פסקי דין על ישראל חדד | פסקי דין על רבקה חדד | פסקי דין על הבנק הבינלאומי הראשון לישראל | פסקי דין על שעיה קטן |

8384-02/12 א     15/11/2012




א 8384-02/12 ישראל חדד, רבקה חדד נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, שעיה קטן








בית המשפט המחוזי מרכז



ת"א 8384-02-12 חדד ואח' נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בעמ ואח'

תיק חיצוני
:




בפני

כב' השופט בנימין ארנון


התובעים

1
.
ישראל חדד

2
.
רבקה חדד


ע"י ב"כ עוה"ד יוסי רפופורט

נגד


הנתבעים

1. הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ
2. שעיה קטן


ע"י ב"כ עוה"ד שעיה קטן

החלטה

מונחת לפניי בקשתו של הנתבע 2 לצירוף נתבעים נוספים לתביעה זו.
עיקר העובדות הנוגעות בעניין
1.
מכתבי הטענות שהגישו הצדדים במסגרת הליך זה, על נספחיהם, עולות העובדות הבאות:

א.
התביעה עוסקת במקרקעין הידועים במנהל מקרקעי ישראל כחלקה מס' 104 בגוש 6694 (להלן: "המקרקעין"). המקרקעין מוחכרים בשלמותם לבני הזוג שוודיה וסעיד לוי (להלן: "החוכרים הרשומים");

ב.
הנתבע 1 (להלן: "הבנק") נתן לבתם של החוכרים הרשומים, הגב' מדר אסתר (להלן: "החייבת"), הלוואה כספית למימון בניית בית על המקרקעין. לצורך הבטחת פרעונה של הלוואה זו שיעבד הבנק את זכויותיהם של החוכרים הרשומים במקרקעין. מאחר שהחייבת לא עמדה בפירעון ההלוואה שנטלה מהבנק נקט הבנק בהליכים למימוש השעבוד שנרשם לטובתו על המקרקעין. לצורך כך מינה ראש ההוצאה לפועל בתל-אביב את הנתבע 2 ככונס נכסים למימוש השעבוד (להלן: "הכונס");

ג.
עוד עולה מכתבי הטענות ונספחיהם כי החוכרים הרשומים מסרו ביום 23.10.12 לעו"ד זכריה יצחק ייפוי כוח בלתי חוזר לצורך רישום המקרקעין על שם הרוכשים השונים שרכשו מהם חלקים במקרקעין (להלן: "מיופה הכוח");

ד.
הכונס צירף לכתב ההגנה שהוגש מטעמו (נספח ח') הסכם שיתוף מיום 30.6.03 ממנו עולה, לכאורה, כי החוכרים הרשומים מכרו/ העבירו את הזכות להירשם כבעלים ו/או כחוכרים לדורות בחלקים מהמקרקעין ל- 9 צדדים ובהם גם לבתם, החייבת, לה יועדה תת חלקה 11 הנכללת במקרקעין.

ה.
בשנת 2008 מימש הכונס את המקרקעין באמצעות מכירת תת חלקה 11 לתובעים (להלן: "הנכס"). דא עקא, עד כה טרם נרשם הנכס על שמם של התובעים, ולפיכך הגישו התובעים את התביעה דנן בגדרה עתרו למתן צו עשה אשר יחייב את הכונס ויסמיכו לרשום את הבית שרכשו התובעים מהחייבת על שמותיהם. בנוסף עתרו התובעים לקבלת סעדים כספיים.
עיקר טענות הצדדים
2.
לטענת הכונס, יש לצרף את הצדדים הנוספים כנתבעים נוספים בתביעה, בהיותם בעלי דין נדרשים לצורך הכרעה בתובענה ואכיפת הסעד המבוקש על ידי התובעים:

א.
החוכרים הרשומים

(שוודיה וסעיד לוי) – הכונס טוען כי החוכרים הרשומים העניקו את הנכס ללא תמורה לבתם החייבת, אך טרם השלימו את ביצוע העברת ורישום הזכויות בכנס על שמה. לפיכך נדרש לצרפם כנתבעים נוספים בתביעה בהיותם הבעלים הרשומים של המקרקעין ועל מנת לאפשר לכונס להשלים את הליך העברת הרישום של הנכס מהחוכרים הרשומים אל החייבת;

ב.
החייבת

(אסתר מדר) – הכונס טוען כי צירופה כנתבעת נוספת בתובענה נדרש מאחר והסעד העיקרי בתביעה הינו רישום הזכויות בנכס על שמה, ורק ולאחר מכן יהיה ניתן להעביר את רישום הזכויות בנכס ממנה אל התובעים;

ג.
מיופה הכוח

(עו"ד זכריה יצחק) – הכונס טוען כי נוכח סירובו של מיופה הכוח לפעול עפ"י ייפוי הכח שנמסר לו ומחדליו בכל הנוגע להעברת ורישום הזכויות בכנס על שם החייבת, נדרש לצרפו לתביעה כנתבע נוסף.

ד.
מינהל מקרקעי ישראל

– הכונס טוען כי צירופו של מינהל מקרקעי ישראל (להלן: "המינהל") נדרש מאחר ורישום הזכויות בנכס מתנהל אצלו, והוא אף העמיד תנאי לפיו כל פעולה לרישום זכויות המתייחסות לנכס תעשה באמצעות מיופה הכוח.
3.
מנגד, טוענים התובעים כי אין לצרף את המנויים בסעיפים 2(א) ועד 2(ד) דלעיל כנתבעים נוספים בתביעה זו מאחר שאין בינם לבין התובעים כל יריבות, וצירופם רק יסרבל ויעכב את ברורה של התביעה. לטענת הנתבעים, הכונס התחייב להעביר את הנכס על שמם, ולפיכך אין כל צורך לצרף לצורך זה נתבעים נוספים. בנוסף, טוענים התובעים כדלקמן:

א.
החוכרים הרשומים

(שוודיה וסעיד לוי) – לטענת התובעים צירופם של החוכרים הרשומים כנתבעים נוספים בתובענה יסרבל את התביעה נוכח היותם זקוקים למינוי של אפוטרופוס בשל גילם המתקדם;

ב.
החייבת

(אסתר מדר) – לטענת התובעים החייבת אינה בגדר צד רלבנטי לתביעה מאחר שהנכס אשר היה שייך לה נמכר על ידי כונס הנכסים ולא על ידה.

ג.
מיופה הכוח

(עו"ד זכריה יצחק) – לטענת התובעים צירופו של עו"ד זכריה יצחק איננו נדרש בהתחשב בהחלטת בית המשפט לפיה על הכונס לפנות אל מיופה הכוח ולבקש ממנו להעביר לו את סמכויותיו מכוח ייפוי הכוח המצוי בידו;

ד.
מינהל מקרקעי ישראל

– לטענת התובעים צירופו של המינהל כנתבע נוסף איננו נדרש נוכח החלטת בית המשפט כי על הכונס לפנות אל המינהל על מנת לסיים את העברת ורישום הזכויות בנכס על שם התובעים.
דיון והכרעה
4.
לאחר שעיינתי בבקשת הכונס, בתגובת התובעים, בתשובת הכונס ובהערת התובעים לתשובת הכונס, וכן לאחר שעיינתי ביתר כתבי הטענות, על נספחיהם, וביתר המסמכים שהוגשו במסגרת תיק זה – הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל, וכי יש לצרף לתביעה, כנתבעים נוספים, את החוכרים הרשומים, את החייבת, את מיופה הכוח ואת מינהל מקרקעי ישראל.
5.
תקנה 24 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 קובעת כדלקמן:
"24.
בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה".
הלכה היא כי "המבחן לצירופו של בעל דין נוסף אינו תועלתו ונוחותו של התובע, אלא השאלה אם דרוש הצירוף כדי שבית המשפט יוכל לפסוק בשלמות וביעילות בפלוגתות שקמו עקב הגשת התביעה העומדת לבירור" [א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית, תשס"ט), בעמ' 96 (להלן: "גורן"); ע"א 203/77 חברת זמיר בע"מ נ' החברה לבנין, פ"ד לב (1) 59, 61 (1977); ההדגשה אינה במקור – ב.א.].
6.
בענייננו, אני סבור כי צירופם של הצדדים הנוספים הינו דרוש כדי שבית המשפט יוכל לפסוק בשלמות וביעילות בפלוגתאות נושא תביעה זו.

א.
החוכרים הרשומים והחייבת

– אחד הסעדים המבוקשים על ידי התובעים הינו – "לחייב ולהסמיך את עו"ד קטן לרשום את הבית על שם מדר ולאחר מכן לרושמו על שם התובעים, ולקצוב מועדים לביצוע פעולות אלה". המדובר, אם כן, בסעד לפיו בשלב הראשון תועברנה הזכויות בנכס מהחוכרים הרשומים אל החייבת, ורק בשלב השני – תועברנה זכויות אלה מהחייבת אל התובעים. אני סבור כי מקריאת כתב התביעה והסעד המבוקש בגדרו עולה במפורש כי המחלוקת בתיק זה נוגעת במישרין בזכויותיהם של החוכרים הרשומים ושל החייבת בנכס.
לא זו אף זו: במסגרת כתבי הטענות העלו התובעים את הטענה כי הנכס נושא התביעה נמכר להם על ידי הכונס על אף שמעולם לא היה שייך לחייבת. מנגד העלה הכונס את הטענה כי הנכס נושא התביעה ניתן לחייבת על ידי הוריה, החוכרים הרשומים, ללא תמורה וכי רק בהמשך העלו החוכרים הרשומים טענה חדשה לפיה המתנה שנתנו לבתם, היא החייבת, בוטלה. ברי כי המדובר בטענות הנוגעות לעצם זכויותיהם של החוכרים הרשומים והחייבת בנכס – ולפיכך המדובר בבעלי דין נדרשים לתביעה זו.
בנוגע לטענה כי צירופם של החוכרים הרשומים יסרבל את התביעה נוכח היותם זקוקים לאפוטרופוס בשל גילם המתקדם – יש לשוב ולהדגיש כי "המבחן לצירופו של בעל דין נוסף אינו תועלתו ונוחותו של התובע ... " (גורן, עמ' 96).

ב.
מיופה הכוח והמינהל

– המדובר בשני גורמים נדרשים לצורך ביצוע התחיבותו של הכונס ולשם שינוי רישום הזכויות בנכס, כנתבע על ידי התובעים בהליך זה. לא למותר לציין כי ללא צירופם של מיופה הכח ושל המינהל כנתבעים נוספים בתביעה לא ניתן לחייבם בסעדים אופרטיביים כלשהם, וממילא ברור גם כי הכרעה בתביעה לא תיצור מעשה בית-דין כלפיהם. בהקשר זה יצוין כי "הפסיקה הכירה בהיותו של אדם בעל דין "דרוש" במקרים שונים כגון: מקרה בו אי אפשר ליתן פתרון שלם ויעיל לתובענה, בלא שפסק הדין יחייב את פלוני ויהווה מעשה בית דין גם כלפיו (ראו,
ע"א 83/64 גראטש נ' אטיה, פ"ד יח
(4) 132, 135 (1964))"
[רע"א 95 72/06 שירותי בריאות כללית נ' קורלנד (25.6.2007) פסקה 4 בפסק דינו של כב' הנשיא גרוניס (ההדגשה אינה במקור – ב.א.)].
באשר להחלטת בית המשפט מיום 6.9.12, בגדרה נדרש הכונס לפנות אל מיופה הכוח "ולבקש ממנו הסמכה והאצלת סמכויות על פי ייפוי הכוח שנמסר לו בזמנו על ידי האדונים לוי ... " – ברי כי אין המדובר בהחלטה שיצרה מעשה בי-דין כלפי מיופה הכוח ו/או כלפי המינהל, אשר כלל לא היו צדדים להליך בו ניתנה החלטה זו.
7.
בנוסף ראוי להדגיש כי הבקשה דנן הוגשה בשלב מוקדם של ניהול ההליך (לאחר ישיבת קדם משפט אחת בלבד) ולפיכך לא רק שאין בהיענות לה כדי לפגוע ביעילות הדיון אלא דווקא הענות לה יסייע בחקר האמת ובפתרון המחלוקות הנמצאות בלב הסכסוך שבין הצדדים.
8.
לאור האמור, דין הבקשה לצירופם של ה"ה שוודיה לוי, סעיד לוי, מדר אסתר, עו"ד יצחק זכריה ושל מינהל מקרקעי ישראל כנתבעם נוספים בתביעה זו – להתקבל.
בהתחשב בתוצאה אליה הגעתי, הנני מחייב את התובעים לשלם לנתבע 2 (הכונס) הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 2,000 ₪. ככל שסכום זה לא ישולם בתוך 30 ימים, יתווספו לו הפרשי ריבית והצמדה כדין ממועד מתן ההחלטה זו ועד למועד התשלום בפועל.

ניתנה היום, א' כסלו תשע"ג, 15 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.









א בית משפט מחוזי 8384-02/12 ישראל חדד, רבקה חדד נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, שעיה קטן (פורסם ב-ֽ 15/11/2012)