פסקי דין על דוד זרוק | פסקי דין על מרסל זרוק | פסקי דין על בנק דיסקונט | פסקי דין על שמואל זרוק |

5586/08 א     11/11/2012




א 5586/08 דוד זרוק, מרסל זרוק נ' בנק דיסקונט , שמואל זרוק








בית משפט השלום בנתניה



ת"א 5586-08 זרוק ואח' נ' בנק דיסקונט
סניף נתניה

תיק חיצוני
:



מספר בקשה:
33

בפני

כב' השופטת
סמדר קולנדר-אברמוביץ


המבקשים

1
.
דוד זרוק

2
.
מרסל זרוק
ע"י עו"ד אייל אורטל


נגד


המשיב


בנק דיסקונט
סניף נתניה

ע"י עו"ד שרון לובצקי
צד ג': שמואל זרוק




החלטה


1.

התובעים זרוק דוד ומרסל הגישו תביעתם בשנת 2008 כנגד בנק דיסקונט
לישראל בע"מ בסך של 900,000 ₪. לטענתם התובע שהיה עובד הבנק יצא לפנסיה מוקדמת בשנת 1999. הכספים שקיבל כמענק הפרישה הופקדו בחשבון משותף של בני הזוג.
בסוף שנת 2004 בנם של התובעים, שמואל זרוק
הציע להם לפעול עבורם במסחר באופציות מעו"ף ולהגדיל הכנסותיהם.
סוכם עם הבנק שהבן יוכל לפעול בסחר באופציות המעו"ף בסכום מוגבל של 200,000 ₪.
הוברר לתובעים שהבנק
אפשר מסחר באופציות המעוף בסכומים של 600,000 ₪ ואף מעבר לכך, וזאת תוך רשלנות, חריגה מהרשאה, הפרת ההסכם והפרת חובת הנאמנות. הבנק אף גבה עמלות על ביצוע פעולות קניה/ מכירה בסכום של 675,476.49 ₪.
הבנק בחודש ינואר 2006 חילט את חסכונותיהם בסך של 600,000 ₪ לצורך כיסוי החובות שנוצרו בגין הפעולות החריגות בחשבונם.
משכך הגישו תביעתם על סך 900,000 ₪ הכוללת:
א.
סך של 500,000 ₪ שנלקחו מהחשבון.
ב.
סך של 200,000 ₪ פיצוי בגין הפרת חובת הנאמנות.
ג.
סך של 100,000 ₪ עוגמת נפש.

2.
הבנק הגיש כתב הגנה במסגרתו טען שהתובעים הם שיזמו הפעולות
בחשבונם והחליטו שבנם יבצע אותן עבורם. התובעים ידעו באופן סדיר על כל הפעולות בחשבון. התובעים הסכימו לחתום על כתב ויתור לפיו קיבלו סך של 95,000 ₪ תוך התחייבות שלא יהיו להם כל טענות כנגד הבנק.
חלק מהפעולות נשאו רווחים.
כן הגיש הבנק הודעת צד ג' כנגד הבן.
בין הצדדים התנהל במהלך השנים הליך גישור אשר לא צלח.
ביום 10.9.12 הגישו התובעים בקשה זו לתיקון כתב התביעה. לטענתם רק לאחר שניתן צו גילוי מסמכים ב 3.5.12 הם גילו עובדות נוספות שהינם:
א.
הבנק אפשר פעולות משיכת כספים מחשבונם ללא כל הרשאה.
ב.
הבנק החתימם על יפוי כח המייפה כח הבן לביצוע פעולות בניירות ערך אך יפוי כח זה אינו מאפשר ביצוע פעולות במעו"ף.
ג.
הבנק אפשר ביצוע פעולות כספיות בחשבונם ללא אישור חתימה של המבצע על ידי מורשה חתימה.
ד.
הבנק אפשר פעולות במעו"ף בחשבונם באמצעות מי שאינו מוסמך או רשאי לנהל תיקי השקעות במעו"ף.

לטענתם הם לא ידעו ולא יכולים היו לדעת שהבנק איפשר ביצוע הפעולות אלא לאחר שהוגשה התביעה, ולאחר שהמסמכים שגולו הועברו לעיונם.


3.
הבנק הגיש תגובתו לבקשה זו. בתגובתו טוען מספר טענות:
א.
כיצד יכולים לטעון התובעים שלא הסכימו לפעילות מעו"ף בחשבונם וכי יפוי הכח שנתנו לבנם מתייחס לפעילות בניירות ערך שאינה כוללת מעו"ף כאשר המסמכים מראים אחרת וכאשר בתביעה המקורית היה ברור שבוצעה פעילות מעו"ף בחשבון.
ב.
כיצד יכולים לטעון התובעים לכך שפעולות בחשבונם בוצעו ללא ידיעתם כאשר לא העלו הטענה קודם לכן וכאשר קיבלו באופן שוטף דפי חשבון מהבנק.
ג.
התיישנות – הפעולות בוצעו בתקופה שבין סוף שנת 2004 לחודש ינואר 2006.

4.
התובעים הגישו תגובה לתגובה זו. לטענתם גילו העובדות רק כאשר קיבלו המסמכים מהבנק.

5.
דיון משפטי:

6.
טענת התובעים להעדר יפוי כח לפעולות מעו"ף-

לא ברור כיצד יכולים התובעים, ארבע שנים לאחר הגשת התביעה לטעון לראשונה שלא הסכימו כלל שתבוצע פעילות מעו"ף בחשבונם וכי יפוי הכח שנתנו לבנם התייחס לפעולות בניירות ערך שאינה כוללת פעילות מעו"ף, כאשר מהמסמכים שקיימים בתיק עולה שהם חתמו על פעילות מעו"ף בחשבונם. התובעים אינם נותנים הסבר לכך. כן אינם מסבירים מדוע רק כעת מעלים הטענה, שכן כבר בעת הגשת התביעה היה ברור להם שבוצעה פעילות מעו"ף. כן עילה זו סותרת טענות עובדתיות בתביעה המקורית לפיה הסכימו על פעילות מעו"ף מוגבלת לסך של 200,000 ₪ בלבד.

משכך איני מתירה תיקון כתב התביעה בנושא זה.


7.
טענות התובעים באשר לביצוע פעולות בחשבונם ללא הרשאה וללא חתימתם:

רוב הפעולות שאליהן מתייחסים התובעים בבקשתם נעשו בתקופה שמתחילת שנת 2005 ועד לסופה. התובעים טוענים שרק שכאשר קיבלו המסמכים במסגרת גילוי המסמכים גילו עובדות אלה ועל כן לא חלה התיישנות באשר לעילת תביעה זו. איני סבורה כך.

בהתאם לסעיף 8 לחוק ההתיישנות התשי"ח 1958 רק במצב בו נעלמו מהתובע עובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, מתחילה תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה.

ההלכה הינה כי סעיף 8 עניינו גילוי מאוחר של עובדות ואי השגתן של ראיות להוכחת העובדות המקימות את עילת התביעה אינה מאריכה את תקופת ההתיישנות. ראה לענין זה
ע"א 2919/07 מדינת ישראל הועדה לאנרגיה אטומית נ' עדנה גיא ליפל, (פורסם בנבו).

התובעים אינם מכחישים שקיבלו דפי חשבון מהבנק באופן סדיר. כן יש לציין שהתובע הינו עובד הבנק שעבד כ- 30 שנה בבנק . דפי החשבון צורפו כבר לכתב ההגנה של הבנק ואף כעולה מתגובת הבנק נמסרו לתובעים במהלך ניהול התביעה לפני מספר שנים.
משכך לא ברור מדוע השתהו התובעים במשך כל השנים בהגשת תביעתם באשר לעילות תביעה אלה.
בע"א 6095/97 ישראל איטר בע"מ נ' בנק דיסקונט
לישראל בע"מ פ"ד נו (4) 721 נקבע שהעובדה שתובע לא טרח לקרוא את דפי החשבון אינה מאריכה את תקופת התישנות.

כן לא ברור מדוע התובעים ביקשו המסמכים רק לאחרונה. הם לא הציגו כל ראיות לכך שפנו בעבר, כאשר הוגשה התביעה לבנק בבקשה לגלות מסמכים וסורבו.

8.
טוען ב"כ התובעים בתגובתו לתגובה שבהתאם לסעיף 7 לחוק ההתיישנות אזי במצב בו עילת התביעה הינה תרמית או הונאה, תחל תקופת ההתיישנות ביום בו נודע לתובע התרמית או ההונאה.
בסעיף 25 לבקשה לתיקון כתב התביעה, מפרטים התובעים בס"ק 8 כי מבקשים הם להוסיף אף את הטענות שהבנק הונה או רימה אותם כאשר ביצע פעולות אסורות בחשבונם, הסתיר מהם עובדת ביצוע פעולות אלה ונמנע במכוון לגלות מסמכים שיכולים היו לשפוך אור על פעולות אלה, אשר התגלו לטענתם רק כאשר קיבלו המסמכים מהבנק.

אכן בהתאם לסעיף 7
לחוק כפי שפורט לעיל בכל הנוגע לטענות המרמה וההונאה אזי בשלב זה, וטרם יתקיים הליך הוכחות לא ניתן לקבוע שחלה התיישנות, שכן יהיה צורך לבחון האם לא יכלו התובעים לגלות זאת קודם לכן.

על כן הנני קובעת שקיימת התיישנות בכל הנוגע לתאריכים שעד ליום 10.9.05- שבע שנים ממועד הגשת הבקשה לתיקון כתב תביעה בכל הנוגע לעילות התביעה שאינן הונאה או תרמית.
באשר לתאריכים ממועד זה ואילך ומאחר ומצויים אנו עדיין בשלב מקדמי של התביעה אאפשר התיקון.
בכל הנוגע לעילות התרמית וההונאה, בשלב זה לא ניתן לקבוע שקיימת התיישנות.

9.
בכל הנוגע לטענה בדבר ביצוע פעולות מעו"ף ע"י מי שלא הוסמך לכך בבנק

לא ברור מדוע רק כעת התגלתה עילה זו, כאשר אין התובעים נסמכים על מסמכים בענין זה. ככל שהדבר נוגע לפעולות שבוצעו עד ליום 10.09.05 – לא ניתן לאור טענת ההתיישנות כפי שפורטה לעיל להעלות טענות אלה. אם קימות פעולות לאחר מכן, אאפשר תיקון כתב התביעה בעניין זה.

10.
סוף דבר- מאחר והבקשה לא התקבלה במלואה, ואף לגבי העילות שהתרתי תיקון כתב התביעה, לא ברור מדוע לא נטענו הטענות קודם לכן, כפי שפירטתי לעיל סבורני שיש מקום להתיר התיקון המבוקש רק כנגד תשלום הוצאות הנתבעת בסך של

5,000
₪ הן באשר לבקשה זו והן באשר לתיקון כתב ההגנה הנדרש ממנה, אשר ישולמו תוך 14 יום מיום קבלת החלטתי זו. לא ישולם הסך, לא יותר התיקון. אם ישולם הסך, יוגש כתב תביעה מתוקן תוך 30 יום מיום קבלת החלטתי. כתב הגנה מתוקן יוגש 30 יום לאחר קבלת כתב התביעה המתוקן. תצהירי עדות ראשית תובעים יוגשו 30 יום לאחר קבלת כתב ההגנה המתוקן, תצהירי עדות ראשית נתבע יוגשו 30 יום לאחר מכן.
אם לא ישולם הסכום, אזי תצהירי עדות ראשית תובעים יוגשו 30 יום מיום קבלת החלטתי ותצהירי עדות ראשית נתבע 30 יום לאחר מכן.
הנני קובעת קדם משפט לאחר הגשת התצהירים ובנוכחות הצדדים ליום 10.4.13 שעה 8.30.


ניתנה היום, כ"ו חשון תשע"ג, 11 בנובמבר 2012, בהעדר הצדדים.









א בית משפט שלום 5586/08 דוד זרוק, מרסל זרוק נ' בנק דיסקונט , שמואל זרוק (פורסם ב-ֽ 11/11/2012)