פסקי דין על סמי מנצור | פסקי דין על צפורה חדאד

4374-06/10 תאמ     18/11/2012




תאמ 4374-06/10 סמי מנצור נ' צפורה חדאד








בית משפט השלום בראשון לציון



תא"מ 4374-06-10 מנצור נ' חדאד

תיק חיצוני
:



מספר בקשה:
10

בפני

כב' השופטת
הלית סילש


משיב/תובע

סמי מנצור


נגד


מבקשת/נתבעת

1. צפורה חדאד



החלטה

לפני בקשה לביטול

פסק דין
שניתן בהעדר התייצבות.

תחילתו של ההליך בתביעה שהוגשה על ידי המשיב לצורך השבת הלוואה אשר ניתנה לטענתו, לנתבעת-המבקשת, ולא הושבה.

בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי לא מדובר היה בהלוואה אלא במתנה שנתנה לה כחלק מהתנהלות כוללת של התובע כלפיה במסגרתה ביקש לנהל עמה מערכת יחסים אישית ותוך שהוא מציג זאת כמימון לצורך השתתפות בנה בפרויקט לימודי באוסטרליה.

ביום 22.32011 התקיימה ישיבת קדם משפט במסגרתה חזרו הצדדים על טענותיהם, ובסופה נקבע התיק לשמיעת ראיות כל הצדדים. הנתבעת נכחה בדיון.

יום קודם המועד שהיה קבוע לשמיעת ראיות הוגשה בקשת בא כוחה של הנתבעת להשתחרר מייצוג ולאחר קבלת הבהרה נוספת לעניין ידיעת הנתבעת דבר התפטרותו ומועד שמיעת הראיות, נעתרתי לבקשה.

הנתבעת לא התייצבה לדיון וכן לא הייתה התייצבות כלשהי של אחר מטעמה.

נוכח כך, ניתן ביום 22.3.12

פסק דין
בהעדר.
ביום 22.10.12, הוגשה הבקשה לביטול פסק הדין.

במסגרת הבקשה טענה הנתבעת כי לא הייתה מודעת למועד שנקבע לשמיעת ראיות, עקב פרק הזמן הארוך שחלף ממועד ישיבת קדם המשפט ועד למועד שמיעת הראיות.
לשיטתה, ביום הדיון עצמו, הודיע לה בא כוחה, עו"ד חריף, על קיומו של הדיון, אלא שאז היה מאוחר מידי מכדי להתייצב לדיון, בשל העובדה כי הייתה בעבודה כמו גם שעת מתן ההודעה.
הוסיפה המבקשת וטענה כי לאחר אותו מועד ציפתה כי ייקבע מועד חדש לדיון, אך גילתה בדיעבד ולהפתעתה כי ניתן כנגדה

פסק דין
והוחל בהליכי הוצאה לפועל.

הבקשה הועברה לתגובת המשיב, אשר התנגד לבקשה לביטול פסק הדין.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. טעמיי להלן.

ביטולו של

פסק דין
שניתן בהעדר נעשה תוך שימוש בשתי מסננות מרכזיות:
א. בחינת הטעם להעדר ההתייצבות.
ב. סיכויי ההליך.

הטעם להעדר ההתייצבות

אתחיל ואציין כי הנתבעת נכחה בדיון במסגרתו נקבעה ישיבת ההוכחות.

העובדה כי הנתבעת הייתה מיוצגת באותה עת, אינה משחררת אותה מן החבות להתייצב לדיון בעניינה, שעה שהיא מודעת לדיון.

העובדה כי, ביקשה להסתמך על עורך דינה, אינה מהווה טעם, בהתאם להלכתו של בית המשפט העליון, להעדר התייצבותה. גם מעשה או מחדל נטען זה או אחר של שלוח, אין בו כדי לשחרר את השולח מחיוביו.

למעלה מכך, במסגרת הבקשה לביטול פסק הדין אישרה הנתבעת כי עורך דינה הודיע לה על קיום הדיון, הגם רק ביום הדיון עצמו.
עו"ד חריף (בא כוחה לשעבר של המבקשת) ציין במסגרת הבקשה להתפטרות מייצוג, כי הנתבעת מודעת לקיומו של הדיון, וזאת קודם למועד שמיעת הראיות.

לא ברור באיזו שעה שוחחה הנתבעת עם עורך הדין (הנתונים בנושא זה היו מאוד כלליים), ואולם לכל הפחות, ניתן היה לצפות כי תוגש על ידה בקשה כלשהי, ביום הדיון או סמוך לאחר אותו מועד.

הנתבעת
בחרה
שלא לברר אלו החלטות נתנו ביום הדיון, וזאת על אף שהייתה מודעת היטב לכך שהיא אמורה להיחקר באותו יום על תצהירה, בדומה לתובע.

זה גם המקום לציין כי היה ידוע לכל הצדדים כי התובע, תושב אוסטרליה, מגיע במיוחד לארץ לצורך דיון שמיעת הראיות.

לא ברור מדוע סברה התובעת, לדבריה, כי יישלח לה זימון למועד חלופי, ועל בסיס מה הגיעה לאותה מסקנה.

כמו כן לא ברור מדוע סבורה התובעת כי הגעתו של התובע מאוסטרליה לדיון אותו יזם היא סבירה וברורה, אך אינה סבירה באותה מידה ביחס למי שמתגוררת בישראל אך נמצאת בעבודה באותו יום.

ויובהר, ככל שהייתה מוגשת לעיוני בקשה, בסמוך לאחר מועד הדיון ביום 22.3.12 לביטול פסק הדין, יכול ומסקנתי הייתה שונה, באופן שניתן היה לשקול איון מחדלה של הנתבעת על דרך של פסיקת הוצאות.

עם זאת, מקום בו ידעה הנתבעת על קיום הדיון , ובמשך חודשים ארוכים לאחר אותו מועד, לא עשתה דבר, הרי שאין לי אלא לראותה כמי שזנחה הגנתה.

בית המשפט העליון נתן דעתו לא אחת, כי התנהלות אשר יש בה כדי ללמד על זלזול מהותי בהליכי בית המשפט, אינה מצדיקה ביטולו של

פסק דין
בדיעבד.

וכאילו לא די היה בכך, עיון בתגובת המשיב לבקשה לביטול

פסק דין
מלמד כי התובעת קיבלה את מסמכי האזהרה בגין פתיחת הליכי ההוצאה לפועל כבר ביום 23.8.12 , דהיינו כחודשיים קודם למועד בו הוגשה הבקשה לביטול

פסק דין
. גם אם אתן דעתי לפגרות השונות של בית המשפט, עדיין מדובר בפרק זמן ארוך מאוד, החורג מזה הנקוב בהוראות החוק לעניין הגשתה של בקשה לביטול

פסק דין
בהעדר.

בעניין זה יופנה הקורא לפסיקתו של בית המשפט על פיה מסירת אזהרה, כחלופה למסירת פסק הדין או פסיקתא, על כל המשתמע מכך ולרבות תקנה 198(ב) לתקנת סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984, סעיף 7(א) לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז 1967 ורע"א 8040/98 פרושינובסקי נ' שטרן (טרם פורסם).

בבקשתה של המבקשת, לא נמצא כל הסבר לחלוף אותם מועדים.

זה גם המקום לציין כי אני ערה לטענת המבקשת על פיה לא הומצא לידיה פסק הדין שניתן בהעדר.
עיון בעמדת המידע מלמד כי פסק הדין נשלח לנתבעת לרחוב חנה סנש 4 באזור, ימים ספורים לאחר הדיון, אלא שזה הושב מן הטעם של : "לא ידוע".
עוד יובהר כי פסק הדין נשלח לאותה כתובת שהייתה מעודכנת בתיק בית המשפט, ואשר אליה לכאורה בוצעה מסירה של כתב התביעה. (ראה בעניין זה כתבי הטענות).
מעיון בתיק לא עולה כי הנתבעת עדכנה את מזכירות בית המשפט, בדבר שינוי כתובתה.
מהפירוט שהוגש מתוך תיק ההוצאה לפועל על ידי המשיב (התובע), עולה כי לכאורה כתובתה של
הנתבע הינה כעת האיכרים 7/81 באזור, אך כאמור לבית המשפט לא הוגשה כל הודעה בעניין זה.
האחריות לעדכון כתובת בעל דין, מוטלת על בעל הדין עצמו.

החלטות בית המשפט וההליכים המתקיימים במסגרתו אינם בגדר המלצה ואינם נתונים לבחירתו או שיקול דעתו של בעל דין.
איני סבורה כי דרך התנהלותה של המבקשת בפני
הינה סבירה מלכתחילה, ושילובם של כל הנתונים אשר פורטו לעיל, יש בו כדי חוסר סבירות מהותי, וכדי הבעת עמדה ברורה של הנתבעת, בכל הנוגע לניהול ההליכים המשפטיים.


סיכויי ההליך
המשיב הגיש את כתב התביעה בטענה כי המבקשת ביקשה ללוות ממנו כספים, אך לא השיבה אותם לידיו.
כאמור, המבקשת טענה מאידך כי הכספים ניתנו כמתנה, וזאת במסגרת ניסיונותיו של התובע לקשור עם הנתבעת קשר לא ראוי ולצורך מימון פרויקט לימודי.

בחינת סיכויי ההליך נעשית, בדומה לדרך בחינת הסיכוי במסגרת בקשה למתן סעד ארעי, באופן לכאורי בלבד, תוך שאין בה כדי קביעת מסמרות.

בזהירות המתבקשת, נוכח כך, אציין כי טענות ההגנה לא נשענו על גשר פלדה, שעה שהמבקשת מודה בקבלת הכספים, אך אינה יכולה להציג ראייה כלשהי ביחס ליתר טענותיה.
תצהירו של בעלה של המבקשת מתייחס בעיקר להעדר ידיעתו את הנתונים.

סוף דבר
דומה כי בין סיכויי ההליך והטעם להעדר התייצבותו של בעל דין, קיים מערך של כלים שלובים, באופן שככל שמשקלו של האחד כבד יותר, כך תפחת הדרישה ביחס לאחר.
לאחר שנתתי דעתי לכלל השיקולים הצריכים לעניין, באתי לכלל מסקנה כי אין מקום להורות על ביטולו של פסק הדין בנסיבות דנן, אלא שיש להותיר את פסק הדין על כנו.
הבקשה נדחית.
המבקשת תישא בהוצאות הבקשה בסך של 2,000 ₪. סכום זה יועבר לידי המבקשת מתוך הסכומים שהופקדו על ידה לצורך עיכוב ביצוע פסק הדין. היתרה תושב לידי המפקיד.

המזכירות תתבקש לשלוח העתק החלטתי זו לצדדים.
ניתנה היום, ד' כסלו תשע"ג, 18 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.








תאמ בית משפט שלום 4374-06/10 סמי מנצור נ' צפורה חדאד (פורסם ב-ֽ 18/11/2012)