פסקי דין על נריה גשמא | פסקי דין על שירביט חברה לביטוח בע''מ | פסקי דין על הראל חברה לביטוח | פסקי דין על אבראו דסה |

54499-06/12 תאמ     21/10/2012




תאמ 54499-06/12 נריה גשמא, שירביט חברה לביטוח בע''מ נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, אבראו דסה








בית משפט השלום בהרצליה



תא"מ 54499-06-12 הראל חברה לביטוח בע"מ
ואח' נ' גשמא ואח'

תיק חיצוני
:



מספר בקשה:
5

בפני

כב' הרשמת בכירה
ענת דבי


מבקשים

1
.
נריה גשמא

2
.
שירביט חברה לביטוח בע''מ


נגד


משיבים

1. הראל חברה לביטוח בע"מ
2. אבראו דסה



החלטה

1. הנתבעת עתרה למתן צו כנגד התובעת, במסגרתו יורה בית המשפט לתובעת לגלות המסמכים המפורטים בבקשה.

2. התובעת הגישה תגובה לבקשה וטענה כי אין מקום לבקשה לצו גילוי מסמכים במסגרת הליך בסדר דין מהיר, שכן תקנה 214ח(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות") קובעת מפורשות כי הוראות פרק ט' לתקנות לא יחולו על תביעות שהוגשו בסדר דין מהיר.

אכן, תקנה 214ח(ג) קובעת, כי פרק ט' לא יחולו על תביעות בסדר דין מהיר וההיגיון העומד מאחורי הוראת התקנה הינו ההנחה כי כל המסמכים כבר גולו במסגרת תצהיר גילוי המסמכים אשר צורף לתביעה בהתאם להוראות התקנות.

בבש"א (ת"א) 156307/03 לשם ד.נ טכנולוגיות בע"מ נ' עו"ד גיל כהן
נדרש כב'
השופט רחמים כהן לסוגיה וקבע כך:

"העובדה שמדובר ב"סדר דין מהיר" ובתובענה המוגבלת לתביעה עד לסך 50,000 ש"ח, אינה מפחיתה מחשיבות גילוי המסמכים לחשיפת האמת (רע"א 4999/95
alberici international
נ' מדינת ישראל [1], בעמ' 44) ואינה גורעת מזכות הצדדים לעיין במסמכים הרלוונטיים לתובענה (ע"א 27/91 קבלו נ' ק' שמעון עבודות מתכת בע"מ [2], בעמ' 458)".
לעניין זה, ראה גם ספרם של כב' הש' רחמים כהן ומנחם קליין, סדר דין מהיר בבית משפט שלום, נבו הוצאה לאור, מהדורת תשס"ה – 2005, עמ' 39-40:

"תקנה 214ח השוללת את תחולתו של פרק ט' לתקנות על הליך סדר דין מהיר, יוצאת מנקודת הנחה כי בעל דין יגלה את כל המסמכים הרלוונטיים, ואם אינו עושה כן, יורה לו בימ"ש לגלות את המסמך לאחר שיבחן את הרלוונטיות שלו למחלוקת שבין הצדדים".

גם בתא"מ 21766-02-12 אוחיון נ' אלמקיאס נדרש בית המשפט להכריע בשאלת
זכותו של בעל-דין לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים שבידיו או בשליטתו של הצד האחר, זאת בגדרו של הליך המתברר בסדר דין מהיר וכאשר אותם מסמכים לא גולו על ידי הצד האחר במסגרת כתב טענותיו.
בפסק הדין קובעת כב' השופטת אניספלד

כדלקמן:


"הגשת תובענה בסדר דין מהיר אינה כרוכה מניה וביה בהענקת פטור למי מהצדדים מפני גילוי מסמכים רלוונטיים המצויים בידו, בחזקתו או בשליטתו ושאותרו על-ידו לאחר קיום חקירה ודרישה, או מפני הצגתם לעיון הצד שכנגד. היפוכו של דבר הוא הנכון; התקנות החולשות על הגשת כתבי-טענות בגדרה של תביעה כזו מטילות על בעלי-הדין חובה לפרט ולציין את טיבם והיקפם של המסמכים הרלוונטיים המצויים תחת-ידו ובשליטתו כבר בשלב הגשת כתבי-הטענות, זאת מתוך מטרה לייעל, לקצר ולפשט את בירור ההליך בתביעות כספיות כאלה. חובת גילוי של מסמכים רלוונטיים וחובת הצגתם לעיון עומדות במלוא היקפן על-פי אמות המידה שצוינו לעיל גם בהליך המתברר בסדר דין מהיר. כל אימת שבהליך משפטי עסקינן ניצב על מכונו האינטרס של בירור האמת, הן כאינטרס פרטי של המתדיינים הישירים הן כאינטרס ציבורי רחב החולש על תכלית פעולתה של הרשות השופטת. אינטרס זה אינו נסוג ואינו נגרע כשעסקינן בתביעה שהוגשה בסדר דין מהיר".

גם בת"א (י-ם) 6860/07
מנורה חברה לביטוח בע"מ
נ'
ג'ודי פיין
נקבע:

"אמנם, תכליתם של הליכים בסדר דין מהיר היא "לקצר את משך ההתדיינות בתובענות בסכומים נמוכים, ולהוזיל את העלות הכרוכה בניהולם..." [מתוך דברי ההסבר לתקנות סדר הדין המהיר המופיעות בספרם של כב' השופטים רחמים כהן ומנחם קליין, "סדר דין מהיר בבית משפט השלום" (2005, הוצ' נבו)]. ואולם אין בכך כדי להפחית מחשיבות הצורך לרדת לחקר האמת במקרים המתבררים בפני
בית המשפט בהליך מסוג זה. נדמה, כי העובדה שמתקין התקנות קבע חובת "גילוי מסמכים מוקדם" מעידה על כך שיצא מנקודת הנחה, כי ירידה לחקר האמת באופן יעיל ומהיר, תתבצע במסגרת של "קלפים פתוחים", בה יחשפו הצדדים זה בפני
זה את החומר הרלבנטי שברשותם כבר בשלב מוקדם של התובענה. בהקשר זה נאמר בדברי ההסבר, כי "מטרת גילוי המסמכים המוקדם הנה.. ייעול הדיון וקיצורו, מתוך תפיסה שבתובענות שסכומן הכספי נמוך, יש חשיבות יתרה למשך ההתדיינות ולעלויות הכרוכות בה. זאת, כמובן, לצורך הגשמת המטרה של עשיית צדק עם בעלי הדין. הבאת הצדדים למצב שבו מרבית הקלפים יהיו גלויים מראש בשלב מוקדם, תעודד גם מגעים לפשרות ותייתר, בחלק גדול מהמקרים, הגעה לדיון בבית המשפט"
דעתי כדעת השופטים המלומדים אשר צוטטו דלעיל. סבורני, כי הוראות תקנה 214ח' מעוגנות בהוראה בדבר חובת גילוי המסמכים המוקדם בתביעות בסדר דין מהיר. ברם- ככל שלא כל המסמכים הרלוונטיים גולו במסגרת כתבי הטענות, אין זה סביר בעיניי כי המחוקק שלל מבית המשפט הסמכות להורות על גילויים של מסמכים, המתייחסים לשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים לתובענה, כפי שהדבר נעשה כדבר שבשגרה בתובענות המתבררות בהליך של סדר דין רגיל.
אינטרסים של חתירה לחשיפת האמת ועשיית צדק מחייבים כי ככל שמצא בית המשפט כי קיימים מסמכים אשר הינם רלוונטיים למחלוקות בין הצדדים ולא צורפו לכתבי הטענות, יורה בית המשפט על גילויים.

על כן, אין בידי לקבל את הטענה כי אין הנתבעת רשאית לעתור למתן צו גילוי מסמכים כאמור.

2. לגופה של הבקשה- מעיון בכתב התביעה עולה, כי בחוות דעת השמאי מפורט כי הוחלפו חלפים ברכב התובעת וכי המדובר בתיקון במסגרת "הסדר מוסכים".
בכתב ההגנה נטען, בין היתר, כי התובעת היא הקובעת את גובה ההנחות הניתנות לה בגין חלפים ע"י מוסכי ההסדר. נטען, כי התובעת רוכשת, באמצעות חברת אי. בי. סי. אוטומוטיב בע"מ (להלן: "אוטומוטיב"), חלפים ומוכרת אותם לעצמה דרך מוסכי ההסדר, באופן שמניב לתובעת רווח מן הפיצוי אשר שולם על ידה למבוטחיה.
בנסיבות אלו, יש מקום להורות על גילוי מסמכים בהתייחס לתנאי התקשרותה עם מוסכי ההסדר וכן הסכמי התובעת עם חברת אוטומוטיב לענין עלות ייבוא החלפים, שכן המסמכים מתייחסים לשאלה המצויה בזירת המחלוקת בין הצדדים לתובענה.

על כן, אורה על גילוי מסמכים כאמור, אך רק בהתייחס למסמכים המצויים בידיה של התובעת ו/או אמורים להיות בשליטתה והכוונה היא, למסמכים אשר התובעת צד להם. אינני נעתרת לבקשה להורות לחברת אי. בי. סי. אוטומוטיב בע"מ לגלות מסמכים, שכן חברת אוטומוטיב אינה צד לתביעה ובשלב זה לא הונח בסיס עובדתי להרמת מסך בין התובעת לבין חברת אוטומוטיב הנ"ל.

3. על כן, אני מורה לתובעת לגלות בתוך 30 יום מסמכים 1,3 כמפורט בבקשה לגילוי מסמכים.
הוצאות הבקשה תילקחנה בחשבון בתום ההליך.









ניתנה היום, ה' חשון תשע"ג, 21 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.









תאמ בית משפט שלום 54499-06/12 נריה גשמא, שירביט חברה לביטוח בע''מ נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, אבראו דסה (פורסם ב-ֽ 21/10/2012)