פסקי דין על שמואל עובדיה | פסקי דין על אורלי עובדיה | פסקי דין על יורי ליבוביץ | פסקי דין על קטיה ליבוביץ |

42363-04/12 תק     29/10/2012




תק 42363-04/12 שמואל עובדיה, אורלי עובדיה נ' יורי ליבוביץ, קטיה ליבוביץ








בית משפט לתביעות קטנות בראשון לציון



ת"ק 42363-04-12 עובדיה ואח' נ' ליבוביץ ואח'







בפני

כב' הרשמת הבכירה
רנה הירש


תובעים

1
.
שמואל עובדיה

2
.
אורלי עובדיה



נגד


נתבעים

1.יורי ליבוביץ
2.קטיה ליבוביץ






פסק דין

הרקע והצדדים
1.
התובעים השכירו את דירתם לנתבעים למשך שנתיים, ותקופת השכירות המוסכמת הסתיימה ביום 31.12.11.
2.
אין חולק בין הצדדים, כי במהלך חודש 12/2011 פנו הנתבעים לתובעים בבקשה להאריך את תקופת השכירות למשך כחודשיים נוספים. בגין תקופה נוספת זו ניתנה לתובעים המחאה שפרעונה עתידי על סך של 7,000 ₪ - דמי שכירות לחודשיים. בסופו של דבר, הנתבעים פינו את הדירה במועד המקורי ולא נשארו לתקופה נוספת.
3.
התובעים טוענים כי הבקשה להארכת תקופת השכירות הועלתה שבוע לפני עזיבתם המתוכננת של הנתבעים, וכי מספר ימים לאחר שהוסכם על הארכת השכירות עד ליום 29.02.12, ביטלו הנתבעים את התחייבותם לתקופה נוספת זו ועזבו את הדירה בלא להחזיר את המפתח, בהשאירם חובות ובאופן שגרם הוצאות לתובעים בשל הצורך לפרוץ את הדלת.
התובעים טענו כי נאלצו לוותר על שוכרים שביקשו לשכור את הדירה החל מחודש ינואר 2012 כדי להיעתר לבקשת הנתבעים להישאר עוד חודשיים, וכי בסופו של דבר נמצאו שוכרים חדשים שנכנסו לדירה רק ביום 01.03.12. לאחר הדיון הגישו התובעים את הסכם השכירות החדש לתיק בית המשפט.
התובעים עתרו לפיצוי בשל חודשיים שכירות שהפסידו עקב עזיבת הנתבעים ובלא שנמצאו בתקופה זו שוכרים אחרים תחתם, וכן את הוצאותיהם עקב הנסיבות שנוצרו.
במהלך הדיון הודיעו התובעים כי מאז הוגשה התביעה שולמו החובות שעניינם תקופת השכירות עד סוף 2011, ולפיכך עומדת התביעה על דמי השכירות למשך חודשיים ועל הוצאות התובעים לפריצת הדלת.
4.
לטענת הנתבעים, ביקשו ביום 13.12.11 להאריך את תקופת השכירות, אך זאת עד ליום 10.3.12 – המועד שבו דירה אחרת שמצאו היתה אמורה להתפנות.
בכתב ההגנה ציינו הנתבעים כי בתחילה סברו שבקשתם תתקבל, ובהתאם נמסרה המחאה עבור חודשיים של שכירות, כאשר הכוונה היתה להוסיף ולשלם עבור 10 ימי שכירות נוספים בהמשך. עם זאת, בהמשך התנו התובעים את הארכת השכירות בתשלום עבור 3 חודשים מלאים, ולא הסכימו לסיים את תקופת השכירות באמצע החודש בתשלום יחסי, ולפיכך ביקשו הנתבעים לבטל את הארכת השכירות לכל המאוחר ביום 16.12.11 והובטח להם שההמחאה שניתנה תוחזר להם. לטענת הנתבעים, הם חיפשו ומצאו דירה אחרת אליה יכלו לעבור כבר בתחילת חודש 01/12 והסכם השכירות לדירה חלופית זו נחתם כבר ביום 16.12.11.
לעניין מסירת המפתח – הנתבעים אישרו כי המפתח לא הוחזר לתובעים, אך לגישתם עובדה זו נבעה מהתנהגות התובעים, וממילא היה לתובעים סט מפתחות נוסף ולכן לא היתה כל הצדקה לפרוץ את הדלת.


דיון והכרעה

5.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם ושמעתי את העדויות, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות, הכל כפי שיפורט להלן
.
6.
אמנם, התביעה מתבררת בבית המשפט לתביעות קטנות, בו ישנה גמישות בסדרי הדין, אולם גם בהליך זה חל על התובע נטל השכנוע, הוא החובה להוכיח את תביעתו, על פי הדרישה לפיה "המוציא מחברו עליו הראיה".
הפסיקה קבעה לא פעם, כי תובע שאינו עומד בנטל השכנוע - הנטל העיקרי המוטל על

בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו - לא יוכל לזכות בתביעתו

והיא תידחה. על מנת לזכות בתביעתו, על התובע לשכנע את בית המשפט כי הסבירות שגרסתו היא הנכונה בשיעור של 51% לפחות. מכאן, כי מקום בו ראיות הצדדים ורמת הוודאות של שתי גרסאות סותרות שמעלים הצדדים הן שקולות, הרי שהתובע לא עמד בנטל המוטל עליו ולפיכך תידחה תביעתו.
7.
במקרה דנן, אני סבורה שהתובעים לא עמדו בנטל השכנוע המוטל עליהם
.
מדובר לכאורה בגרסאות סותרות, ובהעדר אפשרות להכריע ביניהם – דין התביעה להידחות. עם זאת, אני סבורה כי כפות המאזניים נוטות מעט להעדפת גרסת הנתבעים דווקא ולפיכך דחיית התביעה אינה מבוססת אך ורק על נטל השכנוע בנסיבות המקרה.
8.
התובעים טענו כי הבקשה להארכת תקופת השכירות הועלתה על ידי הנתבעים כשבוע לפני סיום תקופת השכירות בסוף דצמבר 2011. טענה זו אינה סבירה לאור העובדה שהנתבעים חתמו על הסכם שכירות חדש שבועיים לפני סיום תקופת השכירות ביום 16.12.11. לא ייתכן שהנתבעים, לאחר מועד חתימת הסכם שכירות חדש, יבקשו מהתובעים ביום 23.12.11 או בסמוך לו להאריך את תקופת השכירות שכן בוודאי שלא יבקשו לשלם דמי שכירות עבור שתי דירות במקביל.

9.
התובעים לא הביאו כל עד מטעמם, חרף העובדה שלטענתם היו להם שוכרים שהיו מעוניינים בדירה וכי נאלצו "לוותר" עליהם כדי להיעתר לבקשת הנתבעים בשל טענת האחרונים ש"אין להם לאן ללכת". לו היתה מתגבשת בין התובעים לבין השוכרים הפוטנציאליים הסכמה ולו התחלתית, יש להניח כי היה בידי התובעים פרטי אותם שוכרים והם היו יכולים לזמנם לבית המשפט או להציג לבית המשפט ראיה כלשהי התומכת בטענה כי החלו לנהל מו"מ רציני עם שוכרים אלה. מאחר ולא הוזמנו עדים ולא הוגשה כל ראיה כאמור, והטענה שהנתבעים ראו את השוכרות שהגיעו לראות את הדירה והביעו את רצונן להשכירה הוכחשה על ידי הנתבעת בעדותה בפני
י -
הרי שרצינות כוונותיהם של אותם שוכרים אפשריים מוטלת בספק.
10.
בנסיבות אלה, אני מקבלת את גרסת הנתבעים, כי התובעים הסכימו להארכת השכירות מאחר ולא היו להם שוכרים אחרים. בנסיבות אלה, ומאחר וברור כי כבר ביום 16.12.11 הודיעו הנתבעים לתובעים שמצאו פתרון אחר וכי לא יישארו בדירה, אין די בעיכוב זה של מספר ימים כדי להצמיח לתובעים את עילת התביעה הנטענת כנגד הנתבעים.
11.
העובדה כי בסופו של דבר הושכרה הדירה רק החל מחודש מרץ 2012 אינה מעידה אלא על כך שהתובעים חיפשו במהלך חודשיים דיירים במקום הנתבעים שעזבו – ואין בה כדי לתמוך בטענת התובעים שהפסידו דיירת חלופית עקב הודעתם המאוחרת של הנתבעים שאינם מעוניינים עוד בהארכת הסכם השכירות.
12.
אין מחלוקת, כי מפתחות הדירה שבידי הנתבעים לא הוחזרו לתובעים. אינני מקבלת כי לא ניתן היה להחזיר את המפתחות אך "התנהגותם של הנתבעים מנעה מהם מלעשות זאת". מנגד, התובעים לא הוכיחו כי נגרמה להם הוצאה בפועל בשל עובדה זו.
סוף דבר

12.
התביעה נדחית.

13.אמנם, התביעה נדחתה, ואולם בנסיבות המקרה ובעיקר לאור האמור בסעיף 12 לעיל, אינני מחייבת את הנתבעים בהוצאות המשפט שנגרמו לתובעים.
המזכירות תשגר את פסק הדין לצדדים
.
הגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בלוד בתוך 15 ימים
.


ניתן היום,
י"ג חשון תשע"ג, 29 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.









תק בית משפט לתביעות קטנות 42363-04/12 שמואל עובדיה, אורלי עובדיה נ' יורי ליבוביץ, קטיה ליבוביץ (פורסם ב-ֽ 29/10/2012)