פסקי דין על י. כ. טריפל איי השקעות | פסקי דין על ינון כהן | פסקי דין על במברגר רוזנהיים | פסקי דין על פרופימקס (ישראל) | פסקי דין על אלחנן רוזנהיים |

2056/06 א     11/11/2012




א 2056/06 י. כ. טריפל איי השקעות בע"מ, ינון כהן נ' במברגר רוזנהיים בע"מ, פרופימקס (ישראל) בע"מ, אלחנן רוזנהיים








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"א 2056-06 במברגר רוזנהיים ואח' נ' שליט כהו יורם ואח'

תיק חיצוני
:
720עב 200600928200



מספר בקשה:
12

בפני

הרשמת - כב' השופטת
אביגיל כהן


ה
מבקשים

1. י. כ. טריפל איי השקעות בע"מ
2. ינון כהן


נגד


המשיבים

1. במברגר רוזנהיים בע"מ
2. פרופימקס (ישראל) בע"מ
3. אלחנן רוזנהיים



החלטה


1.
לפני בקשה "לעיון חוזר בהחלטה מיום 9/10/12". הבקשה הוגשה ע"י ב"כ הנתבעים 2 – 3.

2.
רקע עובדתי:
א)
ביום 26/6/12 ניתן ע"י כב' השופט גייפמן

פסק דין
בתיק זה. התביעה נגד הנתבעים 2 – 3 נדחתה. בית המשפט קבע, כי לאור השימוש שנעשה ע"י הנתבע 1 בחלק מרשימת המשקיעים של התובעות ושממנו יכלו הנתבעים 2 – 3 להפיק תועלת, גם אם לא ניתן לייחס להם ידיעה או שליטה אפקטיבית, אזי אין צו להוצאות.

ב)
ביום 4/9/12 הגישה ב"כ הנתבעים 2 – 3 בקשה דחופה במעמד צד אחד לעיקולים על סך 50,000,000 ₪ וכן "צו מניעה להגנת הסכום הנ"ל". נטען בבקשה, כי בשל צו מניעה שהוצא נגדם בתיק נגרמו להם נזקים והם הגישו בקשה לחיוב המשיבים התובעים בהטבת נזקיהם בגין צו המניעה.



בסעיפים 18 – 19 לבקשה נכתב:
"18. התנהלות אמוציונאלית ושאיפת נקם שכזו צפויה גם כשיוודע למשיבים דבר הבקשה להטבת נזקים. הם יעשו הכל כדי להבריח נכסים בכל דרך אפשרית וכדי לסכל תכלית ומטרת הבקשה.
19. אלחנן לא יהסס לנקוט בדרכי ערמה ותחבולה כדי להבריח נכסים ולהותיר המבקשים בפני
"שוקת ריקה". התחמקויותיו מתשובות ישירות וענייניות בכל רצף עדותו מעידים על התנהלות מתחכמת ומתחמקת כדי להשיג את המטרה שלו".

בסעיף 23 לבקשה נכתב: "בהיות הבקשה נסמכת על ההליכים בפני
בית המשפט אין צורך בתצהיר לתמיכתה, רק מטעמי זהירות ועל מנת להסיר כל חסם למתן הצווים מצ"ב תצהיר המבקש 2".

תצהיר המבקש 2 כולל שתי שורות:
"1. אני מצהיר כי האמור בבקשה הוא אמת.
2. אני מצהיר כי שמי כנ"ל, וכי החתימה שלמטה היא חתימתי".

ג)
תצהיר "בגצ"י" שכזה אינו תצהיר שיש לצרף לבקשה למתן צו עיקול.
אמנם התלבטתי אם יש לדחות הבקשה על הסף; בהעדר תצהיר, שכן מהבקשה עצמה, לרבות סעיפים 18 – 19 שצוטטו לעיל, עולה, כי נטענות בה עובדות הטעונות תמיכה בתצהיר, אך בהחלטתי מיום 15/9/12 קבעתי, כי אין ליתן צו במעמד צד אחד, מה עוד שהתצהיר "אינו תצהיר תקני, כך שאין ללמוד מהתצהיר דבר" וכן ציינתי, כי הסכום העצום של 50,000,000 ₪ אינו נתמך במסמכים. ביקשתי לקבל תגובת המשיבים לבקשה.

ד)
המשיבים אכן הגישו תגובה ביום 23/9/12. טענו טענות לגופו של עניין ואף ציינו, כי עפ"י תקנה 365 (ג) לתקסד"א, הבקשה לסעד זמני צריכה להיתמך בתצהיר אשר יפרט "את כל העובדות הנוגעות לבקשה", מה שלא נעשה בענייננו.




ה)
בהחלטתי מיום 9/1012 קבעתי כדלקמן:
"1. הבקשה להטלת עיקולים על סך 50 מיליון ₪ ו"מתן צו מניעה להגנת הסכום הנ"ל", לא נתמכה בתצהיר כדין.
2. המשיבים בתגובתם מתנגדים כמובן למתן צווים כמבוקש.
3. לו היתה הבקשה נתמכת בתצהיר, כי אז הייתי קובעת את הבקשה להטלת צו עיקול, לדיון במעמד הצדדים על מנת שניתן יהיה לחקור את המצהיר על תצהירו ולבדוק האם יש ראיות לכאורה המצדיקות מתן צו כמבוקש והאם מאזן הנוחות מצדיק מתן צו שכזה.
4. משלא קיים בפני
תצהיר, עליו יש לחקור מצהיר בחקירה נגדית, אזי אין הצדקה לקיום דיון, אשר תוצאותיו ידועות מראש.
5. לפיכך, בהעדר תצהיר, דין הבקשה להידחות.
6. המבקשים ישאו בהוצאות המשיבים ושכ"ט עו"ד בסך 8,000 ₪...".

על החלטה זו הוגשה הבקשה לעיון חוזר.

3.
בבקשה נטען, כי נתתי החלטה מבלי להמתין לקבלת תשובה לתגובה ועל כן, יש לבטל ההחלטה.
עוד נטען, כי רק מטעמי זהירות הוגש התצהיר וכי התצהיר מאמת את כל האמור בבקשה.
נטען, כי אין מדובר במקרה רגיל שבו צריך התצהיר לפרט את כל העובדות שנטענו בבקשה.

4.
המשיבים מתנגדים לבקשה. טוענים, כי אין בתקנות סדר הדין האזרחי הליך של "בקשה לעיון חוזר" ובית משפט זה לא יושב כערכאת ערעור על החלטותיו.
עוד נטען, כי בהחלטת המבקשים שלא להגיש תגובה לתשובת המשיבים אין להם להלין אלא על עצמם.

5.
בתשובה לתגובה מציינת ב"כ המבקשים, כי ההחלטה ניתנה בטרם חלף המועד להגשת תגובה וחוזרת על טענותיה בנוגע לתצהיר ולצורך בצו עיקול.



6.
לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, מצאתי כי דין הבקשה להידחות מהנימוקים כדלקמן:
א)
צודקים בהחלט ב"כ המשיבים בטענה ולפיה אין הליך של

"עיון מחדש" בהחלטה מעין זו.
רק בנוגע לצו זמני שניתן בהתאם לפרק כ"ח לתקסד"א התשמ"ד – 1984 – 1984, ניתן לבצע הליך של "עיון מחדש" בהתאם לתקנה 368 וזאת בנסיבות הספציפיות שנקובות באותה תקנה.
ההחלטה נשוא הבקשה שבפני
אינה נכנסת לגדר תקנה 368 לתקסד"א שכן לא השתנו נסיבות ולא התגלו עובדות חדשות וממילא אין לגביה הליך של "עיון מחדש".
ראה לעניין זה:
המ' (ת"א) 7237/93 אדוארד סוויל נ' גדעון הרמן, פ"מ תשס"ד (1) 434, 436.
רע"א 5168/01 עליזה ראובני נ' יעקב בן הרוש מוסך שיא פוינט בע"מ
דינים עליון, כרך סב, 787.
ע"א 341/82 מרדכי בר דרור נ' עו"ד מ. כסיף, פ"ד לז (3) 729.
בש"א 5012/01 אורי יעקובוביץ נ' בועז לרנר תק-על 2001 (2) 176.
ע"א 161/73 ארדה בע"מ נ' סמסונוב פ"ד כח (2) 234, 228 וכן ע"א 342/79 בלסקי נ' אמריקן ישראל הולדינגס בע"מ פ"ד לה (2) 729, 734.

ב)
במקרה דנן לא השתנו נסיבות ולא התגלו לי עובדות חדשות ממתן ההחלטה ועד הגשת הבקשה.
ב"כ המבקשים אף מפנה להוראות תקנה 524 לתקסד"א המאפשרת לבית משפט לתקן פגם או טעות בהליך.
גם כשאני מעיינת בטיעוני ב"כ המבקשים, המהווים בפועל תשובה לתגובת המשיבים לבקשה להטלת צו עיקול, אינני מוצאת הצדקה למתן צו עיקול.


עסקינן בבקשה להטלת צו עיקול על סך 50,000,000 ₪ (!), לא פחות.


הסכום הנדרש לא נתמך במסמכים, וממילא בהיעדר תצהיר תקני, התצהיר לא אומר מילה וחצי מילה בדבר עובדות אשר יהוו "ראיות לכאורה" לקיומו של נזק נטען בסכום שכזה (או בסכום ספציפי אחר).
גם יסוד ההכבדה לא נתמך בתצהיר והאמור בבקשה גופא לגבי יסוד ההכבדה הוא בגדר אמירות כלליות בדבר חשש להברחת נכסים.

ד)
בנסיבות אלו, ומשלא מגלה התצהיר התומך בבקשה כל עובדה שהיא, המצדיקה הטלת עיקולים, אזי דין הבקשה להטלת עיקול היה להידחות לגופו של עניין, ואין הצדקה לבצע "עיון חוזר" בעניין זה.

7.
לפנים משורת הדין לא אפסוק הוצאות נוספות מעבר להוצאות שנפסקו ביום 9/10/12.

8.
המזכירות
תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ו חשון תשע"ג, 11 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.






















א בית משפט מחוזי 2056/06 י. כ. טריפל איי השקעות בע"מ, ינון כהן נ' במברגר רוזנהיים בע"מ, פרופימקס (ישראל) בע"מ, אלחנן רוזנהיים (פורסם ב-ֽ 11/11/2012)