פסקי דין על שיפרוטו דורון | פסקי דין על אלשיך הנדסה | פסקי דין על אקיטה לחיות 2000 | פסקי דין על יהודה קורין ואח' |

1973/09 א     31/10/2012




א 1973/09 שיפרוטו דורון נ' אלשיך הנדסה בע"מ, אקיטה לחיות 2000 בע"מ, יהודה קורין ואח'








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



31.10.2012

ת"א 1973-09 אלשיך הנדסה בע"מ
ואח' נ' קורין ואח'
תיק חיצוני
:




בפני
:
כב' השופט ישעיהו שנלר


מבקש/
נתבע מספר 4:

שיפרוטו דורון
ע"י ב"כ עוה"ד אסף מרקס


נגד

משיבות
/תובעות:
נתבע מספר 1:
נתבעת מספר 2:
נתבע מספר 3:
נתבע מספר 5:
נתבע מספר 6:
1. אלשיך הנדסה בע"מ
2.
אקיטה לחיות 2000 בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד ממשרד בר-און, כהן עורכי דין
1.
יהודה קורין
ע"י ב"כ עוה"ד עודד פסקל
2. יהב מיכל
3.
יהב אבי
ע"י ב"כ עוה"ד אברהם מולכו
4.
לביא הראל עובדיה
ע"י ב"כ עוה"ד עודד פסקל
5. פדלר עזר

ע"י ב"כ עוה"ד עמוס ברכה




החלטה


כללי
1.
לפניי בקשת הנתבע 4 (להלן: דורון) לחייב את התובעות, להפקיד ערובה בסך של 200,000 ש"ח או כל סכום אחר (להלן: הערובה) להבטחת תשלום הוצאותיו בגדר התובענה שהוגשה כנגדו.

רקע עובדתי
2.
על פי הנטען בכתב התביעה, שימש דורון סמנכ"ל בתובעת מספר 1 (להלן: החברה) ולכאורה, אפשר במעשיו ביצוע מעשי גזילה ממנה, תוך מעילה בתפקידו ובחובותיו כלפיה ותוך רשלנות, באופן שנגרמו לה נזקים כבדים, בהיקף של כ-7,000,000 ש"ח. דורון טען מנגד כי החברה פועלת נגדו בחוסר תום לב, ללא כל ראיה נגדו שהיה מודע למעשי הגניבות שאירעו לכאורה או שחלה עליו אחריות כלשהי בגין מעשי הגניבות לכאורה. כן טען לכך שהוא אשר עורר את החשדות מלכתחילה וטען שהראיות שבידי החברה, אין בהם להוכיח כי גזל דבר או כי היה שותף למעשי הגניבה (לכאורה) שהתגלו בחברה.

3.
דורון חזר וטען בבקשתו, כי לחברה אין כל ראיה נגדו וכן הצביע על כך שהחברה המשיכה להעסיקו במשך כחודש וחצי גם לאחר שנודע לה, לטענתה, על הגניבות שבוצעו. דורון טען שסיכויי התביעה קלושים ביותר והפנה להליכים שונים שהתקיימו בין הצדדים, כאשר לטענתו, גם ערכאות נוספות קבעו שאין כל ראיה נגדו לעניין נושא גניבות הכספים. כך, טען דורון כי הרשם ברוך ז"ל לא אישר הטלת עיקולים זמניים נגדו, כיוון שלא השתכנע בקיומה של זכות לכאורה לטובת החברה נגדו. כן טען דורון כי לאחרונה, ניתן

פסק דין
של בית הדין לעבודה (תע"א 2193-10 שיפורטו נ' אלשיך הנדסה בע"מ
) שקיבל את תביעתו נגד החברה לתשלום שכר, פיצויי פיטורין וזכויות סוציאליות נוספות, ודחה את טענותיה של החברה כי הוא היה שותף למעשי הגניבה, שכן לא הוצגה ראיה כלשהי הקושרת אותו לגניבות הנטענות (להלן: פסק הדין של בית הדין לעבודה).

4.
דורון טען כי אם תביעת החברה תדחה, ישנו חשש, בהנחה שיוטלו על החברה הוצאות לטובתו, שהוא לא יוכל לגבותם, ועל כן יש לחייב את החברה להפקיד ערובה להבטחת תשלום ההוצאות. לטענתו, החברה ממאנת לקיים את פסק הדין של בית הדין לעבודה שהורה לחברה לשלם לדורון סך של כ-59,000 ש"ח ובגין כך נפתח נגדה תיק הוצאה לפועל. כן הפנה לכך שהחברה לא קיימה פסקי דין נוספים של בית הדין לעבודה בעניינם של הנתבעת מספר 2 ונתבע מספר 6. על כן, דורון טען כי על פי הקבוע בסעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: חוק החברות) רשאי בית המשפט להורות, בעניינה של חברה, כי תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע, זולת אם סבר, כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה או אם החברה הוכיחה שיש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע, אם יזכה בדין.

5.
בתגובתה טענה החברה, כי יש לדחות את בקשתו של דורון, שכן הבקשה הוגשה בשיהוי רב ומשמעותי עת הגיש את בקשתו לקראת סוף שלב ההוכחות, בעוד שמקומה ה"טבעי" הוא בשלביו הראשוניים של ניהול ההליך. החברה הוסיפה וטענה לעניין פסק הדין של בית הדין לעבודה כי התנהל משא ומתן בין הצדדים, מתוך כוונה לסיים את כל המחלוקות בין הצדדים, ורק ערב הגשת הבקשה, המשא ומתן נעצר והחברה מתכוונת להפקיד את מלוא סכום פסק הדין, עוד ביום הגשת תגובתה. בנוסף, החברה טענה כי דורון פתח תיק הוצאה לפועל עוד טרם הגיע המועד לשלם את הסכום שנפסק. כן טענה כי מצבה הכלכלי איתן, והיא מצויה ביתרות זכות בחשבון הבנק שלה, ומשלמת את מלוא חובותיה השוטפים במועדם. גם מנהלה ובעל השליטה של החברה, מר דני אלשיך, טען בתצהירו שניתן בתמיכה לתגובה, כי מצבה הכלכלי של החברה איתן. בנוסף, טענה החברה כי הוראה להפקיד ערובה, תפגע בזכות קניינה ובזכות הגישה לערכאות.

5.
בתשובתו לתגובת החברה, טען דורון כי החברה לא שילמה את חובה שנפסק נגדה בבית הדין לעבודה, למרות שנפתח נגדה הליך בהוצאה לפועל ותקופת האזהרה חלפה, ובניגוד לטענתה בתשובתה. כן הפנה דורון לכך שבהליכי עיקולים שונים שהוטלו על החברה בהוצאה לפועל, "נתפס" סך של 400 ש"ח בלבד, כאשר לטענתו, עובדות אלו מעלות חשש לקושי והכבדה לגבות את ההוצאות שייפסקו לטובתו (ככל שאלה ייפסקו). בנוסף, טען דורון, כי החברה לא גיבתה את טענותיה בדבר איתנות כלכלית בחוות דעת של רואה חשבון או בדו"חות כספיים מעודכנים. כן דחה דורון את טענותיה של החברה לקיומו של משא ומתן בין הצדדים, ואף הצביע על כך שמנהל החברה הודיע על ביטול ההליכים המשפטיים נגדו, למרות שהלכה למעשה היא ממשיכה בהליכים נגדו.

דיון והכרעה
6.
על פי סעיף 353א לחוק החברות, רשאי בית המשפט להורות כי חברה שאחריות בעלי המניות בה מוגבלת, תפקיד ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע, לבקשתו, אלא אם החברה הוכיחה שיש בידה לשלם את ההוצאות או שסבר בית המשפט שנסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה. בית המשפט נדרש לאזן בין זכות הגישה לערכאות והזכות לקניין ובין זכותו של נתבע ש"נגרר" להליך משפט, שלא יצא נפסד אם יזכה ובמניעת תביעות "סרק". על כן, מעת שמוגשת בקשה נגד חברה להפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, יש לבחון תחילה את מצבה הכלכלי של החברה, ולאחר מכן אם נסיבות העניין מצדיקות את חיובה להפקדת הערובה, כאשר ההנחה היא כי לגבי חברות החיוב בהפקדת ערובה הוא הכלל והפטור הינו החריג. לבסוף יש לבחון את סיכויי התביעה. כן הותוו בפסיקה שיקולים מנחים הכוללים בין היתר את סיכויי ההליך ומידת תום הלב בנקיטתו [ראו רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר (לא פורסם, 13.7.2008); רע"א 857/11
מועצה אזורית באר טובה נ' נוריס לפיתוח והובלות בע"מ (לא פורסם, 23.5.2011)].

7.
בעניין דנן, סבורני כי בנסיבות העניין, אכן ראוי כי החברה תפקיד ערובה להבטחת הוצאותיו של המבקש. החברה לא ביססה כראוי את טענתה בדבר איתנותה הכלכלית ואין די בתצהירו של מנהל החברה ובעל השליטה בה, שעה שלא הוצבה תשתית עובדתית ולו מינימלית, בדבר איתנותה הכלכלית של החברה, למעט אמירות כלליות בתצהיר. כן גם לא צורף תיעוד כלשהו בנושא זה. כמו כן, מכלול הנסיבות, ומבלי לקבוע מסמרות, לכאורה, סיכויי התביעה אינם מכריעים את הכף לטובת החברה. יתר על כן, לא בכדי המתין המבקש עם בקשתו, כדי לראות מה יעלה בגורל תביעתו שהגיש בבית הדין לעבודה. תמוה הדבר, שחברה אשר טוענת לכך שבידה מלאי ששווה מיליוני שקלים, אינה מקיימת את פסק הדין של בית הדין לעבודה, בוודאי שעה שעסקינן בין היתר בשכר עבודה שלא שולם למבקש ובזכויות נוספות, על כל המשתמע מכך.
יוער, כי ההמתנה לתוצאות ההליך האמור, יש בה גם מענה לטענת השיהוי.

8.
לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים הנוגעים בעניין, נחה דעתי, כי בנסיבות העניין, הגם שיש מקום להורות על הפקדת ערובה, יש לקבוע את שיעורה באופן מידתי בדרך המשקללת נכונה את השיקולים הרלוונטיים, לרבות בהתחשב במועד הגשת הבקשה ובהתחשב בהליכים שנוהלו עד כה, ולהעמידה על סך של 60,000 ש"ח בלבד (רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (לא פורסם, 11.2.2009).

9.
לאור כלל הנסיבות, הנני מחייב את התובעות להפקיד סך של 60,000 ש"ח בקופת בית המשפט, עד לתאריך 15.11.2012, שאם לא כן, תימחק התובענה כלפי המבקש.

10.
המזכירות תמציא העתק ההחלטה לב"כ הצדדים בהקדם.



ניתנה היום, ט"ו מרחשוון תשע"ג, 31 אוקטובר 2012.









א בית משפט מחוזי 1973/09 שיפרוטו דורון נ' אלשיך הנדסה בע"מ, אקיטה לחיות 2000 בע"מ, יהודה קורין ואח' (פורסם ב-ֽ 31/10/2012)