פסקי דין על רם עמר | פסקי דין על אביב סוכנויות - אופנועים וקטנועים (1992) | פסקי דין על אביב קדשאי |

43620-04/12 תק     11/11/2012




תק 43620-04/12 רם עמר נ' אביב סוכנויות - אופנועים וקטנועים (1992) בע"מ, אביב קדשאי








בית משפט לתביעות קטנות בעפולה



ת"ק 43620-04-12 עמר נ' אביב סוכנויות - אופנועים וקטנועים (1992) בע"מ
ואח'







בפני

כב' השופטת
יפעת
מישורי


תובע

רם עמר

ת.ז 049822547


נגד


נתבעים

1.אביב סוכנויות - אופנועים וקטנועים (1992) בע"מ
2.אביב קדשאי

ת.ז 057233215




פסק דין


1.
בפני
י תביעה שהגיש רם עמר
(להלן- "התובע") כנגד אביב סוכנויות – אופנועים וקטנועים (1992) בע"מ ואביב קדשאי
(להלן בהתאמה- "הנתבעת"; "הנתבע", להלן ביחד- "הנתבעים") לתשלום סך של 26,894 ₪.

2.
לטענת התובע

ביום 12.9.11 הגיע אל הנתבעת לקנות אופנוע מתוצרת ב.מ.וו מודל 2002 שהוצע למכירה באתר יד 2 (להלן- "האופנוע"). נציג הנתבעת, מר גיל הראל (להלן- "הראל") טען בפני
התובע כי האופנוע תקין לחלוטין. עוד טען הראל כי מאחר והאופנוע אינו מבוטח באין באפשרותו ליתן לתובע לרכב על האופנוע, לצורך התרשמותו באופן ישיר מתקינותו. אז הוסכם בין הצדדים כי הנתבעת תבצע בדיקת תקינות לאופנוע, בכפוף לכך שהאופנוע יימצא תקין, התובע ישלם לה את הסך של 33,000 ₪. סכום הגבוה ב- 5,000 ₪ מ"המחירון".

בהמשך, בהתאם לתוצאות בדיקת התקינות אשר הועברה לידי התובע, זה שילם לנתבעת את הסכום המוסכם בין הצדדים. אולם, לטענתו בעוד שתוצאות בדיקת התקינות הצביעו כי האופנוע תקין ולמעט שחיקה ברפידות הבלמים של האופנוע, הרי שהנתבעת העלימה, ביודעין ובחוסר תום לב, את העובדה לפיה קיימת לאופנוע בעיה במערכת הקירור, כזו הגורמת להתחממות יתר של המנוע. עוד נטען כי ככל שהתובע היה מודע לעובדה זו לא היה רוכש את האופנוע ואף לא במחיר מופחת. נוכח מצג השווא המתואר לעיל, שילם התובע ביום 15.9.11 את הסכום המוסכם בין הצדדים וביצע העברת בעלות מבעליו המקורי של האופנוע מר אייל בן יעיש לשמו.



מיד לאחר נסיעה קצרה באופנוע, התגלתה לתובע בעיה של חימום יתר של המנוע ומאותה נקודה התחילה התנהלות בין התובע לנתבעת. התובע טוען כי לאחר שהתבררה לו גודל ומהות הבעיה, שהוסתרה הימנו, ביקש לבטל את העסקה, להשיב את האופנוע ולקבל את כספו חזרה. חרף זאת, נשלח האופנוע על ידי הנתבעת אל מוסך היבואן, קמור רכב וזאת בניגוד גמור לדרישתו.

עוד נטען כי לאחר התנהלות נוספת בין הצדדים ומכורח הנסיבות תיקן התובע את האופנוע על חשבונו ודרש מהנתבעת תשלום על התיקונים שבוצעו. הנתבעת הסכימה להחלפת חלק מהרכיבים והתובע נאלץ לשאת ביתר התיקונים. נוכח סירוב הנתבעת לביטול העסקה בין הצדדים, נמנע מהתובע שימוש באופנוע למשך 117 יום.

נוכח כל האמור ובהתאם לנספחים שצורפו לכתב התביעה דורש התובע את סכום התביעה הנקוב לעיל.

3.
לטענת הנתבעים

דין התביעה להידחות על הסף מחמת היותה קנטרנית, טורדנית ונעדרת עילה. לטענתם האופנוע נשוא העסקה הינו יד שנייה וכי הם אינם אחראים לתיקונים ו/או לליקוים שבו וזאת בשים לב לכתוב בחשבונית עסקה מיום 18.9.11 ובנספח המצורף לה, בהם קיימת הערה בדבר העדר אחריות ותיקונים לרכבים משומשים, העסקה נעשתה במהלך עסקיה הרגילים מידי יום. בהתייחס להוצאות הנתבעות על ידי התובע, הרי שאלו נטענות ללא חוות דעת שתתמוך בהן, בהעדר פירוט מתאים, אין בהן ולא כלום. כמו כן, התנהלותו של התובע הינה בגדר עשיית עושר ולא במשפט. בכל הנוגע לליקויים הנטענים, הרי שהתובע לא תמך טענותיו בחוות דעת מתאימה ואין כל אסמכתא מקצועית להוכחת הנזק.

התובעת מודה כי נחתמה בין הצדדים העסקה לרכישת האופנוע הנדון בסכום האמור. לטענתה, התובע אשר הבין כי מדובר בעסקה טובה, רכש את האופנוע במחיר הגבוה מהמחירון זאת בהתחשב ב"קילומטראז" הנמוך שהיה לאופנוע. בכל הנוגע להראל, נטען כי זה משמש נציג מטעם הנתבעת וכי הוא זה אשר מסר את פרטי העסקה ותנאיה בשקיפות ואמינות והמידע שמסר והנתבעת עומדת מאחורי המצג שהוצג על ידו לרבות הטענה כי האופנוע תקין.




עוד נטען כי ככל שנגרמו לאופנוע נזקים, לאחר מועד חתימת העסקה והעברת הבעלות, הרי שאין הם באחריותם ואינם מעניינם. לטענתם, ביום חתימת הסכם ורכישת האופנוע התובע התרשם ובדק את האופנוע. בהתייחס לליקויים הנטענים, הנתבעים מסתמכים על תוצאות בדיקת התקינות מיום 12.9.11 ודוחים מכל וכל כל טענה כנגד תקינותו. הנתבעים מכחישים כי ידעו אודות בעיה במערכת הקירור, כי הסתירו דבר קיומה של בעיה זו מהתובע וטענו כי בעליו הקודמים של האופנוע לא הציג בעיה כלשהיא מסוג זה.

עוד טוענים התובעים כי בדיקה נוספת שבוצעה ביום 20.9.11 העלתה כי האופנוע תקין לחלוטין. אך התובע רצה להחליף, על חשבון הנתבעים, את מערכת הקירור באופנוע – מתוך כוונה להוציא מהם כספים נוספים וכי לניסיון זה של התובע הם סירבו מכל וכל. הנתבעים אף אינם מכחישים כי נשאו בעלויות תיקון משאבת מים באופנוע, בסך של 1,378 ₪.

הנתבעים מדגישים כי לא הסכימו לביטול ההסכם בין הצדדים על דרך השבה והודיעו זאת לתובע באמצעות הראל, עוד נטען כי ההודעות ששלח התובע לעניין ביטול העסקה לא התקבלו אצלם.

לאור כל האמור מבקשים הנתבעים לדחות את התביעה נגדם.

4.
ביום 7.11.12 התקיים בפני
דיון הוכחות במסגרתו העידו מטעם התובע, התובע בעצמו, מטעם הנתבעים העיד הנתבע. הצדדים סיכמו טענותיהם בפני
בעל פה.

דיון
:

5.
לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ושקלתי את כל טענותיהם עולה כי דין התביעה להתקבל בחלקה, הכל כפי שיפורט להלן:

6.
ליקויים באופנוע ואחריות

:


א.
לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במלוא חומר הראיות עולה כי מיד לאחר רכישת האופנוע נתגלו בו הליקויים מהסוג הנטען על ידי התובע. בסוגיה זו אמינה עליי עדותו של התובע אשר נתמכת במסמכים שונים, ר' למשל נספחים יא', יב', יג', יד', טז' וכן ת/1. ודוק- מסמכים אלו אינם מותירים מקום לספק כי האופנוע לא נמכר כשהוא תקין. אם לא די בכך, בדיון שהתקיים בפני
העיד הנתבע כי: "שהצגתי את האופנוע במצב פרפקט והוא עבר טיפול אצלי" (פרוטוקול הדיון עמ' 3 ש' 17) מנגד כבר מנספח א' לכתב התביעה, נספח עליו אין מחלוקת בין הצדדים, אין כל מקום לספק כי היו קיימים באופנוע 2 ליקויים שגולו על ידי הנתבעים לתובע. כאשר הבעיה נשוא תביעה זו לא גולתה במסגרת נספח זה שהינו דו"ח בדיקת תקינות.


ב.
בעוד שהנתבעים טוענים להעדר אחריות בגין הליקויים שהתגלו, הרי שדינה של טענה זו להידחות. שער בנפשך מקרה בו: לוי רכש משמעון מוצר, זה טען כי הוא תקין לחלוטין, מיד לאחר יציאתו של לוי ממרכולתו של שמעון נתגלה במוצר פגם, שלא באשמתו של לוי. ההיגיון הסביר אינו יכול לקבל את הטענה כי המוצר היה תקין לחלוטין במרכולתו של שמעון. כך גם בנסיבות המקרה דנן. בעוד שהנתבעים טוענים כי האופנוע היה תקין ההיגיון אינו יכול לקבל את העובדה כי מיד לאחר שיצא האופנוע מהם נתגלו בו הליקויים הנתבעים כעת.

זאת ועוד, הנתבע העיד כי האופנוע היה בחזקתו במשך מספר חודשים, הוא רכב עליו ונהג בו כמנהג בעלים: "אני קניתי אותו מאייל בערך 6 – 8 חודשים לפני שקנית אותו. קניתי אותו לצורך מסע והמסע התבטל ומכרתי אותו ברגע שהמסע בוטל, אני ביום יום לא רוכב על ב.מ.וו" (פרוטוקול הדיון עמ' 3 ש' 17 - 19). מעדותו זו כשלעצמה, חזקה כי בעוד שהנתבעים הציגו בפני
התובע את המצג לפיו האופנוע תקין, הם ידעו כי קיימת בו בעיית ההתחממות היתר של המנוע. יתרה מזו, על הנתבעים שהיו לצורך ביצוע עסקה זו המוכרים וכן שהיו אחראים לביצוע בדיקת התקינות באופנוע, מוטלות חובות יתרות להציג בפני
הקונה, שלא ביצע בדיקת תקינות לאופנוע בעצמו אלא באמצעות הנתבעים, את המצג האמיתי למצב האופנוע.

יוער כי הנתבעים מסתמכים בין היתר על תוכן ההסכם בין הצדדים בו נכתב כי: "הקונה בדק את הרכב ומצא אותו לשביעות רצונו המלאה, הרכב נקנה כמות שהוא ולא תהיה לקונה כל טענה לגבי טיב הרכב ומצבו" (צורף לכתב ההגנה). ואולם, מנסיבות המקרה דנן כפי שאלו הובאו בפני
בית המשפט, ברי כי אין לסעיף זה, כמו גם לנספח א' בכתב ההגנה או לכיתוב "רכב משומש ללא אחריות" המתנוסס על חשבונית מיום 18.9.11 והמצורפת כנספח ה' בכתב ההגנה, כל משמעות לענייננו.


ג.
התובע לא בדק את האופנוע טרם הרכישה ואין על כך מחלוקת, מי שהיה אחראי לביצוע הבדיקה היו הנתבעים, כמו כן וכאמור לעיל, הנתבע החזיק באופנוע תקופה ממושכת ונהג בו כמנהג בעלים, ללמדך- אף אילו היה בודק התובע את האופנוע עובר לרכישה בעוד שידוע לנתבעים כי קיימת בו בעיה- חובה עליהם היה לחשוף אותה בפני
ו ולא ניתן היה לפטור אותם מאחריות, בין אם מלאה או חלקית.


כבר נפסק כי: "דרישת

תום

הלב

בניהול

משא

ומתן

לקראת

כריתתו

של

חוזה

בדבר

מכירת

וקניית

נכס
–
מחייבת

גילוי כל

פרט

הקשור

לנכס, אשר

יש

להניח, באופן

סביר, שאי

גילויו

יכול

להשפיע

על

החלטת

הצד

המתקשר

לכרות

חוזה... נקבע, שחובתו

של

הקונה להיזהר...כפופה

היום

מכוח

החוק, לחובתו

של

המוכר

לנהוג

בתום

לב, ובין

היתר, כוללת

חובה

זו

את

חובת

הגילוי... נקבע

גם, כי

אדם

הרוכש

מכונית, אינו

משלם

רק

עבור

המכונית

גופה, אלא

ערכה

נמדד

גם

במידת

ההנאה, הרווחה

והנוחות

שהיא

מזכה

את

המשתמש

בה. חובת

הגילוי

האמורה

חלה

איפוא, לא

רק

על

פגמים

שבגוף

המכונית,

אלא

גם

על

פגמים

שבשימוש

בה. עקרון

זה

נקבע

עוד

בע"א 338/73
חברת

חלקה 677 בגוש 6133

נ'

אריה

כהן

ואחרים

פד
"
י

כט
365, 369 (1).

נראה

לי, שלא

יהיו

חולקים

רבים

על

כך, שאם

מדובר

במכונית, שרעידתה

מורגשת

על

ידי

אדם מן

היישוב גם

אם

מדובר

ברעידה קלה זהו

נתון

שמוכר

מכוניות

הגון

חייב

להביא

לידיעתו

של

הרוכש
". (ת"א (ב"ש) 20011-04-11 אפרת שהם דליות נ' צ'מפיון מוטורס בע"מ, ניתן ביום 25.10.12).


ד.
מכל האמור לעיל ברי כי הנתבעים לא הצליחו לסתור את טענת התובע, שהוכחה ברמה המספקת בדין האזרחי בנסיבות העניין, לפיה האופנוע נמכר לו כשהוא אינו תקין, כאשר הנתבעים הציגו בפני
ו מצג שווא וברי כי הם אלו האחראים לכך. עוד הוכח כי הנתבעים הפרו את הוראות סעיף 11 בחוק המכר, תשכ"ח-1968.

למען שלמות התמונה אציין כי אכן קיימות הוראות בחוק האמור אשר אינן קוגנטיות. ברם לא הוכח בפני
בית המשפט כי זה המצב, אף אילו היו מתנים הצדדים כפי שנטען, קשה עד מאוד יהא לאמץ הטענה כי העדר האחריות תעמוד לנתבעים מקום בו הסתירו מפני התובע את הבעיה אמורה לעיל.

7.
ביטול העסקה

:


א.
על פי הוראות הדין והכללים הקבועים בפסיקה, מקום בו בוטל חוזה בין הצדדים, אחד מהסעדים העומדים לרשותם הינו סעד של השבה.


ב.
בענייננו, טוענים הנתבעים כי "אילו זה התובע לא היה שבע רצון מהעסקה, מדוע לא הודיע בכתובים על ביטול עסקה" (ר' כתב ההגנה סע' 48) ובהמשך: "אילו התובע היה מעוניין ביטול העסקה, מדוע זה טרח להגיע למוסך יבואן בכדי לברר את מצב האופנוע" (כתב ההגנה סע' 55). ואולם, מהחומר שהוצג בפני
בית המשפט, עולה תמונה שונה, הימנה אין מקום לספק כי התובע עמד על ביטול העסקה בסמוך לאחר גילוי הבעיה, קרי בסמוך לאחר ביצוע העסקה נשוא תביעה זו.

ביום 1.10.11 שלח התובע הודעת דואר אלקטרוני (להלן- "דואל") להראל, בה ציין כי הוא טס לחו"ל לשבוע ימים ולכן מבקש ש- "בזמן זה, אבקש אל תטפלו באופנוע, ושלא תתקנו אותו, כל עוד לא סיכמנו על החזרתו לבעלותכם" (נספח ז בכתב התביעה), עוד ראה את האמור במכתב בא כוחו של התובע בהתנהלות בין הצדדים עובר להגשת התביעה, בו נטען כי: "מרשי התקשר אל גיל ממשרדכם ביום שני בערב, והודיע לו שעקב כל האמור לעיל, ומאחר שמשרדכם התנהג בחוסר תום לב ובניגוד לדין הוא דורש להחזיר את האופנוע ולקבל את כספו בחזרה" (נספח ח בכתב התביעה, סע' 19). תמונה דומה עולה מהודעות דואל שהוחלפו בין הצדדים וסמנו כנספחים ט – י בכתב התביעה וכן ממוצג ת/3. אעיר כי הצעות הפשרה, לרבות מכתב התובע הדורש תשלום בגין התיקונים שבוצעו באופנוע ומוצג ת/2 המהווה אישור המעיד על שליחת המכתב ומסירתו באמצעות דואר ישראל שהועלו על ידי התובע אין בהן די כדי לגרוע מזכותו להביא לביטול העסקה לזכות בסעד של השבה.

עוד אציין כי טענת הנתבעים לפיה ההודעות ששלח התובע לעניין ביטול העסקה לא התקבלו אצלם – נדחית מכל וכל, זו נסתרת מיניה וביה כבר מעיון במוצגים ת/2 ו- ת/3 כמו גם מיתר הנספחים שצורפו לכתב התביעה ואשר תוארו לעיל.


ג.
נוסף לאמור לעיל אציין כי בהתחשב בכך שהאופנוע היה ברשות הנתבעים, הרי שהתנהלותם מנעה מהתובע האפשרות לעמוד על ביטול העסקה בקו אחיד. בעניין זה אמינה עליי גרסתו של התובע לפיה לא נותרה בידיו הברירה אלא לנסות ולתקן את האופנוע ולאחר מכן לדרוש את נזקיו. ברי כי בניסיון זה של התובע להביא לפתרון מהיר של הסכסוך בין הצדדים אין כדי להצדיק קיפוחו, כפי שכבר הובהר לעיל.

8.
בכל הנוגע לטענות הנתבעים בדבר העדר חוות דעת מתאימה מצד התובע, אציין כי בית משפט זה, הינו בית משפט שלום ביושבו כבית משפט לתביעות קטנות. טיבו של ההליך קיבל ביטוי בסעיף 62 בחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1982, המורה כי בית משפט לתביעות קטנות "יהיה רשאי לקבל ראיה אף אם לא היתה קבילה בבית משפט אחר" וכי זה "אינו קשור בסדר דין הנוהגים בבית משפט אחר" ו- "יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה".

כבר נפסק כי: "עיקר הכוונה בהקמת מוסד שיפוטי זה הוא לאפשר לאזרחים, הנאלצים לוותר על תביעותיהם משום ההוצאות הגדולות הכרוכות

בכך והטירדה של משך ההתדיינות, להביא תביעות לסכומי כסף קטנים לפני המוסד השיפוטי החדש. באמצעות סדרי דיון פשוטים, דיני ראיות "מרוככים" ואגרות משפט נמוכות, מוסד התביעות הקטנות מעניק לציבור פורום נאות לפתרון סכסוכים אזרחיים המערבים סכומי כסף קטנים ... על רקע זה יש לראות כל אחד ואחד מההסדרים הנוגעים לבתי המשפט לתביעות קטנות, כאילו הוא נועד להבטיח הליך פשוט, זול ומהיר, המהווה חלופה אטרקטיבית להליכי השיפוט הרגילים
". (רע"א 292/93 אריה סרבוז ומאיר שמש נ' ע.אופק בע"מ, פד"י מח(3), 177, בעמ' 190 – 191 (1994)).

אם לא די בכך, מהנסיבות אשר הוצגו בפני
בית המשפט הנכבד עולה תמונה ברורה- אופנוע שאינו תקין נמכר לתובע על בסיס מצג שווא. הנתבעים לא הצליחו כלל ועיקר לסתור טענותיו של התובע כפי שאלו הוצגו בפני
.

9.
לאור כל האמור לעיל, הרי שהתובע הוכיח את תביעתו במידה הנדרשת בדין האזרחי בנסיבות העניין, הוכיח את טענותיו לפיהן רכש אופנוע שאינו תקין ובהסתמך על מצג שווא מצד הנתבעים. כך גם עולה כי הדין עימו שעה שביקש לבטל את העסקה וסורב על ידי הנתבעים, באופן בו על הנתבעים לשאת בנזקים שנגרמו לתובע עקב התנהלותם ומניעת השימוש באופנוע למשך 117 ימים, כפי שטען התובע.

10.
גובה הפיצוי

:


א.
פיצוי בגין עלויות הביטוח

: 2,467 ₪. סכום זה הוכח על ידי התובע ולא נסתר על ידי הנתבעים.


ב.
תיקונים באופנוע

: מלוא הסכום הנתבע מקובל עלי בניכוי סך של 250 ₪ שאינם מתייחסים לבעיה האמורה, זאת כפי שעולה מפרוטוקול הדיון (עמ' 2 ש' 16 – 17 ו- עמ' 3 ש' 27 - 28) – ובסך הכל
6,127 ₪
.


ג.
ירידת ערך

: התובע הציג בפני
בית המשפט 2 מחירונים (ת/4), מהם עולה כי האופנוע איבד מערכו בזמנים הרלבנטיים סך כולל של 4,000 ₪. לא נעלמה מעיני בית המשפט כי חישוב ירידת ערכו של האופנוע נעדר חוות דעת שמאי ואולם אין בכך כדי למנוע מהתובע זכאותו לסך של 4,000 ₪.


ד.
הוצאות נוספות של התובע, לרבות הוצאות משפט ואובדן ימי עבודה

: לאחר ששקלתי את כלל טענות הצדדים הנני סבורה כי יש להעמיד סכום זה על סך של 2,500 ₪.


ה.
לסיכום- התובע זכאי לקבל מהנתבעים, ביחד ולחוד, את הסך של 15,094 ₪.

סיכום
:


א.
דין התביעה להתקבל בחלקה.


ב.
לאור כל האמור לעיל הנני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע בתוך 30 יום מהיום סך של 15,094 ₪ שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום,
כ"ו חשון תשע"ג, 11 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 43620-04/12 רם עמר נ' אביב סוכנויות - אופנועים וקטנועים (1992) בע"מ, אביב קדשאי (פורסם ב-ֽ 11/11/2012)