פסקי דין על דיאנה פיצחדז'ה | פסקי דין על חברת פרטנר תקשורת בע"מ

46005-06/12 תת     28/10/2012




תת 46005-06/12 דיאנה פיצחדז'ה נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ








בית משפט השלום בירושלים



ת"ת 46005-06-12 חברת פרטנר תקשורת בע"מ
נ' פיצחדז'ה

תיק חיצוני
:
16-06199-12-7



מספר בקשה:
2

בפני

כב' הרשמת בכירה
סיגל אלבו


מבקשת
דיאנה פיצחדז'ה


נגד


משיבה

חברת פרטנר תקשורת בע"מ




החלטה

לפני בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות בצירוף התנגדות.

1.
המשיבה הגישה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל תביעה על סכום קצוב כנגד המבקשת לתשלום חוב עבור שירותי רט"ן אותם סיפקה לתובעת. עפ"י הרישומים במחשבי ההוצאה לפועל, הומצאה האזהרה למבקשת ביום 3.5.12.

2.
ביום
21.6.12 הגישה המבקשת בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות בצירוף בקשת התנגדות.

3.
בתצהירה התומך בבקשה טוענת המבקשת
כי האזהרה לא נמסרה לידיה ביום 3.5.12. כך, ללשכת ההוצאה לפועל הוגש אישור מסירה ותצהיר של המוסר לפיו בעלה של המבקש הוא שקיבל את כתב התביעה וסירב לחתום על אישור המסירה. לטענת המבקשת, במהלך חודש מאי 2012 יצר המוסר מטעם המשיבה קשר טלפוני עם בעלה של המבקשת אדם והודיע לו כי בידיו דבר דואר למסירה לידי המבקשת. השליח שאל את בעלה של המבקשת מה לעשות עם דבר הדואר שבידו, שכן באותה עת המבקשת ובעלה לא היו בבית. בעלה של המבקשת השיב לו כי הוא יכול להניח את דבר הדואר בתיבת הדואר. מכאן, שלטענת המבקשת בעלה לא סירב לחתום על אישור המסירה.
המבקשת טוענת כי דבר הדואר הוצא מהתיבה פחות מחודש ימים לפני שהוגשה ההתנגדות, וכי אם ייקבע שההתנגדות הוגשה באיחור, הרי שהאיחור נבע מטעות בתום לב ולא מתוך זלזול.

4.
לגופה של התביעה, טוענת המבקשת, כי ביום 19.2.09 גבתה המשיבה מן המבקשת תשלום בסכום של 156.77 ₪ בדרך של חיוב חשבון הבנק שלה. המבקשת פנתה למשיבה לבירור העניין ונאמר כי החיוב בוצע בעקבות הוראת קבע עליה חתמה. המבקשת טוענת כי לא חתמה על הוראת קבע לטובת המשיבה ועל כן פנתה לבנק לבירור הנושא והתברר כי החתימה על הוראת הקבע אינה חתימתה של המבקשת. המבקשת אף הגישה תלונה במשטרה על זיוף חתימתה. נוכח האמור, ביטלה המבקשת את הוראת הקבע. המבקשת מוסיפה וטוענת כי מעולם לא התקשרה עם המשיבה בהסכם לרכישת מכשיר טלפון או לקבלת שירותים.

5.
המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה,
ביום 3.5.12 נמסרה למבקשת אזהרה על ידי מוסר מטעם המשיבה. בעלה של המבקשת אף מודה בתצהירו, אשר צורף לבקשה,
בקבלת האזהרה בצירוף כתב התביעה ביום 3.5.12. מכאן, שהאזהרה הומצאה כדין והמבקשת לא הציגה טעם מיוחד להארכת המועד.

6.
לגופה של ההתנגדות, טוענת המשיבה, כי החוב הנטען מורכב משימוש שביצעה המבקשת ויתרת רכישת ציוד ותוכנית תעריפים. המבקשת שילמה במשך למעלה משנה את התשלומים החודשיים השוטפים בגין הציוד אשר רכשה מטעם המשיבה, מה שמעיד על הכרתה בשימוש בשירותיה של המשיבה. כך, במשך למעלה משנה כובדה הוראת הקבע, ועל כן אין בסיס לטענה כי חתימת המבקשת זויפה. המבקשת הגישה תלונתה במשטרה רק לאחר שנה בה חויב חשבונה בגין שימוש בשירותי המשיבה.

7.
בתשובה טוענת המבקשת, כי עוד ביום 19.2.09 ביטלה את הוראת הקבע שניתנה למשיבה ועל כן כל חשבון הוצא על ידי המבקשת הינו לאחר מועד הביטול ולא לפניו.


8.
תחילה עלי לבחון האם נמסרה למבקשת אזהרה ביום 3.5.12. מתצהירו של בעלה של המבקשת, אשר צורף לבקשה, עולה כי במהלך חודש מאי 2012 יצר שליח מטעם המשיבה קשר טלפוני עם בעלה של המבקשת ואמר שהוא מבקש למסור לו מכתב. בעלה של המבקשת הוא שהורה לשליח לשים את המכתב בתיבת הדואר. בהמשך התצהיר נאמר: "כאשר לקחתי את המכתב ופתחתי את המעטפה, ראיתי שמדובר בתביעה של חברת אורנג'". בנסיבות אלה לא ברורה טענת המבקשת כי האזהרה וכתב התביעה לא נמסרו לידיה, שהרי בעלה של המבקשת מודה כי הוא זה שאמר למוסר מטעם המשיבה לשים את המעטפה בתיבת הדואר, ואף פתח את המעטפה ובתוכה התביעה. על כן, אני דוחה את טענת המבקשת כי כתב התביעה והאזהרה לא הומצאו לידיה ביום 3.5.12.

9.
האם יש מקום להאריך למבקשת את המועד להגשת התנגדות? ה

מועד להגשת התנגדות לבצוע שטר קבוע בחיקוק, וככזה דרושים טעמים מיוחדים על מנת להאריכו (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). בעבר הייתה ההלכה בעניין הארכת מועד בשל טעמים מיוחדים נוקשה, וביהמ"ש נטה להיענות לבקשות בעניין זה רק כאשר נגרם האיחור בעטיין של נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל דין או בא כוחו (בש"א 5778/94 מ"י נ' ארגון סוכנים ובעלי תחנות, פ"ד מח(4), 872, 879; בש"א 6402/96 הוועדה המקומית נ' מיכקשווילי פ"ד נ(3) 209, 211). במהלך השנים הגמישה הפסיקה את עמדתה וכיום קיימת נטייה להקל בבחינת הטעמים המיוחדים, על מנת לאפשר למחלוקות להתברר לגופן ולהימנע מפסקי דין על יסוד נימוקים טכניים ו/או מחדלים של בעלי דין. מגמה זו באה להגשים, ככל שניתן, את זכות הגישה לערכאות, שהפכה לזכות חוקתית (ש. לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית – מבוא ועקרונות יסוד, ירושלים, תשנ"ב, ע' 203; רע"א 8864/99 אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח, תקדין-עליון 2000(3), 2132; תת (י-ם) 56816-10-10 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' עזרן (פורסם בנבו)).

10.
כאשר מדובר בבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות, נקבע בפסיקה כי יש מקום לגישה מקלה יותר (ראו: ת"ת(י-ם) 56816-10-10 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' עזרן (פורסם בנבו)), ואף נקבע כי אין זה ראוי לבחון את טיב הטעמים המיוחדים להארכת מועד להגשת התנגדות בזיקה להארכת מועד להגשת ערעור, ובאותן אמות מידה מחמירות, שכן בשונה מערעור, המהווה מתן הזדמנות שנייה לבעל דין לשכנע ערכאה שיפוטית בצדקת טענותיו, במקרה של התנגדות, מדובר בבעל דין שטרם קיבל את יומו בבית המשפט (בר"ע (מח', י-ם) 183/95 מזר נ' בנדלר, תקדין-מחוזי 96(1), 588; ע"א (ירושלים) 1356/00 - שלום הדאיה נ' נחום פלדמן, תקדין-מחוזי, 2001(1), 649; וראה גם דברי כב' הרשמת אפעל-גבאי (כתוארה אז) בבש"א 5778/94 מ"י נ' ארגון סוכנים ובעלי תחנות, פ"ד מח(4) 872).

11.
כך נפסק, למשל, כי למרות שהסמכות להארכת מועד לא נועדה להתגבר על תקלות שמקורן בטעות של בעל דין או בא כוחו, לא ניתן להתעלם מכך שתיתכנה טעויות אנוש, שאינן נובעות מרשלנות או הזנחה, ובמקרה כזה, ניתן במידת הצורך לתקן את הטעות, ע"י היענות לבקשה להארכת מועד, תוך חיוב בהוצאות (בר"ע (מח', י-ם) 183/95 הנ"ל). כן נפסק שכאשר הנסיבות בכללותן מורות על טעות כנה, בתום לב, שאיננה נובעת מזלזול, הניתנת לתיקון תוך התחשבות באינטרסים של הצד השני, ניתן להיענות לבקשה להארכת מועד, תוך חיוב הצד שטעה בתשלום הוצאות לצד שכנגד (בש"א (ת"א-יפו) 175521/07, סאבר ג'וברין מוחמד נ' ש.ר.מ.ס. שיווק ציוד לבניין, תקדין-שלום 2007(4), 29025).

12.
במקרה זה טוענת המבקשת האיחור כי בהגשת הבקשה נבע מכך שהמעטפה ובה כתב התביעה הוצאו מתיבת הדואר שלה פחות מחודש ימים לפני הגשת ההתנגדות, ועל כן נבע האיחור מתוך טעות בתום לב ולא מתוך זלזול.
טעות זו של המבקשת, בהתחשב במשך האיחור שאינו רב, יכולה לעלות כדי טעם מיוחד הדרוש לשם הארכת מועד בערכאה ראשונה, לצורך שמיעת טענותיה של המבקשת והכרעה בהן לגופן, וזאת תוך חיוב המבקשת בהוצאות בגין מחדלה.

13.
אשר לטענות שמעלה המבקש בהתנגדות לגופה, הרי שהמבקשת טוענת כי חתימתה על הוראת הקבע זויפה וכי לא התקשרה בהסכם לקבלת שירותים או ציוד עם המשיבה. המשיבה כאמור מכחישה את טענות המבקשת. המחלוקת בין הצדדים היא מחלוקת עובדתית הטעונה בירור ראייתי. כידוע, בשלב הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן אין פוסלים טענה מטעמים שבהוכחה, ועל כן יש ליתן למבקשת רשות להתגונן.



14.
לאור הא
מור לעיל ובמאזן השיקולים הבאים בחשבון הגעתי למסקנה כי במקרה זה, יש לאפשר למבקשת את יומה בבית המשפט,להאריך את המועד להגשת ההתנגדות וליתן לה רשות להתגונן בכפוף לתשלום הוצאות בגין מחדלה באי הגשת התנגדות במועד, בסך של 600 ₪,ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי. על המבקשת לשלם את ההוצאות הנ"ל בתוך 30 ימים מהיום לקופת בית המשפט ,שאם לא כן תידחה הבקשה להארכת מועד וההתנגדות
.
15.
לאחר ביצוע התשלום הנ"ל, ולנוכח סכום התביעה היא תישמע בסדר דין מהיר והצדדים ינהגו כדלקמן:

התובעת תמציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה לפי תקנות 214ג ו-214ח לתקנות, בתוך 30 יום, וכן תפרע את הפרשי האגרה אותם עליה לפרוע על-פי דין.
הנתבעת תמציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב ההגנה בהתאם לתקנות 214ג ו-214ח לתקנות, בתוך 30 יום מיום קבלת מסמכי התובעת כאמור.
היה והתובעת לא תגיש את המסמכים ולא תפרע את הפרשי האגרה בחלוף פרק הזמן שנקצב כאמור תמחק תביעתה.











ניתנה היום, י"ב' חשון תשע"ג, 28 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.









תת בית משפט שלום 46005-06/12 דיאנה פיצחדז'ה נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ (פורסם ב-ֽ 28/10/2012)