפר באופן חמור את תנאי השחרור כאשר ביצע את העבירות ב"חלון" שניתן לו מהאיזוק האלקטרוני.
אמנם, המשיב 1 איננו צד לכתב האישום שבו נאשם המשיב 2, אחיו, שהוא גם אחיו של המשיב 1, אך פנייתו לעדה לא הייתה פנייה מקרית אלא נועדה כדי לגרום לשיבוש מהלכי המשפט שבו נאשמים שני אחיו.

10.
לאור כל האמור לעיל, אינני רואה עין בעין עם בית משפט קמא, את האמור בסעיף 14 להחלטה לפיו על אף התגבשות עילת מעצר בעניינם של המשיבים, ניתן לבחון חלופת מעצר על דרך שחרור בתנאים מגבילים, שכן החשש להמשך שיבוש מהלכי המשפט לא ניתן להיות מופג ע"י התנאים המגבילים שנקבעו, לרבות מעצר בית מלא, במיוחד לגבי משיב 2.
עם זאת, יעבירו ב"כ הצדדים מידית את ההחלטה לבית המשפט קמא שדן בתיק שבו נאשמים המשיב 2 ואחיו, על מנת שיקבע מועד מוקדם ככל האפשר לשמיעת עדויותיהם של העדה והעד נושא כתב האישום הנוכחי, וזאת מבלי שאני מתעלם מהעומס המוטל על בית המשפט קמא.

11.
אני מקבל את הערר, ומבטל את החלטת בית משפט קמא בתיק מ"ת 28501-10-12 (בית משפט שלום ראשל"צ).

תשומת לב שלטונות בית המעצר למצבו הרפואי של המשיב 2, וחזקה שיינתן לו הטיפול הרפואי לו הוא זקוק.

<#4#>

ניתנה והודעה היום י' חשון תשע"ג, 26/10/2012 במעמד ב"כ הצדדים והמשיבים.


אברהם טל
, שופט
סגן נשיא









עמת בית משפט מחוזי 43039-10/12 מדינת ישראל נ' אמג'ד מצארוה, אנוור מצארוה (פורסם ב-ֽ 26/10/2012)