Google

בת.א בת.א, משה סימניאן, שושנה סימניאן - בת.א, שמריהו תבורי

פסקי דין על בת.א בת.א | פסקי דין על משה סימניאן | פסקי דין על שושנה סימניאן | פסקי דין על בת.א | פסקי דין על שמריהו תבורי |

47123-07/10 תאמ     23/10/2012




תאמ 47123-07/10 בת.א בת.א, משה סימניאן, שושנה סימניאן נ' בת.א, שמריהו תבורי








בית משפט השלום בנתניה



תא"מ 47123-07-10 סימניאן ואח' נ' תבורי

תא"מ 18464-05-11 תבורי נ' סימניאן ואח'

23
באוקטובר 2012








בפני

כב' השופטת
ד"ר איריס רבינוביץ ברון



תובעים בת.א

. 47123-07-10 ונתבע בת.א

. 18464-05-11


1
.
משה סימניאן

2
.
שושנה סימניאן

ע"י ב"כ עו"ד איציק זוהר
נגד


נתבע בת.א

. 18464-05-11
ותובעים בת.א

. 47123-07-10

שמריהו תבורי

ע"י ב"כ עו"ד יצחק


פסק דין



מבוא

1.
ה"ה משה ושושנה סימניאן
(להלן: "התובעים" או "סימניאן") הגישו תביעה (ת.א. 47123-07-10) על סך 20,630 ₪ כנגד מר שמריהו תבורי
(להלן: "הנתבע" או "תבורי") שהינו אינסטלטור שביצע עבודות בביתם ולטענתם גרם להם לנזקים. התביעה הוגשה כתביעה קטנה והועברה בהחלטת בית המשפט, כב' השופט גרובס, לבית משפט השלום בנתניה.

2.
מר שמריהו תבורי
הגיש תביעה (בת.א

. 18464-05-11) על סך 2,436 ₪ כנגד ה"ה סימניאן לתשלום בגין העבודות שביצע בביתם ושלטענתו לא שולם לו עבורן.

4.
בהחלטת בית המשפט מיום 13.12.11 הוחלט על איחוד הדיון בתובענות.

5.
מטעם התובעים הוגשו תצהיריהם וכן תצהירו של בנם, מר מיכאל סימניאן וחוות דעת מומחה של השמאי מר יהושע סדן. הוגש מטעמם אף תצהירו של מר סימו גלאם . מר גלאם לא התייצב לישיבת ההוכחות ואף לא לישיבה הנדחית שנקבעה. זאת, לדברי ב"כ הנתבעים, בשל מצבו הרפואי.


מטעם הנתבע הוגש תצהירו וכן תצהיר של מר רמי דבש שעבד עימו בדירת התובעים וכן חוות דעת מומחה של מר שלומי קלדרון.


בדיוני ההוכחות נחקרו המצהירים ונותני חוות הדעת. הצדדים הגישו את סיכומיהם בכתב.

דיון והכרעה

6.
לטענת התובעים, הם הזמינו את הנתבע שהינו אינסטלטור, בשל רטיבות שהתגלתה בפינת המקלחון, בחדר אמבטיה הצמוד לחדר השינה שלהם בדירתם.


לטענתם, מר סימניאן דיבר עם הנתבע בערב והזמין אותו לצורך איתור וגילוי הנזילה ותו לא.


בבקר יום 9.6.10 הגיע הנתבע לביתם של התובעים והחתים את הגב' סימניאן על טופס הזמנת עבודה ובו נכתב "איתור וגילוי נזילה ותיקון אינסטלציה המחיר יקבע בגמר העבודה".


לטענתם, התובעת הניחה שהטופס תואם את שסוכם עם בעלה.


הנתבע חצב עם פטיש חציבה בקירות וריצפת חדר האמבטיה וגרם נזק בלתי הפיך. לטענתם, עשה זאת על דעת עצמו.


לטענתם, הנזילה שגרמה לרטיבות היתה בריצפה.


לטענתם, הנתבע גרם לנזילה נוספת בקיר כתוצאה ממכה שנגרמה לצינור.


לטענתם, לא היה כל צורך בהרס שגרם וניתן היה לגלות את הנזילה בעזרת מכשיר איתור.


לטענתם, הנתבע דרש מהם סך של 9,436 ₪ עבור השלמת העבודה.


לטענתם, הוציאו סך של 10,480 ₪ עבור תיקון הנזקים שנגרמו.


לטענתם, נאלצו לסבול במשך כ- 3 שבועות מהלכלוך הרב שהותיר.


בחוות דעת השמאי מטעמם צוין כי נעשו עבודות מיותרות על ידי הנתבע. השמאי חיווה דעתו כי עלות תיקון הנזק והשבת המצב לקדמותו הינה 9,744 ₪.

7.
לטענת הנתבע, ביום 8.6.10 שוחח עימו התובע וביקש ממנו להגיע לדירה על מנת לאתר הנזילה ולתקנה.


לטענת הנתבע, סוכם כי ביקור בדירה אינו כרוך בתשלום אך לאחר שנתגלו הסימנים לנזילה הוסבר לתובעת ולתובע באמצעות הטלפון כי איתור מדויק ותיקון הנזילה כרוך בתשלום (ר' סעיף 8 לכתב ההגנה).


לטענתו, החתים את התובעת על טופס הזמנת עבודה בו צוין כי המחיר יקבע בגמר העבודה.


לטענתו, היה בקשר טלפוני עם התובע שאישר לו להתחיל בעבודה. התובע אף אישר לו טלפונית לפרק את הקרמיקה.


לצורך איתור הנזילה פירק את הקרמיקה ואף ביטל את קו המים החמים על ידי חיתוך צנרת וקיבוע בפקק. לטענתו מדובר היה ב"עזרה ראשונה" על מנת להפסיק את הנזילה.


לטענת הנתבע, הנזילה היתה בקיר וחילחלה דרך הצנרת לריצפה. הנתבע הכחיש כי גרם לנזק לצינור ויצר נזילה חדשה.


הנתבע הודיע לתובעים שיש צורך בביצוע עבודות אינסטלציה נוספות וכי יעמדו עימו בקשר. לטענתו נתן הצעת מחיר של 9,300 ₪ עבור ריצוף כל חדר האמבטיה או סך של 3,500 ₪ עבור ריצוף התיקון המקומי. לאחר מספר ימים הודיעו לו כי אינם מעוניינים להמשיך בביצוע עבודות התיקון באמצעותו. לפיכך שלח להם חשבונית מס עבור העבודות שביצע.




8.
עולה מן האמור כי
התובע סיכם עם הנתבע כי יגיע על מנת לאתר את הנזילה וכי איתור הנזילה אינו כרוך בתשלום.


אין מחלוקת כי הנתבע הגיע לדירה והחתים את התובעת על טופס הזמנת עבודה בו צוין כי המחיר יקבע בגמר העבודה (ר' גם עדותו של רמי דבש עד מטעם הנתבע בעמ' 32 לפרוט' הדיון).


הנתבע
והעובד הנוסף ביצעו עבודות של פירוק של קרמיקות. עיון בתמונות מלמד על פירוק מאסיבי של הקרמיקות בחדר האמבטיה, בקיר ובריצפה.

עבודה מסוג זה דורשת קבלת הסכמה מפורשת וברורה של בעלי הדירה.

יש קושי להשיג את אותה קרמיקה ישנה ומכאן שפתיחת קרמיקה בקירות ומחוץ למקלחון משמעה שלאחר מכן יהיה צורך לעשות החלפה כוללת.

הנתבע העיד כי ידוע לו כי קרמיקות מסוג זה לא ניתן להחליף (ר' עמ' 39 לפרוט' הדיון).

9.
הנתבע אינו חולק על כך שיש צורך בקבלת הסכמה לפירוק קרמיקות.

בתצהירו של הנתבע, הנתבע מצהיר
כי ביקור בדירה אינו כרוך בתשלום אך לאחר שנתגלו סימנים לנזילה הוסבר לתובעת ולתובע באמצעות הטלפון כי איתור מדויק ותיקון כרוך בתשלום (סעיף 7). בסעיף 21 לתצהירו הוא מציין כי לאחר איתור הנזילה שוחח בטלפון עם התובע שהורה לו לתקן את הנזילה וכך גם התובעת שאף חתמה על הזמנת העבודה.

לטענתו, ההסכמה לפירוק הקרמיקות ניתנה לו בשיחה טלפונית עם התובע. לצורך הוכחת טענה זו, צירף הנתבע לתצהירו תדפיס שיחות טלפון שלו (נספח ה' לתצהירו). בתצהיר נאמר כי למדים מהתדפיס על השיחות עם התובע טרם ולאחר ביצוע העבודה. אך, אין מחלוקת כי בתדפיס מופיעה רק שיחה אחת קצרה שנעשתה מוקדם בבקר (בשעה 7:27).
כאשר נשאל לענין זה בחקירתו הנגדית, השיב הנתבע כי בשיחה הראשונה דיברו על כך שהתובע היה אמור להיות בבית אך לא היה נוכח (ר' עמ' 35 לפרוט' הדיון).

בהמשך הסביר כי נעשו שיחות נוספות באמצעות הטלפון הביתי של התובעים. כך בעדותו של הנתבע (ר' עמ' 35 לפרוט' הדיון):

"ש. היו עוד שיחות לאחר מכן
ת. בוודאי. לפני כן לא היה זו השיחה הראשונה. באותו יום בוודאי היו.
ש. איך תסביר שיש בפרוט שיחות שלך רק אחת?
ת. אסביר, נוהלה שיחה בערב לפני כן בטלפון שלי ולאחר מכן היו שיחות דרך הטלפון הביתי שלהם. מי שניהל את השיחות זה לא אני והוא, אישתו כל מה שקרה שם ניהלה איתו שיחה וגם אני דיברתי איתו."

התובע העיד כי שוחח עם הנתבע עם הגיעו של הנתבע לבית ולאחר מכן שוחח עם אשתו, לאחר שהעבודה בוצעה. התובע העיד כי לא נתן את אישורו לפירוק הקרמיקות.
ר' עדות התובע (ר' עמ' 24 לפרוט הדיון שורות 1-10:

"ש. ביום העבודה כמה פעמים דיברת עם הנתבע.
ת. פעם אחת בבוקר.
ש. לפני שהוא התחיל לבצע את העבודה.


ת. אמרתי לו בבוקר שיאתר לי את מקור הרטיבות אם ישנה בכלל רטיבות ברצפה, זה הכל, וזה עניין של דקה של בוקר טוב מה נשמע, הכל בטל' תוך כדי עבודה.
ש. אשתך אמרה בדיון הקודם שמקסימום יפתחו 2 – 3 מרצפות. האם אתה ידעת שעצם האיתור והתיקון של הנזילה מצריך 2-3 אריחים.
ת. לגבי אשתי, היא לא בעלת מקצוע, לא בתחום הזה, אני לא ידעתי שהוא יפתח 2-3 מרצפות.
ש. ולא אמרת לאשתך שהוא יפתח 3-2 מרצפות?
ת. לא."

וכן ראה עדותו של התובע בהמשך (ר' עמ' 24 ש' 21-23 לפרו' הדיון):
"ש. האם שאלת אותו האם אתה תפתח ותשבור מרצפות במהלך העבודה.
ת. אני ביקשתי ממנו לבוא ולאתר אם בכלל יש רטיבות בלי שום התחייבות, בערב הוא אמר אני מגיע בלי שום התחייבות. לא שאלתי אותו לגבי שבירת מרצפות."


אף התובעת העידה לענין זה כי לא נתנה הסכמתה לעבודות כפי שבוצעו.
כך בתצהירה:

"10. בעודי מכינה לנתבע ולפועל קפה ועוגיות, לפתע התחלתי לשמוע רעש חזק של פטיש חציבה.
11. לאחר כמה דקות ומשהבנתי שמקור הרעש מגיע מביתי, חדלתי ממלאכת הכנת הקפה והעוגיות, ופניתי לחדר המקלחת כשלתדהמתי אני מגלה שהפועל ביצע ומבצע פעולה של קידוח עם פטיש חציבה על-גבי רצפת חדר המקלחת והקיר הסמוך לה, תוך שהוא שובר את הרצפה והקרמיקה ויוצר הרס רב."


לאחר ששמעתי את הצדדים, לנוכח כל המפורט לעיל ומאחר ועדותו של התובע אמינה עלי, לא שוכנעתי כי התובעים נתנו את הסכמתם לפירוק המסיבי של הקרמיקות, כפי שבוצע על ידי הנתבע.

10.
מעבר לכך, אף לא שוכנעתי כי היה צורך בפירוק הקרמיקות הן בקיר והן בריצפה, בפרט כאשר נעשה פירוק של ריצוף בריצפה מחוץ למקלחון.


אף המומחה מטעם הנתבע, מר קלדרון, העיד כי ניתן לאתר את האיזור בו מצויה הנזילה.
כך, בעדותו של מר שלומי קלדרון (ר' בעמ' 28 לפרוט' הדיון):

"ש. כאיש מומחה כפי שאתה מציג את עצמך, שאתה מגיע לנכס מסוים עם האמצעים שלך, אתה יכול לאתר באם מדובר בנזילה שמקורה בקיר או שמא בריצפה.
ת. כן. אחרי שאתה מאתר באיזור מסוים, החלטת שבקיר יש נזילה, מהבדיקות שביצעת, הבדיקות מתחלקות לכמה, יש סידרה של בדיקות, יכולה להיות נזילה מצנרת מים, איטום, ניקוז, בהתחלה מבצעים בדיקה ויזואלית של איטום.
ש. שאתה מגיע עם הציוד שלך ככלל, אתה יכול להגיד אם הציוד שלך בלי לפרק פורמייקות אם זה מהקיר או מהרצפה.
ת. אני יכול להגיד אזור כללי, הצנרת נמצאת ביקר ובריצפה. למשל באיזור הטוש, באזור האמבטיה, כיור. רק לאחר חשיפה ניתן לדעת."


הנתבע פירק, כאמור, קרמיקות בשני מוקדים, בקיר ובריצפה.


לשיטתו של הנתבע, הנזילה שאיתר היתה בקיר. מדוע אם כן נדרש לפרק שתי מרצפות בריצפת חדר האמבטיה מחוץ לשטח המקלחון?


הנתבע טוען כי תיקן את הנזילה בקיר. בפועל, הנתבע עזב את הדירה לאחר שניתק את המים החמים והותיר את חדר האמבטיה במצב שהקרמיקות מפורקות.

סיכומו של דבר, שוכנעתי כי הנתבע לא קיבל אישור מהתובעים לבצע את הפירוק של הקרמיקות כפי שביצע בפועל. כמו כן, לא שוכנעתי כי הפירוק המאסיבי שבוצע על ידו היה אכן דרוש.


לפיכך, אני מקבלת את טענת התובעים כי על הנתבע לפצותם בגין הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מכך.

11.
התובעים טוענים לנזקים העומדים בהתאם לחוות דעת השמאי מטעמם על סך של 9,744 ₪ כאשר בפועל הוציאו לטענתם סכום של 10,480 ₪.

לטענת התובעים, מאחר ומדובר היה בנזילה מהריצפה, ניתן היה לעשות תיקון נקודתי במקלחון ולא היה צריך לפתוח את הקרמיקה בקירות.

התובעים טוענים כי הנתבע גרם לנזילה נוספת בקיר ממכה לצינור.

12.
לטענת הנתבע, הדליפה היתה מהקיר ולכן לא היה מנוס אלא לפתוח את הקרמיקות בקיר.

הנתבע טוען כי תיקן את הנזילה. הנתבע טוען כי התובעים לא הוכיחו כי הנזילה היתה בריצפה ואף לא הביאו את מי שתיקן לטענתם בסופו של דבר את הנזילה לעדות. עוד הוא טוען כי ממילא היה על התובעים לשלם את הסכומים האמורים עבור ביצוע התיקון.
13.
אכן, התובעים לא הביאו לעדות את מי שתיקן לדבריהם בסופו של דבר את הצנרת ואף לא הביאו מומחה לענין זה.


לענין טענתם כי הנזילה נבעה מהריצפה, השמאי מטעמם, מר סדן, העיד כי הבחין בחול רטוב בריצפה. אך, העיד כי לא רוקן חול ולא חשף את הצנרת. יחד עם זאת, בהמשך עדותו העיד השמאי לענין זה כך (ר' עמ' 12 לפרוט' הדיון):

"ש. מאחר ואתה לא יודע כי לא בדקת היכן הדליפה בדיוק, באיזה קטע של הריצפה, השאלה שלי האם אתה יודע כמה מרצפות צריך לשבור כדי לתקן את אותה נזילה ברצפה?
ת. קודם כל אני יודע בדיוק שהנזילה ברצפה, הכנסתי את היד וראיתי שזה רטוב, ואם כך זה צינור דולחין של המקלחון ואני מסכים שצריך להחליף את כל רצפת המקלחון שזה 90 על 90 או 1 מ' על 1 מ'."




התובעים אף טוענים כי הנתבע גרם למכה בצינור שבקיר ובכך גרם לנזילה נוספת.


התובעים הציגו תמונה ובה סימן של מכה בצינור מהקיר.



הנתבע נחקר לענין המכה שהיתה בצינור והעיד לענין זה כך (ר' עמ' 40 לפרוט' הדיון):


"ש. השמאי מטעמי שבחן את הנזק טוען שיש מכה בצינור.

ת. לא בצינור, תדייק.

ש. בזוית יש מכה.

ת. יש פה גם צינורו גם זוית – מדגים.

ש. מאיפה הגיעה המכה

ת. שאתה מבצע חציבה מן הסתם יכול להווצר מכה.

ש. המכה ממה נגרמה.

ת. רק מהעבודה, לא מהאויר.

יכול להגרם גם מקונגו וגם לפני כן, אני לא יודע, אבל מן הסתם יכול לקבל מכה."


שוכנעתי כי נגרמה לצינור בקיר מכה במהלך עבודתו של הנתבע בדירה.



סיכומו של דבר, לא שוכנעתי כי הנזילה שהתבקש הנתבע לאתר, היתה בקיר.


שוכנעתי כי עבודות פירוק הקרמיקה בקירות שבוצעו על ידי הנתבע, הצריכו החלפת הקרמיקה בכל חדר האמבטיה.


יחד עם זאת, גם לשיטת התובעים, לפיה הנזילה היתה בריצפה, היה התיקון של הנזילה כרוך בעלויות.

לפיכך, אני מוצאת כי התובעים זכאים לפיצוי בגין ההפרש בין העלות שממילא היה עליהם לשלם לבין עלות ההחלפה הכוללת שנאלצו לבצע.

14.
בהתאם לחוות דעת השמאי מטעם התובעים, העלות הכוללת עומדת על סך של 9,744 ₪. יצויין, כי הנתבע העיד כי הציע לתובעים לבצע עבודה זו תמורת סך של 9,300 ₪, כפי שפורט לעיל.


בעדותו, נשאל השמאי לגבי עלות תיקון דליפה בריצפה והשיב כך (ר' עמ' 15 לפרוט' הדיון):

"ש. מהי להערכתך כאיש מקצוע עלות העבודה של איתור, תיקון והחלפת הקרמיקה שנוגעת לדליפה ברצפה.
ת. למעשה פעולות האיתור זה כמה מאות שקלים, מדובר בשיטת הבלון"...
זה עולה כ- 400 ₪, החלפת הריצוף ברצפה והחלפת הצינור הדולף, נגיד שזה יכול להגיע ל- 2000 ₪.
ש. במידה ולא נמצאת קרמיקה תואמת.
ת. קרמיקה במקלחון יכולה להיות בצבע אחר. כאן זה מעבר לדלת, זה שני אריחים שפורקו מעבר לדלת ללא צורך מכוון שהנזילה הייתה בתוך המקלחון"


מכאן, שעולה מעדותו של המומחה מטעם התובעים, כי היה עליהם להוציא, לשיטתו, בכל מקרה סך של 2,000 ₪ עבור התיקון.

כמו כן, השמאי כלל בהערכתו החלפת אסלה. התובעים העידו כי בפועל, לא נאלצו להחליף את האסלה. התובע העיד כי ניסה לחסוך בעלויות (ר' עמ' 23 לפרוט' הדיון).


לנוכח האמור, אני מוצאת כי התובעים זכאים לפיצוי בסך שנקבע על ידי השמאי, 9,744 ₪, בהפחתת עלות החלפת האסלה בסך 900 ₪ בהתאם לחוות דעתו ובהפחתת הסך של 2,000 ₪ עלות מוערכת על ידו, בגין תיקון בשל נזילה ברצפת המקלחון.
בסה"כ התובעים זכאים לאחר ההפחתות לפיצוי בסך של 6,844 ₪.

15.
לא מצאתי כי יש לפצות בגין עוגמת נפש כמבוקש, בפרט כאשר ממילא היתה בדירה נזילה שדרשה תיקון.

16.
בכל הנוגע לתביעה של תבורי
כנגד סמיניאן לתשלום סך של 2,436 ₪ בגין העבודות שבוצעו על ידו, לנוכח כל האמור לעיל, אינני סבורה כי תבורי הוכיח שהינו זכאי לקבלת תשלום מהתובעים. כפי שפורט לעיל, לא הוכח כי איתר ותיקן את הנזילה.
לפיכך, אין צורך לדון בשאלה כיצד נקבע על ידו הסכום האמור.

17.
סיכומו של דבר, אני מחייבת את הנתבע, תבורי, לשלם לתובעים, משה ושושנה סימניאן
, ביחד ולחוד, תוך 30 יום את הסך של 6,844 ₪ בתוספת הוצאות משפט (אגרת משפט וכן עלות חוות דעת השמאי ושכר בטלה ששולם לו בגין עדותו) וכן שכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪.


התביעה שהוגשה על ידי תבורי כנגד סמיניאן נדחית וזאת, בנסיבות העניין, ללא צו להוצאות.




המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום,
ז' חשון תשע"ג,
23 באוקטובר 2012
, בהעדר הצדדים.











תאמ בית משפט שלום 47123-07/10 בת.א בת.א, משה סימניאן, שושנה סימניאן נ' בת.א, שמריהו תבורי (פורסם ב-ֽ 23/10/2012)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים