פסקי דין על יצחק ניסנוב |

6222-10/12 המש     13/11/2012




המש 6222-10/12 יצחק ניסנוב נ' מדינת ישראל








בית משפט השלום לתעבורה בירושלים



המ"ש 6222-10-12 ניסנוב נ' מדינת ישראל

תיק חיצוני
:
61501128385




בפני

כב' השופטת
מרים קסלסי


המבקש

יצחק ניסנוב


נגד


המשיבה

מדינת ישראל



החלטה


מונחת בפני
י בקשה להארכת המועד להישפט לצורך הסבת דו"ח בגין עבירה שבוצעה לפני כשנה.

לטענת המבקש הרכב אינו נמצא בשימושו מזה מספר שנים אלא בידי אחיו ובנוסף העבירה בוצעה ע"י גיסתו המתגוררת בחו"ל בעת שהגיעה לביקור בארץ (להלן: "הגיסה"). בגין עבירה זו נרשמו לחובתו 10 נקודות ורישיונו נפסל. עוד טוען המבקש כי פנה למשטרת ישראל בבקשה להסב את הדו"ח אולם זו הפנתה אותו למשרד הרישוי אשר הפנו אותו בחזרה למשטרת ישראל. בנוסף, ביום 19.1.12, פנתה הגיסה בכתב למשטרת ישראל לפיו היא מצהירה כי נהגה ברכב במועד ביצוע העבירה.

לטענת המאשימה, למבקש הייתה האפשרות לבקש הסבה בפרק הזמן הקבוע בחוק ומשלא עשה כן אין לו להלין אלא על עצמו.

דיון והכרעה
סעיף 229 (א) (1) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח חדש], התשמ"ב – 1982 (להלן: "החסד"פ") קובע, כי:

(א) מי שנמסרה לו הודעת תשלום קנס, ישלם, תוך תשעים ימים מיום ההמצאה, את הקנס הנקוב בהודעה, לחשבון שצויין בה, זולת אם פעל באחת מדרכים אלה:
(1) הגיש לתובע, תוך שלושים ימים מיום ההמצאה, בקשה לביטול כאמור בסעיף קטן (ג) ולעניין בקשה לביטול כאמור לגבי עבירת תעבורה מהטעם שהעבירה בוצעה שלא בידי מי שקיבל את ההודעה, ובעל הרכב מבקש להוכיח מי נהג ברכב, העמידו או החנהו, בעת ביצוע העבירה, או למי מסר את החזקה ברכב, כאמור בסעיף 27ב לפקודת התעבורה - אם הגיש לתובע את הבקשה לביטול בתוך תשעים ימים מיום ההמצאה; החלטת התובע בבקשה לפי פסקה זו סופית, ואולם רשאי הנקנס להודיע על רצונו להישפט;

משחלפו המועדים שנקבעו והנאשם לא פעל על פי האמור בסעיף 229 לחסד"פ, רשאי הוא לבקש מבית המשפט, אף בחלוף מועדים אלה, להישפט בהתאם לסעיף 230 לחסד"פ.

" יש לשקול במקרה של בקשה להישפט שהוגשה באיחור, שיקולים הדומים לאלה שבבקשה לביטול

פסק דין
שניתן בהעדר הנאשם. במקרה כאמור, ועל פי הוראות סעיף 129(ח) לחוק סדר הדין הפלילי, רשאי בית המשפט לבטל את פסק הדין שניתן בהעדר הנאשם, אם נוכח שהייתה סיבה מוצדקת לאי התייצבות הנאשם, או אם ראה שהדבר דרוש למניעת עיוות דין (ראו: ע"פ (י-ם) 40395/07 יאיר גרין נ' מדינת ישראל
, לא פורסם)"
(ההדגשה שלי- מ.ק).

מהבקשה עולה כי המבקש לא פנה לתובע כמצוות סעיף 229 לחסד"פ. אמנם, המבקש מודה בבקשתו כי כבר לפני כשנה קיבל את הדו"ח בגין עבירה זו אולם, משום מה לא פנה בבקשה להסב הדו"ח, למרות שידע כבר אז בחזקת מי הרכב.
הסיבה שהביאה את המבקש להגשת הבקשה להסבת הדו"ח, הנה שיטת הניקוד החדשה של משרד התחבורה, שלפיה לאחר שנהג צובר לחובתו מספר מסוים של נקודות נפסל רישיונו.

בנסיבות אלה, לא השתכנעתי כי למבקש הייתה סיבה מוצדקת לאי הגשת הבקשה במועד.

באשר לשאלה האם יגרם למבקש עיוות דין אזי "הרי שבכל מקרה שבו אדם מוסר את הרכב, לנהיגה בידי אדם אחר, עליו לצפות שיירשמו דו"חות – תעבורה, או שירשמו דו"חות על תשלום קנס" (ראה: ע"פ (י-ם) 40599/07 רואמי אברהם נ' מ"י (לא פורסם, 2.12.07).

נוכח האמור לעיל, אני מורה על דחיית הבקשה.

ניתנה היום, כ"ח חשון תשע"ג, 13 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.









המש בית משפט לתעבורה 6222-10/12 יצחק ניסנוב נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 13/11/2012)