פסקי דין על שרון גבאי | פסקי דין על סופרזול בע"מ

18985-11/12 תט     13/11/2012




תט 18985-11/12 שרון גבאי נ' סופרזול בע"מ








בית משפט השלום בחיפה



ת"ט 18985-11-12 סופרזול בע"מ
ח.פ 511064784 נ' גבאי

תיק חיצוני
:
02-22263-90-0



מספר בקשה:2

בפני

כב' הרשם
אפרים צ'יזיק


מבקשים

שרון גבאי


נגד


משיבים

סופרזול בע"מ
ח.פ 511064784



החלטה

1.
העניין שבפני
, התנגדות הנתבעת לביצוע שטר.

2.
ההתנגדות כולה מפורטת בתצהירה של הנתבעת, בסעיף 5 לתצהיר. לשון ההתנגדות:"יש לי הגנה טובה, כולל טענת התיישנות וחוסר תום לב בתיק הוצאה לפועל זה". זהו לא חלק מהתנגדות של הנתבעת, אלא זאת הינה כל ההתנגדות כולה.

3.
אציין בהקשר זה, כי על פי המסמכים אשר צורפו להתנגדות, עולה כי בשנת 1989 לא כובדה המחאה עשויה בידי הנתבעת, ושנה לאחר מכן נפתחו הליכי הוצאה לפועל לגביית אותה המחאה. ברור כי במרוצת אותה שנה לא חלה התיישנות, ולפיכך אין כל טעם העולה מטענת הנתבעת. בנוסף טוענת הנתבעת ל"חוסר תום לב". טענה, ולא פירשה.

4.
לאחר עיון בבקשה, סבורני כי אין בבקשה דבר, ולא נטענת במסגרתה אפילו לא טענת הגנה אחת. האמירה הכללית לגבי חוסר תום לב, או טענת ההתיישנות שאין בה ממש, אינה מקימה ולו קצה קצהה של טענת הגנה.

5.
מתן רשות להתגונן, רמת הפירוט והתניית מתן הרשות בתנאים:

נפסק, כי ככל שהנתבע מציג הגנה לכאורה, יש ליתן לו רשות להתגונן, מבלי לבדוק כיצד יצליח להוכיח הגנתו או מהו טיב ראיותיו. עם זאת, מבקש הרשות להגן נדרש להגיש תצהיר הנכנס לכל פרטי העובדות עליהן הוא מבסס את טענת הגנתו (
ע"א 6514/96
חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עירית חולון
נג(1) 390, 400). על המבקש רשות להתגונן להראות בתצהירו תשתית עובדתית מלאה לכל אחת מטענותיו, שהרי לימים ישמש הוא, ורק הוא, כתב הגנה בתיק (

ע"א 594/85
זהבי נ' מגרית בע"מ
מב(1) 721). בע"א 2242/10

מ. ציג בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, ניתן ביום 21/12/2011 [פורסם במאגר "נבו"] חזר לאחרונה בית המשפט העליון ואישר את ההלכה בעניין זה, וקבע כי:

"...המבקש רשות להתגונן מפני תביעה בסדר דין מקוצר אינו רשאי להסתפק בטענות כלליות בתצהירו, ועליו לציין את פרטי העובדות שעליהן מבוססות טענות ההגנה שלו. זאת בהתאם לכלל שעל המבקש רשות להתגונן להתכבד ולפרט את מהות הגנתו"

6.
ובמקרה דנן, האמירות הן כלליות וסתמיות, ואף לא נתמכות בכל אסמכתא שהיא. אין באמור כדי לענות על רמת הפירוט הנדרשת בהקשר זה, ואפילו לא במקצת.

7.
מתן החלטה ללא קיום דיון בבקשה למתן רשות להתגונן

: בכל הנוגע לדיון בבקשה ללא חקירת המצהירה, רשאי ביהמ"ש ליתן החלטה בבקשה למתן רשות להתגונן, על פי הסמכות המוקנית לו לפי תקנה 205 (ג) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984.

מהותה של תקנה 205 (ג) לתקסד"א,

נדונה במסגרת

ע"א 1264/08
סלאמה מונדר נ' הראל חברה לביטוח (ניתן ביום 27.4.08, מצוי במאגר "נבו"):


"לשון התקנה עתה מאפשרת החלטה ללא דיון בגדרי הבקשה בלבד (ראו
גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי
(מה' 9, תשס"ז-2007), 390), המציין, תוך השוואה לנוסח הקודם, כי "העיקרון המנחה בתיקון הוא לאפשר, במקרים המתאימים, מתן החלטה ללא דיון גם במסגרת בקשות רשות להתגונן"; כפי שמבאר המחבר המלומד, בסיפה לנוסח הקודם של התקנה ניתן היה להורות "מטעמים מיוחדים שיירשמו, שהנתבע לא ייחקר על תצהירו". הנוסח שנקבע שונה מזה שבתקנה 241(ד) העוסקת בבקשות בכתב, והמאפשרת לבית המשפט או לרשם, להחליט על יסוד הבקשה והתשובות, או "אם ראה צורך בכך", לאחר חקירת המצהירים. "

8.
לענין זה, כבר נפסק כי השימוש בסמכות שברשות לפי תקנה 205 (ג) לתקסד"א,

ראוי שתיעשה במשורה, ר'
ע"א (ת"א) 2230/04
ולדהורן נ' נרקיס:

"תכליתה של תקנה 205 (ג) הינה, אמנם, לחסוך זמן הן של בית משפט והן של הצדדים ולמנוע דיוני סרק תוך חיסכון בהוצאות אך, לא על חשבון זכויות בדין. מחוקק המשנה הדגיש כי על בתי המשפט לנהוג משנה זהירות ולנמק טעמים מיוחדים שירשמו, מקום בו תדחה בקשת רשות להתגונן על יסוד הבקשה בלבד.
מחוקק המשנה הציב בפני
בית המשפט כלל ולפיו עליו לקיים דיון, והחלטה ללא דיון, הינה חריג. (ראו מ.קשת, הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי הלכה למעשה מה' 15 (תשס"ז-2007) כרך ב, 1023 )...
... ניתן להבין את הצורך והחשיבות בשימוש שבסיפא בזהירות רבה, אף מהדרך שבתי המשפט מצאו שיש לנהוג ולפעול בזהירות ראויה אף ואולי דווקא במתן רשות להתגונן על יסוד הבקשה בלבד. כך בפרט מקום שעולות מחלוקות עובדתיות המחייבות הכרעה.
בתי המשפט מצאו, שאף בנותנם רשות להתגונן על יסוד הבקשה בלבד וללא קיום דיון וחקירת המצהיר, יש לנהוג בזהירות וזאת על מנת שלא לשלול מהמשיב בבקשת רשות להתגונן את האפשרות להראות כי האמור בתצהיר המבקש, משולל כל יסוד".

9.
ובמסגרת הזהירות הראויה בהקשר זה, אציין כי בהיעדר טענת הגנה למעט סיסמאות כלליות ולא מפורטות, אין טעם או הצדקה לדון בבקשה.


10.
סבורני שדחיית מועד הדיון משך חודשים רבים, כאשר אין כל טענת הגנה, מהווה טעם מיוחד המצדיק דחיית הבקשה אף ללא קיום דיון בה.

11.
אוסיף בשולי הדברים, כי ככל שהנתבעת טוענת לחסור תום לב לאחר פתיחת הליכי ההוצאה לפועל והשתהות התובע (ע"א 2836/03 תמר מור נ' עיריית תל אביב יפו), הרי שממילא אין מדובר בטעם להתנגדות (שעניינה האירועים אשר אירעו בטרם פתיחת תיק ההוצאה לפועל), אלא בטעם לבקשה בטענת "פרעתי" לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל.

12.
לפיכך אני מורה על דחיית ההתנגודת, אף ללא צורך בתשובה או בקיום דיון בהקשר זה.




ניתנה היום, כ"ח חשון תשע"ג, 13 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.










תט בית משפט שלום 18985-11/12 שרון גבאי נ' סופרזול בע"מ (פורסם ב-ֽ 13/11/2012)