פסקי דין על שי אליהו יעיש | פסקי דין על יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובנייה

15834-07/12 עפא     29/10/2012




עפא 15834-07/12 שי אליהו יעיש נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובנייה








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים



עפ"א 15834-07-12 יעיש נ' עיריית תל-אביב







בפני

כב' השופטת
אביגיל כהן


המערער

שי אליהו יעיש
ע"י ב"כ עו"ד אריק בן שמחון


נגד


ה
משיב

יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובנייה
ע"י ב"כ עו"ד אתי לוי




פסק דין



1.
לפני ערעור על החלטתו של בית משפט לעניינים מקומיים בתל אביב יפו (כב' השופטת מי-טל אל-עד קרביס) מיום 11/6/12 בתיק ב"ש 8207/11 ולפיו נדחתה בקשת המערער לביטול צו הריסה מנהלי שהוצא ביום 14/9/11 על "מבנה קורות מעץ וגג מקורות עץ ואיסכורית ומבנה מקירות בלוקים" שנבנו ברחוב 3694 מס' 56/ב' ת"א בגוש 6137 חלקה 14 בשטח כולל של 47.64 מ"ר (להלן: "הצו").

2.
המערער הגיש בקשה לביטולו של הצו. טען, כי הוא המחזיק ובעל הזכויות במבנה ובחצר שבאותה כתובת ומתגורר במקום מזה שנים רבות.
לטענתו המבנה גמור ומאוכלס תקופה ארוכה ולפיכך לא ניתן היה להוציא צו בהתאם לסעיף 238 א' לחוק התכנון והבנייה התשכ"ה – 1965.

3.
לאחר שבית משפט שמע את עדויות הצדדים והגיע למסקנה כי הצו הוצא כדין, נדחתה הבקשה ומכאן הערעור.

4.
המסגרת הנורמטיבית:
סעיף 238 א' (א) לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה – 1965 (להלן: "החוק") קובע:




צו הריס

"הוקם בנין חורג, לרבות ללא היתר או בסטיה מהיתר או מתכנית, או הוחל בהקמתו של בנין כאמור, רשאי יושב ראש הועדה המקומית לצוות בכתב שהבנין, או אותו חלק ממנו שהוקם או הוחל בהקמתו ללא היתר או בסטיה מהיתר או מתכנית, ייהרס, יפורק או יסולק, ובלבד שהוגש לו תצהיר חתום ביד מהנדס הועדה המקומית או מהנדס הרשות המקומית או מהנדס אחר או אדריכל, שאחד מהם הסמיכו לכך המציין כי –
(1)
לפי ידיעתו הוקם הבנין ללא היתר או שהבנין חורג ובמה הוא חורג;



(2)
לפי ידיעתו לא נסתיימה הקמת הבנין או שנסתיימה לא יותר משישים ימים לפני יום הגשת התצהיר;
(תיקון מס'

(3)
ביום הגשת התצהיר, אין הבנין שלגביו מבוקש הצו מאוכלס או שהוא מאוכלס תקופה שאינה עולה על שלושים ימים;
לצו כאמור ייקרא "צו הריסה מינהלי".

על מנת ליתן צו הריסה מנהלי יש צורך בקיומן של שלוש דרישות:
1)
הצו יהיה מכוון כנגד מבנה.
2)
יש לנקוט בכל הצעדים הקבועים בסעיף 238 א' לחוק.
3)
ביצוע הצו צריך להיות מוצדק בנסיבות העניין ולא נגוע בפגם המצדיק ביטול מעשה מנהלי.

מטרתו של צו הריסה מנהלי הוא לשמש מענה יעיל ומהיר לבנייה בלתי חוקית ולמנוע יצירת עובדות מוגמרות בשטח. (ראה לעניין זה גם: עע"ם 3518/02
רמזי יוסף רג'בי נגד יו"ר הועדה המקומית
.

על פי תנאי סעיף 238 א' לחוק, תנאי למתן צו הריסה מנהלי הוא, כי נסתיימה הקמת המבנה לא יותר מ- 60 יום לפני יום הגשת התצהיר על ידי המהנדס וכן ביום הגשת התצהיר,
הבניין לא היה מאוכלס או שלא חלפו 30 יום מהאיכלוס.
מדובר בהליך מנהלי. בית משפט לא שם עצמו במקומה של הרשות המנהלית ולא מחליף את שיקול דעתה אלא בוחן ובודק את סבירות ההחלטה והאם יש די בתשתית העובדתית שהיתה מונחת לפתחה של הרשות לצורך קבלת ההחלטה המנהלית ואת סבירות ההחלטה שהתקבלה על יסוד התשתית העובדתית.
כאשר ההחלטה נמצאת במתחם הסבירות ומבוססת על תשתית ראייתית
סבירה, לא מתערב
בה בית המשפט.




5.
החלטת בית משפט קמא:
בבית המשפט העידו המבקש – המערער, שכנו וכן מטעם המשיב העידו המהנדס מר כושצ'ר ומפענח התצ"א מר אליצור.
בהחלטה נקבע, כי למרות שהמבקש הצהיר, כי הוא מחזיק שנים רבות בבית המגורים עם ילדיו, הרי שמעדותו עלה כי רק בשלוש השנים האחרונות ומאז גירושיו הוא החל לאכלס את המבנה, וילדיו מגיעים למקום בהתאם להסדרי ראייה. הוא אישר, כי בחודש יוני או יולי 2011 הוא נדרש לבצע עבודות תחזוקה במבנה ועל כן החליף את הגג ואת קירות העץ (עמ' 1 שורות 14 – 19. עמ' 3 שורות 22 – 24 לפרוטוקול).
לטענתו, העבודות הסתיימו בסוף יולי 2011.

כב' השופטת ציינה בהחלטתה, כי המערער החליף את הגג של המבנה (ראה עדותו בעמ' 3 שורות 22 – 24) וגם שכנו העיד, כי הקירות פורקו ונבנו במקומם חדשים והגג הוסר ונבנה במקומו חדש.
לאור העובדות שהובררו, אזי – בין אם מדובר בבניה חדשה שלא על יסוד בנייה ישנה, ובין אם מדובר רק בהחלפת ישן וחדש, הרי שעפ"י סעיף 145 (א) (2) לחוק, הבניה טעונה היתר וכאן – אין היתר.

עוד נקבע, כי הוכח שהבניה הסתיימה בין התאריכים 25/7/11 [מועד שבו המבנה לא היה קיים לפי חוות דעתו של מפענח התצ"א (מש/11) ולפי תצלומי האוויר מיום 25/7/11 והאורטופוטו מיום 23/5/10 (מש/12) – שם נראה במקום רק קרקע עם סלעים ואבנים], לבין 22/8/11 – אז נצפה המבנה בתצלום אוויר (מש/14).
מסקנה זו נתמכה בעדות המהנדס שביקר במקום ביום 30/8/11 והעיד, כי במועד הביקור לא היה המבנה גמור או מאוכלס וצילם תמונות (מש/11 – מש/6).
כב' השופטת מפרטת את התמונות והתרשימים הנוספים אשר הובילו אותה למסקנה ולפיה המבנה לא היה גמור ביום 30/8/11 – מועד הביקורת של המהנדס ומאחר שכשבועיים לאחר מכן וביום 13/9/11 הוגש למשיב תצהיר המהנדס, הרי שהתקיים התנאי ולפיו מדובר בבנייה שלא הסתיימה 60 יום לפני הגשת התצהיר.

בנוגע לאיכלוס:
נקבע, כי מאחר והמבנה לא היה הושלם באותו מועד, אזי הוא לא היה מאוכלס למעלה מ- 30 יום לפני הגשת
התצהיר למשיב.



6.
תמצית טענות המערער:
א)
המערער טוען, כי היה צריך לקבל את גרסתו לפיה לא התקיימו תנאי סעיף 238
לחוק ולפיכך היה צריך לבטל את הצו.

ב)
המערער טוען, כי מחומר הראיות עלה שהבית נשוא הצו קיים במקום, גמור ומאוכלס תקופה ארוכה, ובוודאי תקופה העולה על 30 יום לפני ה- 13/9/11 מועד הגשת תצהיר מהנדס הועדה למשיב.

ג)
עוד טען המערער, כי המהנדס ביסס מסקנתו לגבי הבית על סמך תצלומי אוויר, ולא על סמך עדות ישירה.
באשר לתצלומי האוויר וחוו"ד של מפענח התצ"א מר אליצור נטען, כי על גבי התצלום שהגיש מש/14 (צילום שנעשה לאחר הבניה) נכתב תאריך 27/7/11; ורק במהלך החקירה הנגדית טען מר אליצור,
כי זו טעות בתאריך, והיה צריך לתת משקל לסתירה מהותית זו, ולא להסתמך על עדותו.

ד)
עוד טען ב"כ המערער, כי המערער התנגד להגשת הקונטקט שלא צורף לחוות דעת מר אליצור ולא ניתנה לו הזדמנות הוגנת לבדוק אותה מבעוד מועד.

7.
תמצית טענות ב"כ המשיבה:
ב"כ המשיבה מפנה להחלטת בית משפט קמא ולנימוקיה השונים. מציינת, כי בית משפט קמא התייחס בהחלטתו לכל הטענות שהעלה ב"כ המערער בערעורו ומבקשת לדחות את הערעור.

8.
לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים ובתיק בית משפט קמא הגעתי למסקנה ולפיה דין הערעור להידחות מהנימוקים הבאים:
א)
החלטת בית משפט קמא מבוססת על חומר הראיות שהונח בפני
ו לרבות חקירות עדים.
אין זה דרכה של ערכאת ערעור להתערב בשאלת מהימנות ואמינות עדים ובממצאים העובדתיים אליהם הגיע בית משפט קמא, אלא אם כן מדובר במקרה חריג, וראה לעניין זה:



ע"פ 2056/09 פלוני נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (ניתן ביום 27.05.09); ע"פ 190/82 מרקוס נגד מדינת ישראל
פ"ד לז (1) 225, 234 (1983); ע"פ 1442/06 מדינת ישראל נ' פלוני
[פורסם בנבו] 1.9.08; ע"פ 1385/06 פלוני נ' מדינת ישראל (6.4.09) [פורסם בנבו]; עפ"ת (מח' חי') 22197-05-11 יוסף דכוור נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו]

ב)
במקרה דנן, צו ההריסה הוצא ביום 14/9/11 לאחר שהוצג למשיב תצהיר המהנדס (מש/7). המהנדס הצהיר, כי בידיו תמונות המעידות על מצב בנייה מיום 30/8/11 וכי לפי ידיעתו טרם הסתיימה הבנייה ואין הבנייין מאוכלס.
הוא גם צירף פירוט ממצא פענוח השוואתי מיום 22/8/11. בדו"ח הביקורת בשטח מיום 31/8/11 (מש/9) נכתב, כי הביקור במקום נעשה בעקבות "תצ"א", לצורך בדיקת פירוט ממצא השוואתי מיום 22/8/11, וכאשר הגיעו המהנדסים למקום הם מצאו "שבשטח פתוח התחילו לבנות מבנה קירות מעץ וגג מקורות עץ ולוחות פח איסכורית וצמוד אליו בונים מבנה מקירות בלוקים. יש לציין שבזמן הביקור במבנה לא היה גמור ולא היה מאוכלס. כמו כן לפי תצ"א מיום 25/7/11 מבנים האלה לא היו קיימים".

ג)
הן המהנדס והן מר אליצור, מפענח התצ"א, אשר הגיש חוות דעת מטעמו (מש/11) נחקרו בבית משפט קמא.
עפ"י צילום אורתופוטו מיום 23/5/10 (מש/12) ניתן היה לראות, כי לא מצוי במקום כלל מבנה, וגם לפי צילום אוויר מיום 25/7/11 (מש/13) לא מצוי במקום מבנה.
אמנם על המסמך מש/14 שהוא צילום אוויר לאחר הבניה כתוב התאריך 22/7/11, אך מר אליצור הסביר, מדוע מדובר בטעות שלו. כאשר הקליד את התאריך 22/7/11 ובית משפט קיבל את הסברו ולפיה במקום לכתוב "8" הוא כתב "7" (ראה עדותו וכן החלטת בית משפט קמא בעניין זה בעמ' 6).

ד)
בית המשפט שמע את העדויות ובחר לקבל את גרסתם העובדתית של עדי המשיב אשר גובתה בתמונות ובמסמכים.
מקובלת עלי גם החלטת בית משפט קמא ולפיה לא ניתן היה להתנגד להגשת הקונטקט (מש/15) בטענה ולפיה המסמך לא הומצא למערער מבעוד מועד.
לא די בעת הגשת הבקשה לביטול צו הריסה מנהלי לכתוב סעיף ובו לבקש מהמשיב מסמכים באופן כללי.




אם אכן מעוניינים בעיון במסמכים שאוזכרו במסמכים המצויים בתיק, לפני ישיבת ההוכחות, יש לפעול על פי הוראות החסד"פ ולבקש להתיר עיון במסמכים.
במקרה דנן, הקונטקט (מש/15) אוזכר בחוות דעתו של מר אליצור ואם ב"כ המערער היה מעוניין לעיין במסמך ולא איפשרו לו, הוא היה צריך להגיש בקשה מתאימה ולא לטעון ביום הדיון, כי אין לעשות שימוש במסמך כיוון שלא הועבר לעיונו.

ה)
אין מקום שאחזור ב

פסק דין
זה על כלל הניתוח הראייתי שערכה כב' השופטת הנכבדה בהחלטתה המפורטת והמנומקת.
לאחר הניתוח הראייתי הגיעה כב' השופטת למסקנה, כי הוכח כדבעי כי התקיימו התנאים המאפשרים מתן צו לפי סעיף 238 לחוק ודחתה את הבקשה.

לא מצאתי כי נפל פגם המצריך התערבות בממצאים עובדתיים אלו ודין הערעור להידחות.

9.
לסיכום:
א)
לאור האמור לעיל, דין הערעור להידחות.

ב)
מתוך הסכום שהופקד בבית משפט ע"י המערער לצורך עיכוב ביצוע הצו, יחולט סך 3,500 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 11/6/12 ועד היום.
יתרת הסכום המופקד תוחזר למערער.

ג)
המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום,
י"ג חשון תשע"ג, 29 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.














עפא בית משפט מחוזי 15834-07/12 שי אליהו יעיש נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובנייה (פורסם ב-ֽ 29/10/2012)