פסקי דין על מאיר שואף | פסקי דין על קופת התגמולים של עובדי בל"ל בע"מ

179/99 עע     16/10/2001




עע 179/99 מאיר שואף נ' קופת התגמולים של עובדי בל"ל בע"מ




בבית הדין הארצי לעבודה עע 179/99

מאיר שואף
המערער
קופת התגמולים של עובדי בל"ל בע"מ
המשיבה

בפני
סגנית הנשיא א' ברק
, השופט ע' רבינוביץ
, השופטת נ' ארד
,
נציג עובדים א' כחלון, נציג מעבידים ר' מרחב

בשם המערער: עו"ד יורם פיי

בשם המשיבים: עו"ד פנינה מור
פ ס ק ד י ן

סגנית הנשיא א' ברק

המערער, יליד 1936, עבד בבנק לאומי לישראל בע"מ במשך 34 שנים. הוא הצטרף לקופת התגמולים המשיבה (להלן - הקופה) שבועיים לאחר תחילת עבודתו על פי בקשתו כאשר חברותו אושרה בדיעבד מתחילת עבודתו ביום 1.7.1962. המערער פרש ביום 30.5.1996.
המערער תבע את הקופה להענקה מסיבות בריאות כקבוע בתקנות הקופה בטענה שמצב בריאותו אינו מאפשר לו להמשיך לעבוד. בית הדין האזורי מפי השופטת שרה מאירי ונציגי הציבור מר מונוביץ ומר בליימן (עב 146/97-6) דחה את תביעתו. מכאן הערעור.
בית הדין דן וניתח בפרוט הן את הטענות הדיוניות שנטענו על ידי הקופה כנגד סמכות בית הדין לעבודה לדון בעניין, הן את הטענות הדיוניות כנגד הפרוצדורה בה נוהל הברור בקופה והן את ההיבט המהותי, זכאותו של המערער לגמלה בגין מצב בריאותו.

סמכות בית הדין לעבודה
הקופה המשיבה טענה כנגד סמכות בית הדין לעבודה לדון בעניין. הקופה לא ערערה ועל כן אין לנו צורך לדון בעניין. עם זאת אביא בקצרה את הטענות ואת הנמקת בית הדין האזורי בדחייתן על מנת שנבין את הרקע לדיון בקופה בעניינו של המערער ואת טענותיו כנגד הפרוצדורה והמהות של הדיונים בקופה.
בתקנות הקופה קבוע סעיף בוררות וכן פרוצדורה מיוחדת לגבי בירור הענקה מנימוק של חוסר יכולת לעבוד בגין בריאות. שתי שאלות עלו באשר לפרוצדורה על ידי המשיבה. האחת, בתקנות יש סעיף בוררות ועל כן אין בית הדין מוסמך לדון בעניין. השניה, התקנות קובעות כי יהא ערעור לטריבונל של הקופה והחלטתו תהא סופית.
בתקנות הקופה יש סעיף בוררות לפי מוסכם שסכסוכים שונים בין הצדדים יתבררו בבוררות. אך הפרוצדורה לקביעת מענק למי שפורש מסיבות בריאות הוצאה מחובת הבוררות. לגביה יש סידור ספציפי בתקנות לפיו בקשת חבר להענקה באשר הוא חייב לפרוש בגין מחלה קובעת הסדר ספציפי. על פי הסדר זה תוכרע פניית חבר בעניין זה על ידי הועד הפועל. ערעור על החלטת הועד הפועל ישמע בפני
חבר הנאמנים שהחלטתו תהא סופית. בדין קבע אם כן בית הדין האזורי כי הדבר מוצא מגדר ההסכמה על הסדרת סכסוכים בבוררות.
שאלה נוספת שהתעוררה בדיון היא טענת הקופה לפיה מאחר והוסכם בתקנות שההחלטה של חבר הנאמנים בערעור היא סופית, אין לבית הדין סמכות לדון בעניין. בית הדין דחה טענה זו אך צמצם את סמכות בית הדין לדון בעניין. הצמצום לא נראה לי ועל כן אעמוד על כך בקצרה. חוק בית הדין לעבודה, ה'תשכ"ט-1969 דן בסמכות בית הדין לעבודה בסעיף 24 -

סמכות בית-דין אזורי

24. (א) לבית-דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון -
............
(3) תובענות של חברים או חליפיהם או של מעבידים או חליפיהם נגד קופות-גמל, כמשמעותן בחוק הגנת השכר, ה'תשי"ח-1958, או תובענות של קופות-הגמל נגד חבריהן או חליפיהם או נגד מעבידים או חליפיהם, הכל אם התובענות נובעות מהחברות בקופות או מחבותם של מעבידים לקופות, לפי הענין וכן כל תובענה לקצבה הנובעת מיחסי עובד ומעביד;
........"

בדין קבע בית הדין לעבודה שסופיות החלטת חבר הנאמנים על פי הסכמת הצדדים אין בה כדי לשלול את סמכותו של בית הדין. עם זה קבע בית הדין שבמקרה מעין זה יתערב בית הדין רק בשאלות של חוסר סמכות ופגיעה בעיקרי הצדק הטבעי. עיקרון זה נכון כאשר בחקיקה נקבעת סופיות הדיון. אך לצדדים בהסכם אין הכוח לשלול סמכות מבית משפט. אשר על כן לבית הדין סמכות כללית לדון בעניין על פי הסמכות שנתונה לו בסעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה בכל סכסוך של עובד עם קופת גמל.
זכאות המערער לגופו של עניין
המערער פרש בגיל 60 לערך על פי הסדר של פרישה מרצון תוך קבלת תנאי פרישה משופרים, מענק מיוחד ופנסיה מוקדמת מיום פרישתו. פרישתו היתה כאמור ביום 30.5.1996. בשנת 1990 חלה המערער במחלת meniere הפוגעת בצורות שונות באוזן. המחלה גרמה לו מפעם לפעם לסחרחורות, אי מיקוד הראייה וטנטון כאמור בחוות דעת רפואית שהוגשה למשיבה. המערער המשיך לעבוד במשך מספר שנים לאחר שחלה. הועד הפועל של הקופה הפנה את המערער לשני מומחים רפואיים אשר הומלצו על ידי בית החולים שיבא, האחד מומחה למחלות אף, אוזן וגרון והשני נוירולוג ונוירואופתלמולוג. הנוירולוג חיווה את דעתו שהבדיקה הנוירולוגית תקינה מלבד חרשות באוזן שמאלית. המומחה לאף, אוזן וגרון חיווה את דעתו כי למערער פגיעה קשה באוזן שמאל, וכי הפגיעה חמורה עד כדי כך שגם הדיבור נפגע במקצת. עם זאת חיווה המומחה את דעתו שיש פגיעה קשה בשמיעת אוזן שמאל המפריעה אמנם בחיי היומיום אך אינה פוגעת ביכולת העבודה. על סמך זה החליט הועד הפועל שהמערער מסוגל לעבוד. המערער ערער לחבר הנאמנים. הוא טען את טענותיו. המערער טען כנגד אובייקטיביות חבר הנאמנים, אך בית הדין האזורי ציין בצדק שרק שתיים מתוך שישה ערעורים נדחו באותו יום. מכאן שאין ראייה שחבר הנאמנים אינו מחליט לגופו וששיקוליו זרים. צדק בית הדין שאין כל ראייה שהמוסדות של הקופה פעלו שלא כדין. אין כל בסיס להתערב בקביעת חבר הנאמנים של הקופה המשיבה.
הערעור נדחה.

משמדובר בגמלאי ולאור הנסיבות המיוחדות אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ט תשרי, ה'תשס"ב, 16.10.01, ויישלח לצדדים.

________________ ________________ _____________
א' ברק
, סגנית הנשיא ע' רבינוביץ
, שופט נ' ארד
, שופטת

___________________ ________________
א' כחלון, נציג עובדים ר' מרחב, נציג מעבידים

-1-
עע 179/99








עע בית הדין הארצי לעבודה 179/99 מאיר שואף נ' קופת התגמולים של עובדי בל"ל בע"מ (פורסם ב-ֽ 16/10/2001)