פסקי דין על רחל אוחנה | פסקי דין על דניאל תמם | פסקי דין על הכשרת הישוב חברה לביטוח |

1223/09 א     11/11/2012




פ 1223/09 מדינת ישראל








בית משפט השלום בבית שמש

ת"פ 1223-09 מ.י. לשכת תביעות ירושלים (פלילי) נ' אמויב ואח'



11 נובמבר 2012





בפני

כב' השופטת
חגית מאק-קלמנוביץ



בעניין:

מדינת ישראל

ע"י לשכת תביעות ירושלים




המאשימה



נגד



1.סמיון אמויב

2.סרגיי מושטנקו



הנאשמים


גזר דין


נגד הנאשמים הוגש כתב אישום המייחס להם שני אישומים. באישום הראשון הואשמו בקשירת קשר לביצוע פשע ובגניבה ממעביד, כאשר בתחילת חודש דצמבר 2007 נאשם 1 ואדם נוסף, יורי לבד, הגיעו למחסן מפעל של חברת אבקו שבו מיוצרים מוצרי ניקיון. נאשם 2 העובד במקום כמלגזן העמיס על גבי משאית 90 שקים של אבקת כביסה, ונאשם 1 יחד עם יורי לבד נסעו עם הסחורה הגנובה למחסום תרקומיא, שם מכרו אותה תמורת 4,500 ₪. באישום השני הואשמו הנאשמים בגניבה ממעביד, בכך שביום 20.12.07 מסר נאשם 2 את מפתחות המלגזה לנאשם 1 וליורי לבד. יורי לבד הוציא באמצעות מלגזה 180 שקי אבקת כביסה והעמיס אותם על משאית. לבד ונאשם 1 עזבו את המקום עם הסחורה הגנובה. המשאית נתפסה בדרכה כך שבמקרה ז ה הסחורה לא נמכרה לאחרים.
הנאשמים כפרו במיוחס להם ונוהלו הוכחות בתיק. הכרעת דין מיום 4.3.12 הורשעו הנאשמים בעיקרי העבירות המיוחסות להם. באישום הראשון הורשעו שני הנאשמים בעבירות של קשירת הקשר והגניבה ממעביד. באישום השני הורשע נאשם 1 בגניבה ממעביד, ואילו נאשם 2 הורשע בסיוע לעבירה זו, כיון שחלקו היה מצומצם והתבטא במתן גישה למלגזה ולמחסנים בלבד.
לנאשם 1 שתי הרשעות קודמות בעבירות מרמה והונאה, איומים. תקיפה, קבלת נכסים שהושגו בפשע ושימוש בסמים. אולם ההרשעות אינן מן השנים האחרונות. לנאשם 2 אין כלל הרשעות קודמות.
ב"כ המאשימה טענה כי העבירות שבוצעו הן עבירות רכוש חמורות שבוצעו תוך קשירת קשר ותוך הפרת אמונו של המעביד. היא ציינה כי מדובר בשני אירועים, וכי לנאשם 1 הרשעות קודמות. התובעת הזכירה את העונש החמור של 7 שנים שנקבע בחוק הן לעבירת הגניבה ממעביד והן לעבירה של קשירת קשר. היא ביקשה להטיל על הנאשמים עונש חמור על אף הזמן שחלף, ולגזור עליהם עונש מאסר ממושך ומרתיע, מאסר על תנאי ופיצוי כספי למתלונן.
ב"כ נאשם 1 טען כי הרוח החיה באירועים בהם הורשעו הנאשמים היה יורי לבד, אשר רק לאחרונה הועמד לדין. הוא הוסיף כי שווי הסחורה שנגנבה לא היה רב, נגנבה סחורה בשווי 1,000 ₪ ונמכרה בסכום של 4,000 ₪. בנוגע לעברו של הנאשם ציין כי בשנים האחרונות אין לנאשם הרשעות והוא אינו מעורב בפלילים כלל. הוא הפנה לעדות האופי שהעיד מר משה פישמן, מעסיקו של הנאשם, אשר העיד כי הנאשם הוא אדם איכותי, אמין ואחראי, וכי נהג למסור לו את מפתחות החברה ולאפשר לו לקבל שיקים עבור החברה. לטענתה סניגור מדובר במעידה.
ב"כ נאשם 1 הפנה לשורה של פסקי דין בהם הוטלו על נאשמים בעבירות גניבה ממעביד וגניבות שונות בנסיבות מחמירות עונשים שלא כללו מאסר בפועל.
ב"כ נאשם 2 תיאר כי הנאשם שירת בארץ מוצאו כקצין משטרה, עלה לישראל בשנת 2,000 והחל לעבוד לפרנסתו, תחילה כפועל ולאחר מכן כנהג מלגזה. הוא נשוי ואב לילדים ואין כל כתם פלילי מעברו מלבד תיק זה. אף הוא ציין כי הנאשם נגרר אחד יורי לבד, שהיה הרוח החיה בביצוע העבירות, וכי הנאשם הורשע באישום השני בעבירה של סיוע בלבד. הוא הפנה לפסקי דין שבהם הוטלו עונשים קלים על נאשמים בעבירות דומות, וביקש לבטל את הרשעתו של נאשם 2.
הסניגור ציין עוד כי נגד הנאשמים הוגשה תביעה אזרחית על ידי חברת הראל שביטחה את המפעל בו בוצעו העבירות, כך שהנאשמים עומדים בפני
סיכון כספי ונתבעים לשלם סכום גדול של קרוב לחצי מיליון ₪.
העבירות בהן הורשעו הנאשמים חמורות. יש בהן הפרת האמון שהוא חלק אינהרנטי מיחסי עובד מעביד.
שני האירועים שהתרחשו במועדים סמוכים, כמו גם ההרשעה בקשירת קשר, כל אלה מצביעים על כך שאין מדובר במעידה חד פעמית אלא באירועים מתוכננים. גם מכירת הסחורה במחסום תרקומיא מצביעה על תכנון מראש כך שהרוכש המתין להגעת הסחורה.
מאידך: הנאשמים שניהם עולים שנדרשו להסתגל למציאות חיים לא פשוטה עם עלייתם לישראל. בעקבות האירוע הם פוטרו ממקום עבודתם.
האירועים נשוא כתב האישום הם משנת 2007. כתב האישום הוגש לאחר כשנתיים. חלק מהעיכוב נבע מהזמן שנדרש לשמיעת התיק וחלקו מדחיות שביקשו הנאשמים.
לנאשם 2 אין כלל הרשעות קודמות, ולנאשם 1 אין הרשעות מהשנים האחרונות.
בנסיבות אלו אני סבורה שעונש של מאסר בעבודות שירות הולם את חומרת העבירות ואת נסיבותיהן. באשר תקופת עבודות השירות, יש מקום להבחנה בין שני הנאשמים, הן בשל הרשעותיו הקודמות של נאשם 1 והן בשל חלקו המצומצם יותר של נאשם 2 שהורשע בסיוע בלבד באישום השני.
באשר לפיצוי המתלוננת. בנסיבות רגילות יש מקום לחייב את הנאשמים בפיצוי כאשר מדובר בעבירה שהמניע לה כלכלי. אולם במקרה זה הנתבעים נתבעו ע"י חברת הבטוח, ומכאן שהחברה המתלוננת היתה מבוטחת ושופתה על נזקיה.
בנוסף, הסכומים נשוא תיק זה הם סכומים קטנים שאינם משמעותיים לחברה המתלוננת. בעדויות אנשי המפעל נמסרו נתונים על גניבת סחורה בשווי גבוה הרבה יותר. התביעה שהוגשה נגד הנאשמים מייחסת להם סכומים גבוהים בהרבה מהסכומים נשוא האישומים שבפני
. בנסיבות אלו, הפיצוי למתלוננת בגין האישומים שהוכחו הוא רק מקטע קטן מתוך הפיצוי הנתבע על ידי החברה המתלוננת, והמחלוקת בשאלת הסכומים והפיצוי בגינם רחבה בהרבה ממסגרת הדיון בתיק זה. בנסיבות אלו אני נמנעת מחיוב הנאשמים בפיצוי לחברה המתלוננת.
לאור כל האמור אני דנה את הנאשמים לעונש כדלקמן:
1.
מאסר בפועל שירוצה בעבודות שירות:
נאשם 1 למשך 6 חודשים. נאשם 1 יתייצב לביצוע עבודות השירות ביום 19.12.12 בהתאם לחוות דעת הממונה.
נאשם 2 למשך 4 חודשים. נאשם 2 יתייצב לביצוע עבודות השירות ביום 19.12.12 בהתאם לחוות דעת הממונה.
2.
מאסר על תנאי לארבעה חודשים למשך שלוש שנים על כל עבירת גניבה וכן על קבלת דבר במרמה וכל עבירה שיש בה יסוד של מרמה או גניבה.
3.
קנס כספי בסך 5,000 ₪ לנאשם מס' 1. הקנס ישולם ב-5 תשלומים שווים החל מיום 1.1.13 ובכל 1 לחודש בחודשים שלאחר מכן.
קנס כספי בסך 3,000 ₪ לנאשם מס' 2. הקנס ישולם ב-5 תשלומים שווים החל מיום 1.1.13 ובכל 1 לחודש בחודשים שלאחר מכן.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום.












ניתן היום,
כ"ו חשון תשע"ג, 11 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.











פ בית משפט שלום 1223/09 מדינת ישראל נ' (פורסם ב-ֽ 11/11/2012)