פסקי דין על השאם אבו עטא | פסקי דין על מודיע ל | פסקי דין על נעים אגבאריה | פסקי דין על שירביט חברה לביטוח ואח' |

21034-09/10 א     28/10/2012




א 21034-09/10 השאם אבו עטא נ' מודיע ל, נעים אגבאריה, שירביט חברה לביטוח בע"מ ואח'








בית משפט השלום בחדרה



ת"א 21034-09-10 אבו עטא ואח'
נ' אגבאריה ואח'







בפני

כב' השופטת
הדסה אסיף


תובע/נתבע-שכנגד


השאם אבו עטא
, ת.ז. 059436162


נגד


נתבע/תובע-שכנגד/מודיע ל
צד ג'

צד ג'

1.
נעים אגבאריה
, ת.ז. 024731747
2.
שירביט חברה לביטוח בע"מ, 512904608


נגד

1.
שירביט חברה לביטוח בע"מ, 512904608
2.
מחאג'נה יוסף תלס, ת.ז. 052403631
3.
איילון חברה לביטוח בע"מ, 510791720926101







פסק דין




1.
בפני
תביעה ותביעה שכנגד, שעניינן תאונת דרכים שארעה ביום 26.02.09.

התובע טוען, כי ביום 26.02.09 בשעה 05:30 או בסמוך לכך, עת שנהג ברכב טיוטה מ.ר. 2111819 בכביש 6 לכיוון דרום ליד מחלף עירון, פגע בו מאחור - רכב יונדאי מ.ר. 9419056 שבבעלות הנתבע 1 והמבוטח ע"י הנתבעת 2, בעוצמה רבה וגרם להתהפכות הטויוטה. לטענת התובע עקב התאונה ניזוק רכב הטויוטה באופן קשה והוכר כאובדן כללי – נזק בסך 23,054 ₪, וכמו כן נגרם נזק לכלים ולציוד שהיו בתוך הרכב – נזק בסך 15,889 ₪.

2.
הנתבע טוען, כי האחראיות לתאונה על התובע, אשר נהג בטויוטה בלי אורות בשעת חושך, או לכל הפחות יש לתובע רשלנות תורמת. הנתבע תבע בתביעה-שכנגד פיצוי בגין הנזק שנגרם לטענתו ליונדאי בגין התאונה, בסך 20,512 ₪. לטענתו, חל במקרה זה הכלל "הדבר מדבר בעדו" שבסעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], שכן לתובע הייתה שליטה מלאה על הטויוטה שגרמה לתאונה, ולנתבע אין כל דרך לדעת מהן הנסיבות שהביאו לתאונה.

הנתבע טוען בכתב-התביעה-שכנגד ובהודעה לצד ג', כי הנתבעת 2, שהנה גם צד ג' 1 (להלן: "שירביט") נושאת באחריות ביטוחית לנזקי התאונה.
לטענתו, לפני אירוע התאונה, היה בבעלותו רכב דייהו שהיה מבוטח בשירביט לתקופה 17.06.08-31.05.09, וביום 17.08.08 פנה לסוכן הביטוח (צד ג' 2) על מנת לבצע החלפה בעקבות מכירת הדייהו ורכישת היונדאי. לטענתו, עקב טעות של הסוכן (צד ג' 2) לא בוצעה החלפת הפוליסות האמורה.
הנתבע טוען כי הסוכן (צד ג' 2) אחראי בגין כל פיצוי שיצטרך הנתבע לשאת בו בגין התאונה, לאור טעותו של הסוכן העולה כדי רשלנות מקצועית. לפיכך גם אחראית צד ג' 3 שהנה המבטחת באחריות מקצועית של הסוכן (צד ג' 2).

3.
שירביט הכחישה את חבותה. לטענתה, עובר לתאונה לא ביטחה את רכב הנתבע (היונדאי), ולכן אין לה כל חבות הנוגעת ליונדאי. לטענתה, פעל סוכן הביטוח על דעת עצמו ואין לחייב אותה בשל פעולות הסוכן המהוות חריגה מהרשאה.

סוכן הביטוח הודה כי העדר הכיסוי הביטוחי נבע מטעותו, אך לטענתו על שירביט לשאת בכיסוי הביטוחי מאחר והוא אישר את הכיסוי הביטוחי ליונדאי בזמן אמת.

4.
במהלך הדיון בפני
י וטרם שמיעת הראיות, הגיעו הצדדים להסכמה לפיה ההודעה לצד ג' התקבלה (עמ' 18 שו' 14), ולפיכך אין צורך לדון בשאלת הכיסוי הביטוחי.

נותר איפוא לדון בתביעה ובתביעה-שכנגד בלבד.

דיון והכרעה

5.
אין חולק כי התאונה ארעה, כאשר רכב הנתבע (יונדאי) פגע מאחור ברכב התובע (טויוטה).

בנסיבות אלה הנטל על הנתבע להראות מדוע לא יישא באחריות לנזקים שנגרמו בתאונה. נטל זה לא עלה בידי הנתבע להרים.

6.
מצאתי את עדות הנתבע בלתי מהימנה. הנתבע סתר את עצמו, העיד בצורה בלתי עקבית, ולא הוכיח כי התובע נסע ללא אורות. כך, לדוגמא, תחילה טען כי "היה כמעט גשום באותו יום" (עמ' 7 שו' 9), ואילו בהמשך טען כי היה גשום (עמ' 7 שו' 23). הנתבע גם לא הצליח להציג הסבר מניח את הדעת מדוע לא רשם בהודעה לסוכן הביטוח כי היו עמו 3 נוסעים ברכב, וגם לבוחן התנועה לא מסר פרטים אלו (עמ' 8 שו' 1-9). רק בבית המשפט טען לראשונה כי היו עימו
נוסעים ברכב – ומסר את שמם.

הנתבע הודה בעדותו כי שעת הבוקר המוקדמת בה היה עדיין חשוך, ומזג האוויר, חייבו נסיעה איטית וזהירה יותר (עמ' 7 שו' 23, עמ' 8 שו' 18), ולא שוכנעתי כי הנתבע התאים את נהיגתו לתנאי הדרך הללו.

7.
שוכנעתי, כי הנתבע יכול וצריך היה לראות את רכב התובע לפניו מוקדם יותר, ולמנוע את התאונה. זאת, על פי עדות הנתבע עצמו, שהעיד כי הנוסע שישב לצידו ברכב, ראה לפניו את רכב התובע והתריע בפני
ו להיזהר (עמ' 7 שו' 8).

8.
לתמיכה בגרסתו, לפיה נסע התובע ללא אורות – הביא הנתבע את העד טארק אגבריה. עד זה העיד כי ישב במושב האחורי ולא ראה את רכב הטויוטה מקדימה, אלא רק שמע את חליל (נוסע אחר) צועק ומזהיר את הנתבע מפני הרכב לפניו שללא אורות (עמ' 9 שו' 27-28; עמ' 11 שו' 27-28). מדובר בעדות שמיעה, ואין לייחס משקל כלשהו לעדות זו בנוגע לאורות ברכב הטויוטה לפני התאונה. העד טען כי אחרי התאונה ירד לבדוק את נוסעי הטויוטה, אך לא זכר אם היו אורות ברכב (עמ' 12 שו' 21-24).

9.
הנתבע בחר שלא להביא את עדותו של חליל, אשר לטענת העד טארק, ישב ליד הנתבע והתריע בפני
ו על רכב הטויוטה (עמ' 10 שו' 24), וזאת למרות שמדובר בעד שהנתבע יודע את פרטיו ויכול היה לזמנו. מחדל זה פועל לחובת הנתבע.

לאור כל זאת, אני דוחה את טענות הנתבע לרשלנות תורמת של התובע, ומורה על דחיית התביעה-שכנגד
.

עתה, נותר לדון בנזק הנטען לרכב התובע, ולציוד.

הנזק לרכב

10.
את התביעה בענין ראש נזק זה מבסס התובע על חוות דעת שצורפה לתביעה. החישוב בחוות הדעת מבוסס על שווי שרידים בסכום של 2,652 ₪ , אך התובע העיד כי מכר את שרידי הרכב, בסך 3,000-3,500 ₪, לחלקי חילוף (עמ' 4 שו' 26). התובע לא נקב בסכום מדויק, ולא הציג קבלה – למרות שלטענתו הוא יכול היה להביא קבלה מהאדם לו מכר (עמ' 4 שו' 29-30). בנסיבות אלה יש לראות את התובע כמי שקיבל 3500 ₪ עבור השרידים.

שווי השרידים בפועל גבוה מזה בו נקב השמאי בחוות הדעת בסך 2,652 ₪. מכאן שיש לנכות סכום נוסף של 848 ₪, מהסכום אותו דורש התובע בגין הנזק לרכב (23,054 ₪).

לאור זאת, אני קובעת כי סכום הפיצוי בגין הנזק לרכב יעמוד על 22,206 ₪.

הנזק לכלים

11.
לאחר שעיינתי בכל טענות הצדדים ובראיות לעניין הכלים – אני דוחה את טענות התובע בעניין זה. למעשה, אין כל ראייה שהכלים בכלל היו ברכב בזמן התאונה, למעט עדות התובע שהיא עדות יחידה של בעל דין – על כל המשתמע מכך.
התובע טען כי הפועלים שלו אספו את הכלים, אך הוא לא הביא אותם להעיד על כך (עמ' 5 שו' ,7, 13-14, 26), והטענה כי הפועלים אספו את הכלים תמוהה לאור עדות התובע כי הפועלים לא היו ברכב בזמן התאונה (עמ' 3 שו' 22).

12.
הלכה פסוקה היא, כי חזקה על בעל-דין שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, וככל שנמנע מהבאתה אף שהינה רלוונטית ובהישג ידו, מבלי שיש באמתחתו הסבר סביר לכך, חזקה היא שאילו הובאה הראיה, היתה פועלת נגדו. יפים בהקשר זה דבריו של כב' השופט ס' ג'ובראן בע"א 9656/05 נפתלי שוורץ נ' רמנוף חברה לסחר בציוד בנייה בע"מ (נבו, 27.7.08):

"לעיתים, הדרך שבה מנהל בעל דין את עניינו בבית המשפט הינה בעלת משמעות ראייתית, באופן דומה לראיה נסיבתית, וניתן להעניק משמעות ראייתית לאי הגשת ראיה. התנהגות כגון דא, בהעדר הסבר אמין וסביר - פועלת לחובתו של הנוקט בה, שכן היא מקימה למעשה חזקה שבעובדה, הנעוצה בהיגיון ובניסיון חיים, לפיה דין ההימנעות כדין הודאה בכך שלו הובאה אותה ראיה, היא הייתה פועלת לחובת הנמנע ותומכת בגרסת היריב. בדרך זו ניתן למעשה משקל ראייתי לראיה שלא הובאה...".


הימנעות התובע מהבאת עדות הפועלים שאספו לטענתו את הכלים מאיזור התאונה, נזקפת לחובתו במישור הראייתי.

13.
התובע הודה כי השמאי לא ראה את הכלים בשטח (עמ' 5 שו' 16). השמאי מטעם התובע לא צילם את כל הכלים (עמ' 24 שו' 28 ועד עמ' 25 שו' 15; עמ' 26 שו' 31-32; עמ' 27 שו' 8; עמ' 28 שו' 20), ואף העיד כי ראה את הכלים בחצר ביתו של התובע (עמ' 18 שו' 27), ולא במקום התאונה.

14.
מעבר לכך – גם באשר לשווי הנטען של הכלים – וסכום הנזק הנטען בקשר להם, לא עלה בידי התובע להרים את הנטל המוטל עליו. תשובות התובע באשר לכלים – האם תוקנו, איפה ובאיזה מחיר - היו מעורפלות (עמ' 4 שו' 7-18).

התובע טען כי יש לו חשבוניות על תיקון הכלים (עמ' 5 שו' 28) אך עובדה היא שהוא לא הציג קבלות כאלה בשום שלב של ההליך (עמ' 6 שו' 1-2).

15.
השמאי מטעם התובע הודה כי הוא לא יכול לאשר בוודאות כי הכלים נפגעו דווקא בתאונה הנטענת (עמ' 22 שו' 21-22).

השמאי מטעם התובע הודה בחקירתו כי קיבל שתי הצעות מחיר לתיקון הכלים (עמ' 19 שו' 2-3), אך אלה לא צורפו לחוות דעתו. השמאי גם העיד שקיבל הצעת מחיר נוספת, שונה מזו שהוצגה בפני
י בית המשפט (עמ' 19 שו' 26). וזו לא הוזכרה בכלל בחוות הדעת. כך גם לא נזכר בחוות הדעת מכתבו של מר אבו פנה ובו פירוט עלות הנזק לכלים (עמ' 23 שו' 20-21).

השמאי הודה בעדותו כי המחירים בהם נקב בחוות הדעת נשענים על הצעת התיקון ולא על מחירון כלשהו לתיקונים (עמ' 23 שו' 8-9). נותן הצעת מחיר
לא הובא להעיד.

חוות הדעת של השמאי נעדרת התייחסות לבלאי בכלים, למרות שאישר בעדותו כי מדובר בכלים ישנים (עמ' 19 שו' 4-5), וכי בחוות הדעת כלל חלקים שיש להחליף בשל בלאי ולא מפגיעה בתאונה (עמ' 21 שו' 15, 19-20). כך גם השמאי לא בדק האם התובע רכש את הכלים כשהם חדשים או משומשים מלכתחילה (עמ' 22 שו' 23-24).

16.
יוצא שהתובע לא הציג ולו בדל ראייה לכך שהכלים היו ברכב בתאונה, ואף לא ראיות טובות לגובה הנזק שנגרם להם. לאור זאת, אני דוחה את תביעתו לפיצוי בגין הכלים.

כאמור, ההודעה לצד ג' התקבלה בהסכמת הצדדים.

17.
לפיכך, ובסיכומו של דבר, אני מחייבת את הנתבע ואת צדדי ג' יחד ו/או לחוד, לשלם לתובע סך של 22,206 ₪.
הנתבע וצדדי ג' ישאו יחד ו/או לחוד בהוצאות התובע ובשכ"ט עו"ד, בסך כולל של 4,000 ₪.
צדדי ג' ישאו יחד ו/או לחוד בהוצאות הנתבע ובשכ"ט עו"ד בגין ההודעה לצד ג', בסך כולל של 2,000 ₪.


18.
המזכירות תעביר עותק מפסק הדין לצדדים.


ניתן היום,
י"ב חשון תשע"ג, 28 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 21034-09/10 השאם אבו עטא נ' מודיע ל, נעים אגבאריה, שירביט חברה לביטוח בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 28/10/2012)